קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק "גלי צה"ל" – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/586).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק "גלי צה"ל" – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"א–2011. יציג את הצעת החוק השר מתן וילנאי, בשם שר הביטחון. בבקשה.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
כבוד היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, חברי מטבריה, ציון פיניאן, תקשיב לי.
ציון פיניאן (הליכוד):
אני בעד.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
אתה בעד, אבל תקשיב, תדע למה אתה בעד.
ציון פיניאן (הליכוד):
אני יודע.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
אני מתכבד להביא לדיון בקריאה ראשונה את הצעת חוק "גלי צה"ל" (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"א–2011.
בחוק זה מוסדר נושא שידור תשדירי השירות ושידורי החסות בתחנת "גלי צה"ל", תמורת תשלום ופיקוח ציבורי על שידורים אלה.
הוראת השעה נחקקה בעקבות המלצת בית-המשפט העליון, בעתירה שהוגשה בידי כמה תחנות רדיו אזוריות, להסדיר בחקיקה את הסוגיה של שידורי החסות ותשדירי השירות, מתוך כוונה להבהיר את המצב המשפטי בכל הקשור לסמכויות "גלי צה"ל" לשדר תשדירים בשידורים אלה. הוראת השעה משקפת את המצב שהיה נהוג בפועל לפני החקיקה. הוראת השעה נחקקה לתקופה של שנתיים ב-2005, הוארכה שנית ב-2007 ובשלישית ב-2010. בהצעת החוק מוצע להאריך פעם נוספת את תקופת הוראת השעה, דהיינו עד ה-13 במאי 2012.
ישאל השואל, למה כל הזמן להאריך, הרי יש גבול בעניין? ולכן – הממשלה החליטה, בישיבתה ב-15 במאי שנה זו, כי בתקופה זו ייבחן ההסדר של שידורי החסות ותשדירי השירות בתשלום ב"גלי צה"ל" ומנגנון הפיקוח הציבורי עליו. ואכן, שר הביטחון מתכוון למנות ועדה שבתוך חצי שנה תציג לו מסקנות מכל התהליך הזה.
מאחר שהוראת השעה הסתיימה כבר ב-13 במאי 2011, מוצע כי תחילתו של החוק המוצע תהיה ביום פקיעת תוקפה של הוראת השעה כנוסחה היום.
אני מבקש כי המליאה תאשר את ההצעה בקריאה ראשונה ותעביר אותה להמשך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לכבוד השר מתן וילנאי, בשם שר הביטחון. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת מגלי והבה, שהוא גם סגן יושב-ראש הכנסת.
מגלי והבה (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, השר מתן וילנאי, חברי חברי הכנסת, אני יכול להגיד – חבר הכנסת עפו אגבאריה, תן לו לפחות – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – –
מגלי והבה (קדימה):
אני בטוח, יש לו כישורים רבים. גם זה. אני יכול להגיד לך, השר מתן וילנאי, הייתי חבר הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים עד שאישרנו את הדבר הזה, שהוא חשוב ביותר להמשך התפקוד של "גלי צה"ל", להשתמש בשידורים על מנת להגדיל את ההכנסות ולהמשיך להחזיק את הרדיו הזה. אנחנו לא יכולים לעשות במקום הזה פרסומות, אבל "גלי צה"ל" הוכיחה את עצמו לאורך השנים בחיים הדמוקרטיים של מדינת ישראל.
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להגיד, וחשוב שהשר מתן וילנאי ישמע, כשהתחילו המהומות בסוריה היתה כתבת טלוויזיה שהנשיא בשאר אסד מינה אותה. היא עבדה שנים בטלוויזיה, וביום שהתחילו המהומות היא מתחה ביקורת על המשטר. למחרת היא כבר לא חזרה להיות עורכת ולא חזרה להיות אחת המגישות החשובות בסוריה. מה אני רוצה להגיד? אדוני השר מתן וילנאי, ישנו שר ביטחון במדינת ישראל, שהיה פעם גם ראש ממשלה, אבל נתייחס לתקופה הזאת – –
יואל חסון (קדימה):
מדחיקים את התקופה הזאת.
מגלי והבה (קדימה):
– – שהחליט על מפקד "גלי צה"ל", שלדעתי עושה את העבודה שלו בצורה מצוינת – לא רק אני אומר את זה, אלא כל מי ששמעתי בבית הזה מעריך אותו, וגם אתה מכיר ומוקיר אותו – מודיע לו במסיבה, דרך אמצעי התקשורת, שהוא החליט לסיים לו את תפקידו. אז אני רוצה להגיד לשר הביטחון שאנחנו לא בסוריה ולא במשטר דיקטטורי, והרדיו של "גלי צה"ל" – שאנחנו רוצים לדאוג לו, ולדאוג לו לתקציבים על מנת שיוכל לקיים את עצמו ולהיות הרדיו האובייקטיבי ביותר או בין אמצעי התקשורת שאמורים להיות האובייקטיביים ביותר במדינה הזאת – שימשיך לשרת נאמנה את הציבור. על התנהלותו ופעולתו של שר הביטחון – אנחנו במשטר דמוקרטי, אדוני השר מתן וילנאי. אם הוא שכח, אז אנחנו יכולים לשלוח אותו לצד השני שיישאר שם. אבל אם הוא לא שכח, כך לא מתנהגים למפקד "גלי צה"ל" מוצלח.
לכן אני תומך בהצעה שלך, שהיא הצעה ראויה, ותביא אותה לקריאה שנייה ושלישית, על מנת שניתן חמצן לרדיו "גלי צה"ל", שהוכיח את עצמו, לא על חשבון תקציב הביטחון. ואת שר הביטחון – אני מקווה שאתה תחליף אותו מהר מאוד. תודה, גברתי.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת מגלי והבה. ועכשיו, לבא בתור ברשימת הדוברים, חבר הכנסת דב חנין. בבקשה, חבר הכנסת חנין. לרשותך שלוש דקות.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, רבותי השרים, רבותי חברי הכנסת, אני תומך בפלורליזם באמצעי התקשורת. אני תומך בהמשך קיומה של תחנת הרדיו "גלי צה"ל", ולכן אני חושב שצריך לאפשר לה להמשיך להתקיים.
אבל ביקשתי את רשות הדיבור כדי להתייחס לנושא אחר, שלטעמי הוא שערורייתי, והוא דרך פיטוריו או קציבת כהונתו של ראש התחנה על-ידי שר הביטחון אהוד ברק. צורת ההתנהלות של מר ברק מוכרת כבר לכולנו. הוא יודע להתנהל רק בפקס, ובמידה שהוא לא מצליח לשלוח את הפקס, בגלל ליקויים טכנולוגיים, הוא מתַקשר רק באס.אם.אסים. אגב, גם לכנסת הוא לא מגיע. אם הוא היה יכול, הוא היה רק מעביר לנו את עמדתו באס.אם.אס, כי בדרך אחרת הוא לא יודע לתקשר. אני לא רואה אותו מדבר על דוכן הכנסת, אני לא רואה אותו מגיע לוועדות הכנסת, לא ראיתי אותו היום מתייצב בוועדת החינוך ונותן הסברים על ההתנהלות שלו.
מגלי והבה (קדימה):
חבר הכנסת חנין, לכן הצעתי שמתן וילנאי יהיה שר הביטחון והוא – – –
דב חנין (חד"ש):
מתן וילנאי ודאי עדיף בהרבה, ואני חושב שממש לא ראוי להזכיר את שמו יחד עם שמו של אהוד ברק. אבל יש טעם מאוד כבד לפגם בצורת התנהלות כזאת של שר ביטחון שחושב שהוא מעל לפרלמנט, מעל לדמוקרטיה, לא חייב דין-וחשבון לאף אחד, לא חייב הסבר לאף אחד, וגם מתנהל כמו מהדורה מקומית – קצת פחות צבעונית, צריך לומר – של ברלוסקוני. כן, אני מניח שזו אולי קצת מחמאה למר ברק, שניהם מתחילים בבי"ת – – –
עינת וילף (העצמאות):
זה לא מכובד – – –
דב חנין (חד"ש):
לא, באמת, וההתנהלות שלו היא מכובדת? ההתנהלות שלו היא מכובדת?
עינת וילף (העצמאות):
הוא נתן הסבר מאוד מפורט שבו הוא אמר – – –
דב חנין (חד"ש):
הוא לא נתן הסבר לכנסת. הוא לא נתן הסבר לכנסת והוא לא נותן הסבר לכנסת.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חברת הכנסת עינת וילף, הרשימה עדיין פתוחה. אם ברצונך לעלות ולדבר, אז אני מוכנה לצרף אותך לרשימה.
עינת וילף (העצמאות):
אני תומכת בחוק – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
גם כתומכים אפשר לעלות ולדבר.
דב חנין (חד"ש):
בכל מקרה, המשותף, חברת הכנסת וילף, להתנהלותו של מר ברק ולהתנהלותו של ראש ממשלת איטליה ברלוסקוני, זה ששניהם רוצים שיהיה להם כלי תקשורת ביתי. לברלוסקוני יש יותר כסף והוא מצליח לרכוש כלי תקשורת ולהשתמש בהם ככלי תקשורת ביתיים. אני מניח שלמר ברק יש כסף, אבל לפי המודל הישראלי שראש הממשלה הנהיג אותו, אלה שיש להם כסף ויש להם גם עמדה שלטונית, לא מוציאים את הכסף. הרעיון הוא שמישהו אחר יזמין אותך לארוחה. ולכן במקום להוציא כסף ולרכוש לעצמו תחנת רדיו, הוא משתמש – או רוצה להשתמש – ב"גלי צה"ל" כתחנת הרדיו שלו. אם לראש הממשלה יש עיתון שנקרא "ביביתון", למה שלשר הביטחון לא תהיה תחנת רדיו, שאולי תיקרא ה"ברקתון", במקום "גלי צה"ל".
אני אומר את הדברים בחיוך, אבל, עמיתי חברי הכנסת, הדברים רחוקים מלהיות מצחיקים. ההתנהלות הכוחנית הזאת מול אמצעי תקשורת מרכזי במדינת ישראל, ההתנהלות של שר ביטחון שחושב שהוא יכול לקבוע עורך ראשי וראש תחנה בלי לתת דין-וחשבון, בלי להסביר, בלי לנהל איזשהו תהליך של התייעצות ציבורית, זו התנהלות כוחנית, לא ראויה, לא ראויה למדינה דמוקרטית, וראוי שהכנסת תאמר בנושא הזה דברים ברורים. תודה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת דב חנין. אני מקריאה את רשימת הדוברים, ואחר כך אני אסגור את הרשימה. אז בדקה התשעים אני אוסיף גם את חברת הכנסת זהבה גלאון. אני מקריאה ומי שפספס, פספס את המועד. הבאים בתור ברשימה: חבר הכנסת נסים זאב, חבר הכנסת שלמה מולה, חבר הכנסת יואל חסון, חבר הכנסת רוני בר-און, חבר הכנסת עתניאל שנלר, חברת הכנסת עינת וילף וחברת הכנסת זהבה גלאון. כעת נעבור לחבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
זהבה גלאון (מרצ):
נסים, תן לו בראש.
קריאה:
איזה מין דיבור זה, זהבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב, לרשותך שלוש דקות.
נסים זאב (ש"ס):
כשאת מקריאה, גברתי היושבת בראש, את השמות, זה נשמע כמו איזה דרמה, כולנו במתח.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לא, אני אגיד לך, כל רגע נוספים עוד, וכנראה שהדיון הזה הופך להיות מסעיר מרגע לרגע.
נסים זאב (ש"ס):
טוב. קודם כול, מה זה "גלי צה"ל", מה התפקיד של "גלי צה"ל" – זה תשדיר שירות, תחנה צבאית שאמורה להיות מופעלת על-ידי יחידה צבאית, ולתת את התכנים, גם החינוכיים, כל מה שקשור לחיזוק החיילים והמערכות בצה"ל. בעצם "גלי צה"ל" היום הפך להיות תחרות מספר אחת לרשת ב'. מי שזוכר, עיקר החדשות בבוקר ב"גלי צה"ל" היו בין 08:00 ל-09:00 וברשת ב' זה היה בין 07:00 ל-08:00. אז לפחות היתה מין חלוקה, אז ידענו שעיקר החדשות זה בין 07:00 ל-08:00 ו"גלי צה"ל" בעצם היה משלימה אולי את החסר, אולי חוזרת על החדשות, כדי שנזכור את זה די טוב. אבל מה שקורה היום בפועל הוא ש"גלי צה"ל" הפכה להיות ממש תחרות מול רשת ב'.
אני מבין, אולי יש כאלה שזה מקומם אותם, לא אותי. אני חושב ש"גלי צה"ל" חשובה ואני בהחלט תומך בחוק. אני חושב שצריך לעגן את זה. אני גם לא מסכים שזה נקרא, משהו שתמיד נותנים, "הוראת שעה". אז כתוב: במקום שאמרו להאריך, אין רשאי לקצר; במקום שאמרו לקצר, אינו רשאי להאריך. לכן לתת שנה אחת זה משהו – לא נראה לי שתוך שנה יחולו איזשהם שינויים דרמטיים, שהנושא התקציבי והכול יבוא למין הסדר כזה שלא נצטרך אפילו לחשוב עליו.
אני רוצה לומר בהמשך לדבריו של חבר הכנסת דב חנין, היום התקיים דיון בוועדת החינוך לגבי דרך פיטוריו של מפקד השידור בצה"ל. אני חושב שבאמת הצורה היתה מאוד פוגענית, אני חושב שיש כן מקום להתנצל. יכול להיות שהיתה פה איזושהי פליטת פה של שר הביטחון, שהוא כבר החליט לפני כן והוא אמר את זה מעל גלי האתר. אולי לא התכוון לכך, אבל בהחלט אני חושב שזה לא ראוי ששר ביטחון לפחות לא יאמר או יבהיר את עמדתו בנושא הזה, שאולי לא התכוון. גם אם הוא התכוון, מותר לו לשקר במקרה הזה, אני אומר לכם שמפני דרכי שלום מותר אפילו לשקר. אני חושב שיש מקום להתנצלות ואני מסכים בהחלט עם מה שאמר קודמי, חבר הכנסת דב חנין.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת נסים זאב. לפנים משורת הדין, אני הוספתי עוד שני דוברים, והרשימה עכשיו סגורה בהחלט. הדוברים שנוספו: חבר הכנסת נחמן שי, שהאמת שהיה רשום בתחילה אך לא הגיע לתחילת הדיון, אז יחכה לתורו בסוף; וחבר הכנסת איתן כבל. כנראה שנוכחות "גלי צה"ל" כאן גם מוסיפה לרייטינג של המליאה ורשימת הדוברים הולכת ומתארכת. בבקשה, חבר הכנסת שלמה מולה, אתה מוזמן לשאת דברים. לרשותך שלוש דקות.
שלמה מולה (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, האמת היא, מאוד קשה למצוא מלים טובות על אהוד ברק בימים אלה, והאמת היא שגם אז, יכול להיות שהוא היה חייל מצוין, חייל מעוטר – הוא טוב, היה חייל מעולה – אבל מאז שהוא נכנס לפוליטיקה, אנחנו צריכים להוסיף לו עכשיו על שר ביטחון גם את "המפרק הלאומי" במדינת ישראל.
המפרק הלאומי – הוא פירק את מפלגת העבודה והוא פירק את תהליך השלום. את השלום פירק לנו בשנת 2000, הביא לנו את האינתיפאדה – –
עינת וילף (העצמאות):
– – –
שלמה מולה (קדימה):
– – אנחנו לא מצליחים להתאושש ממנה. עכשיו מצא לנו עוד עלה תאנה חדש, מצא את "גלי צה"ל", הוא רוצה לפרק את "גלי צה"ל". הוא שולח מכתב למפקד "גלי צה"ל", הוא אומר לו: לך הביתה.
אנחנו שואלים שאלה. אומרים לנו, הוא אדם אינטליגנט. אם הוא אינטליגנט, איך הוא יכול לעשות את המעשה הזה?
האמת היא, על-פי תורתו של אהוד ברק, כנראה מדינת ישראל צריכה להיות פטורה מתקשורת, פטורה מלבקר אותו, שכולם יהיו בעדו, לא יהיה מישהו שיעז לשאול שאלות את שר הביטחון. כשמישהו שואל אותו במדינה דמוקרטית – התקשורת היא בעצם המבקרת של אותם אנשים שהם קובעי המדיניות. אז אהוד ברק מצא לו דרך, במקרה "גלי צה"ל" היה אצלו, זה נמצא באחריותו, בא ואמר – עכשיו אני אפגע.
אבל אני רוצה להגיד לשר הביטחון, אנחנו רוצים לומר לו: אדוני השר, אתה לא תפרק את "גלי צה"ל", לא תפגע בדמוקרטיה. כל הגישה הזאת, הוא רוצה להטיל פחד ואימה על העיתונאים, על עובדי "גלי צה"ל", באמצעות הפיטורים של מפקד "גלי צה"ל". לא ייסלח לו.
אני מציע לשר הביטחון באמת לחשוב פעמיים האם זו הדרך, האם זו הדרך החינוכית של שר ביטחון – מי שהיה רמטכ"ל בצבא-הגנה לישראל – איך הוא מתנהל, איך הוא מתנהג. הוא פשוט צריך לקום בבוקר, לעמוד מול הראי ולחשוב, האם אני עושה מעשה נכון או לא נכון, כל יום.
ולכן, גברתי היושבת-ראש, אנחנו נתמוך בהצעה שהגיש השר וילנאי, אבל אנחנו מוחים על התנהלותו של והתנהגותו של שר הביטחון בזירה הציבורית. כל מה שהוא עושה, איפה שהוא נוגע, הכול מתפרק לנו בידיים.
בנושא השלום, דיברנו על זה. הוא עלה התאנה של הממשלה הזאת, והכול מותר וכשר, העיקר להישאר בכיסא, בכס שר הביטחון. אני יכול להגיד לידידתי שלי יחימוביץ – האמת היא, זה שברק עזב אתכם, פשוט עושה לכם מעשה חסד. עד שהוא יעזוב את משרד הביטחון, כנראה הוא יעשה הרבה מאוד נזקים, בטח ל"גלי צה"ל".
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה, חבר הכנסת שלמה מולה. והבא בתור ברשימת הדוברים, חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.
שלי יחימוביץ (העבודה):
מולה, פקחת את עיני...
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בבקשה, חבר הכנסת חסון, לרשותך שלוש דקות.
יעקב אדרי (קדימה):
זה משודר ישירות ב"גלי צה"ל" – – –
יואל חסון (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני כמובן תומך בהצעת החוק הזאת ואני חושב שזו הצעת חוק טובה וחשובה שמאפשרת לקיים תחנה חשובה כמו "גלי צה"ל". אני מצטער שמדובר בהוראת שעה ולא במשהו קבוע.
אני יודע שהצעת החוק הזאת יש לה השפעה גדולה על שוק התקשורת, בוודאי הרדיו – יש השפעות על הרדיו האזורי, תחנות רדיו אחרות. אני חושב שטוב שתהיה תחרות. אני חושב שגל"צ, מעבר לעובדה שהיא גם כמובן תחנה שיש לה ערך משמעותי לצה"ל, לחיילים, היא גם חלק מהאקטואליה הישראלית, וצריך לתת לה את האפשרות להתמודד גם בכלים של התקשורת היום. לכן זה חשוב. אז אני תומך בהצעת החוק.
אבל את שתי הדקות הנוספות שיש לי אני רוצה לנצל לעובדה ולהסב את תשומת לבם של חברי הכנסת. אתם יודעים, כנראה שזה לא פעם ראשונה שהחליטו להחליף את מפקד "גלי צה"ל". זכותו של שר הביטחון לעשות את זה, אבל למה דווקא במקרה הזה, ובמקרה של שר הביטחון הזה, זה נראה כל כך רע? למה? מה יש לאיש הזה, שר הביטחון הזה, אהוד ברק, שלא יודע להתנהג לאנשים ולא יודע לקבל החלטות בצורה נכונה, שקטה, שפויה, אלא הכול אצלו ברגע האחרון, בהודעות חפוזות, בהפתעות, בלי לכבד את הבן-אדם ולקרוא לו ולהגיד לו ולדבר אתו?
אין עוררין שלשר הביטחון יש את הזכות להחליף את מפקד "גלי צה"ל", למנות אותו, גם להחליף אותו ולשים אדם אחר; אין על זה בכלל עוררין. אבל מה קרה? אי-אפשר לצפות לקצת דרך-ארץ? אי-אפשר לצפות לכבוד? אי-אפשר לצפות לעשות את הדברים האלה בצורה – אתם יודעים מה, דיברו קודם, ככה כשהזכרנו את זכרו של זאביק בוים, דיברו על הדר בית"רי. אז הדר בית"רי גם יכול להיות למי שגדל בקיבוץ ולא בבית"ר, ויכול להתנהג לאנשים קצת יותר טוב.
אז אני יכול להגיד לפחות למפקד "גלי צה"ל" הנוכחי, שהסיטואציה האחרונה – הוא יכול להיות רגוע – לא מראה עליו שום דבר. היא בעיקר מראה על שר הביטחון שלנו, על האדם הזה, על האיש הזה, אהוד ברק, שאין לו דרך-ארץ ואין לו כבוד, ואני מקווה שנמשיך להאזין וליהנות מהשידורים של "גלי צה"ל" עוד הרבה שנים קדימה. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה, חבר הכנסת יואל חסון. והבא בתור ברשימת הדוברים – חבר הכנסת רוני בר-און. בבקשה, חבר הכנסת בר-און, לרשותך שלוש דקות.
רוני בר-און (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני ממש מתפעם מכל ההתנפלות הזאת על שר הביטחון, אבל אני למרבה הצער בחגיגה הזאת לא יכול להיות שותף – למרות שאני כולי עזוז וגבורה להגיד לו משהו – וזה לא בגלל שהוא צודק, זה בגלל שאיציק טוניק הוא באופן אישי חבר שלי ואני לא מרגיש נכון לדבר על העניין הזה מעל במת הכנסת.
אבל נושא הדיון הוא תיקון הוראת השעה שכרוכה בהמשך הפעילות או בזריקת החמצן היחידה האפשרית כדי לאפשר את הפעילות של "גלי צה"ל".
ואני מבין שהיו פה החלטות וזה מתגלגל שנים אחרי שנים, והממשלה קודם אמרה לא ואחר כך אמרה כן ואחר כך עוד פעם נעשתה איזו פעילות פוליטית בתוך הממשלה, איך נאמר, לצרכים שהדעת אינה סובלת בהתערבות של הכוחות הפוליטיים בשאלת המשך קיומו של "גלי צה"ל", ובזה גם לא כדאי להכביר מלים.
אני חושב ש"גלי צה"ל" היא פרח מוגן במציאות התקשורת הישראלית. אני בכוונה אומר פרח מוגן ולא פרח-בר מוגן, וזה ממש נשמע אידיוטי שכנסת ישראל מכולם היא זאת שתרים את ידה כנגד היכולת של "גלי צה"ל" להמשיך ולהתקיים.
לכן, אני קורא לחברי הבית לשקול ולהגיע להחלטה האחת היחידה בנסיבות העניין – הגידו כן ל"גלי צה"ל" והצביעו בעד הארכת הוראת השעה, מתן תוקף לתקופה נוספת. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת רוני בר-און, ותודה רבה על כך שעמדת בזמן הדיבור ואפילו קיצרת. וכעת לבא בתור – – –
רוני בר-און (קדימה):
רגע, רגע, זה עוד לא קרה לי.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
ידעתי שתגיד משהו. כעת נעבור לחבר הכנסת עתניאל שנלר, בבקשה. חבר הכנסת שנלר, לרשותך שלוש דקות.
עתניאל שנלר (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני כמה שנים – אדוני היושב-ראש והשר, תודה. אני מודה לכבודכם.
לפני עשור וחצי עסקתי במאבק בתאונות הדרכים, ולא הצלחנו להניע את רשות השידור להקים מערכת למאבק בתאונות דרכים. ואז – יחד עם חבר הכנסת מגלי והבה, אתה זוכר? – ואז פניתי לשלונסקי, שהיה מפקד "גלי צה"ל", והיתה לי הזכות הגדולה להיות בין יוזמי ומקימי גלגל"צ. וכל זאת למה? כי לא היה ממון. ואז הביאו את מרב מיכאלי, אם אני לא טועה, ארז טל ואחרים, כמערכת, ותכנַנו איך מייצרים רשת שיאזינו כמה שיותר חבר'ה צעירים, כדי להכניס מסרים על בטיחות בדרכים, שתהיה פופולרית ותיתן דיווחים על הדרכים וכיוצא בזה. אבל אז הסתבר שאין כסף לרשת לתת, אפילו לא לממסרים, לאנטנות, ואני הייתי צריך מתקציב הבטיחות לעזור לשים ממסר באבו-גוש – אנטנה חדשה באבו-גוש, אם אני לא טועה בעובדות. ואז הסתבר שאין גם תקנים, ואין מי שיכתוב את הרעיונות, את המסרים. ובכן, אז המינהל לבטיחות בדרכים, יחד עם צה"ל, עם "גלי צה"ל", הקמנו את גלגל"צ, כדי לעסוק בחינוך חשוב מאוד, בנושא הבטיחות בדרכים, ובכך אני רואה חשיבות גדולה מאוד.
ולכן, המצב היום, שהיא יכולה לקחת חסויות, ויכולה לקבל הכנסה כספית מעבר לתקציב מערכת הביטחון, מטבע הדברים הוא חיוני במצב הקיים. ומשום שהוא חיוני, אך טבעי שנתמוך בבקשת הממשלה לסיים את העבודה שלהם, כפי שאמר והבהיר השר, עד מאי הבא, ולקבוע נהלים קבועים, ברורים, חדים, שיאפשרו לתחנה החשובה הזאת לקיים את ייעודה לא רק כתקשורת איכותית, אלא גם למטרות שהיא לוקחת על עצמה כמטרות חברתיות, לאומיות, אפילו מעבר לתחום הצבאי פר-אקסלנס.
לכן, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לבקש מכל החברים – ונדמה לי שאין על זה מחלוקת – לתמוך בבקשת הממשלה בהקשר הזה ולאפשר ל"גלי צה"ל" להמשיך לתרום לחוסן החברה הישראלית, מכל ההיבטים, גם מעבר להיבט החדשותי הרגיל, וכמובן לאותם יעדים אמורים, על-פי החוק, לגבי תחנה המוגדרת תחנה של צבא-הגנה לישראל, צבא העם למען העם. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לחבר הכנסת שנלר. וכעת לבאה בתור ברשימת הדוברים, חברת הכנסת עינת וילף. צריך להיזהר עם העקבים.
רוני בר-און (קדימה):
– – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
עומדות, עומדות, ואפילו הולכות בזה. חברת הכנסת וילף, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
עינת וילף (העצמאות):
היושבת-ראש, השר, חברי חברי הכנסת, רזי, תבוא כל יום. אם כך נראים הדיונים – על כל הצעה שאמורה לעבור בתוך כמה שניות – – –
רוני בר-און (קדימה):
– – –
עינת וילף (העצמאות):
לא, זה מצוין, זו הזדמנות להגברת הנוכחות בדיונים בכנסת.
רוני בר-און (קדימה):
עינת, איך זה היה נראה אם רזי היה אומר לך: עינת, תבואי כל יום?
עינת וילף (העצמאות):
להחליף את פואד, אתה אומר. בבוקר.
רוני בר-און (קדימה):
לא פואד – – – כל יום. הרי היית רוקדת ברחובות.
עינת וילף (העצמאות):
האמת היא שלא חשבתי לדבר בהתחלה, כי חשבנו שזה חוק טריוויאלי, ברור, תומכים, חסויות, עתניאל – – –
יואל חסון (קדימה):
העניין הוא שזה לא כזה טריוויאלי.
עינת וילף (העצמאות):
לא, צריך לתמוך. לא, טריוויאלי לתמוך. מה יש לא לתמוך כאן?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת חסון, אני חושבת שחברת הכנסת וילף מתכוונת לכך שיש תמימות דעים לפחות בין הדוברים – – –
עינת וילף (העצמאות):
כן. כולנו בעד. אמרתי: מה, לא צריך לדבר.
יואל חסון (קדימה):
אבל בממשלה זה לא היה ככה. בממשלה זה לא היה ככה.
זהבה גלאון (מרצ):
– – –
עינת וילף (העצמאות):
אבל בניגוד למה שעשה עתניאל שנלר, שהיה ראוי ונכון, היו כמה חברי כנסת שהסתכלו בלו"ז ואמרו: אהה, הזדמנות לדבר נגד אהוד ברק. את זה כמובן לא נפספס.
זהבה גלאון (מרצ):
נכון.
שלמה מולה (קדימה):
קודם כול, זה נכון.
עינת וילף (העצמאות):
לא. בכלל, אני בעד שכל יום ישימו בסדר-היום של הכנסת שעת "לדבר נגד ברק", וכולנו יירשמו, נכון? יהיה פופולרי. למה לא?
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת חסון – – –
יואל חסון (קדימה):
חברת הכנסת וילף, את היית רוצה שיפטרו אותך – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת – – –
עינת וילף (העצמאות):
אני לא רוצה להתייחס לנושא עצמו, אבל בכלל, שיגדירו את זה – – –
יואל חסון (קדימה):
רגע, שאלה, היית רוצה שיפטרו אותך בביפר? כי אהוד ברק – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת חסון, לא, אני לא אתן לזה להפוך להיות דיון רבתי. דיברת בתורך, עכשיו ניתן לה את הזמן. בבקשה.
איתן כבל (העבודה):
עינת, זו סגולה לעולם הבא.
עינת וילף (העצמאות):
שנייה. אני חייבת לספר לכם שלאחרונה אמרה לי – בעקבות הסיפור – חברה שלי, שמעורה בעניינים – –
יואל חסון (קדימה):
– – – שלא יהיה יותר – – –
עינת וילף (העצמאות):
– – היא אמרה, תראי, מי שהיה או מי שעדיין ראש "גלי צה"ל", פופולרי הוא לא היה במיוחד בקרב העובדים, אבל אין כמו לריב עם ברק – – –
יואל חסון (קדימה):
לפי מה את אומרת את זה?
קריאה:
– – –
עינת וילף (העצמאות):
אני מספרת לכם מה אמרו לי.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תנו לה את הזמן שלה בבקשה.
עינת וילף (העצמאות):
אבל, היא אמרה לי, אין כמו לריב עם ברק כדי להפוך אדם לפופולרי. האמת, זה פיתוי גדול. למה לא? גם אני אעשה את זה, ואני אזכה בפופולריות אדירה.
אז למען אלה שאולי בכל זאת מעוניינים בהסבר – אומנם חבר הכנסת דב חנין לא פה, אבל שר הביטחון היה בכנסת, נתן את ההסבר, והסביר היטב, שהיתה תקלה. הוא דיבר עם צה"ל, דיבר על רצונו להחליף, ואף אחד לא מערער – אגב, הוא זה שמינה, ואחרי שלוש שנים, וזה די מקובל, הוא רשאי שתהיה ועדת איתור ולסיים את התפקיד. הרי אף אחד לא הולך נגד זה. בצבא ביקשו שהם יעבירו את המסר. חיכה, חיכה, חיכה, בסוף הצבא דיווח שכן העביר את המסר. מסתבר שהעבירו את המסר בצורה עקומה, והוא יצא עם ההודעה. לא דרמה גדולה, אבל במסגרת שעת הדיבור נגד ברק זו עוד הזדמנות נחמדה. אבל למי שמתעניין בעובדות, אלה העובדות. לא דרמה, לא סיפור גדול, לא ברלוסקוני, לא השתלטות על כלי תקשורת, סיפור קטן ולא חשוב. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
וזו גם הזדמנות להגן – ואת ההזדמנות הזאת גם ניצלת.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
השר ברק עשה משהו כן – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
כעת, אנחנו נעבור לבאה בתור ברשימת הדוברים, חברת הכנסת זהבה גלאון. אני מוסיפה – פעם אחרונה וחביבה-חביבה, עוד אחת לרשימת הדוברים, חברת הכנסת שלי יחימוביץ.
זהבה גלאון (מרצ):
– – –
יעקב אדרי (קדימה):
בסוף אני היחיד שלא מדבר. אתה מבין?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני אשמח אם תאמרו את הדברים האלה כך שגם כולנו ניהנה מהבדיחה. אני מרגישה שמנטרלים אותי פה.
יואל חסון (קדימה):
אבל מה שבטוח הוא שאהוד ברק מאחד את הכנסת.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
מה שבטוח הוא שהוא קיבל פה שעות מסך.
יואל חסון (קדימה):
אני לא יודע אם הן חיוביות. הוא היה מוותר על זה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
זהבה גלאון (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, אמרתי לחברי חברי הכנסת שאנחנו, כמובן, בעד "גלי צה"ל", אבל לדעתי יש קונסנזוס במליאה הזאת היום: יש לנו מה-זה מה להגיד על אהוד ברק. ואני רוצה להתחיל. כשאהוד ברק היה רמטכ"ל, אחת ההחלטות הראשונות שלו בתור רמטכ"ל, אחת ההחלטות הגאוניות שלו, שלשמחתי סוכלה כבר אז, היתה לומר: אני סוגר את כל מה שלא יורה. הוא התכוון כבר אז לסגור את "גלי צה"ל". האמירה הגאונית הזאת, "אני סוגר את כל מה שלא יורה" – מתן, אל תעשה ככה בראש. אתה יודע שזה נכון.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
"גלי צה"ל" נסגר?– – –
זהבה גלאון (מרצ):
בסדר – – –
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
הוא עכשיו מתכוון לסגור אותה?– – –
זהבה גלאון (מרצ):
בסדר. אני אסביר.
יואל חסון (קדימה):
הוא רוצה להשתלט על "גלי צה"ל".
זהבה גלאון (מרצ):
אני רוצה להראות – – –
יואל חסון (קדימה):
בוא נראה מי המפקד – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת יואל חסון.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני סגן השר, אני רוצה להראות – – –
רוני בר-און (קדימה):
שר.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
שר. השתנו דברים מאז שהגעתְ.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
– – –
רוני בר-און (קדימה):
– – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
השר מתן וילנאי – רק למען הסר ספק, השר מתן וילנאי הציג פה את הצעת החוק בשם שר הביטחון, מה שאומר ששר הביטחון, בכוונתו כן להמשיך את שידורי "גלי צה"ל".
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
בטח.
זהבה גלאון (מרצ):
אתה יודע שעם כל הביקורת שיש לי על שר הביטחון, אני אוהבת אותך, מתן. אני אומרת את זה במליאה. אני אוהבת אותך, ואין מה לעשות, אבל אני רוצה להזהיר מהמגמה ששר הביטחון מבקש לקדם. התפיסה הזאת לא השתנתה. התפיסה הכוחנית הזאת, שאפשר לסגור גוף שבמשך עשרות שנים ביסס לעצמו מעמד כתחנת שידור, כרדיו ציבורי, שלא נתון ללחצים של טייקונים, של אילי הון, שידור ציבורי במיטבו, כך אפשר לקרוא לתחנת "גלי צה"ל", אז – ההחלטה הזאת, שכנראה היתה מאוד לא נוחה – מה לעשות, כשיש תחנה שמבקרת גם החלטות שהתקבלו בצה"ל, כולל מינוי הרמטכ"ל, גם החלטות שמדברות על נהנתנות אישית וגם ביקורת אישית, היה לו, לשר הביטחון ברק, לא נוח.
אני חושבת שתפקידה של הכנסת הזאת לומר לשר הביטחון – וידידי השר מתן וילנאי, אני חושבת ששמעת היום פה כמעט אחדות מקיר לקיר, חוצת מפלגות. למעט חברת הכנסת עינת וילף – בסדר, אני מבינה אותךְ, בסדר – – –
יואל חסון (קדימה):
היא גילתה עצמאות.
זהבה גלאון (מרצ):
כן. אבל לא מוכרחים להגן על ההחלטה הזאת.
עינת וילף (העצמאות):
– – –
זהבה גלאון (מרצ):
לא מוכרחים, ממש לא. זו היתה הצעה אומללה, זו היתה החלטה אומללה. התפקיד שלנו זה לעזור ולשמור על שידור ציבורי במיטבו. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה, חברת הכנסת זהבה גלאון. אני חייבת להגיד לזכותה של חברת הכנסת וילף, שהיא לא היתה מוכרחה. אני אפילו הצעתי, והיא קיבלה את ההצעה מאחר שהרשימה היתה עדיין פתוחה.
וכעת לחבר הכנסת נחמן שי, הבא בתור ברשימת הדוברים. גם לרשותך שלוש דקות.
נחמן שי (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, על התיקון הזה או על הוראת השעה הזאת היו דיונים בוועדת השרים לענייני חקיקה והיא לא עברה באופן שקט. היתה ישיבה אחת שהדיון הסתיים בתשובה שלילית, ואז שר הביטחון ערער והנושא חזר, כי יש ספקות לגבי הנושא של תשדירי חסות ופרסומות ב"גלי צה"ל", או מעין פרסומות ב"גלי צה"ל". יש גם בתחום הזה תחרות כבדה, והיו גורמים שמחו על כך. אבל אחרי שקרה מה שקרה עם מפקד "גלי צה"ל", פרץ גל של אהדה כל כך גדול פתאום לתחנה, ואז גם הטיעונים הסבירים של ההידברות – האם צריך או לא צריך לקיים חסויות ותשדירים מהסוג הזה ב"גלי צה"ל" – זה נעשה שולי לגמרי.
אני רוצה לומר שלושה דברים בהקשר הזה. אחד – "גלי צה"ל" זקוקה למשאבים הכספיים הללו. אם הם לא יעמדו לרשותה, היא לא תוכל להתקיים. מתן, אתה ליווית את התחנה הזאת, ברוך השם, הרבה שנים, ואני צריך לומר גם במליאת הכנסת, שאני לא חושב שהיה ראש אכ"א ששמר על "גלי צה"ל" כמו שמתן וילנאי שמר על "גלי צה"ל". יש לו עוד כמה זכויות, אבל זאת היתה אחת מהן, והוא היה מגן עליה מכל הכיוונים ולא נתן להתערב בה.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
לכן – – –
נחמן שי (קדימה):
נכון, באותה תקופה קריטית – נכון, הוא לא היה שותף לאותו רעיון לעשות בדיקה, שגם אני חשבתי שהיא לא הגיונית. אבל צריך לקבוע מסגרת בבוא הזמן, כמה משאבים מהמסחריים או ממשפחת הפרסומת ייכנסו ל"גלי צה"ל", ולסגור את התקציב של התחנה הזאת, כדי שהיא לא תיטול מהשוק הזה יותר מדי. יחד עם זאת, היא זקוקה לזה, ובלעדי הנתח הזה היא לא תוכל להתקיים.
זו הנקודה השנייה – מדינת ישראל, הדמוקרטיה הישראלית, עולם התקשורת בישראל זקוק ל"גלי צה"ל". הוא זקוק ל"גלי צה"ל" כתחנה פורייה, תחנה שמפרה את הדיון הציבורי, תחנה שמייצרת דורות של עיתונאים ושדרים שאחר כך נקלטים בשורות התקשורת ומהווים את העתודה לשידורים ולשדרים במדינת ישראל, והדבר הזה חיוני.
והדבר השלישי והאחרון – ייתכן שביום מן הימים נגיע גם למצב שנצטרך חוק ל"גלי צה"ל" שיסדיר את המעמד של התחנה הזאת. היא תלויה איכשהו בין כל מיני עולמות, פותחת פתח לכל מיני מעשים חריגים מסוג ההדחה של יצחק טוניק, שהיתה מיותרת, ודיברנו על זה היום בוועדת הכלכלה, ושנחזיר את התחנה הזאת באמת, נעמיד אותה על יסודות מוצקים חוקיים כמות שהם. לא צריך להתחמק מהרגע הזה, לא צריך לפחד ממנו. לא יקרה בסופו שהתחנה לא תתקיים, היא תתקיים גם הלאה, אבל היא תהיה חסינה מפני התערבויות לא תקינות, והיא תעבוד במסגרת חוקית וחיונית. ואני חוזר ואומר ישראל זקוקה ל"גלי צה"ל".
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת נחמן שי. נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת איתן כבל, ואחריו – אחרונת הדוברים, חברת הכנסת שלי יחימוביץ. בבקשה, חבר הכנסת כבל.
איתן כבל (העבודה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, האמת שלא התכוונתי לדבר, אבל אמרו שמי שיעלה היום וידבר נגד אהוד זו סגולה לעולם הבא. אני כאן כדי לומר את הדברים שלי.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
איתן כבל (העבודה):
דוד רותם, למה אתה חייב לקלקל לי? אני ביקשתי התערבותך? חסויות אחר כך.
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני, ברשותכם, רוצה לומר את הדבר הבא. העניין הזה של ההתנהלות של שר הביטחון אהוד ברק בעניין "גלי צה"ל" – היא הרבה יותר עמוקה ממה שאנחנו מסתכלים. היום קיימנו דיון בוועדת החינוך של הכנסת, ושם – – –
קריאות:
– – –
איתן כבל (העבודה):
אם אפשר היה לרקוד גם "דבקה", היינו עושים את זה.
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חולשתה של הכנסת אל מול הרשות המבצעת באה לידי ביטוי – מיכאלי, נתתי קיזוז לאלי ישי ואתה מפריע לי?
אברהם מיכאלי (ש"ס):
נכון – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לאט לאט נחשפים כל הדילים.
זאב אלקין (הליכוד):
איתן, נתת שניים.
איתן כבל (העבודה):
שניים.
אני חוזר ואומר: חולשתה של הכנסת באה לידי ביטוי בצורה הקשה ביותר. קיימנו היום דיון בוועדת החינוך של הכנסת, חבר הכנסת מילר הוביל את הדיון. אבל בסופו של עניין, אנחנו חברי הכנסת מצאנו את עצמנו מאוד פתטיים, אני אומר את זה כאן ללא כחל ושרק. למרות ההודעה המאוד לוחמנית, אדוני יושב-ראש הכנסת, אין לנו יכולת לזמן אותו, הוא לא שם עלינו בכלל.
קריאות:
– – –
משה מטלון (ישראל ביתנו):
לא רק עליך.
איתן כבל (העבודה):
על אף אחד. סליחה, חברים, אני מדבר ברצינות. אני מתייחס לדברים בצורה הכי רצינית. אני לא עליתי כאן כדי להיות עוד אחד שחובט, אלא לבוא ולומר שדווקא דרך העניין הזה אתה רואה כמה כנסת ישראל אין לה באמת שום יכולות אמיתיות לפעול מול הרשות המבצעת. וכל מה שאנחנו הפכנו להיות, זה מחוקקי חוקים. זאת אומרת, כל העבודה שלנו בכנסת, וזה לא מעט, אני לא מזלזל, אבל יחד עם זאת, בנושא שהוא לפחות, חברי חברי הכנסת, לבוא ולעשות עבודת פיקוח כל כך בסיסית – אתה קורא לשר הביטחון – אדוני השר – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
השר בגין, אם אפשר לרגע.
איתן כבל (העבודה):
אני מודה לכם. ואני אומר זאת בקל וחומר כלפי אהוד ברק. אני באופן אישי מכיר את סוג ההתנהלות הזה. זה לא שזו לא זכותו, יואל, לקרוא למי שעובד תחתיו, אבל יש דרך, ונמאס לעמוד כאן ולדבר על זה שהוא לא מבין, והוא אטום והוא לא יודע ולסלוח. זאת אומרת, אני אומר את זה לכם. לנו זאת קריאת כיוון, למרות שאני לא רוצה להעליב את עינת, ידידתי, ובאמת, כשאמרו עצמאות – הם יחיו עד יום העצמאות.
עינת וילף (העצמאות):
אבל עבר כבר. זה עבר.
איתן כבל (העבודה):
לא. זה היה – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
התקנון נותן לך אחר כך לענות – – –
איתן כבל (העבודה):
אני מסיים. זה ניתן לכם, איך אומרים, כשלב א', זה עד יום העצמאות הבא.
עינת וילף (העצמאות):
ואם אחרי זה, מה יש?
רוני בר-און (קדימה):
פעם ארבעה ח"כים מגינים על שר אחד, היום ח"כ אחד מגן על – – –
איתן כבל (העבודה):
ואני אומר את זה, במשפט אחרון, ל"גלי צה"ל": זו אחת התחנות, אם לא התחנה בה"א הידיעה, ויש בה תוכניות יוצאות מן הכלל, ואני מניח שגם הדוברים של אהוד ברק מתקשרים כדי לעלות. נכון, לא תמיד זה יוצא כמו שהוא בדיוק רוצה. הרי אם זה לא יוצא בדיוק – נכון, מתן? כשהוא מעביר לך, תגיד ככה, אבל בדיוק תגיד ככה. עינת, למה אמרת כך? אם היית אומרת כך, הכול היה בסדר, ובא לציון גואל. תודה.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
– – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת כבל, מאחר שפנית ישירות ושאלת את השר מתן וילנאי, אני אתן לו גם להגיב.
קריאה:
– – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו נסיים את הסבב ותגיב. חשבתי שחשוב לך. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת שלי יחימוביץ, ולאחר מכן גם תגיב, מן הראוי. בבקשה, חברת הכנסת יחימוביץ. לרשותך, שלוש דקות.
רוני בר-און (קדימה):
אורלי, זה לא פייר. את גרה פה בשכונה על יד. – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
רק שתדע שאני באמת חוזרת צפונה בלילה, ואני גם נוהגת לבד. אז קחו את זה בחשבון. קצרו בדברים.
רוני בר-און (קדימה):
– – – בבוקר – – – בלילה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
כדי לא להשכיב את הילדים. לא, סתם. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, לרשותך שלוש דקות.
שלי יחימוביץ (העבודה):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, גילוי נאות – עבדתי ב"גלי צה"ל" חמש שנים. לא התחלתי שם את הקריירה העיתונאית שלי כרוב האנשים שמשרתים שם ועובדים שם, אלא בשנת 2000, כשעזבתי את רשות השידור ועברתי לערוץ-2, החלפתי פעם בשבוע את רזי ברקאי בתוכניתו "מה בוער". עד כאן הגילוי הנאות. הוא בא גם כדי לומר שאני מכירה את עבודתה של התחנה הזאת מבפנים, על מקצועיותה ועל ניקיון כפיה וענייניותה.
אבל אני לא באה לכאן ממקום אישי אלא ממקום עקרוני. התקשורת בישראל היום נשלטת רובה ככולה בידי בעלי הון, למעט רשות השידור ו"גלי צה"ל". זו עובדה. התודעה שלנו כבושה ומשובשת באמצעות אינטרסים שמוכתבים על-ידי הבעלים של כלי התקשורת האלה, ואם לא בעלים כי אז מפרסמים בסדר גודל כזה, שאם חס וחלילה הם יכעסו ויפסיקו את הפרסומות, יש ממש סכנה לקריסתו של אותו כלי תקשורת. והאיום הזה הוא תמידי, ותאמינו לי, זה איום יותר גדול מלחץ של פוליטיקאים. הייתי כאן והייתי שם, ואני אומרת לכם שלחץ של בעלי הון ומפרסמים הוא חזק ומסוכן ומשבש את תוכן השידורים יותר מכל לחץ אחר.
נכון, גל"צ זו אנומליה. לא סביר שתחנה צבאית היא זו שתחזיק על גבה השחוח את חופש הביטוי, אבל מה קרה, שאנחנו מתכתבים עם מציאות, והמציאות היא לפעמים משונה והיא מייצרת סיטואציות חדשות, ובסיטואציה שנוצרה, שבה בישראל יש שידור ציבורי שנאבק על חייו ואת "גלי צה"ל", על "גלי צה"ל" מוטלת המעמסה הכבדה הזו של להחזיק תחנת שידור פופולרית שפועלת לפי שיקולים עיתונאיים. הפלא ופלא – שיקולים עיתונאיים, בלי לחצים. ועל הדבר הזה צריך פשוט לשמור מכל משמר למען חופש הביטוי וחופש העיתונות במדינת ישראל.
ועל כן, מה שאנחנו עושים עכשיו, הארכת תוקף הוראת השעה, הוא מצוין, הוא חשוב, טוב שאנחנו עושים אותו. זה לא מספיק, אם כי, ידידי נחמן שי, הייתי נזהרת מלחוקק חוק. לך תדע, לפעמים דווקא האנומליה הזו מאפשרת את הקיום של תחנה כל כך מוצלחת. אתה מתחיל לחוקק חוקים, אתה לא יודע לאן זה יביא אותך. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חברת הכנסת שלי יחימוביץ. השר מתן וילנאי, כמי שמציג את החוק, יש לך גם את הזכות לעלות ולענות לדוברים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
שלי, ברק הפסיק להיות בעל הון? מה קרה לך?
קריאה:
– – –
שלי יחימוביץ (העבודה):
מיציתי, פשוט. כמה אפשר?
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, לא התכוונתי לעלות לדבר, אבל הכרחתם אותי, ואני חייב, קודם כול, למען הגילוי הנאות, להזכיר ולהגיד שאני זה שהמציא את שידורי החסות, על מנת לעשות את הדברים שכרגע דיברה עליהם חברת הכנסת שלי יחימוביץ, כי אני הבנתי את הבעיה של הרמטכ"ל, וזהבה צדקה בעניין הזה – לקצץ כל מה שלא יורה, אבל הבנתי את המשקל של התחנה הזו במערך השידור של מדינת ישראל ולכן התעקשתי על זה. אני המצאתי את זה עם כללים ברורים ועם תקנות שכנראה לאורך השנים – כי אני מדבר אתכם על דבר של לפני למעלה מ-20 שנה – התעקמו לאורך הזמן.
לכן, ביקשו מאתנו להפוך את זה לחוק. ואני מקבל את ההערה, שחוק ממש, גם אני לא אוהב אותו, צריך היה למצוא משהו אחר. אני לא אוהב חקיקה מהסוג הזה, אבל עכשיו יש ועדה והיא תטפל בזה. שר הביטחון לרגע לא התכוון לסגור את התחנה. מאז האמירה של רמטכ"ל של לפני למעלה מ-20 שנה. אז בואו לא נתבלבל בעניין הזה. אין כאן שום אמירה, חבר הכנסת כבל, אמרתם ככה אמרתם אחרת. התחנה הזו נקייה, היא ראויה, היא מסדרת סידורים לרווחת כולנו, מכל בחינה שהיא. לא בעלי הון ולא בעלי עמדה, למרות שהיא תחנה צבאית. ואני מכיר את זה היטב כאלוף בצבא, משני צדי המתרס, שכתבי "גלי צה"ל" היו מתייצבים בצד השני, וגם עם זה הייתי צריך להתמודד. והתמודדתי גם עם הדבר הזה.
ולכן בממשלה היה דיון לא פחות סוער מהדיון הזה. כל פעם שעולה "גלי צה"ל" מתחיל הדיון הזה. ואני אומר לכם במלים פשוטות: שר הביטחון מתכוון שהתחנה תתקיים ורוצה לעגן את זה בחקיקה ראויה, ולכן הגענו לדיון הזה. אין לו שום כוונה לסגור אותה ואין שום כוונה למישהו אחר לסגור אותה.
היתה תקלה קשה בעניין של ההודעה לטוניק. אני מוקיר את טוניק מהימים שהוא הוביל אותי כנווט מסוקים לעומק מצרים. לא על זה נדבר כאן היום. לא נדבר על זה בכלל, כי אלה דברים שלא מדברים עליהם. אבל משם אני מכיר אותו. שר הביטחון מינה אותו, שר הביטחון ביקש להישאר בתפקידו, עשה את הכול בתוקף חוק, בתוקף הכללים שלו, וטוניק הוא לא מפקד התחנה שעשה את הקדנציה הכי קצרה. יש כאלה שעשו קצרות ממנו. אז לא צריך בעניין הזה להתבלבל גם. אבל במקומותינו – אהוד ברק, כולם מתנפלים. מצוות אנשים מלומדה.
אני חייב להודות פה לחבר הכנסת רוני בר-און, שהוא בולדוג פוליטי ידוע, אבל עם החושים הנכונים, על הצורה שהוא דיבר פה, וכמובן לנחמן, שהיה מפקד התחנה וידע על מה מדובר, וגם לשלי שעבדה בתחנה, ולעתני, שדיבר על העניין של גלגל"צ וכולם נבהלים ממנו. אני זוכר את התקופה הזו שלהילחם בתאונות דרכים יש לנו את "גלי צה"ל", ולא את האחרים שיש להם חישובים משלהם, כי תאונות הדרכים זה טוב לכותרות אבל לא לעבודה אמיתית. אז את זה כולנו שוכחים.
אני מבקש שנצביע בצורה הראויה על מנת שהתחנה תמשיך להתקיים ושכולנו ניהנה ממנה, ואני אומר לכם דבר נוסף: אני אומר לכם, והאמינו לי, אני מבין משהו בביטחון, לא כמוכם – טיפ טיפה גם אני מבין בביטחון – תודו כל פעם מחדש שברק הוא עוד שר הביטחון שלנו. כשצריכים לשקול שיקולים ביטחוניים, ששוב – לא כולם נמצאים פה – הוא יודע כיצד לשקול אותם, ואני אומר לכם את זה בביטחון של 200%, אין לי ספק בזה בכלל.
והתקלה שהיתה בפיטורים של טוניק, אכן היא תקלה, אבל תסלחו לי, אני שירתי 36 שנה בצבא, עברתי תפקידים מפה עד להודעה חדשה. בכל התפקידים הקריטיים שהתמניתי אליהם ושלא התמניתי אליהם, הכנסת לא דנה ולו פעם אחת בתקלה כזו או אחרת, לא בוועדת הכלכלה ולא בוועדת החינוך, ולא בוועדת החוץ והביטחון. ותפקידי "גלי צה"ל" לא נחשבים בכלל לעומת התפקידים שעליהם אני מדבר. איפה הייתם אז? אבל כשזה אהוד ברק מתנפלים, כרגיל.
קריאות:
– – –
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
אז אני מציע לכולכם להירגע ולשקול את השיקול הראוי להצעת החוק שעולה כאן ולא לשום דבר אחר. תודה רבה לכם.
יואל חסון (קדימה):
אצל אהוד ברק זו לא תקלה – זו שגרה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לשר וילנאי, גם על ההבהרה, וגם על הדברים החשובים – – –
שלמה מולה (קדימה):
– – –
יואל חסון (קדימה):
אצל אהוד ברק זו לא תקלה – זו שגרה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת חסון וחבר הכנסת מולה, היתה לכם זכות דיבור ודיברתם.
אנחנו נעבור עכשיו להצבעה. הצעת חוק "גלי צה"ל" – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"א–2011 – קריאה ראשונה. אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק "גלי צה"ל" – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל
(שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"א–2011, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
נעבור לתוצאות ההצבעה: בעד – 28, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק "גלי צה"ל" – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"א–2011, עברה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.