קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 8) (איסור התקשרות), התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/384).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חברי חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 8) (איסור התקשרות), התשע"א–2011, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ וחיים כץ – קריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת שלי יחימוביץ. בבקשה.
שלי יחימוביץ (העבודה):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כידוע לכולנו, החוליה החלשה ביותר בעולם העבודה היא עובדי הקבלן, אשר אינם מועסקים ישירות על-ידי מעסיקיהם בפועל, אלא דרך ההעסקה המלאכותית הזאת שבה מעסיק אותם קבלן כוח-אדם. אבל מסתבר שיש חוליה חלשה עוד יותר, ואצל קבלני כוח-האדם המחזיקים ברשיון לעסוק בעבודה כזאת יש העסקת משנה של קבלני משנה שאינם מחויבים ברשיון, וכך הם יכולים להתעמר בעובדים ולעבור על הוראות החוק עוד יותר מקבלן שיש לו רשיון. קבלן עם רשיון הוא קבלן שמחויב להסכמים קיבוציים, לצווי הרחבה, לחוקי המדינה. אפשר לפקח עליו, אפשר לאכוף עליו, אפשר לחלט ערבויות, וכך עובדיו מוגנים יותר. קבלן משנה – ברגע שלא ניתן לו רשיון, הוא יכול לעשות כישר בעיניו ואיש אינו יודע בכלל שהוא קיים. זה שרשור עוד יותר מרוחק של אחריות המעסיק לעובדיו.
החוק של חבר הכנסת חיים כץ ושלי מדבר על כך שהעובר על החוק האוסר התקשרות עם קבלני כוח-אדם שאין להם רשיון, דינו מאסר שישה חודשים.
שאל אותי קודם חבר הכנסת גדעון עזרא אם זה חל על מזמין השירות. ובכן, לצערי הרב, לא. ביום שבו יוחל חוק אחריות מזמין השירותים, תוחל אחריות בכלל לגורלם של עובדי הקבלן על מזמין השירות, ואז תישמט הקרקע מתחת לאינסנטיב של העסקת עובדי קבלן. אבל זה חזון שיקרה באחרית הימים. כיום יש קואליציה מאוד מוצקה נגד חוק אחריות מזמין השירותים, לצערי הרב, לכן – הסר דאגה מלבך. כרגע גורלם של העובדים לא חל על המזמין, אם כי המזמין מחויב כמובן בבדיקה אם יש רשיון לקבלן שהוא מעסיק, והחוק חל על הקבלן המזמין את קבלן המשנה שאין לו רשיון.
מדובר בחוק חשוב, אבל הוא כאין וכאפס לעומת הדרך הרבה שעדיין יש לנו לעשות כדי להתגבר על התופעה ההולכת וגוברת של העסקת עובדים באמצעות קבלנים. כיום קרוב למיליון עובדים מועסקים באמצעות חברות כוח-אדם – קבלנים, נותני שירותים ועמותות, הפועלות אומנם לפעמים לצרכים טובים, אבל כמעסיק הן פועלות כחברת כוח-אדם לכל דבר. קרוב למיליון עובדים. כבר לא רק מנקות, לא רק מאבטחים – גם אחיות, גם עובדות סוציאליות, גם מתכנתים, לפעמים גם רופאים, והתופעה הקשה הזאת פושה אל מעמד הביניים, הופכת את האנשים העובדים לאנשים עניים, מגדילה את הפערים בחברה הישראלית ומערערת ממש על יסודות קיומה, כיוון שאדם שמועסק באמצעות קבלן ב-20.92 שקלים לשעה הוא אדם שאין לו חירות אמיתית ואין לו זכויות אמיתיות. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, גברתי. ראשון ואחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
גדעון עזרא (קדימה):
ביקשתי לדבר – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני אוסיף אותך לרשימה, אין בעיה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
גם אני ביקשתי, אני לא רשום.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
גם מיכאל בן-ארי. אני אוסיף את שניכם. בבקשה. בבקשה, אדוני, לרשותך חמש דקות.
גדעון עזרא (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, שלי יחימוביץ וחיים כץ, שהציעו את החוק, אני רוצה להתייחס לעובדה שאמרת עכשיו, שעיקר הבעיות היום הן עם קבלני המשנה, זה לא הקבוצות הגדולות.
שלי יחימוביץ (העבודה):
לא, לא אמרתי את הדבר. עיקר הבעיה היא העסקה באמצעות קבלנים. יש תת-תופעה של קבלני משנה.
גדעון עזרא (קדימה):
אני רוצה לדבר על קבלני המשנה. אני רוצה לדבר על ענף במדינת ישראל, שאני שומע בכל מקום ומקום את הבעייתיות שלו, וזה נושא עוזרות-הבית במדינת ישראל. אי-אפשר להשיג היום עוזרת-בית. רוב האנשים לא יודעים איך להשיג. אם אין לך כפר ערבי שכן, אז אתה לא יודע איך להשיג את העובד. נדמה לי שבעניין הזה הפונה לא יכול לדעת אם קבלן המשנה לכוח-אדם עובד כשורה או לא עובד כשורה. אני יודע רק דבר אחד – שקבלן המשנה יודע אם הוא עובד כשורה או לא כשורה. לפי דעתי – את אמרת, אני שמעתי, שלא כל קבלני המשנה רשומים כדת וכדין, נכון?
שלי יחימוביץ (העבודה):
חבר הכנסת עזרא, אני חייבת להסביר פה משהו. האיסור הוא רק על העסקת קבלנים שאין להם רשיון, זה הכול. בזה זה נגמר. החוק נועד למנוע תופעה שבה אתה מעסיק קבלן עם רשיון, אבל הוא מעסיק קבלן משנה בלי רשיון. זה הכול. האחריות לא חלה עליך, היא חלה על הקבלן, הקבלן שאתה מתקשר אתו, אם הוא מעסיק אדם בלי רשיון.
גדעון עזרא (קדימה):
את רוצה שאני אקח קבלן שיש לו רשיון – – –
שלי יחימוביץ (העבודה):
חד-משמעית, כן.
גדעון עזרא (קדימה):
אני לא יודע למי יש רשיון ולמי אין רשיון, ועקרת-הבית לא יודעת למי יש רשיון ולמי אין רשיון. אני לא יודע איך את רוצה שהציבור ידע אם יש לאיש רשיון או אין לו רשיון. אני חושב שהכוונה בהחלט טובה, אבל בסוף, מזה לא יוצא שיש סדר בעניין הזה. זו דעתי. אני תומך בהצעת החוק הזאת, אבל אני חושב שהיא לא סגורה, זה הכול.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, חבר הכנסת גדעון עזרא. הדובר הבא – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ויסיים את רשימת הדוברים חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה, אדוני. לרשותך חמש דקות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, כל חקיקה שתהיה בנושא הזה של עובדי הקבלן היא מבורכת ומעבר לכך. הנתונים שנמסרו כאן קודם, שאנחנו מגיעים למצב של כמיליון איש שהם עובדי קבלן, מלמדים על צעד אחד נוסף שחייבים לעשות כדי לעצור את התופעה הזאת, את המגפה הזאת, שיכול להיות שבטווח הקצר מביאה פרנסה לאנשים, אבל בטווח הארוך, של עוד 20 שנה, 30 שנה, שבהן אנשים שלא צוברים זכויות פנסיה וזכויות אחרות, תביא לעוני נורא ואיום, במיוחד שהאנשים הללו, שאין להם קביעות בעבודה, נפלטים משוק העבודה בגיל מאוד צעיר. אנשים, גילאים בין 40 ל-50 שנפלטים משוק העבודה – הסיכויים שלהם לחזור לשוק העבודה הם סיכויים קלושים, ואם כבר אז בשכר זעום שלא מספיק להם כדי לפרנס את משפחותיהם. והכול בשם החמדנות, בשם רדיפת הממון.
עוד ביטוי שהפך להיות מאיזה סוג של שלאגר לסוג של מציאות, ש"העולם שייך לצעירים". אדם התחיל לעבוד באיזה מקום, הוא עובד קבלן, מפטרים אותו, מחזירים אותו, מפטרים אותו, מחזירים אותו. אוניברסיטאות, מקום של החוכמה, כנסיות השכל שלנו, משתמשות במרצים רבים כסוג של עובדי קבלן. הם קוראים לזה "מרצים זמניים". מעסיקים אותם לשמונה חודשים, נותנים שכר מאוד יפה לשמונה חודשים, אבל ארבעה חודשים אין שכר, כחלק מהשיטה.
אני הייתי מציע להוסיף לחוק הזה, לכל הנושא של עובדי קבלן, מכסות – שמדינת ישראל, כמו שיש לה לעובדים זרים מכסות, כך לנושא של עובדי קבלן יינתנו מכסות לזמנים קצובים. זה לא יכול להיות שבנקים מעסיקים אנשים מקצועיים בתחומים מקצועיים – מעסיקים אותם כעובדי קבלן. לא יכול להיות כזה דבר. אני לא יכול כל כך לרחם, לא על מנהלי הבנקים ולא על כל מיני חברות כאלה גדולות, שהרווחים שלהן הם פשוט מדהימים, אבל זה מין כר להתפרנס ממנו, כי מישהו המציא את זה, כי זה נוח במקום פלוני, במקום אלמוני, ואולי זה מוצדק במקום כזה ואחר, אבל יש מקומות שזה לא מוצדק.
ולכן, פה מקומו של המחוקק – לתת מכסות ולהגביל את המקומות שבהם ניתן להעסיק עובדי קבלן, כי אנחנו נפתור את הבעיה עם קבלני המשנה – ימצאו פטנט אחר. אין סוף לפרצות שאפשר למצוא בדבר הזה. לכן יש להגביל גם במכסות את מספר עובדי הקבלן. גוף מסוים יוכל להעסיק סך מסוים של עובדי קבלן. גם בניין כמו הכנסת לא יוכל שיעבדו בו יותר מכמות מסוימת של עובדי קבלן, וימצאו פתרונות לכך, וכל מקום אחר. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, אדוני. אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחרון הדוברים בהצעת החוק הזאת ומייד לאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה. לרשותך, אדוני, שלוש דקות.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק אומרת באופן הברור ביותר: "לא יקבל אדם שירות כוח-אדם מקבלן כוח אדם או שירות מקבלן שירות ולא יתקשר עמם לקבלת שירות כאמור אלא אם כן קבלן כוח-אדם או קבלן השירות הוא בעל רשיון". אני מסכים עם זה. זאת אומרת שקבלן משנה, צריך להיות לו רשיון. על זה אין חולקין.
אבל בדברי ההסבר כתוב באופן הברור ביותר: "הצעת החוק מטרתה להרתיע מפני ההתקשרות עם קבלני כוח-אדם", ומדברים על להגביר את הפיקוח על קיום זכויות העובדים: "מוצע לקבוע איסור על אדם לקבל שירותי כוח-אדם". זאת אומרת, הבעיה של זה שמקבל את השירות, זאת אומרת, זה לא הקבלן והמשנה. זה שמקבל את השירות הוא עבריין, ועל זה חבר הכנסת גדעון עזרא דיבר, אם אני הבנתי נכון.
ומאיפה אותו אדם, מאיפה אותה שכנה שאתה דיברת עליה יכולה לדעת שהקבלן הזה עובד בצורה חוקית או לא חוקית וצריך לבדוק? אנחנו כמוסד – אני אומר לכם, ויש לי הרבה ניסיון בזה – אנחנו באמת בודקים, ואנחנו רואים ושואלים, וכל עובד, אנחנו רוצים לראות אם הוא נמצא ברשימה ואם יש לו הזכויות. מנהל או אחראי יכול לבדוק את זה, אבל אדם מהשוק לא יכול לדעת את זה.
לכן אני חושב שאסור שהעבירה הזאת תחול על אזרח שמקבל את השירות. אני רוצה שזה יהיה ברור בהצעת החוק שהחוק הזה חל אך ורק על הקבלן או קבלן משנה, ולא על מקבל השירות. ואם יש הסכמה לעניין הזה, אני בוודאי אתמוך.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, חבר הכנסת נסים זאב.
חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה.
נסים זאב (ש"ס):
לא קיבלתי תשובה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מניחה שזו לא התשובה היחידה שלא קיבלת. אנחנו באמצע ההצבעה, חבר הכנסת נסים זאב, אם אתה רוצה להספיק להצביע.
שלי יחימוביץ (העבודה):
אבקש להוסיף את קולי.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 8) (איסור התקשרות), התשע"א–2011, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני לפרוטוקול מוסיפה את קולך, כמובן, להצבעה.
בעד הצביעו שישה, לא היו מתנגדים, לא היו נמנעים. לפיכך, אני קובעת שהצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם (תיקון מס' 8) (איסור התקשרות), התשע"א–2011, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת על מנת להכין אותה לקריאה שנייה ושלישית.