קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/595).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
הנושא הבא על סדר-היום, חברי חברי הכנסת: הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א–2011, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים יעקב נאמן. בבקשה. נרשמו לדיבור על הצעת החוק חברי הכנסת נסים זאב וחברת הכנסת עינת וילף וחבר הכנסת דוד רותם. הרשימה נסגרה. בבקשה, כבוד השר.
שר המשפטים יעקב נאמן:
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת גפני, אני עומד לצטט גמרא, דברי תורה, בפתח דברי. הייתי שמח אם חברי הכנסת ישימו לב לדברים.
הגמרא במסכת תענית, דף כ"ג, עמוד א', מספרת, וזה תרגום שלקחתי מהתרגום של הגמרא לעברית – כי זה מופיע בארמית – של הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ, שכולנו מאחלים לו רפואה שלמה.
משה גפני (יהדות התורה):
חברי הכנסת לא יודעים. מה, הם לא לומדים – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חבר הכנסת גפני, תודה. אתה גם עומד, אתה גם מפריע. הגזמת.
שר המשפטים יעקב נאמן:
גברתי היושבת-ראש, הוא רגיל לזה, זה לא דבר יוצא מן הכלל.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חבר הכנסת אלקין. חבר הכנסת מקלב.
שר המשפטים יעקב נאמן:
הגמרא מספרת לנו: "יום אחד הלך בדרך, ראה אדם אחד שנוטע חרוב, אמר לו: זה עוד כמה שנים טוען פירות? אמר לו: עד שבעים שנה. אמר לו: פשוט לך שאתה חי שבעים שנה שאתה נוטע את העץ ליהנות ממנו? אמר לו: אני, עולם מלא חרובים מצאתי, כפי ששתלו לי אבותי כך שותל אני גם כן לבני".
הצעת החוק שבפניכם, חברי הכנסת הנכבדים, היא הצעה שנדונה כמעט מאז קום המדינה כדי לאחד תחת קורת גג אחת את כל דיני הממונות, ואני אפרט. עם קום המדינה החל תהליך ארוך ומורכב של ביטול החקיקה העות'מאנית והחקיקה האנגלית, שחוקקו בעקבות המנדט הבריטי על ארץ-ישראל. התהליך החל בהחלפת החוקים הללו בחקיקה ישראלית מקורית. עבודת ההכנה הראשונה של הקודקס האזרחי הזה נעשתה על-ידי פרופסור אורי ידין, זיכרונו לברכה, שכיהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה), והיה גם מורי ורבי באוניברסיטה העברית בפקולטה למשפטים. פרופסור ידין היה אחראי להכנתם של החוקים האזרחיים אשר חוקקו פרקים פרקים בשנים 1968–1986, ועליו הוטל להשלים המלאכה, להכין טיוטת קודקס חדש.
פרופסור ידין הכין טיוטה של הצעת החוק אשר הושלמה לאחר פטירתו בידי עובדי משרד המשפטים, ואשר שימשה את הוועדה הציבורית שעסקה בנושא זה, ובראשה עמד נשיא בית-המשפט העליון בדימוס פרופסור אהרן ברק. כמו כן, הוקמו כמה ועדות מומחים לדיון בנושאים ספציפיים, כגון בנושא הירושה, הנזיקין, ותרופות בשל הפרת חוזה.
הנוסח המוצע הוא פרי עמלן של ועדות המומחים ושל משרד המשפטים אשר גובש לאורך שנים רבות. ועדות אלו כללו מטובי המשפטנים שבישראל מכל התחומים המשפטיים, האקדמיה, השיפוט ועריכת-הדין, ובסיום דברי גם אזכיר חלק מהם.
נוסח ההצעה הופץ לעיון הציבור עוד בשנת 2004 כטרום-תזכיר, ושנית כתזכיר הצעת חוק בשנת 2007, וזכה להערות רבות, אשר נבחנו לעומקן. כן נעשתה בחינה משווה של הצעת החוק, הן לקודקסים אזרחיים קיימים במדינות שונות, והן בהשוואה למקורות המשפט העברי. דיונים נרחבים בהצעת החוק אף התקיימו לאחרונה במסגרת שמונה ישיבות רצופות ומיוחדות של ועדת השרים לענייני חקיקה. בתום הליך ארוך זה מונחת הצעת החוק בנוסחה זה בפניכם, חברי הכנסת הנכבדים, לאישור בקריאה ראשונה.
הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א–2011, אשר אנו מתכבדים להניחה לקריאה ראשונה, נועדה להשלים תהליך זה, ולשלב כלל החקיקה הזאת יחדיו, עם פרקים חדשים נוספים, לכדי קודקס דיני ממונות אחד, אשר יסדיר כל תחומי הליבה של המשפט האזרחי. חקיקה זו תביא לעקביות ואחידות בתחום המשפט האזרחי בין ההסדרים השונים בתחום דיני הממונות, להתאמת הדין למגמות התפתחות מודרניות ולפסיקה הקיימת, ולביסוס תורת משפט אחידה וכוללת.
ההצעה כוללת כ-1,000 סעיפים, והיא נועדה לבוא, בין השאר, במקום חוק השליחות, חוקי החוזים – הכלליים והמיוחדים, פקודת הנזיקין והחקיקה הנלווית לה, חוק המקרקעין, חוק המיטלטלין, חוק הנאמנות, חוק הירושה וחוק ההתיישנות, ולאחדם תחת חוק אחד.
היקף הנושאים ששולבו בהצעה נבחן בקפידה רבה. מבנה ההצעה הוא מן הרחב והמופשט אל הקונקרטי והפרטני. הסדריה הפרטניים גובשו לאחר חשיבה מסודרת ומעמיקה, תוך שקילת כלל ההסדרים האפשריים. לשונה נבחן באופן מדוקדק ונבחרו מונחים הולמים ועקביים אשר עוברים כחוט השני בין הוראות הצעת החוק.
אסקור בקצירת האומר כמה מהשינויים והשיפורים העיקריים אשר בהצעה. ניתן ביטוי בהצעה לרוח החדשה הנושבת בתחום דיני החוזים בדבר שיתוף פעולה בין הצדדים לחוזים. מגמה זו באה לידי ביטוי בהצעת החוק באימוצו של מוסד האשם התורם בדיני החוזים אל תוך דיני התרופות החוזיות.
בדומה, בהצעה ישנו תיקון רחב ומקיף בסוגיית סיכול החוזה. יסודות האחריות החוזית מרוככים באופן שיבטיחו איזון וצדק בין הצדדים לחוזה. מוסד הסיכול, שהפך כיום לאות מתה, יזכה למקומו הראוי במסגרת תפיסה שיתופית יותר לעניין אחריותו של צד לאירועים חדשים, המשנים תשתיתו של הקשר החוזי.
דוגמה נוספת לשינוי מהותי ומשמעותי נמצא בדיני התרופות. הצעת חוק דיני ממונות מאחדת עקרונות של הסדרי התרופות בדיני החוזים ובדיני הנזיקין. תרופת האכיפה מקבלת הכרה רחבה יותר, מאחר שהיא חלה גם בדיני הנזיקין וגם בדיני החוזים. ראוי כי העיקרון בדבר ההגנה בעין על זכויות הנפגע, והחריגים לעיקרון זה, יהיו משותפים לשני התחומים. הצעת החוק יוצרת תשתית אחידה לכלל דיני החיובים, כאשר בהקשרים נתונים מסוימים, שבהם קיימת הצדקה להבחנה בין התחומים, נערכת הבחנה זו.
הצעת החוק מעבה הסדרים קיימים בהתאם לפיתוח שניתן להם בפסיקת בתי-המשפט בעשרות השנים האחרונות. המדובר, למשל, בדיני המתנה, בדיני חוזה הקבלנות, בדיני העיכבון, שלגביהם קיימים הסדרים קצרים ופשוטים, ונושאים כגון דיני האמון ודיני חוזה התיווך, שלגביהם אין כיום הסדר בחקיקה. הצעת החוק מעצבת הדין גם בתחומים האלה.
בהצעת החוק יש תרומה חשובה לביסוסה של תורת משפט סדורה. מעבר לתרומה כללית ועקרונית זו, מסייעת הצעת החוק בפיתוח מוסדות תורתיים מרכזיים, כגון מוסד הפעולה המשפטית. לנושא זה נקבע פרק מיוחד, שיחלוש על כל סוגי הפעולות. כמו כן, נקבעו תכליות החוק אשר משמשות מקור יסודי לפרשנותו.
הוראות דיני החיובים, וכן ההוראות הכלליות לדיני הנכסים, יוצרות תמונה כללית וברורה של הדינים החלים בשני התחומים העיקריים של המשפט האזרחי. כך, למשל, נקבעה תורת חיובים סדורה, הכוללת התייחסות לדיני השיתוף בנכס שהוא חיוב, דיני ריבוי חייבים ונושים. כך גם נקבעה הסדרה אחידה לגבי זכויות נוגדות שבחקיקה הקיימת. הוראות אלה מפוזרות כיום בין דברי החקיקה השונים.
הנוסח המוצע הוא פרי עמלן של ועדות מומחים שונות ושל משרד המשפטים, אשר הכינו אותו לאורך שנים רבות. ואם אני אהיה סומך על דברי הגמרא שהבאתי בתחילת דברי, אומנם לא הגענו ל-70 שנה אבל הגענו קרוב ל-60 שנה. ועדות אלה כללו מטובי המשפטנים בישראל מכל התחומים המשפטיים, האקדמיה, השיפוט, ועריכת-הדין. נוסח ההצעה הופץ לעיון הציבור כמה פעמים, וזכה להערות רבות, אשר נבחנו לעומקן. כן נעשתה בחינה משווה של הצעת החוק, הן לקודקסים אזרחיים קיימים במדינות שונות והן בהשוואה למשפט העברי.
אבקש להודות לכל מי שנטל חלק בתהליך זה והקדיש לכך מזמנו. במיוחד אבקש להודות לפרופסור אהרן ברק, לשעבר נשיא בית-המשפט העליון, אשר הוביל והנחה תהליך זה. כמו כן אודה לחברי ועדת הקודיפיקציה וועדות המשנה שלה, ובין השאר לשופטים בדימוס פרופסור יצחק אנגלרד, יעקב טירקל, השופט אליעזר ריבלין, פרופסור דניאל פרידמן, פרופסור נילי כהן, פרופסור מנחם מאוטנר, פרופסור דניאל מור, פרופסור גבריאלה שלו, פרופסור יהושע ויסמן, פרופסור מרדכי ראבילו, פרופסור איל זמיר, פרופסור דפנה לוינסון-זמיר, פרופסור ישראל גלעד, פרופסור מיגל דויטש, פרופסור רינה סנילביץ, פרופסור ריקרדו בן-אוליאל, השופטת ד"ר שירלי רנר, פרופסור ברכיהו ליפשיץ, פרופסור אהרן יורן, זיכרונו לברכה, השופט בדימוס דוד קציר, זיכרונו לברכה, השופט בדימוס גבריאל קלינג, פליאה אלבק, זיכרונה לברכה, גברת חוה הלברייך, השופט דוד חשין, השופט יהושע גייפמן, פרופסור פנחס שיפמן, פרופסור שמואל שילה, פרופסור אשר מעוז, מר שמואל צור, עורך-דין עקיבא לקסר, עורך-דין יוסי זילביגר, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים היוצא שלמה שחר.
במיוחד אבקש להודות לאנשי משרד המשפטים בעבר ובהווה, אשר ריכזו עבודת הכנת הצעת החוק, ובראשם לגברת טנה שפניץ, משנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) בדימוס, אשר ליוותה את הכנת הנוסח לאורך רוב התקופה, וכן הגברת שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), למירב ישראלי, שגית אפיק, ורדה לוסטהויז, אלן זיסבלט, טלי שטיין, עליזה קן, פרץ סגל, ארז קמיניץ, תמר קלהורה, רני נויבואר, טל גיז, דניאל כהן ויצחק גורדון.
עם הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת וביסוס קודיפיקציה אזרחית מקורית, אנו בעצם הולכים בדרך שטוו לנו חכמינו הגדולים, זיכרונם לברכה, אשר גם הם יצרו קודיפיקציות רחבות יריעה של כלל תחומי המשפט העברי, בדמותם של ספרי "משנה תורה" – "הי"ד החזקה" – לרמב"ם, ה"טור" לרבי יעקב "בעל הטורים", ה"שולחן ערוך" לרבי יוסף קארו.
עם מלאות 63 שנה לעצמאותה של המדינה, אנו רואים בהצעת החוק שלב נוסף בהתבססות עצמאותנו המשפטית והמדינית וגולת הכותרת בהתפתחות המשפט האזרחי בישראל. שילוב דברים זה מהווה תכלית עיקרית בחוק זה, דהיינו קידום ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ברוח עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.
פנינו ליושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, חבר הכנסת דוד רותם, בבקשה שהצעת חוק זו תידון בישיבות רצופות על-ידי ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, ואני שמח להודיע – והוא נוכח כרגע באולם הכנסת – שהוא נענה לכך, למרות סדר-היום העמוס של הוועדה. סיום תהליך החקיקה יותיר רושם וחותם לעתיד ויישא פרי עבורנו וגם עבור הדורות הבאים, והיה זה שכרנו.
אשר על כן, מבקשת הממשלה לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה, לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת חוקה, חוק ומשפט. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לכבוד השר על הנאום ועל הצגת התוכן של החוק. נרשמו לדיבור: ראשון הדוברים – חבר הכנסת אריה אלדד, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב.
הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א–2011
(קריאה ראשונה)
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
בבקשה, חבר הכנסת אריה אלדד. לרשותך שלוש דקות. בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אכן לא מדובר בחוק רגיל, מדובר בקודקס, בקובץ חקיקה עצום בהיקפו, שאין לי שום מושג אם הוא טוב או רע. ואני רוצה גם להציע שחברי הכנסת שיצביעו עליו בסופו של דבר – ברובם המכריע, לא יהיה להם מושג מה כתוב בו. כי אי-אפשר להתמודד עם היקף כזה.
אדוני שר המשפטים, אני מציע לך עכשיו חוק-יסוד: חוק ש-120 העותקים שלו, שמונחים על שולחן חברי הכנסת, עולים במשקלם על משקל גופו של השר המציע – ידרשו רוב מיוחס.
שר המשפטים יעקב נאמן:
ירדתי במשקל.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
לא, אבל החוק עלה. אתה ירדת, ולכן לדעתי 120 עותקים שוקלים פי-שניים או פי-שלושה ממך. אין אפשרות באמת להתמודד עם היקף כזה.
לפני שנה או שנתיים קראתי מאמר – ואתה הזכרת בדברי תודתך את כבוד נשיא בית-המשפט העליון אהרן ברק – והמאמר אמר שאהרן ברק לא העריך במיוחד את הכנסת, לא העריך במיוחד את עבודת החקיקה של הכנסת, ולכן החליט להציף את הכנסת. כלומר, לעשות חוקים כאלה שהכנסת לא תהיה מסוגלת להתמודד אתם בהיקפם.
חוק שמכיל 1,000 סעיפים, ושמכיל, על-פי דברי הקיצור שבקיצור שהונחו בפנינו היום, גם מספר שינויי עומק – הלוא באמת אי-אפשר להתמודד עם דבר כזה. וסופו של דבר, שהכנסת תשים חותמת על דבר שהיא אפילו לא יודעת אם היא שלמה אתו או לא. לכן אני מציע שאותם שינויים משמעותיים, שאינם שינויים של התאמות ושינויים טכניים ואריזה והתאמות לרוח מודרנית, אלא שינויים מהותיים, והם ישנם פה, יובאו בנפרד לוועדה, והיא תדון בהם אחד לאחד. ואחרי שתסיים הוועדה את העיסוק שלה בשינויים המהותיים, החדשים, בחידושים שבחוק, תצביע הכנסת על החוק כולו. כי אם לא, אנחנו עושים מעצמנו לא חוק אלא צחוק. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה. אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו – חברת הכנסת וילף. את פה? שלום לך. לא ראיתי אותך היום. אולי אני לא הייתי, אני לא יודע. יכול להיות. בבקשה, אדוני.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מי שמסתכל על הספר עב הכרס של דיני ממונות, מבין שבאמת להצביע על הצעת חוק במספר דקות, כאשר הספר הזה הונח בפנינו לפני מספר ימים, בערב שבת – לא היה הזמן והאפשרות בכלל להתבונן. ושם כל סעיף הוא סעיף בפני עצמו, עולם בפני עצמו, סוגיה בפני עצמה. אני חושב שיש פה הרבה מה ללמוד, וכדאי ללמוד, שלא נעמוד במצב שאנחנו מצביעים על דברים שאולי בעתיד נצטער עליהם.
כבודו פתח בדברי תורה, אז אני רק אומר את הפסוק "ואלה המשפטים אשר תשים בפניהם" – וי"ו מוסיף על עניין ראשון, מה אלו מסיני, אף אלו מסיני. השאלה שנשאלת, למה דווקא בדיני ממונות? כי בדרך כלל אדם מורה יותר לעצמו בדיני ממונות. כאשר אדם מרגיש שהוא נעשק, הוא נגזל, אז הוא אומר: מה אני צריך לדון בדינים? אני מבין בעצמי שאני נגזל ואני יכול לקחת את הדברים לידיים שלי. לכן צריך לדעת ולזכור, גם כאשר אדם בטוח בעצמו, שהצדק אתו, והוא יכול אולי לבוא ולקחת את מה שמגיע לו על-פי דין – הוא לא יכול לקחת את זה בכוח, רק על-פי דין.
הדבר הנוסף שאני ראיתי פה – הנושא של ההתאמה עם המשפט העברי. זה דבר חשוב שעד כמה שניתן, הייתי אומר, בדינים של חוקי מדינת ישראל, להתאים אותם למשפט העברי ולצטט את המקורות; כפי שראיתי בהרבה סוגיות, למשל בדין גזלה – שאם נזקקים על פחות משווה פרוטה, ואם התחילו לדון בפרוטה אפשר גם כן להיזקק בסוף הדיון על פחות משווה פרוטה. גזלה במהותה, אין הרבה פחות משווה פרוטה, ולכן מזה אנחנו יוצאים להקיש שאם אדם גזל או בא לקיים איזשהו דיון על דבר שהוא פעוט ערך, אז בדין לא נזקקים לו, ולא יאבְּדו את זמנם היקר בדברים שהם פעוטי ערך, כי זמנו של בית-המשפט הוא יקר וחשוב.
אני רק רוצה להוסיף דבר שאני חושב שכולם ייתנו פה עליו את הדעת – זה הנושא של חוק ההתיישנות, ועל זה ידברו גם חברי הכנסת האחרים. אני זוכר שכשהייתי חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דוד רותם הנחה בסוגיה הזו שאי-אפשר לבוא ולצמצם את זה, כי בסופו של דבר מי שמרוויח מהצמצום ופער השנים – שאי-אפשר לתבוע לאחר ארבע שנים – זה בדיוק אותן חברות גדולות ואותם הבנקים. אני לא חושב שאנחנו צריכים לתת להם עכשיו להתעשר יותר, כי לפעמים לוקח לאדם זמן עד שהוא מתעשת ומבין שהוא יכול לתבוע, או שקרה לו איזשהו נזק. לכן זאת סוגיה, ואני מאמין שחברי הוועדה ייתנו את הדעת על כך.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. אני מאוד מודה לך. ועל הדיוק המרהיב, אדוני. ממש על השנייה.
נסים זאב (ש"ס):
לא התכוונתי.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא התכוונת? יותר טוב. אז בכלל, זאת אמנות. זה היה מדהים. גברתי, חברת הכנסת וילף. אחריה – חבר הכנסת דודו רותם. אחריך – חבר הכנסת מיכאלי, ואחר כך מצביעים. בבקשה, גברתי. שלוש דקות. קחי דוגמה מחבר הכנסת זאב.
עינת וילף (העצמאות):
יצא לו ממש במקרה, כך שאני לא חושבת שכדאי לבנות על זה.
קודם כול, תודה, היושב-ראש, השר וחברי חברי הכנסת. חן-חן על חומר הקריאה. אולי באמת זאת ההזדמנות להיעזר בכוחו של הציבור ולהזמין את הציבור להיות שותף, להעיר ולהאיר, להיכנס לאתר של משרד המשפטים, למצוא את הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א–2011, ולסייע גם לנו בתהליך המאוד ארוך של לעבור על החוק הזה ולמצוא בתוכו את אותם דברים שיש לגביהם הערות. אנחנו רק מתחילים את התהליך – תהליך של קריאה ראשונה, ואני חושבת שזו יכולה להיות הזדמנות חשובה גם לציבור לסייע לנו בעבודתנו.
אני רוצה להתייחס לנושא אחר, אדוני השר. במשך חודשים ארוכים, בכל פעם שניסינו לקדם חוקים שעסקו בבתי-דין רבניים, בבתי-דין לענייני משפחה, ממונות – בהקשרים האלה – אמרו לנו מילת קסם אחת: דיכובסקי. הרב דיכובסקי – חכו, חכו לוועדה, יהיו ההמלצות שלה, ואז אפשר יהיה לקדם חוקים. שמועות אומרות שהמלצות צפויות בקרוב מאוד – בשבועות הקרובים.
לנו, לחברת הכנסת ציפי חוטובלי, יושבת-ראש הוועדה למעמד האשה, ולי, יש הצעת חוק שעוסקת במיתון מירוץ הסמכויות, בכך שיינתנו 30 יום כדי לאפשר – אם צד אחד הגיש לבית-הדין הרבני בקשה, והצד השני הגיש לבית-הדין לענייני משפחה, ואז זה יעבור לשם. בזמנו אמרת שיש לך נטייה לתמוך, אולם אתה מחכה להמלצותיה של הוועדה. אני מבקשת מעל הדוכן להזכיר לך את זה, לבקש את תמיכתך לכשיתפרסמו ההמלצות של הוועדה, כדי שנוכל לקדם במעט כך שזוגות שמבקשים להתגרש יוכלו לעשות זאת בצורה שמכבדת וגם נותנת להם הזדמנות אפילו לחזור חזרה או לפחות להגיע להסכמים ראויים ולמתן במשהו את מירוץ הסמכויות שלא מסייע לצדדים. תודה רבה לך.
היו"ר אופיר אקוניס:
בעודף של 36 שניות, אתם מאוד נדיבים היום. תודה רבה לך, גברתי. חבר הכנסת דוד רותם, בבקשה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הקודקס האזרחי כפי שהונח על שולחן הכנסת, הוא מן החוקים החשובים ביותר שכנסת ישראל תטפל בהם בקדנציה הזאת או בכנסת הזאת, ואני לא בטוח שגם לא בכנסות אחרות.
יחד עם זה, אדוני השר, אני תמה קצת – אדוני מזלזל במשרדו? למשרד המשפטים הקודקס הזה לקח 30 שנה בערך – – –
רחל אדטו (קדימה):
60 הוא אמר, לא?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
30 שנה, בערך. ואדוני מצפה מוועדת כנסת לסיים את זה במהירות כל כך גדולה? הרי לא יעלה על הדעת. אין לנו המומחים שנמצאים במשרד המשפטים, אין לנו יועצים משפטיים ומשנים ליועצים המשפטיים ומחלקת ייעוץ וחקיקה; אנחנו לא מסוגלים להתמודד בקצב של משרד המשפטים. לכן, מכיוון שאנחנו לא נוציא – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
סליחה, השיחה מרתקת, אנחנו שומעים כל דבר.
שר החינוך גדעון סער:
מה עמדתך?
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מקשיב באוזן.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – – שאתה מפריע לי, ואני מציע – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אתם יכולים להמשיך, רק הקול היה מאוד גבוה. עוצמתו, הכוונה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני השר, החוק הזה הוא לא חוק שאפשר לחוקק אותו כלאחר יד. אנחנו לא נפצל בחוק הזה סעיפים, אנחנו לא נפצל בחוק הזה פרקים. החוק הזה יתקבל ויבוא לקריאה שנייה ושלישית כמקשה אחת. לכן עיקר הנטל יהיה על משרד המשפטים. משום שכאשר אנחנו נצביע על סעיף בחוק הזה תהיה למשרד המשפטים רק אפשרות אחת: או לקבל את ההצבעה של הוועדה או למשוך את החוק כולו. אני מודיע: לא יהיו פיצולים בחוק הזה.
לכן אני מקווה שגם משרד המשפטים יעמיד לרשות הוועדה כוחות מצוינים כדי שאפשר יהיה לקדם אותו בדיונים של פעמיים בשבוע. כי זה מה שאנחנו נשתדל לעשות בימי ראשון וחמישי – לעסוק בחוק הזה. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. אני מאוד מודה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה ב-19 שניות עודף – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
תשמור לי לפעם הבאה.
היו"ר אופיר אקוניס:
– – חברת הכנסת וילף – 36 שניות עודף; נסים זאב היה – שמע, חבר הכנסת מיכאלי, פה מעמידים סטנדרטים מאוד גבוהים, הייתי אומר.
קריאה:
זה בגלל היושב-ראש.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה, אני מאוד מודה. חיפשתי מישהו שיגיד את זה, אפילו לא ביקשתי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות, ואחר כך אנחנו עוברים להצבעה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ראשית כול, אדוני השר, אני מברך אותך שבקדנציה שלך ובתקופה שלך אתה זוכה להביא לפה את הקודקס האזרחי שאנחנו עוד כתלמידים באוניברסיטה שמענו שמכינים אותו. כל אחד מאתנו סיים בתקופה כזאת או אחרת, אבל בכמה עשורים לפני. אני חושב שמבחינת משרד המשפטים בראשותך אתה יכול בוודאי להתגאות קודם כול שהנוסח הזה כבר הונח פה על שולחן הכנסת.
מעכשיו ואילך אני אברך את חברי וידידי יושב-ראש ועדת החוקה, שהוא כנראה מכין לנו סריה של דיונים בוועדת חוקה. אבל אני לא בטוח שאדוני יושב-ראש ועדת החוקה, אתה יכול לשריין יומיים כל שבוע לחוק הזה, אלא אם כן אתה באמת תרצה שאנחנו לא נלך לאף ועדת כנסת בימים ראשון וחמישי.
רחל אדטו (קדימה):
אין לכם פריימריס.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אתם יכולים. אני ממילא יושב לבד, זה לא משנה אם אתם באים או לא.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
לא, לא, אתה לא יושב לבד. בחוק הזה אתה לא תשב לבד. החוק הזה חשוב לכולם – – –
עתניאל שנלר (קדימה):
מילא יושב לבד – הוא מחליט לבד.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אני חושב שוועדת החוקה כבר התייחסה בקדנציה הקודמת לחלק מהקודקס, ואנחנו – אני לא רוצה כרגע להיכנס דווקא לפרק של ההתיישנות – דנו הרבה מאוד בקדנציה הקודמת, אדוני השר, וקבענו מה שקבענו, ולכן אני חושב שאנחנו צריכים באמת להתייחס, אדוני היושב-ראש, לחוק הזה בכובד ראש, כי חקיקה ישראלית לא כל יום זוכה ומצליחה לקדם קודקס כה רחב, כה בסיסי, לתפקוד המשק בפרקים השונים שמובאים פה.
אני רק רוצה דבר אחד לציין, אדוני השר. מכיוון שבעקבות השינויים שחלו בחקיקה בעשרות השנים האחרונות, אחד הפרקים החשובים שנצטרך לקחת בחשבון זה מילוי הלקונות על-ידי היקש, ובהיעדרו על-ידי עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל – חוק יסודות המשפט. ואני אבקש מחברי בוועדה, יושב-ראש ועדת החוקה, שיהיה לנו ליווי צמוד של נציג חשוב של המשפט העברי. אנחנו נרצה בוועדה שהסוגיות החשובות האלה שנדון בהן, יהיה להן ביטוי חשוב של המשפט העברי. אדוני השר, אני יודע שאתה מסכים עם זה ואתה רוצה, במיוחד בקודקס האזרחי, שהמשפט העברי ימצא את ביטויו, ואני מבין שאתה תהיה שותף אתנו בעניין הזה, ואני מקווה שבעזרת השם בסוף נגיע לתוצאה מוצלחת וטובה. תודה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה לך, חבר הכנסת מיכאלי. אנחנו עוברים להצבעה, חברים. הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א–2010.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
השר רוצה להשיב.
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה רוצה? סליחה, אדוני. בבקשה. בבקשה. בבקשה. בהחלט. בהחלט. אז אנחנו נעבור להצבעה מייד לאחר עמדת השר. אפשר לצלצל, להזמין את כל מי שנמצא בבניין להיכנס ולהצביע. אני מניח שזה ייקח – הוא ביקש בקצרה, השר. בבקשה, אדוני.
שר המשפטים יעקב נאמן:
אדוני היושב-ראש, בדרך כלל אני בקצירת האומר, אבל מכיוון שהחוק הזה הוא באמת חוק חשוב מאוד למערכת המשפט בישראל ולוודאות של אזרחי המדינה בתחום דיני הממונות, דיני החוזים, אני חושב שההערות שנשמעו פה חשובות ביותר.
ראשית, להערה של חברת הכנסת וילף בעניין מירוץ הסמכויות, אני מאיץ בוועדה, היא בסיום עבודתה, ואני מקווה שאפשר יהיה בקרוב לסיים ולפתור בעיה קשה מאוד של זוגות שניצבים בפני עימותים משפטיים, ויפה שעה אחת קודם.
לחבר הכנסת רותם, אנחנו נסייע במשרד המשפטים בכל מה שדרוש כדי שהוועדה תוכל להתקדם בדיונים מעמיקים בהצעת החוק, ולראות את החשיבות שלה.
גם לחבר הכנסת אברהם מיכאלי אני רוצה לבוא ולומר: גם היבטי המשפט העברי. אין מדינה בעולם שיש לה חומר משפטי כה מעמיק, רחב ויסודי בתחום דיני הממונות כמו עם ישראל. אין מדינה בעולם. עסקתי הרבה שנים בהוראה באוניברסיטה בתחום זה של דיני ממונות, ואני יכול לבוא ולהגיד שרבותינו הנחילו לנו מורשת עצומה, שכדאי ללמוד ממנה ולהסיק ממנה את הדברים. לא בכדי הזכרתי גם את "הי"ד החזקה", גם את "הטור", גם את ה"שולחן ערוך" ועוד יש עשרות אלפי שאלות ותשובות שעוסקות בנושא הזה במשך למעלה מ-2,000 שנה. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, אדוני. עכשיו אפשר לעבור להצבעה.
אנחנו מצביעים על הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א–2011, בקריאה ראשונה. בבקשה.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א–2011, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אופיר אקוניס:
ובכן, 11 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. ההצעה עברה בקריאה הראשונה, והיא תועבר להכנה לקריאה השנייה והשלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט.