קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון – הפעלת צו הגבלה), התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/3095/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת עתניאל שנלר) היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, וזה הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון – הפעלת צו הגבלה), של חבר הכנסת עתניאל שנלר. בבקשה. בהמשך ישיב שר המשפטים, השר יעקב נאמן. הוא במליאה? אבקש לקרוא לו. אתה יכול להחליט אם להתחיל לדבר או לחכות לשר. עתניאל שנלר (קדימה): חשוב שהשר ודאי – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: כן, חשוב בכלל שיהיה שר כאן. קריאה: יש שר. עתניאל שנלר (קדימה): שיהיה לו מה לענות. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: השר בגין פה. הוא יענה במקום שר המשפטים או שאנחנו נמתין לשר המשפטים? כבוד השר. עתניאל שנלר (קדימה): השר בגין, זה תמיד יהיה בסדר אם בסוף תגיד "מסכים אני", וזה נגמר. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: מסכים אני, ועוד בלי תנאים. אני בטוחה שתסכים לזה. אנחנו נמתין עוד כמה שניות כדי להבין. זאב אלקין (הליכוד): בינתיים יש פה שר. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: בינתיים יש פה שר, אתה יכול להתחיל. בדיוק, אתה יכול להציע את הצעת החוק שלך ואנחנו מקווים שעד שתסיים יגיע שר המשפטים, שהוא השר הרלוונטי. עתניאל שנלר (קדימה): וידע גם מה לענות לי על מה שהוא לא שמע שאמרתי. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: לענות. אני בטוחה שהוא מכיר, מאחר שהוא היה בוועדת שרים לענייני חקיקה, מכיר את החומר היטב. עתניאל שנלר (קדימה): טוב. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש להציג בפני הכנסת עוד חוק, עוד ממד במאבק של כולנו לצמצם עד כמה שאפשר את סרבנויות הגט. יש לא מעט – לא הרבה, אבל לא מעט – מסורבות או מסורבי גט, שאינם תוצאה מכך שבית-הדין לא נתן צו המחייב או כופה לתת גט; זה כתוצאה מהחלטה של אותו אדם, גבר או אשה בהתאמה, שמחליט שהוא לא הולך לתת או לקבל גט. ואנחנו רואים לא מעט אנשים, חלקם עוזבים את הארץ, חלקם נמצאים כאן ומתעקשים ומשאירים חצאי משפחות, נשים שאינן יכולות להתחתן, וגיל הפריון בורח בזמן, כפי שהטבע דורש. או לחלופין, גם הפוך, לגבי גברים שהם מעוכבים ולא יכולים לשאת אשה נוספת תחת האשה הראשונה, וזה אחרי החלטת בית-הדין לתת, לחייב או לכפות מתן גט. בכנסת הקודמת היתה לי זכות לקדם את התיקון לחוק יחסי ממון – איזון משאבים, חוק שבו הצלחנו להפריד בין מתן הגט כשלעצמו לבין חלוקת הרכוש, שמא הצד החזק יסחט את הצד החלש ועל מנת שהוא יאפשר קבלה או נתינה של גט, ההוא יפסיד חלק מממונו אף שהוא מגיע לו. במלים יותר פשוטות, נאמר הבעל הוא המפרנס העיקרי, הוא יגיד לזוגתו, כשהם צריכים להתגרש, רוצים להתגרש: תדרשי פחות כסף ממה שמגיע לך, או רכוש, ואז אני איאות לתת לך גט. זה התיקון מהכנסת הקודמת. החוק הזה בעצם הוא חוק חינוכי ולא רק חוק למנוע סרבנות גט. הוא חינוכי בכך שהמחוקק יבקש לתת כלים שאם כבר קבע בית-הדין, יהיה ניתן לאכוף את קביעת בית-הדין. אני רוצה לפתוח סוגריים, חברי חברי הכנסת. אתם בחרתם בי להיות חבר בוועדה למינוי דיינים, ואני רוצה לומר לכם שבתי-הדין במדינת ישראל עושים עבודה נפלאה וטובה ומסורה. אתה יושב עם הדיינים ורואה שהם עובדים יום ולילה ואתה רואה שהם כותבים פסקי-דין ב-02:00, כי הם רוצים לגמור למחרת את פסק-הדין, לא לעכב, לא את המתדיין האחד ולא את המתדיין מהצד האחר. אנחנו עושים הרבה פעמים עוול כשאנחנו אומרים שיש המון מסורבות גט. לא, אין הרבה, אבל יש והתפקיד שלנו כאן להוסיף עוד נדבך בשלם הזה. ובכן, מטרת החוק לייצר לחץ על סרבנים או סרבניות של גט באמצעות צווי הגבלה. צווי הגבלה, חברי חברי הכנסת, במלים יותר פשוטות אבל לא עבריות: סנקציות, עונשים. אני רוצה לומר, אתמול ישבתי עם כמה דיינים וכולם העידו בפני עד כמה להם אין סרבנות, הם מצליחים להגיע לידי פתרונות, למתן גט, ולהוציא גט, אבל יש גם כאלה שלא מצליחים להגיע לידי מתן גט. החוק הזה חוקק באופן מוזר. אני ביקשתי לכנס דיינים וישבתי עם שישה דיינים בראשות מנהל בתי-הדין הרבניים, הרב דיכובסקי, וניסחנו יחדיו את החוק. קיבלנו את ברכתם של ארגוני הנשים, את ברכת כל הסיעות. עם מי שלא דיברתי, נתן ברכה לדבר, כי הוא בהסכמה מלאה. ארגוני הנשים והמתדיינים והטוענים הרבניים והטוענות הרבניות מצד אחד ומי שכתב את החוק – הדיינים עצמם. אז מטבע הדברים הוא לא חוק של מחלוקת. אני רוצה לומר ולהזכיר לפרוטוקול את השמות של הדיינים שעזרו בכתיבת החוק הזה, בראשות הרב דיכובסקי, שהוא מנהל בתי-הדין הרבניים והיה שנים רבות אולי אחד מהמובילים בבית-הדין הגדול הרבני, אחד הגדולים בדורנו בהקשר הזה; הרב מלכה, הרב שפירא, הרב פרובר, הרב היישריק, עורך-הדין הרב יעקבי, יועץ משפטי של בתי-הדין. כל אותם גדולים עסקו בניסוח החוק, למהות החוק. החוק אומר כך: במידה שניתן פסק-דין המחייב או כופה גט, יקבע בית-הדין, במעמד פסק-הדין, שני תאריכים: תאריך אחד בתוך 30 יום לסדר את הגט. אל תגידו קבענו היום, אבל תסדרו את הגט בעוד 30 שנה. בתוך חודש הגט צריך להיות גמור. אבל יקבעו עוד דבר – יקבעו מאחרי ה-30 ועוד 15 יום, קרי בתוך 45 יום, דיון לבקשה – וכאן צריכים לתקן את מה שכתוב – לבקשה למתן צווי הגבלה, לקבוע את הדיון. ואז מאוד פשוט: אם באמת בתוך 30 יום נמסר הגט, נגמר הסיפור. סירב לתת את הגט או סירבה לקבל את הגט – יהיה בתוך 45 יום הדיון לצווי הגבלה. מהם צווי הגבלה? למשל, עיקול חשבונות, לקיחת רשיון הנהיגה, עיקול הבית, איסור יציאה מהארץ, ועד בית-הסוהר, עד הכלא, על מנת שיינתן הגט. אבל כמו כל חוק, צריך גם להשאיר פתח לערעור, כי אולי אחד הצדדים מרגיש נפגע, וזה לא ראוי מה שפסקו לו. לכן החוק גם מאפשר ערעור תוך 30 יום לבית-הדין הגדול, על מנת שאם הוא מערער לא יפעילו עליו צו הגבלה. למשל, ייקחו לו את רשיון הנהיגה. אולי הוא צודק? לכן מצאנו את האיזון – בתוך 30 יום, גט. יש לך ערעור – יש לך 30 יום נוספים, תערער לבית-הדין הגדול. ובתום 45 יום יהיה דיון על אותם צווים שישנם. הנושא עלה לוועדת שרים לחקיקה. אני מנסה לדייק, ולכן אני אפנה לכבוד שר המשפטים – אני פשוט מצטט עכשיו את מה שנודע לי שהיה בוועדת שרים. אני רוצה לדייק בלשוני, אז אני מבקש סליחה, שככה – ועדת השרים, לפי מה שדווח לי, תמהה מדוע החוק עוסק רק בקביעה של בית-הדין לחיוב או כפיית גט. אולי בית-הדין יצווה, הוא יגיד שזו מצווה לתת גט? אולי תהיה לו לשון אחרת ואפשר יהיה להטיל את אותם צווים, לא צריך דווקא כפייה או חיוב. כך הבנתי בדיווח שלי, אולי הטעו אותי. אני סבור שצווי הגבלה לא יכולים לבוא, לוגית, אם יש המלצה, אם יש בקשה. למה עונש? לכן סביר בלוגיקה שאם בית-הדין אומר חיוב – תן לו גם את העונש. סברתי שיש כאן נקודת תורפה בחוק, ואני רוצה שחברי הכנסת ידעו. הפחד שלי היה שאם מטילים סנקציות בצורה זאת, אולי יימנעו בתי-הדין מלקבוע חיוב בגט ואז זה יגרום למצב שתהיה סחבת נוספת. לכן קבעתי לעצמי, ואני רוצה לומר את זה כאן בפני חברי הכנסת, אנחנו נוביל את החוק הזה בתיאום מלא ומוחלט עם משרד המשפטים, כי לא נרצה שיימנעו מלתת חובת גט, כי לזה אנחנו רוצים להגיע. אבל אם תהיה חובת גט, אנחנו רוצים את הסנקציות על מנת להבטיח שלא תהיה סרבנות. לכן, אדוני השר, אני אומר את זה בצורה הכי מחייבת, כמובן, אנחנו נחוקק את החוק בתיאום מלא, מוחלט ושלם עם משרד המשפטים. אני מאוד מקווה שוועדת החוקה, חוק ומשפט תסייע באיזון הראוי בין סנקציות איפה שצריך, אבל לא למנוע חיובים כשצריך לחייב. אני רוצה לסיים ולומר שאין לי ספק שביום שהחוק הזה יחוקק, מעט סרבנויות הגט שיש – יהיו עוד הרבה פחות. נדמה לי שזה כוחה ויופיה של כנסת ישראל במדינה יהודית: ההלכה – כן, אבל תוך פתיחות והבנה איך פועלת חברה פתוחה, מודרנית, עם חופש הפרט והחיוב לשחרר כל אחד מכבלים על-פי ההלכה הכי יאה שרק אפשר. תודה רבה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת עתניאל שנלר. ישיב בשם הממשלה שר המשפטים מר יעקב נאמן. בבקשה. שר המשפטים יעקב נאמן: יושבת-ראש נכבדה, חברי הכנסת הנכבדים, מטרתו של חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין), התשנ"ה–1995, הינה להביא איש או אשה המסרבים לקיים פסק-דין של גירושין של בית-דין רבני ליתן את הגט באמצעות צווי הגבלה ששוללים מהם זכויות אזרחיות, ובמקרים חמורים יותר אף הוצאת צו הגבלה בדרך של מאסר אזרחי. מבקר המדינה ציין בדין-וחשבון השנתי משנת 2008 עניינים שונים הנוגעים לבתי-הדין הרבניים, ואמר כי אף שלרשות הדיינים עומד כלי יעיל כנגד סרבני הגט, דהיינו החוק שציינתי, הדיינים אינם עושים בו די שימוש. זאת אף שהחוק מחייבם, בתום 30 ימים מיום שפסקו גירושין, לדון במתן צו הגבלה שיביא לקיום פסק-הדין. לפיכך מוצע בחוק זה על-ידי חבר הכנסת עתניאל שנלר, לקבוע לוח זמנים לבתי-הדין לדיון במתן צו הגבלה מכוח חובתם החוקית. קביעת לוח הזמנים תענה על אחת הבעיות שהצביע מבקר המדינה, שתיקים אינם מובאים בפני בית-הדין לצורך הדיון במתן צו ההגבלה. קביעת לוח הזמנים בחוק תחייב את בתי-הדין להפעיל צווי הגבלה בצורה אפקטיבית על מנת לקיים את פסקי הגירושין. בהתאם לכך מוצע להוסיף על הקבוע כיום בחוק, כי דיון בצו ההגבלה ייעשה בתום 30 ימים מיום מתן פסק-הדין למתן גט ולא יאוחר מ-45 ימים מיום פסק-הדין. כמו כן מוצע לקבוע כי גם דיון בערעור לא יגרום לעיכוב רב מדי במתן צו ההגבלה, שכן בית-הדין הרבני הגדול יידרש לדון בערעור בתוך 30 ימים מיום הגשתו. הצעת החוק האמורה נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום 22 במאי, י"ח באייר התשע"א, והוחלט לתמוך בהצעת החוק בכפוף לכך שהתיקון המוצע לא יצמצם את צו ההגבלה מהקבוע כיום בחוק, וחבר הכנסת שנלר הסביר את זה יפה מאוד. סעיף 1(ב) לחוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין), התשנ"ה–1995, קובע שבית-הדין ידון במתן צווי הגבלה בין שננקטה בפסק-הדין לשון כפייה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת. בהתאם לכך, קביעת המועדים שבהצעת החוק תחול בלא הבדל בין הלשון שנקב בית-הדין בעניין הגירושין. בכפוף להסכמת המציע להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה להבהיר את העניין, והוא הצהיר על זה, אנחנו מציעים לתמוך בחוק. ותודה רבה לחבר הכנסת שנלר על הצעת החוק. זו הצעת חוק חשובה ביותר. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, כבוד שר המשפטים מר יעקב נאמן. אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו יכולים כבר להצביע. מי שבעד – בעד, מי שלא – מוזמן לעשות זאת. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון – הפעלת צווי הגבלה), התשע"א–2011, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: לתוצאות ההצבעה על הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון – הפעלת צו הגבלה), של חבר הכנסת עתניאל שנלר: 13 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): גברתי היושבת-ראש, אפשר לצרף אותי – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: להוסיף אותך להצבעה אי-אפשר, אבל נוסיף לפרוטוקול שחבר הכנסת מיכאל בן-ארי ביקש לתמוך. אני קובעת שהצעת החוק תמשיך בהליכי חקיקה בוועדת החוקה, חוק ומשפט.