קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 28)
(תעמולה ברדיו אזורי בבחירות לראשות מועצה אזורית), התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/382).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורי מקלב:
הצעת חוק נוספת של חבר הכנסת פיניאן, הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 28) (תעמולה ברדיו אזורי בבחירות לראשות מועצה אזורית), התשע"א–2011. חבר הכנסת ציון פיניאן, בבקשה, אנחנו נאפשר לך להציג את הצעת חוק זו. לאחר מכן, אם לא יהיו דוברים, אנחנו נעבור להצבעה.
ציון פיניאן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 28) (תעמולה ברדיו אזורי בבחירות לראשות מועצה אזורית), התשע"א–2011. לפי סעיף 16ד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959, רשאית רשימת מועמדים בבחירות הנערכות ברשות מקומית לפרסם תעמולת בחירות ברדיו אזורי, לפי כללים שמטרתם שמירה על שוויון ועל מסגרת תקציב. הזמן לשידורים אלה נכלל במסגרת הזמן המוקצה לבעלי זיכיון לשידורי רדיו לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990, לשידור פרסומות. הדין אינו מסדיר תעמולה ברדיו האזורי בבחירות למועצות אזוריות, ומכאן שזו אסורה.
הצעת החוק המוצעת, מטרתה לאפשר למועמדים לראשות מועצה אזורית להשתמש אף הם ברדיו האזורי לצורך תעמולת בחירות, ובכך לתקן עיוות המתמשך שנים רבות. בניגוד לבחירות למליאת המועצה האזורית או לוועד המקומי, הנערכות על-ידי גוף בוחר קטן, הבחירות לראשות המועצה האזורית נערכות על-ידי ציבור גדול יותר, הפרוס על שטח גיאוגרפי נרחב. לפיכך, יש הצדקה לאפשר למועמדים לראשות המועצה שאינם מוכרים לכלל הציבור הזכאי לבחור להציג את עצמם תוך שימוש בכלי תעמולה יעיל, שיסייע להגביר את הקשר בין ציבור המצביעים לנבחרים ולחזק את ההליך הדמוקרטי. תפיסה זו עומדת גם ביסוד ההסדרים הקובעים שבחירות לראשות מועצה אזורית ממומנות על-ידי המדינה וניהול הכספים מבוקר על-ידי מבקר המדינה. התעמולה שתותר תהיה לקידום מועמדותו של המועמד, ולא של גורמים אחרים המתמודדים למועצה ולוועד המקומי.
התיקון אף צפוי לחזק את מעמדן של תחנות רדיו אזוריות כגורם מרכזי בחיים הקהילתיים ולאפשר להן אפיק הכנסות נוסף. כמו כן, השימוש בכלי זה יהיה בו כדי לצמצם את השימוש בכלים אחרים, כגון מודעות מודפסות, ולתרום בכך לשמירת הניקיון ולאיכות הסביבה.
אבקש מחברי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת ציון פיניאן. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. שתי דקות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו מתחרים כרגע בנאומו של ראש הממשלה. עוד נוכל לקרוא לשבוע הזה "שבוע הנאומים", שמנאום לנאום הפכנו להיות המומים. בדיוק שאל אותי מישהו היום אם אני אלך לשמוע את הנאום. אמרתי לו: אתה זוכר מה כתוב במכתב בוש? זה היה אז היסטורי. מכתב בוש – איזו התרגשות היתה. היום אמרו שכשנתניהו מזכיר את מכתב בוש זו חוצפה, אז איזו משמעות יש לדברים?
אבל אני רוצה להתייחס לעניין של תעמולה שאנחנו נמצאים בעיצומה, ידידי ומכובדי חבר הכנסת ציון פיניאן. אני שומע שוב ושוב את המלה – הנה, יש פה איש ה-security, השר, ידידי מכובדי יוסי פלד – – –
השר יוסי פלד:
זה נשמע לא טוב.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מה?
השר יוסי פלד:
security זה נשמע לא טוב.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
כן, אבל זו המלה שאנחנו חווים בשבוע האחרון. זה חוזר כל כך הרבה פעמים: מה שאנחנו צריכים זה ביטחון.
אני רוצה לומר שתי התייחסויות לעניין הזה של ביטחון. יש אנשים טעוני הגנה, אסירים טעוני הגנה. מה עושים להם? שמים אותם בבידוד מכל האחרים, הם נמצאים מאחורי סורגים. יש כאלה שעוד יותר – פוחדים שהם יפגעו בעצמם, אז כובלים את ידיהם ואת רגליהם למיטה כדי שהם לא יפגעו בעצמם. גם הם – שומרים על ביטחונם. בא נשיא ארצות-הברית ומשתמש במלה ביטחון כדי להכניס אותנו לאיזה כלוב. לפעמים יש כלוב של זהב, אבל פה לא מדובר אפילו בכלוב של חיות ניסוי, לאיפה שרוצים להכניס אותנו.
אני רוצה להתייחס לדבר אחד נוסף, להימור. לפני שבועיים-שלושה היה אירוע, אדוני היושב-ראש, מוזר מאוד, שהיה בכותרות, והשבוע משום מה נדמה לי שאנחנו נמצאים באותו אירוע בדיוק, אבל בזווית אחרת לחלוטין. ילד אחד קפץ, אני חושב, מקומה שנייה או קומה שלישית. שאלו אותו למה הוא קפץ, אז הוא אמר: חברים שלי הבטיחו לי 100 שקלים. 100 שקלים הבטיחו לי. נתניהו ממשכן את קיומה של מדינת ישראל – זה דבר צדדי – הוא ממשכן את הערכים הלאומיים שלנו, הוא מוכר אותם לחלוטין, אפילו לא בעבור 100 שקלים. אפילו לא בעבור 100 שקלים.
ויש נורא התרגשות: נתניהו עומד חזק, עמד איתן. על מה הוא עמד איתן? על זה שלא יפרקו את אריאל, או על זה שהוא ויתר על חברון ומערת המכפלה, או על זה שהוא החליט בלי להניד עפעף להחריב את ביתם של 130,000 יהודים, או על זה שהוא החליט ששיבת עם ישראל לארצו זה כיבוש? כמו שאומרת פה – יש פה גברת אחת, קוראים לה "חברת הכנסת זהבה כיבוש"; כל מלה שנייה "כיבוש", "כיבוש", "כיבוש", "כיבוש" – והוא התיישר עם המצע הזה. על מה ההתרגשות? על מה הוא עמד? על איזה מערכיו?
לכן, כשמדברים על תעמולה, צריך להיזהר – אדוני היושב-ראש, אני תיכף אסיים – צריך להיזהר לא להיות מהמתאבדים בעבור 100 שקלים. הוא קיבל 100 שקל בסוף, הילד ששבר את כל איבריו. הוא גם היה יכול לרסק את ראשו בעבור 100 שקלים. וכדי להיזהר מכך צריך לפקוח עיניים, גם כשנתניהו מסכם עם אובמה: אני אשחק אותה ימני, אמיץ, נגדך, כדי שאני אוכל לרצות לאחר מכן את החבורה כאן מימין, את החבורה פה שבמקרה הזה יושבת משמאלי, ולצרף אלי גם את אנשי קדימה כדי לבצע את התוכנית ההרסנית, ולצערנו הרב זו דרכה של הליכוד משחר קיומה. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא יודע אם התעמולה תהיה יותר טובה אחרי חוק הבחירות או בלי החוק. תמיד אנחנו רגילים שכל אחד והדרך שלו לתעמולה וכל אחד יודע לפרסם את עצמו טוב, ואין שום סיבה שראשי מועצות אזורית – והרבה פעמים אנחנו רואים שמועצה אזורית היא הרבה יותר גדולה אפילו מעיר כזאת או אחרת – אין סיבה שהם לא יציגו את עצמם לעם, לציבור, מיהם, מהם, מה עברם, מה הם מתכננים לעשות. וכשאנשים בוחרים ראש מועצה אזורית, בוודאי הם צריכים לדעת מי האיש שיוביל אותם ומה המדיניות שלו.
אני בוודאי תומך בחוק הזה. אני רק רוצה להתייחס לדבר שלא יכולתי להגיב עליו, בגלל שהיושב-ראש לא נתן לי, בדבריו של שלמה מולה, כאשר אמר בטון של זלזול בוטה וגס כלפי הציבור החרדי, בעקבות העלאת שכרם של הרבנים, רבני ערים: החרדים האלה, הקואליציה הזאת, כאילו הוא מדבר על איזו קבוצה זולה, שולית, שמי הם? מי הם בכלל? מדברים בסך הכול על כמה תולעים, אנשים שבכלל לא מהיישוב, אין להם בכלל זכויות. מי הם בכלל?
אדוני היושב-ראש, צריך לדעת שרבני ערים, אין להם לא יום ולא לילה, הם עוסקים ועובדים נאמנה, משרתי ציבור. הם הרבה יותר מפסיכולוגים לציבור. אדוני היושב-ראש, אתה יודע שרב עיר – דופקים לו על הדלת גם ב-24:00 וב-01:00, לא רק בגלל הלוויה.
היו"ר אורי מקלב:
תנסה להשוות את זה גם לשכר הפסיכולוגים, גם זה לא – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר, לא רק – – –
היו"ר אורי מקלב:
הם משמשים בהרבה תפקידים.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, לא רק בגלל שיש איזה אירוע, הלוויה או משהו – שיהיה רק בשמחות – מתייעצים עם הרב; דברים שאתה לא תאמין: בעיות רפואיות, איזה רופא, לאן ללכת, מי יטפל, תפילות. אנשים זקוקים ברגע מסוים להצעה, להכוונה של רב העיר, שמאמינים בו. מי שלא מאמין ברבנים – שלא יאמין, לא מכריחים אף אחד לבוא לאף רב. אבל כשיש רב עיר בישראל – לבוא ולומר שהוא צריך לקבל שכר רעב, זה נובע רק מתוך שנאה תהומית ומתוך בערות של מי שמדבר כנגד רבני ישראל.
לא שנתנו להם משהו מיוחד. אני רוצה שתדע את ההיסטוריה. השחיקה הזאת של שכר הרבנים במהלך השנים הלכה והגיעה לשאול תחתית, ממש למשכורת רעב. רב שהיה מקבל פעם, בממוצעים של היום, נאמר 26,000–30,000 שקלים, הגיע למצב של 13,000, 12,000 שקלים; פחות ממחצית. מה שעשו – תיקנו את העוול המתמשך במשך שנים. אז פתאום קמה זעקה גדולה? שישה רבנים בסך הכול, נותנים להם היום שכר, לרבנים שנבחרים היום, כדי להעמיד אותם במצב כלכלי שהם יכולים להתמודד בכבוד וגם לשרת ציבור בצורה הרבה יותר מכובדת.
ואני חושב שרבנו הקדוש – אדוני היושב-ראש, אני בזה מסיים – היה עשיר, ובכוח העושר שלו היה יכול גם הרבה יותר להשפיע. לא יכול להיות שרב יחזר על הפתחים. כשהציבור רואה שרב הוא עני, או שהוא לא בעל יכולות אפילו לכלכל את עצמו – אני לא מדבר על עושר – הציבור לא יכבד אותו ולא יקבל את דבריו.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
אם כך, אנחנו יכולים לעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 28) (תעמולה ברדיו אזורי בבחירות לראשות מועצה אזורית), התשע"א–2011. בבקשה, הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 28) (תעמולה ברדיו אזורי בבחירות לראשות מועצה אזורית), התשע"א–2011, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 28), התשע"א–2011, אושרה בקריאה ראשונה והועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולם.