קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במכרזים הממשלתיים בתחום ההיי-טק), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3139/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אופיר אקוניס:
אנחנו עוברים להצעת החוק האחרונה להיום: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במכרזים הממשלתיים בתחום ההיי-טק), התשע"א–2011, של חבר הכנסת חנא סוייד וקבוצת חברי הכנסת. ישיב סגן שר האוצר יצחק כהן. עשר דקות. בבקשה, אדוני. אגב, אצלי זאת הצעת החוק האחרונה.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
זאת הצעת חוק בינתיים. אתה מסכים להפוך אותה להצעה לסדר-היום? מצוין. כל הכבוד לך.
חנא סוייד (חד"ש):
לשם נוחות.
מטרת הצעת החוק שאני מגיש היום היא לתת העדפה לחברות שמעסיקות עובדים ערבים במידה הולמת או באחוז הולם כאשר חברות אלה ניגשות למכרזים לביצוע שירותים בתחום הטכנולוגיה העילית והמחשוב; ניגשות, כמובן, למכרזים ממשלתיים. זאת העדפה שהממשלה יכולה לתת וזאת העדפה שיכולה להביא לתוצאה הרצויה מהצעת חוק זאת.
המטרה שאני מבקש להשיג בהצעת חוק זאת היא להעלות את אחוז העובדים הערבים – המהנדסים, המומחים בתחומי ההיי-טק והמחשוב, להעלות את אחוז ההעסקה שלהם בחברות בשוק הפרטי ובשוק הציבורי.
אני מציין שרק 0.5% מהעובדים המקצועיים בתחום ההיי-טק הם עובדים ערבים, רק 0.5%. כאשר מביאים בחשבון גם את המנקים, גם את מגישי הארוחות, עם כל הכבוד כמובן לכל עיסוק, האחוז הזה עלול לעלות קצת ולהפוך ל-3%–4%, אבל כשמדובר בעובדים מקצועיים, אז האחוז הוא 0.5% בלבד, וזה בהחלט מעט מאוד. זאת לאור החשיבות של העיסוק בהיי-טק. היי-טק הוא מנוע, הוא קטר של פיתוח כלכלי, קטר של תעסוקה, קטר של יצוא, והוא בעצם מהווה נדבך חשוב מאוד בסביבה ובחברה שרוצה להתפתח מבחינה כלכלית.
היעדר האוכלוסייה הערבית והאקדמאים הערבים מהתחום הזה, כמובן נותן את אותותיו השליליים במצב החברתי-כלכלי בקרב האוכלוסייה הערבית. ברור שכתוצאה מהגידול של אחוז האקדמאים שיעסקו בעיסוק מכניס זה וחשוב זה ויצרני זה – זה ישליך על המצב החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הערבית.
מובן שאפשר להתחבא, כפי שבעצם החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה, שלא תמכה בהצעת החוק הזאת – אפשר להתחבא מאחורי כל מיני תירוצים למה לא להצביע בעד, למה לא לתמוך בהצעה זאת, כגון שהרי קיים חוק של ייצוג הולם שלא מתאים, כמובן, למקרה הזה. יש חוק ייצוג הולם בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, וזה בעצם לא כלול, זה לא נותן מענה לעניין הזה.
יש החלטות של הממשלה לקדם, להעסיק, להגביר, לעשות אינטגרציה; יש תוכניות מפה עד הודעה חדשה של עוד 50,000 ש"ח פה ומיליון שקל שם. אבל בסך הכול, ההשקעה הממשלתית בעצם מבטאת את הרצינות שבה תופסת הממשלה את המטרה הזו. היא מאוד נמוכה, כך שהמצב כל כך גרוע, כפי שהאחוז של העוסקים בתחום הזה מעיד על כך. אחוז נמוך מאוד, שאומר שכל מה שמדברים, כל התוכניות הקיימות נכשלו ולא תורמות שום דבר.
נשאלת השאלה, למה בכל זאת לתת העדפה לסקטור מסוים? בסופו של דבר, צריך לשים לב שמדובר בחברות שהן בבעלות יהודית, כי אין חברות בבעלות ערבים שעוסקות בתחום המיוחד הזה של ההיי-טק והמחשוב. אולי יש כאלה קטנות מאוד, אבל לא מתחרות, לא עד כדי כך גדולות שיכולות להתחרות במכרזים ממשלתיים. כאן, בסופו של דבר, מי שיפיק תועלת מזה הם גם העובדים הערבים שיועסקו יותר בחברות, אבל גם החברות שהן בבעלות יהודית, הן גם ייהנו מהחוק הזה.
אבל בעיקרון, אני רוצה לדבר על העיקרון של ההעדפה, למה בחברה מסוימת אפשר לחשוב על העדפה של סקטור מסוים, ואני אומר שהעיקרון הוא שלא צריכה להיות העדפה, צריך להיות שוויון. אבל מה שקיים אצלנו בחברה הישראלית, שמי שמקבל העדפות זה דווקא הקבוצות החזקות ולא הקבוצות החלשות.
לפי עקרונות הצדק, אם בכל זאת בחברה מסוימת צריך לתת העדפה מסוימת לקבוצה מסוימת, צריך לתת אותה לקבוצה החלשה, כי זה יגרום לה להשתוות, לעלות בהכנסה או בייצור שלה, וייתן לה הזדמנות, אחר כך, אפילו לתקופה מסוימת, להתחרות באופן חופשי. ואפשר גם לחשוב על affirmative action לתקופה מסוימת, לא לכל החיים; כשאתה משיג את המטרות שלך אתה בעצם פטור מלהמשיך עם הדבר הזה.
לכן, זו ההצדקה העקרונית, הערכית, של מתן העדפה לקבוצה מסוימת, כאשר יש הכרה שהמצב החברתי-הכלכלי, ההכנסה – רמת העוני של האזרחים הערבים – היא מתחת לממוצע. כן, אדוני השר.
השר מיכאל איתן:
אולי ההעדפה צריכה לבוא לידי ביטוי לא בתחרות לכניסה לעבודה, ששם ממילא יש אינטרסים לשני הצדדים להיפגש, אלא בהכשרה, שם צריכים לעשות.
חנא סוייד (חד"ש):
גם. אני בהחלט מסכים אתך. אני מסכים אתך, אדוני השר, שמדובר כאן במאמץ אינטגרטיבי כוללני. זה יכול לענות. תראה, אתה לא יכול בסופו של דבר לייצר קאדר של אנשים, ויש אקדמאים ערבים שהם מובטלים, שלא יכולים להיכנס לשוק לעבוד, כי בעיקר בתחום הזה של היי-טק חבר מביא חבר, ואם אין לך חברים או מספיק חברים בפנים, אז אתה לא יכול להיכנס. התחרות היא מאוד קשה. שלא לדבר על ריכוז מקומות העבודה במרכז הארץ ולא בקצוות, בנגב ובגליל, איפה שיש יותר ערבים ויותר אקדמאים ערבים. אני מסכים אתך שצריך אחריות וצריך גישה כוללנית, comprehensive, בשביל להתמודד עם העניין הזה.
מה שאני מציע כאן זה אחד הצעדים. אני אגיד לך, תראה, קח את הממשלה שהשקיעה מיליארדים על מנת לעזור ולמשוך את "אינטל" ואת "טאואר". למה הממשלה בכלל יכולה ומוכנה לתת מיליארדים ל"אינטל" ול"טאואר", שאין להן מחסור בכסף? היא משקיעה על מנת לייצר מקומות עבודה.
היו"ר אופיר אקוניס:
היא השקיעה גם במגזר הערבי בתוכנית מיוחדת, לא השקיעה – – –
חנא סוייד (חד"ש):
הזכרתי את זה, אלה תוכניות שאמרתי לך, מרוב שהן טובות אנחנו רואים את המצב כמה הוא עלוב.
היו"ר אופיר אקוניס:
עובדים כדי שזה יהיה יותר טוב.
חנא סוייד (חד"ש):
אוקיי. זה אחד הדברים. אי-אפשר לייצר מקומות עבודה באצבעות. מקומות עבודה צריך לייצר בהשקעה מסוימת או למצער בחקיקה. זה כמו שאתה מייצר רכב, אתה לא יכול לייצר רכב מאוויר ומים בחינם. לייצר רכב – אתה צריך להשקיע. לייצר מקומות עבודה זה אותו דבר בדיוק.
לכן מה שאני אמרתי, שהשקעה ציבורית של מיליארדים ב"אינטל" וב"טאואר" – כמו שבקריית-גת, לדוגמה, תספור את הערבים שעובדים שם. אני יודע כמה עובדים שם, אפשר לספור אותם על אצבעות שתי ידיים. אז בעצם זו השקעה ציבורית שבסופו של דבר ציבור שלם נהנה ממנה מעט מאוד, באיזה פרומיל או פחות. לכן אני חשוב שראוי לתמוך בהצעה הזו.
אני רוצה להוסיף עוד משהו שאני לא אוכל לפתח אותו מספיק כאן. הרי ראש הממשלה ושר האוצר דיברו כמה פעמים על רצונם, על התוכנית הממשלתית להצעיד את ישראל מבחינת הייצור, התוצר, ל-15 המדינות הראשונות בעולם. היום התוצר הלאומי הממוצע, התוצר לנפש בישראל הוא בערך 30,000 דולר – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
נא לסיים. אדוני, אתה מתקרב לסיום.
חנא סוייד (חד"ש):
זה זמן שאלות.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, זה לא זמן שאלות.
חנא סוייד (חד"ש):
אוקיי.
היו"ר אופיר אקוניס:
יש לך גם עשר דקות עוד מעט ב-40 חתימות. אתה מציג, יש לך עשר דקות שלמות, זה המון.
חנא סוייד (חד"ש):
בסדר, אני רק רוצה להגיד, אני אוותר, אני רק אגיד שאם יש כוונה אמיתית ורצינית, ואני אומר את זה מתוך הכרת הנושא, לא מתוך אמירה כללית: אי-אפשר לקדם את ישראל ולהביא אותה ולהצעיד אותה לבין 15 המדינות הראשונות מבחינת צמיחה ותוצר, אם לא מכניסים את הערבים ואת החרדים. אי-אפשר לקרטע עם 30%, ואתה קופץ ואומר אני רוצה להיות בין 15 הראשונים. אני מדבר על זה מבחינה מקצועית, ואפשר כמובן להוכיח את זה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה. בוודאי, זה יכול להיות – – –
חנא סוייד (חד"ש):
אני נשמע לאדוני היושב-ראש.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. אני מאוד מודה לך, ואני מסכים עם השר איתן – – –
חנא סוייד (חד"ש):
אני רק אגיד שלאור המגעים שהיו עם סגן השר, עם השר בגין, שאני מאוד מעריך את התפקיד שהוא שיחק בעניין הזה, ובסאגה של החוק הזה, אני מסכים שזה יהפוך להצעה לסדר-היום. תודה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. אני מאוד מודה לך. בבקשה, סגן שר האוצר. לאחר תשובתך אנחנו נצביע על הצעה לסדר-היום, וכפי שתיקנה אותי מזכירת הכנסת, ההצעה הבאה היא הצעת החוק האחרונה להיום; לאחר מכן – הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה, שעליה ישיב שר החינוך, ולאחר מכן דיון, על-פי דרישת האופוזיציה, ב-40 חתימות. זו הצעה לסדר-היום – ההצעה שסגן השר משיב עליה היא הצעה לסדר-היום. בבקשה, אדוני.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת, ד"ר אחמד טיבי, החבר שלך הגיש הצעה לסדר-היום על חובת המכרזים, ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במכרזים הממשלתיים בתחום ההיי-טק.
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ברמה העקרונית עמדתנו היא כי מכרזים אינם הכלי המתאים להקטנת פערים בין אוכלוסיות שונות, וזאת לאור העובדה שקביעת העדפה לקבוצה מסוימת על חשבון יתר הקבוצות במדינה מהווה התערבות רבה מדי ולא מוצדקת בשיקולים של המציעים במכרזים והיא עלולה לייקר את העלויות של ההצעות במכרזים ואף לפגוע קשות באוכלוסיות חלשות אחרות.
משמעות ההצעה היא כי התערבות המדינה בניהול חברות המתמודדות במכרזים ממשלתיים מחייבת חברות אלה לפעול על-פי שיקולים שאינם עסקיים ופוגעת בגמישות הניהולית, בעצמאותן העסקית ובגיוס ההון האנושי.
לגופה של ההצעה, תחום המחשוב הוא תחום שהדגש הגדול בו הוא על איכות הנובעת מהכשרה ומניסיון. משרדי הממשלה מבקשים לרכוש שירותים בתחום המחשוב מגורמים חיצוניים, מה שנקרא outsourcing , מיקור חוץ, בעיקר באותם מקרים שבהם המדינה מבקשת להפיק תועלת מהניסיון שנצבר בשוק הפרטי לצורך ייעול עבודתה וכן לצורך קבלת תוצרים מוגמרים באיכות הטובה ביותר. לא נראה לי שזה מעניין את – – – כבוד היושב- ראש.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני סגן השר, אני מבקש לדעת, האם קיבלתם חוות-דעת מיושב-ראש הכנסת ומהיועץ המשפטי של הכנסת, על כמה ההצעה הזו היא גזענית – שתיתן עדיפות דווקא לערבים.
קריאה:
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני ביקשתי שחבר הכנסת אחמד טיבי יהיה היושב-ראש, יחליף את היושב-ראש הקודם, כדי שיוכל לענות לך על השאלה המאוד מכוננת.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – – אני הבנתי שהכול גזעני, ההצעה הזו.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זה לא במקרה, זה לגמרי לא במקרה. ד"ר טיבי, מילא כל הכפר לא יודע, אבל אתה יודע. אני אחזור, כי הפרעתם לי.
תחום המחשוב הוא תחום שהדגש הגדול בו על איכות הנובעת מהכשרה ומניסיון. משרדי הממשלה מבקשים לרכוש שירותים בתחום המחשוב מגורמים חיצוניים – מה שנקרא outsourcing, מיקור חוץ – בעיקר באותם מקרים שבהם המדינה מבקשת להפיק תועלת מהניסיון שנצבר בשוק הפרטי לצורך ייעול עבודתה, וכן לצורך קבלת תוצרים מוגמרים באיכות הטובה ביותר, וזאת לאור המרכזיות של מערכת המחשוב בתהליך העבודה השוטף של משרדי הממשלה. ברוב המכרזים מסוג זה נקבעת אחריות הספק לאיכות המוצרים, ועל כן בשירותים כאלה קיימת חשיבות רבה לכך שהם יינתנו על-ידי בעלי המומחיות והניסיון הרלוונטי המתאימים ביותר, ללא תלות במין, גזע, דת או נותן השירותים.
יתירה מכך, בהצעה מדובר על התערבות ביחסי העבודה בשוק הפרטי שעלולה ליצור מסגרות עבודה פיקטיביות או מוגבלות בזמן רק לצורך הוכחת עמידה בתנאי הזה למראית עין.
יש לזכור, אדוני היושב-ראש, כי מי שמספקים בסופו של דבר את השירותים הם עובדיו של הספק, ואין מדובר בעובדי מדינה. הצעת החוק מבקשת להכריח את החברה הזוכה במכרז לספק את השירותים תוך ייצוג הולם של האוכלוסייה הערבית, משמע, לגייס עובדים בני האוכלוסייה הזו לחברה.
אדוני היושב-ראש, יש קושי ליישם את ההצעה בפועל והיא עשויה לגרום לסרבול נוסף בהליך הרכש, שכן יש שירותים בתחום שבהם עורך המכרז אינו מגדיר מראש מהו מספר העובדים, ולכן יקשה על עורך המכרז לקבוע תנאי לאותו ייצוג הולם ולוודא גם שהוא מתקיים.
לנוכח מדיניות הממשלה לעידוד התעסוקה מפעיל משרד התמ"ת מסלולי סיוע שונים כדי לעודד השקעות במשק וקליטת עובדים נוספים במעגל התעסוקה, בין היתר גם לבני המיעוטים. במסגרת מסלול זה המדינה משתתפת בעלות של 25% משכר העבודה בפועל של העובד. בשנת 2010 הועברו 55 מיליון שקלים לעסקים המעסיקים בני-מיעוטים. בנוסף, בימים אלה מתגבשת תוכנית במרכז ההשקעות במשרד התמ"ת, הצפויה להתפרסם בסוף שנת 2011, להכשרה בחברות של סטודנטים בני-מיעוטים במקצועות עתירי טכנולוגיה.
ההצעה עלולה לסתור את הסכם הרכישות הממשלתיות, GPA, שעליו חתומה מדינת ישראל. במסגרת הסכם זה התחייבה המדינה לא להפלות ספקים ממדינות החתומות על ההסכם, שכן ספקים זרים עשויים שלא לעמוד בדרישות הצעת החוק.
לאור האמור לעיל, אבקש מחברי חברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום, אבל הצעה לסדר-היום, לפי בקשת חברי חנא סוייד, תעבור לוועדת הכלכלה.
היו"ר אחמד טיבי:
אף-על-פי שמדובר בהצעה טובה, אדוני?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני נימקתי שעה ארוכה למה ההצעה היא לא טובה.
היו"ר אחמד טיבי:
לא, אני אומר את דעתי. הופנתה אלי שאלה, בבקשה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני, רק אם נתמוך בהצעות חוק גזעניות אני מבין.
היו"ר אחמד טיבי:
גזעניות?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כן. יתרון לערבים זה בסדר, יתרון לחיילים זה פסול.
היו"ר אחמד טיבי:
אני אענה על ההערה החשובה והלא-נכונה הזאת.
קריאה:
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
לא, יש שעת שאלות ליושב-ראש. סיימת, אדוני? אני מודה לאדוני.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
ועדת הכלכלה או ועדת המדע? כבוד חנא סוייד.
היו"ר אחמד טיבי:
הצעה לסדר-היום?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
זו הצעה גזענית לערבים.
היו"ר אחמד טיבי:
הצעה לסדר-היום, ועדה? – – – אני חייב תשובה.
חנא סוייד (חד"ש):
בוא ניקח אלימינציה – לא לחוקה, חוק ומשפט.
היו"ר אחמד טיבי:
היי-טק זה ועדת כלכלה. חבר הכנסת רותם, שאלת שאלה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
דיני מכרזים זה ועדת חוקה.
היו"ר אחמד טיבי:
שאלת שאלה. לא מדובר בזכויות יתר, זה לא מה שהציע חבר הכנסת חנא סוייד, אלא מדובר בהעדפה מתקנת, affirmative action. בכל העולם ה-affirmative action, העדפה מתקנת, ניתנת לקבוצות מקופחות הזקוקות לסיוע ותמיכה; אנשים עם מוגבלויות, נשים, ערבים, אוכלוסיות מיעוטים, בכל העולם. כך חשב חבר הכנסת חנא סוייד בהצעתו זו. ההיפך ממה שאתה מבקש, לתת זכות יתר לקבוצת רוב; זה עוד לא קרה בעולם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
הבעיה היא שגם בארץ זה כבר לא – – –
היו"ר אחמד טיבי:
זה עוד לא קרה בעולם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – – זה כבר לא קבוצת רוב – – –
היו"ר אחמד טיבי:
בעולם.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
אל תתחייב על זה.
היו"ר אחמד טיבי:
בעולם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
הלוואי שזו היתה קבוצת רוב.
שר החינוך גדעון סער:
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
זה לא מאוד מקובל, תיקן אותי אחד מהשרים הבכירים. זה לא מאוד מקובל.
שר החינוך גדעון סער:
אני אמרתי שייתכן שזה קרה.
היו"ר אחמד טיבי:
ייתכן.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
זה גם לא קבוצת רוב.
היו"ר אחמד טיבי:
השר סער עוד לא נתקל במקרה, אבל הוא לקח שוליים רחבים, הוא אמר ייתכן.
שר החינוך גדעון סער:
אני משוכנע שאם אתה תבדוק, אז דווקא תמצא – – –
היו"ר אחמד טיבי:
העדפה בשוק האזרחי בדמוקרטיה – אגב, שמעתי שבקונגו-ברזוויל יש חוק כזה. בקונגו-ברזוויל אולי יש חוק כזה, אבל בשוודיה אין, בצרפת אין, באנגליה אין, בגרמניה, בארצות-הברית, אין.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בארצות-הברית יש העדפה לחיילים.
ד"ר אחמד טיבי:
לא בשוק האזרחי.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בשוק האזרחי.
היו"ר אחמד טיבי:
לא בשוק האזרחי, אני מודה לך על השאלה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
מה המצב בירדן, מצרים ועירק?
היו"ר אחמד טיבי:
אתה יודע מה –Welcome to the club .
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לשם אתה לא – – –
היו"ר אחמד טיבי:
תשווה את עצמך כל הזמן למדינות עולם שלישי טוטליטריות, כל הזמן.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לשם אתה רוצה לקחת אותנו.
היו"ר אחמד טיבי:
לא, לא, עכשיו אתה נסוג, ואתה אפילו לא מסמיק, חבר הכנסת דוד רותם. אתה אפילו לא מסמיק.
שר החינוך גדעון סער:
אדוני עכשיו מנהל את הישיבה או מנהל פולמוס?
היו"ר אחמד טיבי:
אדוני לא ער לסמכויות האבסולוטיות של כל מנהיג.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני מצביע שאני רוצה – – –
היו"ר אחמד טיבי:
גם במשטר דמוקרטי למנהיג יש סמכויות.
השר מיכאל איתן:
– – – למדינות טוטליטריות.
היו"ר אחמד טיבי:
אבל לא, גם בפרלמנט יש סמכויות ברורות, מוגדרות ליושב-ראש.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
נתחיל – – – שאתה מנהל – – –
היו"ר אחמד טיבי:
תצביעו ותדיחו אותי. אבל אפילו לא הסמקת, קח את זה בהומור. אבל אתה יודע מה, ההבדל היחידי בין בעלי-חיים לבני-אדם – בעלי-חיים לא מסמיקים, זה הכול.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אני מודה לך, אדוני.
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים להצבעה. הצעה לסדר-היום במקום הצעת חוק. מי שבעד הוא בעד, אגב. מצביע בעד.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8
נגד – 2
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
שמונה בעד, שניים מתנגדים, שהם חבר הכנסת דוד רותם וחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. למרות ההתנגדות שלהם הוחלט להעביר את ההצעה לוועדת הכלכלה. תודה רבה.