קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – מידע בדבר עומס תנועה ופטור מתשלום אגרה), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3002/18; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת רונית תירוש)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – מידע בדבר עומס תנועה ופטור מתשלום אגרה), התשע"א–2011, של חברת הכנסת רונית תירוש. גברתי, בבקשה; לרשותך עשר דקות תמימות להסביר את הצעת החוק. ישיב השר הרשקוביץ בשמו של שר התחבורה. בבקשה, גברתי.
רונית תירוש (קדימה):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שלי, אני חייבת לומר, זכתה להדים חיוביים מאוד מרבים בציבור ואפילו בתקשורת, שזה נדיר, משום שיש בה הרבה היגיון. מה אומרת הצעת החוק? הרי כביש אגרה, כביש 6, הוא כביש שאנחנו משלמים עבור השימוש בו, כאשר התמורה שאנחנו מקבלים בגין התשלום זה לנסוע בכביש פתוח במהירות סבירה, מהירות טובה, כך שאנחנו אפילו יכולים לתכנן את ההגעה ליעד שלנו בזמן סביר; בניגוד לכבישים האחרים, שבשעות מסוימות של היום וגם במקרים בלתי צפויים הם מפוקקים, הנסיעה שם מאוד מאוד אטית. ולכן אנחנו משלמים על נוחות.
אלא מאי? קורה, וקרה יותר מכמה פעמים, שכביש 6 התפקק, מה שנקרא, נעשה מאוד מאוד עמוס, כתוצאה מתאונה או מגורמים אחרים. זה גרם להאטה מאוד רצינית, ואנשים שנכנסו לכביש פשוט נתקעו בפקק, ולפעמים נוצרו מצבים אבסורדיים שאילו הם היו בוחרים בכביש הרגיל, שעליו לא משלמים, הם היו מגיעים מהר יותר.
מה ביקשתי בהצעה שלי? שלושה דברים. ראשית, שיוצב שילוט אלקטרוני בזמן או במקום או במיקום סביר שבו אני יכולה עדיין להחליט, לפי השילוט, אם להיכנס לכביש האגרה ולשלם, או לחלופין לנסוע בכביש הרגיל. השילוט הזה קיים, אגב, למשל – בדרכי לירושלים אני רואה זאת לפני הכניסה לכביש 1. יש חלופה של כביש 443, וכאשר אני רואה בשילוט האלקטרוני שיש פקק או עומס תנועה בכביש 1, אני בוחרת לי את הכביש החלופי. זה מה שביקשתי. זאת אומרת, לא המצאתי פה משהו שלא קיים.
הדבר השני – ביקשתי שיהיה מוקד טלפוני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא לא בגבולות 67', הכביש החלופי – – –
רונית תירוש (קדימה):
אז לכן בפעם השנייה אמרתי "כביש חלופי", וזו בחירה שלי לנסוע בו.
הסעיף השני של הצעת החוק מדבר על כך שיופעל מוקד טלפוני, שאני יודעת שאני יכולה להתקשר ולקבל עדכון מיידי אותנטי לגבי מצב התנועה בכביש, בכביש האגרה שעליו אני משלמת. אגב, נאמר לי שיש כבר מוקד כזה, אז שאלתי את עצמי, לתומי: אם אני לא יודעת על זה, מדוע אי-אפשר לפרסם את זה באופן כזה שאנשים ישתמשו במוקד הזה? אם זה קיים אין לי בעיה – שייקחו את הצעת החוק, יורידו את הסעיף הזה, כי זה כבר קיים, ובא לציון גואל. אבל לא כך עשו, העדיפו לפסול את כל החוק.
הסעיף השלישי, כנראה הוא הסעיף שמנע את אישור החוק, כיוון שמדובר פה בתקציבים שייגרעו ממי שמפעיל את כביש האגרה, מהזכיין. אני טוענת כך: אם כבר ירדתי לכביש האגרה ולא נמסר לי קודם לכן שיש בו בעיה, שאני לא אחויב על הנסיעה בקטע שבו נסעתי משום שלא קיבלתי את התמורה. אני נוסעת לאט, אני מצויה בפקק. אני כבר לא מדברת על הנזקים האחרים שנגרמו לי בתכנון הזמן. שוב, במקרה הזה התגובה היתה, של ועדת שרים, לא לאשר את הצעת החוק הזו.
אני חייבת להקדים ולומר שניסיתי להבין מה מנע את אישור החוק. אז נאמר לי כך: מעבר למוקד שכבר מופעל, כנראה, וטוב שכך, אמרו לי: יש כוונה ויש תוכנית ארצית להציב תמרורים אלקטרוניים, שילוט אלקטרוני. אני אומרת: נהדר. לפעמים הצעת חוק מזרזת מהלכים. אם יבוא השר ויאמר שבתוך פרק זמן סביר השלטים הללו יוצבו, אני אהיה הראשונה להתנדב להסיר את הצעת החוק.
אבל בזה זה לא נגמר. יש הסעיף הבעייתי, הדרקוני יותר, שאומר שלא נשלם עבור הקטעים שהיו עם עומסי תנועה. אני קיבלתי תשובה כזו: יש איזו הבטחה לזכיין על איזה גודל סכום שהוא צריך לקבל בגין הפעלת הכביש.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם לא – המדינה משלימה לו.
רונית תירוש (קדימה):
בדיוק. המדינה, כנראה, מחויבת לזכיין בסכומים מסוימים.
היו"ר ראובן ריבלין:
מה שאת אומרת זה – אני נוסע על כביש 6 כדי שאני אגיע בזמן לחיפה, והנה מתברר לי שאני מגיע שעתיים אחר הזמן כי אני נתקע בכביש 6, ויש פה כישלון תמורה ברור לחלוטין, כי אני שילמתי כסף כדי להגיע מהר והנה התברר לי שכאשר שילמתי כסף הגעתי שעתיים יותר מאוחר.
רונית תירוש (קדימה):
נכון. אז אמרתי: אל תחייבו אותי במקרה הזה, כשהם יודעים על הפקק.
היו"ר ראובן ריבלין:
נדמה לי שאת יכולה לתבוע אותם על כישלון תמורה, ולקבל גם פיצוי, כי אם, למשל, האיחור שלך לחיפה יצר מצב שבו שילמת 100,000 שקל יותר בעד הדירה שלך, יש פה דברים שצריכים לשים לב.
רחל אדטו (קדימה):
– – – בחוזה הראשוני שלהם אי-אפשר לתבוע אותם על הדבר הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני יודע, כי הם קיבלו פטור, כי כאילו הם מדינה, כי אחרת המדינה תצטרך לשלם את העניין. אבל זו באמת שאלה רצינית.
רחל אדטו (קדימה):
בדיוק.
רונית תירוש (קדימה):
אני חושבת, כמי שאמון על טובתם של האזרחים, אני חושבת שאני מבקשת דבר מאוד לגיטימי, אני מבקשת תמורה לאגרה. אני משלמת, אני מבקשת תמורה. לא קיבלתי, תחזירו לי את הכסף. מובן שכל החזר כספי כזה גורע מהתקבולים של הזכיין ואז המדינה צריכה להשלים יותר, ומכאן באה ההתנגדות.
אני חושבת שזה דבר חמור, מה גם, אדוני היושב-ראש, מסתבר שמי שמבין מהן זכויותיו הבסיסיות, על-פי אינטואיציות כנראה, פונה לזכיין ומקבל החזר על אותו קטע שבו הוא היה נתון בעומסי תנועה. כלומר, זה כן קיים. אדוני היושב-ראש, אם אני פונה באופן פרטני – כך שמעתי מחבר שנכנס לכביש 6. היה עומס תנועה, הוא ביקש החזר וזיכו אותו. כלומר, זה כן אפשרי. כמובן, כשזה נעשה במאסות גדולות, יש פה בעיה. אז אני אומרת, אם זה ניתן באופן פרטי, מדוע לא לעשות את זה – אפילו לא בחקיקה, אלא כתקנה שמחייבת את הזכיין? אני בוודאי אשמח לקבל את זה כתקנה, אין לי שום בעיה עם זה, אני לא צריכה את החוק בשביל זה.
אני מנצלת את ההזדמנות הזאת לומר שאם וכאשר החוק הזה, חלילה, לא יאושר – אני חוששת שזה מה שהולך לקרות, בגין גיוס של הקואליציה כנגד החוק – אני רוצה להצהיר ולהודיע לאזרחים שבאופן פרטני העסק הזה כן עובד ויש להם כנראה זכות לקבל החזר בגין תמורה שלא ניתנה להם. אני מקווה שבכל זאת, בעקבות ההסבר שנתתי והרציונל שעומד מאחוריו, אולי ישתכנעו חברי הקואליציה ובכל זאת יצביעו בעד החוק. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחברת הכנסת תירוש, את תוכלי לעלות פעם נוספת אם השר יתנגד. בבקשה, כבוד השר הרשקוביץ בשם שר התחבורה.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אגב, לפני שנתחיל במה לא, אולי מה כן: מה שהממשלה בוודאי מוכנה, אם חברת הכנסת תירוש מוכנה, בשל חשיבות הנושא, זה להעביר את זה להצעה לסדר-היום. אני עדיין אומר מה הנימוקים, אבל לזה אנחנו מסכימים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת תירוש, אם תעבירי את זה כהצעה לסדר-היום, לא תיפול הצעת החוק, ואחרי ההצעה לסדר-היום, יכול להיות שהוועדה תסכים להביא – אני מציע לך לקבל את ההצעה. אני אצביע כמו שהקואליציה תורה לי, אלא אם היא תאמר לי לפנות את ירושלים ואת ארץ-ישראל. אני אצביע מה שאומר לי אלקין, אני אומר לו, ובלבד שלא יאמר לי דברים שהם בניגוד למצפוני. אבל אני חושב שהנושא הזה הוא באמת חשוב. כדאי אולי לקיים דיון רציני בוועדת הכלכלה ולראות איך פותרים את העניין.
רונית תירוש (קדימה):
אני מסכימה.
היו"ר ראובן ריבלין:
היא מסכימה, אדוני. בבקשה.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
בכל אופן אביא את הנימוקים להחלטת הממשלה, אבל עדיין, הדברים האלה באמת ראויים לדיון כהצעה לסדר-היום.
כמו שאמרה חברת הכנסת רונית תירוש, הצעת החוק בנדון מבקשת לתקן את חוק כביש האגרה, באופן שיחייב מסירת מידע בדבר עומסי תנועה בכביש האגרה לפני הכניסה לכביש, באמצעות הצבת שילוט אלקטרוני ובאמצעות מוקד טלפוני שיופעל על-ידי בעל הזיכיון. כמו כן, היא מתבקשת להעניק פטור מתשלום אגרה במקרה של האטה במהירות הנסיעה שנוצרה בשל עומס תנועה.
אכן, על-פי חוזה הזיכיון שנחתם בין חברת "דרך ארץ", הזכיינית שמפעילה את כביש חוצה-ישראל, לבין המדינה, השינוי בהוראות דין הגורם לשינוי מהותי – כך אומר החוזה – שינוי מהותי לרעה במצבו הכלכלי של בעל הזיכיון, מהווה עילה לתביעה כספית כלפי המדינה.
גובה האגרה שהציע הזוכה במכרז עוגן בהסכם הזיכיון כמחיר מרבי. שינוי בשיעור האגרה שלא על-פי מנגנוני העדכון שנקבע בחוזה הזיכיון, או מתן פטורים או הנחות מעבר למה שנקבע בחוזה, יהוו שינוי תנאי המכרז ושינוי חוזה הזיכיון, והענקת ההנחה המוצעת בהצעת החוק תחייב את המדינה לפצות את הזכיין בסכום של 15–20 מיליון שקלים.
אם המדינה באמת תהיה סבורה שיש צורך במתן פטור מתשלום אגרה בשל עומסי התנועה, היא תוכל לעשות זאת באמצעות שינוי חוזה הזיכיון ואין צורך בשינוי חקיקה, ובלבד שתפצה את הזכיין בגין עלות השינוי ואובדן הכנסותיו. אבל כמו שאמרנו, הדברים האלה ראויים לדיון מקיף ועמוק.
לגבי הנושא של המידע, בעל הזיכיון פועל כבר כיום באמצעים שונים על מנת להעביר מידע על עומסי תנועה למשתמשים בכביש האגרה, באמצעות מענה קולי אוטומטי ופרסום בתחנות הרדיו ובאתרי האינטרנט.
שלמה מולה (קדימה):
זאת אומרת, שהנוסע ייכנס לאינטרנט.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
לא, לא. תודה, חבר הכנסת מולה, אני שמח שהעלית זאת כי זה נותן לי הזדמנות, כפי שהיה בתוכנית "מחפשים את המטמון", לתת לכם מידע בחינם, מידע אישי. מאחר שאני אחד מהנוסעים המתמידים בכביש 6 – אגב, מעניין שעל זה עוד לא החתימו אותי, לוותר על זכויותי כנוסע מתמיד – כל יום אני מבלה לפחות ארבע שעות בנסיעות מחיפה לירושלים הלוך ושוב, ועוד נסיעות נוספות. אז אומר לכם – – –
השר מיכאל איתן:
לא כל יום, בשבת בטח לא.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
נכון, עוד מעט היה כמעט משבר קואליציוני, לא כולל שבתות וחגים. בכל אופן, אומר לכם שמספר הטלפון, מעבר ל-955*, שזה לא תמיד מעודכן, מספר הטלפון של חברת "דרך ארץ" – הנה הודעה, כשירות לציבור – 6116*, ושם יש מידע מעודכן ומאוד מהימן ביחס לדבר הזה. אגב, יש גם מספרים למענה אנושי.
בכל אופן, כמו שאמרנו, יש כאן מקום לדיון, ואנחנו מעריכים את הסכמתה של חברת הכנסת תירוש להעביר זאת להצעה לסדר-היום. ולכן, כך עמדת הממשלה, אנחנו נגד הצעת החוק אבל בעד הצעה לסדר-היום. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הואיל ושיקול הדעת הוא של יושב-ראש הכנסת, אני מודיע שאני לא רואה בהצעה לסדר-היום איזו דחייה של הצעת החוק, ובכל רגע שתרצי להגיש אותה, אנחנו נאפשר לך להגיש אותה. רבותי, בהסכמת המבקשת, היוזמת חברת הכנסת רונית תירוש, אנחנו נצביע על הצעתה כהצעה לסדר-היום, שתובא לדיון מקיף בוועדת הכלכלה, על מנת לראות אם יש דרך להסדיר את הדברים אשר עלו בהצעת החוק שלה, שכולם מסכימים עליה. תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה. כל מי שמצביע בעד, מצביע בעד העברת הנושא לוועדת הכלכלה, כהצעה לסדר-היום, כמובן. וכל מי שמתנגד, מבקש להסיר מסדר-היום. נא להצביע, רבותי. מי בעד, מי נגד, מי נמנע – חוק כביש האגרה, הצעה לסדר-היום של חברת הכנסת רונית תירוש.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 43
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
43 בעד, נגד – אין, אין נמנעים. אני קובע שהנושא שהובא בהצעת חוק כביש האגרה הפך להיות נושא לסדר-היום, שיידון בוועדת הכלכלה. המזכירות, אני מבקש לתאם עם ועדת הכלכלה את תאריך הדיון. תודה רבה.