קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק מענק יובל לעובדי הוראה עולים, התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/2911/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
הצעת חוק מענק יובל לעובדי הוראה, של חבר הכנסת אלכס מילר, יושב-ראש ועדת החינוך. חבר הכנסת מילר והממשלה הודיעו מראש ובהסכמה, שתשובה והצבעה במועד אחר.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
כן, בבקשה, חבר הכנסת מילר.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, חברי ממשלת ישראל, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לנמק הצעת חוק שנועדה לפתור סוגיה מאוד קשה, שקיימת אצל אותם המורים שעלו לישראל ממדינות שונות בעולם, עם ניסיון בהוראה, ואנחנו יודעים עד כמה זה חשוב, במקצוע שקובע את עתידם של ילדי ישראל, שיהיה לאותם אנשים ניסיון בתחום שהם מלמדים.
האבסורד שקיים במערכת – כל אותם המורים שהתחילו את דרכם כמורים במערכת החינוך במדינת ישראל, אחרי 25 שנים של ניסיון, ותק, עבודה בהוראה, זכאים למענק יובל. אם אנחנו מפרשים את זה בשפה ברורה יותר, זה משכורת 13, שקיימת גם בכמה חברות פרטיות. באופן כללי זה איזשהו עידוד. גברתי היושבת-ראש, יש פה רעש, אני את עצמי אני לא שומע.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חברי חברי הכנסת, השרה נוקד, חבר הכנסת כהן, שר האוצר – – –
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
אדוני שר האוצר.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
– – – עם חבר הכנסת רותם, שמפריע לחבר סיעתו.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
אדוני שר האוצר, חבר הכנסת יובל שטייניץ, אתה פנית אלי בבקשה – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חבר הכנסת הורוביץ. תן לי לעשות סדר.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
– – – אני כיבדתי את בקשתך, אבל אני מבקש שגם תכבד אותי פה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
השר בגין עם חבר הכנסת דב חנין – חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת דב חנין, זה מפריע לחבר הכנסת מילר להציג את הצעת החוק שלו. תודה.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
תודה, גברתי. אותם אנשים שעלו לישראל והשתלבו במערכת החינוך, והיום מלמדים את ילדי ישראל, זכאים מכוח החוק לשכר שמתחשב בוותק שנצבר להם במדינות המוצא, אבל מה לעשות, לאותה תוספת שמגיעה לכל שאר המורים הם משום מה לא זכאים והניסיון שלהם לא נחשב. הצעת החוק שאני הגשתי פותרת את הסוגיה הזאת ומעניקה לאותם מורים שעלו לישראל עם ותק מסוים, ברגע שהם מגיעים, בוותק מצטבר, ומה שהם צברו כאן בארץ, הם יכולים וזכאים לקבל את אותה משכורת 13 שכל שאר המורים מקבלים.
עכשיו, על מה מדובר מבחינת המספרים? בסך הכול, מבדיקה גסה שנעשתה על-ידי הלשכה שלי מול משרד החינוך, ואני מקווה מאוד שאנחנו נקבל גם נתונים יותר מדויקים, מדובר בסך הכול על 5,000 מורים, גברתי היושבת-ראש, שנמצאים במסגרת של "עלו לישראל". זה אומר שזה גם מורים שקיבלו את תעודת ההוראה שלהם כאן בארץ, ולא הגיעו עם ניסיון, וגם מורים, כמובן, שהגיעו עם ותק קטן יותר, גדול יותר, אבל מובן שלא אותם המספרים שקיבלנו ממשרד האוצר, כאשר באו והצביעו על מיליארדי שקלים בעלות של החוק. אם עושים חשבון, שהוא חשבון פשוט מאוד: מכפילים את ה-5,000 – נגיד כולם עלו עם ניסיון וותק – 5,000 מורים, להכפיל במשכורת שהם מקבלים בחודש – מה המשכורת היום של עובדי ההוראה כולם מכירים, והיא לא גבוהה במיוחד; ניקח ממוצע של 7,000 שקל ברוטו, נוריד מזה, 65%, שזה בעצם המענק, ואז, מה שיוצא לנו שאנחנו מכפילים 5,000 איש ב-5,000 שקל – מקסימום של המקסימום – 25 מיליון שקל, שפותרים מצוקה של המון אנשים שבעצם מופלים כלפי הקולגות שלהם במערכת ההוראה.
גברתי היושבת-ראש, כשאני מסתכל על כל מה שקורה היום במערכת החינוך, לעומת מקצועות אחרים בתחומים דומים – קחו לדוגמה מורה שמגיע עם ניסיון של 10–15 שנים בתחום האלקטרוניקה והמחשבים; הוא מגיע לישראל, בודק מה האופציות שלו מבחינת השתלבות בעבודה, יש לו מנגנון ההוראה, הוא יכול להמשיך ללמד, הוא בודק מה המשכורת שהוא מקבל, הוא בודק מה מגיע לו, הוא גם בודק בצד השני, בשוק הפרטי, מה קורה בחברות ההיי-טק. אי-אפשר להשוות את המשכורת של עובד בחברת היי-טק עם ידע של 15 שנה לזאת של מורה שהולך ללמד את אותו מקצוע בבית-ספר. ואז הוא עושה את ההחלטה, מה כדאי לו. האם הוא לוקח את מה שהוא צבר ומשתלב בחברת היי-טק, ואז אנחנו מאבדים אותו ככוח הוראה? אומנם אנחנו מרוויחים אותו ככוח מחקר וככוח עבודה בתחום ההנדסה, אבל אנחנו מאבדים אותו ככוח הוראה, שגם ככה חסר. וזה מה שקורה. ואם יש היום איזו אפשרות לסייע לאותם אנשים, למה להיכנס לאיזו בועה של ישר להגיד לא ואחר כך להתחיל לבוא וללמוד כאשר יש לחץ מסוים לפתרון של העניין הזה?
פנה אלי, גברתי היושבת-ראש, פנה אלי שר האוצר, כשהחוק, כאשר הוא עבר ועדת שרים לחקיקה, הוגש ערר על-ידי שר האוצר. פנה אלי שר האוצר, ביקש דחייה של ההצבעה לשבועיים כדי ללמוד היטב את ההשלכות וכדי ללמוד היטב את ההיבטים המשפטיים של החוק. אין לי שום בעיה שבמשך שבועיים יעשו בדיקה נוספת של כל העניין הזה. מובן שאנחנו לא נתפשר על סוגיית לב לבו של החוק, שזה מתן התוספת וההכרה בניסיון ובוותק של אותם המורים לטובת מענק יובל. כל שאר הדברים הטכניים וההיבטים המשפטיים, אפשר לפתור אותם גם בוועדות של הכנסת. אפשר להגיע להסכמה.
אדוני שר האוצר, כמו שפנית וקיבלת ונענינו לבקשתך, ככה גם אני מקווה שמשרדך יתייחס לנושא הזה בצורה הרבה יותר רצינית ממה שזה היה עד שהגענו לרגע זה, ונוכל באמת להגיע פתרון שייתן הוקרה ותוספת לאותם אנשים שאחראים לחינוך של ילדי ישראל היום. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה רבה, חבר הכנסת מילר. אם כך, להצעת החוק הזו תשובה והצבעה במועד אחר, כפי שגם אתה אמרת.