קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/387).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, של חבר הכנסת אמנון כהן וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק כבוד חבר הכנסת אמנון כהן, בבקשה. יש רשימת דוברים שאני סוגרת אותה בקרוב, ואני אקריא את השמות. מי שרוצה להירשם – נא להירשם כעת. ראשון הדוברים – חבר הכנסת ציון פיניאן, אחריו – חבר הכנסת יצחק וקנין, חבר הכנסת אלכס מילר, חבר הכנסת משה גפני, חברת הכנסת פניה קירשנבאום, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ויסגור את רשימת הדוברים חבר הכנסת, כהרגלנו בקודש, נסים זאב. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות.
אמנון כהן (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, חוק החברות, התשנ"ט–1999, קובע הסדרים מיוחדים ביחס לחברות ציבוריות שבהן קיימים כללי ממשל תאגידי תקין, כולל מנגנוני בקרה פנימיים בתוך החברות. הצעת החוק שלי קובעת כי גם חברה שאינה חברה ציבורית, המנהלת נכסים בעבור הציבור בדרך של השקעה בניירות ערך ובהיקפים גדולים, תהיה חייבת בחשיפה ובגילוי נאות מסוימים.
היה מצב, גברתי היושבת-ראש, שיש חברות שהן למעשה חברות שאינן ציבוריות, אבל הן מנהלות מיליארדים של כספים של הציבור, ולמעשה אין עליהן הפיקוח הזה, ואין להן ועדות הביקורת. הצעת החוק הפרטית שלי עומדת להסדיר כמה דברים. בגדול, היא הורחבה, וביקשו ממני להרחיב אותה – הרשות לניירות ערך – ולהחיל אותה גם על נושאים שלא קיבלו טיפול ומענה.
אחד הדברים שאנחנו רוצים לתקן בהצעת החוק זה להכפיף חברות אלו לחלק מכללי הממשל התאגידי החל על חברות ציבוריות. זאת אומרת, גם חברות פרטיות יהיו באותו מסלול של חברות ציבוריות.
2. להחיל על בית-ההשקעות את החובה למנות דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, על מנת שיפקח על המצב הכספי של החברה ויהיה אחראי לעריכת הדוחות הכספיים שלה.
תיקון שלישי – לקבוע כי דירקטוריון של בית-השקעות יהיה מחויב להתכנס לפחות אחת לשלושה חודשים, כמו בחברה ציבורית.
התיקון הרביעי – בית-ההשקעות יהיה מחויב לנהל חשבונות ולערוך דוחות כספיים לפי חוק ניירות ערך, בדומה לחברה ציבורית ולתאגיד שהוא מדווח לפי חוק ניירות ערך.
התיקון החמישי – לחייב בית-השקעות למנות ועדת ביקורת, שתפקידה לעמוד על הליקויים בניהול העסקי של החברה, וכן להחליט אם לאשר פעולות ועסקאות עם בעל עניין.
התיקון השישי – מוצע לקבוע כי עסקאות עם בעלי עניין בבית-ההשקעות יהיו טעונות אישור של הדירקטוריון וועדת הביקורת, על מנת למנוע ניצול של נכסי החברה לטובת בעל המניות. לפעמים בעל המניות יכול להשפיע על הדירקטורים לטובתו, כמובן, כי הוא ממנה אותם, ולכן פה אנחנו הולכים למנוע את הדברים האלה, שהדירקטור – יהיה שיקול דעתו רק לטובת הציבור, לטובת הכספים שהחברה מנהלת עבור הציבור.
והתיקון השביעי – מוצע לחייב את בית-ההשקעות במינוי דירקטורים חיצוניים, אולם בשונה מחברות ציבוריות, המינוי של הדירקטורים החיצוניים לא ייעשה ברוב של שליש מקרב בעלי המניות שאינם קשורים לבעלי השליטה, אלא על-ידי אספה כללית ועל-ידי ועדת הביקורת.
הצעת החוק הורחבה על-ידי הממשלה, כאשר ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים מציע, בין היתר, להחיל על בתי-השקעות פרטיים למנות דירקטורים חיצוניים, וכן למנות ועדות ביקורת כדי שאלה יפקחו על המצב הכספי של החברה, וכן יהיו מחויבים לערוך דוחות כספיים לפי חוק ניירות ערך, בדומה לחברה ציבורית – כל זאת, כדי למנוע ניצול של נכסי החברה לטובת בעלי המניות. הצעת החוק תחייב בתי-השקעות שאינם ציבוריים להיחשף ולעמוד בסטנדרטים של דיווח וממשל תאגידי. ניהול כספי הציבור בהיקף של מיליארדים חייב לקבל מענה ושקיפות ראויים.
אני מבקש מחברי הבית לתמוך בהצעת החוק. תודה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה רבה, חבר הכנסת אמנון כהן. אם כך, אנחנו נפתח את הנושא לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ציון פיניאן – לא נמצא. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. אחריו יסגור את הרשימה חבר הכנסת נסים זאב. אדוני, לרשותך שלוש דקות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ההבנה שלי בתאגידי מנהלי קרנות ומנהלי תיקים דומה להבנה שלי בסינית, ולכן אני רוצה, ברשותך, לדבר על משהו מאוד מוזר שקרה כאן בשבוע שעבר. בתחילת השבוע שעבר שר הפנים שלנו התיישר עם הקו של הארכת שעון הקיץ. הוא אמר: בשביל מה לי להילחם פה בכולם, מה אכפת לי? אני אאריך את זה בעוד כמה ימים, אני אוריד מעלי את המלחמה הזאת שעושים, ושלא יהיה להם במי להילחם. אני יכול להבין אותו בעמדתו הזאת – למה לי לעשות את המלחמה הזאת.
אני עמדתי פה והתנגדתי, צעקו עלי פה מכל פינות הבית, מימין ומשמאל ומהמרכז, איך אני מעז להתנגד להארכת שעון הקיץ? אבל אני גם שמעתי את שר הפנים לפי כן, כשדיבר, וגם לאחר מכן, כשירדתי למטה, אני מקבל טלפונים ואס.אם.אסים וב"פייסבוק" ואיפה שאתם רוצים. לא עשרות של תגובות, מאות רבות של תגובות, שאומרים לי: אתה היחיד שהשמעת את הקול שלנו. מה הוא אמר בסקר? ש-46% מהציבור מתנגדים להארכת שעון הקיץ. ותאמינו לי, לא בגלל הכיפה שיש על ראשי, זה לא קשור – איך אמרה לי אמא אחת? גם תרנגולות, מאריכים להן את שעות האור. למה לא? הן מטילות יותר ביצים.
ושוב ושוב התקשרו אמהות לילדים, שמדברות על שיבוש מוחלט של כל המערכות של הילדים. התקשר אלי פרופסור לביולוגיה כשהייתי בדרך הביתה, אני לא יודע איך הוא השיג את הטלפון, ראש מחלקה באחת האוניברסיטאות. הוא אומר לי: כשמדברים על הורמונים, כולם לוקחים את זה לכיוון אחד. הוא אומר שיש דבר כזה שנקרא "הורמון גדילה". הורמון הגדילה פועל בשעת השינה של הילדים. אין שאלה.
אולי חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, שאנחנו מגדלים פחות או יותר אותו מספר ילדים באותם גילים כמעט, תוכל להגיד לי אם זה אותו דבר אצלה. לפחות אצלי, ילדים בקיץ ישנים פחות. קשה להעיר אותם בבוקר. לדבר הזה יש השפעה מכרעת על הריכוז שלהם בלימודים, על מערכות היחסים עם ההורים שלהם. ופה, בבית, פה-אחד להארכת שעון הקיץ, כי מה? כי מישהו עושה קמפיין של מסרונים ומיילים לחברי הכנסת, אם לא תצביע בעד לא אצביע לך לכנסת.
אז הודעתי אז ואני מודיע עכשיו: תודה רבה, אל תצביעו לי לכנסת. חבורה מצומצמת של אנשים שעושה קמפיין, ועכשיו אותו דבר עם הפלרת המים. אני לא מבין בזה כלום, תאמינו לי. אני רוצה לשמוע פה כמה דעות מקצועיות על הפלרת המים. אבל זה שעושים לי קמפיין ושולחים לי עשרות מיילים ביום ומנפחים לנו את תיבת הדואר האלקטרוני שלנו – תיכף אסיים – זה לא צריך להשפיע. רבותי, צריך לייצג את הציבור.
אני מציע שבפעם הבאה, לפני שמצביעים על דבר כל כך מכריע וחשוב כמו גידול הילדים שלנו, תדברו עם המצביעים שלכם באמת ולא עם אלה ששולחים לכם מיילים וגרמו להארכת שעון הקיץ בעוד כמה ימים. הסיוט של הקיץ יימשך עכשיו עוד כמה ימים. למה? כי יש אווירה ציבורית אז בוא נתיישר יחד אתה. המשימה שלנו היא לייצג את הציבור ולא להיכנע לקבוצות לחץ. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת נסים זאב. אני רק מזכירה לכם שאנחנו דנים בקריאה ראשונה בהצעת חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים, של חבר הכנסת אמנון כהן. מי שלא מבין בזה, נהוג לעלות ולדבר על הנושא. לא חייבים לעלות על כל דבר ולדבר על כל נושא, אבל אתה יודע, זה פררוגטיבה שלך.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
ומי שלא מבין בזה?
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
ראוי לדבר על הנושא. לרשותך, אדוני, שלוש דקות, ואתה תדבר על הצעת החוק.
נסים זאב (ש"ס):
אני חייב גם להגן על שר הפנים שלי, עם כל הכבוד. אני אדבר דקה אחת. אני חושב שמיכאל בן-ארי דיבר על זה רבות, ואני חושב שאתה מנפח את זה מעבר לכל פרופורציה, כי הצעת הפשרה זה שליש מהזמן שהיה בדרישה של כמה חברים פה, שביקשו להאריך את שעון הקיץ עד סוף אוקטובר, ובסך הכול מדובר עד 1 באוקטובר. דהיינו, שבועיים נוספים מקסימום, מהזמנים הקבועים לפי השעון שלך, שאתה אולי היית רוצה לשנות אותו. אגב, כשאנחנו סיכמנו לפני כיפור או לאחר כיפור, כמעט במשך עשור שנים יוצא שמחצית מהשנים זה בדיוק עובד לפי השעון הקבוע ולא משתנה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
לא על זה אני מדבר.
נסים זאב (ש"ס):
אתה מדבר כאילו ההארכה היתה חודש וחצי, ולא כך פני הדברים. מדובר פה בשבועיים נוספים בלבד. ולכן, כל התיאור שנתת פה לדעתי מוגזם ביותר. אבל לא משנה. אני רוצה לדבר על הנושא הזה, של חברות פרטיות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
עמדתם על הרגלים האחוריות כשהתנגדתם ועכשיו התיישרתם. מעניין.
נסים זאב (ש"ס):
כשעמדנו על הרגליים האחוריות היה מדובר על חודש וחצי, עד סוף אוקטובר. אתה "ויהי כאיש אשר לא שומע". אני אומר לך שהגיע הזמן שתשמע. כשהיתה הצעת פשרה, מדובר בדיוק על שליש הזמן, ואל תעשה משבועיים עניין כל כך קריטי כאילו עד סוף ספטמבר אנחנו בעיצומו של חורף. החורף עדיין לא מתחיל בסוף ספטמבר.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
זה לא העניין של החורף בכלל. מעירים את הילדים שעה קודם בבוקר – – –
נסים זאב (ש"ס):
מי מעיר את הילדים שעה קודם? באמת.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
טוב, זה נאמר כבר.
נסים זאב (ש"ס):
ומה קורה – טוב.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
טוב. לענייננו?
נסים זאב (ש"ס):
לענייננו. לגבי העניין של חברות פרטיות, אני רוצה לומר שהצעת החוק מאוד חשובה. אנחנו עדים למצבים בלתי נסבלים, ואני מכיר את זה במקומות שונים בעולם, שחברות גדולות יצאו למניות וחודשיים-שלושה לאחר שיצאו ומכרו את המניות שלהן, פתאום החברה קרסה. מה קרה, מה היה, איך יכול להיות שחברה משגשגת כל כך הרבה שנים ופתאום היא קרסה והגיעה לפשיטת רגל? אני מדבר אתך מתוך הכרת העובדות של חברות גדולות שהיו בעולם.
מה קרה? לקראת הסוף הם נמצאים במצב של דשדוש, במצב שכמעט הולכים לאבד את החברה, הם מנפחים פתאום את הרווחים שלהם ומוכרים את זה. אם אין בקרה כמו שצריך, אנשים משקיעים פה מאות מיליונים ומיליארדים, כמו שאמר חבר הכנסת אמנון כהן, ואם אין בקרה ראויה, בעצם יש פה גזלת ממונם של המשקיעים, בפרט במניות.
לכן, בהצעת החוק יש עניין של הצלה, ואני מחזק את ידיו של חבר הכנסת אמנון כהן, שהוא לא רק חבר בוועדת הכספים אלא באמת מציל את כספם של אותם אנשים שעלולים להיות עשוקים ונעשקים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, חבר הכנסת נסים זאב. אני אאפשר לך להגיע למקומך על מנת שנעבור להצבעה.
אנחנו עוברים להצבעה, חברי חברי הכנסת.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות למנהלי תיקים (תיקוני חקיקה),
התשע"א–2011, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
בעד הצביעו חמישה, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך אני קובעת שהצעת חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.