קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לביטול תשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א–2011 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/589).] (קריאה ראשונה) היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני אומר שלפי סדר-היום הצעת החוק הממשלתית היא זו שהיתה אמורה לעלות קודם, אבל משום שלא רצינו לטרטר את כבוד השר, אתה תציג כעת את הצעת החוק הממשלתית. לאחר מכן יש לנו דוברים, ואחר כך נעבור להצבעה. סגן שר האוצר יצחק כהן: הצעת החוק, גברתי, שהוצמדה להצעת החוק של חבר הכנסת גפני, היא הצעת חוק לביטול חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה). אני מתכבד להביא לקריאה ראשונה את הצעת החוק לביטול חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א–2011. עסקינן בהצעת חוק הבאה להביא לסיומו של מהלך שהחל בשנת תשס"ט, 2009. באותה עת חווה המשק הגלובלי משבר כלכלי שאיים ליתן אותותיו גם בכלכלת ישראל. לאור זאת, התכנס פורום שולחן עגול בהשתתפות נציגי הממשלה, המעסיקים והסתדרות העובדים הכללית החדשה, לשם גיבוש חבילת צעדים לקידום פני הרעה. במסגרת זו הוסכם כי לצורך פינוי מקורות מתקציב המדינה יופחתו במחצית דמי ההבראה שאמורים היו להשתלם לעובדי השירות הציבורי בשנים 2009 ו-2010. מהלך זה קודם בחתימת הסכם קיבוצי עם ההסתדרות ובחקיקת החוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנים 2009 ו-2010 (הוראת שעה), התשס"ט–2009. בחלוף העתים ובזיקה לשיפור יחסי במצב הכלכלי של המשק הישראלי בהשוואה למצב שבו היה שרוי בשנת 2009, ולאור הסתמנות ניצנים ראשונים של צמיחה, הוחלט לפטור את עובדי המגזר הציבורי מהפחתת המנה השנייה של דמי ההבראה, שעל-פי החוק לתשלום חלקי של דמי הבראה ועל-פי ההסכמים הקיבוציים נועדה לשנים 2010 ו-2011, ולהסתפק בהפחתה שבוצעה זה מכבר. יש להבין הפטור, המורטוריום הזה – על רקע המדיניות שלא להתערב בתנאי עבודה בחקיקה. משבוצעה התערבות כאמור בשנת 2009 נוכח צוק העתים, היה אך ברי כי אם ירווח מעט, ההתערבות האמורה תבוא לקצה. בהסכם המסגרת מיום ז' בשבט התשע"א, 12 בינואר 2011, בין ממשלת ישראל ומעסיקים נוספים לבין ההסתדרות, הוסכם על הצדדים כי הפחתת דמי ההבראה שבוצעה בשנת 2009 ממצה את מלוא ההפחתה שעליה סוכם וכי לא תבוצע הפחתה נוספת. הצעת חוק זו נועדה להחיל על כלל עובדי השירות הציבורי את שסוכם עם ההסתדרות בדבר מיצוי הפחתת דמי ההבראה באופן שנטל ההשתתפות של כלל העובדים בשירות הציבורי בהתמודדות עם המשבר הכלכלי יהא דומה. בסיום דברי, גברתי, אבקש להביע את הערכתנו להסתדרות העובדים הכללית החדשה ולארגוני עובדים נוספים שנרתמו למהלך הפחתת דמי ההבראה ולציין לשבח את עובדי המגזר הציבורי אשר נטלו חלק של ממש בהתמודדות עם המשבר הכלכלי ואפשרו, על-ידי הפחתת דמי ההבראה, לפנות מקורות בסך של 600 מיליון שקלים חדשים מתקציב המדינה. אבקש מחברי הכנסת להצטרף להערכה הגדולה ולאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה, גברתי. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, כבוד השר. נרשמו לדיבור: ראשונת הדוברים, חברת הכנסת אדטו, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת מולה יסכם את הדיון, ואני סוגרת את הרשימה בעת הזו. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. רחל אדטו (קדימה): איפה גפני? איננו. חבל. גברתי, חברי חברי הכנסת, הורתו ולידתו של חוק זה היו בחטא. במסגרת חוק ההסדרים, במסגרת מאוד מוזרה של שיתוף פעולה בין ההסתדרות לבין המעסיקים נולד החוק שלא הבשיל ולמעשה גבו את הכסף מבלי שהחוק הבשיל. החוק נועד לקחת כסף מהמגזר הציבורי בלבד ולא מהמגזר הפרטי, על מנת לתמוך בעסקים שנקלעו לקשיים כלכליים. לכן, שאלה מספר אחת שהתעוררה היתה: למה רק המגזר הציבורי צריך לשאת על גבו את הנטל, ולא לקחו מהמגזר הפרטי? שאלה אחת. הדבר השני שקרה פה, שלקחו כסף מבלי שהגדירו בכלל מהי הקרן, מה מטרות הקרן, מי מנהל את הקרן ומה הכללים להעברת כסף מהקרן לעסקים הפרטיים. טוב שעדיין לא הצליחו להעביר כספים, מפני שאז הנזק היה גדול יותר. אני כמובן בעד לבטל את זה לאלתר, את כל הנושא של לקחת כסף מהעובדים, את חצי דמי ההבראה שלהם. עם זאת, אני לא מבינה בדיוק בנושא החזר הכספים, כיצד מתכוונים להחזיר כספים כאשר אף אחד לא נוגע בשאלה מה קרה עם הכספים האלה. הכספים מוצמדים, איך מחזירים את זה לעובדים? הם מקבלים ריבית, מקבלים הצמדה? מה גורלם של העובדים שכבר פרשו מהעבודה, למי יחזירו את הכסף? אני חושבת שזה היה פשטני מדי לכתוב את המשפט שהכסף יוחזר לעובדים, בלי שום מחויבות של המעבידים או הגדרות יותר מדויקות לגבי החזרת הכסף. לכן, כמובן, אני תומכת בהחזרת הכסף לאלתר, ומזהירה מפני הצעת החוק הנוספת, שבאה להקים קרן כאשר היא עדיין לא בשלה ולא עונה. כמובן, כל ניסיון לקחת מהמגזר הציבורי ולא לשתף את המגזר הפרטי, כאשר מדברים על קרן לעסקים, גם לעסקים פרטיים – היא לא נכונה. תודה רבה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, חברת הכנסת אדטו. אחריה יעלה ויבוא חבר הכנסת מולה. שלמה מולה (קדימה): גברתי היושבת-ראש, קודם כול אני רוצה שאנחנו נלמד דווקא מהדוגמה הזאת את הזיגזגיות של הממשלה הזאת גם בעניין הזה. מי שזוכר, דיברנו על כך שאסור לקחת כסף של דמי הבראה מהעובדים, אבל סיפרו לנו שמדינת ישראל נמצאת במשבר כלכלי חמור וצריך לסייע לעסקים הקטנים. אמרו לנו וסיפרו לנו שיש עכשיו שולחן עגול. אוקיי, קיימתם שולחן עגול, אבל – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אוי, אני לא יכולה יותר. שנייה אחת. אולי כולנו נצטרף לדיון של חברי הכנסת וכבוד השר, כי שומעים אתכם ופשוט זה בלתי אפשרי. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אני מתנצל. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: תודה, אדוני. כן, בבקשה. שלמה מולה (קדימה): ואז, כשסיפרו לנו על השולחן העגול, אני זוכר, אנחנו קיימנו דיונים על דיונים אצל הרב גפני בוועדת הכספים. אנחנו אמרנו: יגזלו כספים מהעובדים אבל לא יוכלו להשתמש בכסף. הצעת החוק הזאת והחוק שחוקק – זה היה בחקיקת בזק, העיקר לקחת כסף מהעובדים. אנחנו באנו ואמרנו. ואז, באותם ימים, אנחנו ידענו שיש מאות ועשרות עסקים קטנים. באו ממשרד האוצר ואמרו: תנו לנו כסף. הרי אתם לקחתם כסף מהעובדים. אותם עסקים. אמרו: אין קריטריונים, אנחנו לא קבענו את הקריטריונים. יש כסף בקופה אבל אנחנו לא יכולים להשתמש. אז הלוך ושוב שאלנו: אבל למה אתם גזלתם מהעובדים את הכסף של דמי ההבראה? זה חלק מהזכויות הסוציאליות של העובדים. אמרו שהם רוצים שהעובדים יעזרו לעמיתיהם. אבל תראו מה בסופו של דבר קרה – הכסף הגיע לקופת המדינה, יושב שם כבר הרבה זמן, לא סייעו לעסקים קטנים, לא קבעו קריטריונים, גם לקחו את הכסף מהעובדים, ועכשיו גם מאלצים את חבר הכנסת גפני לפצל את החוק. מה, לקחת את הכסף במסגרת חוק ההסדרים היה קל יותר? להחזיר הכסף לעובדים עכשיו קשה יותר? אני לא מבין, אבל שום דבר לא מפליא אותי. בממשלה הזאת, שותפים בה גם ש"ס, גם ישראל ביתנו, כל היום מזגזגים. אתם עושים אקרובטיקה, אתם עושים את הזיגזג הזה גם על חשבון משלם המסים, עובדי המדינה. בסך הכול, קמים בבוקר, באים לעבוד, לוקחים מהם את דמי ההבראה, לא מחזירים להם בזמן. אני שואל אתכם שאלה פשוטה: לקחתם מהעובדים את הכסף שמגיע להם בדין. השולחן העגול הזה כבר התפרק, לא קיים, לא קיים שולחן עגול יותר. נו, כדי לגזול כסף צריך שולחן עגול? צריך להחזיר את הכסף. עכשיו לא צריך שולחן עגול, אבל תחזירו את הכסף. אני לא מבין למה מתמהמהים. ואני אומר לכם עכשיו: גם בשנה הזאת יש עודף גבייה. גזלתם כסף, גוזלים עוד כסף, מעלים את הבלו. יש עודף גבייה. אם יש עודף גבייה, מה הבעיה להחזיר לאותם עובדים רטרואקטיבית מ-2009? תודה רבה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה, אחרון הדוברים. ואחריו אנחנו נעבור להצבעה, ראשית, על הצעת החוק הפרטית, ולאחריה על הצעת החוק הממשלתית. הצעת חוק לביטול תשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א–2011 (קריאה ראשונה) היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב. לרשותך שלוש דקות. נסים זאב (ש"ס): חבר הכנסת מולה, למה אתה צריך רק לתקוף כל פעם כשאתה עולה פה? הממשלה כבר עושה צעד טוב, מסכימה עם החוק הזה. אני דיברתי עם הרב גפני שיסיים את זה עוד החודש, כמה שאפשר יותר מהר. הוא הולך לעשות את זה והממשלה תומכת בו, למה אתה צריך רק להשמיץ? שלמה מולה (קדימה): להשוויץ? נסים זאב (ש"ס): לא להשוויץ – השמצה. שלמה מולה (קדימה): לא, אתה לא מבין שלקחו את הכסף – שנתיים לא עושים כלום. נסים זאב (ש"ס): בסדר. גברתי היושבת בראש, ראיתי אתמול פירוש יפה, מה המשמעות שמחשבה טובה הקדוש-ברוך-הוא מצרף לה מעשה. היה צריך לומר, מחשבה טובה נחשבת כמעשה. כי מחשבה לבד, היא לא נהפכת להיות מעשה, היא מצטרפת למעשה. צריך שיהיה עשייה אחרת טובה, שהמחשבה הטובה הזאת תצטרף אתה. ואני רוצה לומר לכם, כאשר הממשלה החליטה וקיבלה החלטה שחצי מדמי ההבראה בשנת 2009 – באמת היתה לה מחשבה טובה, אבל היא לא הצטרפה למעשה, ומחשבה לבד אין בה משום עשייה. לכן אני רואה בעניין הזה אקט מאוד חיובי, מקיימים את מצוות: והשיב את הגזלה אשר גזל, או את העושק אשר עשק או את האבדה. אז בוא – אבל מה, דבר אחד, הרב גפני: אולי תוסיף את הפסוק ו"חמשתו יוסף עליו". אולי לפצות את אלה שנלקח מהם הכסף – לתת להם את החמישית מהסכום שנלקח. אבל אנחנו מדברים בכסף קטן, גברתי היושבת בראש. מי שמכיר מה שהולך, למשל, בנושא הדיור הציבורי – מכרו את הדירות. הממשלה תמכה בחוק, והיתה פה, הייתי אומר, תמיכה מקיר לקיר של חברי הכנסת, כי כולם ראו שזה נושא ציבורי ממדרגה ראשונה, לתת לאותם בעלי משפחות אפשרות לקנות את הדירה, במקום נאמר ב-100,000, ב-20,000 דולר. מה, רווח נקי – הנכדים נהנים, הבנים נהנים, המשפחה נהנית, וכאילו זה באמת משרת את המשפחה שהיתה שם במשך שנים, מין פיצוי כזה. אבל איפה ה-20% או ה-25% של הסכומים של הכספים – שהיתה הבטחה? ואני אומר לך, מדובר פה כמעט במיליארד שקלים. איפה הכסף הזה? למה לא נקנו דירות עבור אותן משפחות ברוכות ילדים? אנחנו מדברים על דמי הבראה, אנחנו מדברים פה על סכומים אדירים של כל מכירת הדירות. אותו הדבר לגבי הקצאת – הפרשת שטחים לצורכי ציבור. אותו הדבר, חבר הכנסת מולה. אני רוצה לומר לך, מדובר בהפרשות של מיליארדים של דולרים, העלויות, ואנשים נותנים ומסכימים לאותן הפרשות בתנאי שהקרקעות האלה ישמשו לצורכי ציבור. בסופו של דבר זה נהפך להיות נדל"ן, והכספים האלה הולכים לקופת המדינה. גם על הדבר הזה צריך דיון מעמיק, ולא רק בפרוטות של ההבראה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, חבר הכנסת נסים זאב. אם כך, חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים כעת להצבעה. כפי שאמרתי קודם, ראשית אנחנו נצביע על הצעת החוק של חבר הכנסת גפני וקבוצת חברי כנסת, הצעת חוק קרן לסיוע לעסקים קטנים, התשע"א–2010. בהתאם להסכמות – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: מהצעת החוק הממשלתית. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: לא. ראשית, אנחנו מצביעים על הצעת החוק של חבר הכנסת, ואחריה אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק הממשלתית. כפי שאמרתי, אנחנו עוברים להצבעה. חברי חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק קרן לסיוע לעסקים במצוקה, התשע"א–2010, לדיון מוקדם בוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: בעד הצביעו 21 חברי כנסת, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך, אני קובעת שהצעת החוק של חבר הכנסת גפני וקבוצת חברי כנסת, הצעת חוק הקרן לסיוע לעסקים במצוקה, התשע"א–2010, עברה בקריאה טרומית והיא תועבר לשם הכנתה לקריאה ראשונה בוועדת הכספים של הכנסת. אנחנו עוברים להצעת החוק הממשלתית, הצעת חוק לביטול תשלום חלקי של דמי ההבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א–2011, קריאה ראשונה. בבקשה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לביטול תשלום חלקי של דמי ההבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א–2011, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: בעד הצביעו 22 חברי כנסת, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך, אני קובעת שגם הצעת חוק זו, הצעת חוק לביטול תשלום חלקי של דמי ההבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א–2011, עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הכספים של הכנסת.