קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/2942/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום כפי שהוא. ובכן, אני מזמין את חבר הכנסת מאיר שטרית. הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התשע"א–2011; ישיב השר גלעד ארדן. האם כבוד השר נמצא כאן? השר ארדן – אני מבקש שהשר ארדן ייכנס כדי להשיב לשר לשעבר חבר הכנסת מאיר שטרית. מי משיב בשם הממשלה? השר ארדן, אז בבקשה שייכנס. אני אודה מאוד לממלא-מקום יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יצחק וקנין אם הוא יואיל להחליף אותי. השר ארדן נמצא כאן, ואני מאוד מודה לו. בבקשה, כבוד חבר הכנסת שטרית, השר לשעבר, אדוני יתחיל. אני ישר נותן לך 11 דקות.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להציע את הצעת החוק בשמי ובשם קבוצת חברים מקדימה, שכוללת את מרינה סולודקין, אבי דיכטר, שי חרמש, יוחנן פלסנר, רוחמה אברהם-בלילא ונחמן שי. הצעת החוק היא הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך.
אין לי שום ספק שגם השר ארדן, שעונה לי בשם הממשלה, היה מסכים אתי לחלוטין על הצעת החוק הזאת. לצערי הרב, הוא נאלץ לענות – בגלל החלטת ועדת שרים לחקיקה – נגד החוק הזה. הצעת החוק – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
זה כפול, כי אני גם עונה במקום שר החינוך.
מאיר שטרית (קדימה):
זה מה שאמרתי. אמרתי. הצעת החוק באה לקבוע דבר אחד, שבכל מוסד חינוך במדינת ישראל ילמדו את תוכניות הליבה של החינוך כחובה, כחלק מתוכנית הלימודים. אני אומר בצער, השר ארדן, שהצעת החוק לביטול חוק הליבה, מה שנקרא, עלתה בממשלה שלנו, חבר הכנסת ארדן. אז אנחנו עשינו רע, לדעתי. הממשלה שלנו, בעניין הזה, עשתה רע. זו היתה טעות איומה בעיני; גם אז אמרתי את זה בממשלה. אבל זה לא אומר שאם אנחנו עשינו דבר רע צריך להשאיר אותו על מכונו, ואולי בשביל זה נועדה הממשלה, לתקן גם – אם משהו שלילי נעשה על-ידי ממשלה קודמת. במקרה הזה, למשל, הנה אני עומד על הבמה ואומר: הממשלה שלנו עשתה מעשה – בעיני – מאוד רע למדינת ישראל.
מה הרעיון של תוכנית הליבה? אדוני היושב-ראש, הבסיס של תוכנית הליבה הוא לא חלילה להשתלט על סדר-היום או סדר החיים של זרמי החינוך העצמאיים. אנחנו לא מתערבים במה שזרמי החינוך ילמדו בכל שעות הלימודים. אבל הרעיון הוא שמדינת ישראל אומרת: יש שורה של נושאים שבהם אנחנו רוצים ליצור מכנה משותף בין כל תלמידי ישראל; אנחנו מגדלים דור אחד של צעירים בארץ, והרעיון הוא שלכולם יהיה משהו משותף, איזה בסיס משותף יחד. זה דבר אחד.
הדבר השני, כמובן, כל מדינה רוצה להקנות ערכים מסוימים שהם חלק חשוב מהנכסים של המדינה. הערכים החברתיים או הערכים החינוכיים הם לא פחות חשובים מאשר ערכי מולדת, כי בעצם מה שמעצב את רוח העם זה אותם ערכים. אני אומר בצער שהיום, מאחר שבוטלה החובה של תוכניות הליבה, בתי-ספר רבים בארץ בזרמים העצמאיים לא מלמדים את תוכניות הליבה. אפילו, אגב, שהחוק לא פתר את זה לגמרי. נעשה חוק בזמנו לבטל את תוכניות הליבה.
בג"ץ, אדוני היושב-ראש, שדן בסוגיה בעקבות עתירה של ארגונים, קבע – ואני מצטט את מה שבג"ץ קבע; בית-המשפט העליון קבע אף הוא את החשיבות שבלימודי הליבה: "לימודי הליבה נועדו להשיג שתי מטרות עיקריות", אדוני היושב-ראש; "האחת, להוות חוליה מקשרת בין כל פלגי העם וכל מגזריו כדי ליצור מכנה משותף בסיסי, שהוא חיוני ליצירת הרמוניה בין הרבדים האנושיים השונים של החברה. השנייה, לתת בידי כל ילד בישראל כלים בסיסיים להתמודד עם החיים ולממש את הזכות לשוויון הזדמנויות ולפיתוח אישיותו ועצמיותו של כל צעיר כדי להשתלב בשוק העבודה". זה דברי בג"ץ מס' 4805/07.
בג"ץ אמר את דבריו בצורה ברורה לחלוטין, ולצערי הרב, אני רוצה לומר שבעניין הזה – זה שהממשלה שלנו שינתה את זה בזמנה זאת היתה טעות איומה, ואני חושב שצריך לתקן אותה, ולכן אני גם מגיש את הצעת החוק.
הצעת החוק אומרת, אדוני היושב-ראש – בקצרה ובלי להאריך – שבכל מוסד חינוכי ילמדו חמישה מקצועות ליבה: תנ"ך ומורשת ישראל, כאשר בסקטור הערבי מלמדים את לימודי הקודש של האסלאם, ואצל הנוצרים את הנצרות; היסטוריה ואזרחות – משותף לכולם; עברית, מתמטיקה ומדעים ואנגלית. ואני שואל: למה שמישהו יתנגד – בממשלה – ללימוד מקצועות הליבה? למה? למה הממשלה מתנגדת להצעת החוק?
יכול להיות שהם חושבים שהזרמים החרדיים, שמחזיקים קבוצה גדולה מאוד במערכת החינוך, מתנגדים לזה. אני לא בטוח עד כמה באמת ראשי הזרם החרדי מתנגדים ללימוד מקצועות הליבה. כאמור, אין לי כוונה שיתערבו בתוכניות הלימודים של הזרם החרדי. בזרם החרדי לומדים מהבוקר עד הערב, ואין סיבה שלא ילמדו את תוכנית הליבה נוסף על לימודי הקודש. ממילא יש להם מספיק שעות לימוד במשך היום.
אם מישהו טוען שצריך ללמד רק לימודי קודש ולא מתמטיקה – אני רוצה לומר שזה נגד דעתם של רבנים ושל חכמינו זיכרונם לברכה, שאמרו שטובה מלאכה שמחיה את בעליה; שאנשים צריכים ללמוד לא רק את לימודי הקודש. הם למדו בעצמם – הדוגמאות רבות: הרמב"ם, שהיה רופא ופילוסוף, ורב, ורבים מחכמי ישראל האחרים, בכל מקום בעולם, למדו. אבל אנחנו מוציאים לשוק קבוצת אזרחים ענקית בלי הכישורים הבסיסיים להשתלב בשוק העבודה, ולכן רבים מהם גם מוצאים את עצמם או מובטלים או עובדים ברמת הכנסה מאוד מאוד נמוכה, מה ששופט אותם לעוני.
כל זה יכול להיפתר באמצעות תיקון פשוט לחוק. החוק אומר בעצם, אדוני היושב-ראש, ששר החינוך יבדוק כל מוסד חינוכי: מוסד שמקיים את לימודי הליבה יקבל את תקציבו המלא ממשרד החינוך. מוסד שאיננו מקיים את תוכניות הליבה, שר יכול לבטל את מימונו, או לחלופין להפחית את מימונו; תלוי כמה מתוכנית הליבה הוא לא מקיים. השר יקבע. לא אני. חזקה על שר החינוך שאכן יבדוק לגופו של עניין כל בית-ספר ויבטיח שתלמידי ישראל מקבלים ערכים משותפים מסוימים.
אם לא סומכים על שר החינוך שיבדוק ורוצים לתת חופש פעולה לכל זרם שילמד מה שהוא רוצה, הרי מחר יכולים לקום זרמים, רחמנא ליצלן, זרמים חדשים בישראל שילמדו הסתה נגד מדינת ישראל. לכאורה מותר. אם אתם יכולים, למה הם לא יכולים? יכולים להקים – כתות שילמדו משיחיות, גם בעם היהודי; יציעו לילדים תנאים יותר טובים מאשר כל זרם אחר מציע, אז נרשה להם ללמד? אני חושב שלא. ואני אומר, אני לא נגד שאדם יעשה שבת לעצמו. אם זרם חינוך רוצה ללמד לבד מה שהוא רוצה, בלי פיקוח, בבקשה, שיעשה, אבל במחילה מכבודו, שיעשה על חשבונו, לא על חשבון קופת הציבור.
אדוני היושב-ראש, אני מתריע: הנתונים מאוד מאוד מדאיגים. אדוני היושב-ראש, על-פי מרכז טאוב, מחקר שנעשה בתחום החינוך מצביע על כך – לצערי הרב – שבמשך השנים יש שינוי דרסטי במפת החינוך במדינת ישראל, דבר שגורם לצרות ובעיות רבות, ואני אציין, אדוני, את הנתונים, ברשותך. בשנת 1960 היו בזרם החרדי והערבי 15% מתלמידי ישראל, ובזרם הממלכתי היו 61% מתלמידי ישראל. בשנת 2000, אדוני, הגענו לשוויון, 40% בזרם הערבי והחרדי ו-40% בזרם הממלכתי. היום – ב-2008 המפה התהפכה. יש היום 48% בזרם החרדי והערבי ו-39% בלבד בזרם הממלכתי. אדוני, בשנת 2010 המספרים יותר גדולים; היום 52% מהתלמידים הם בזרם החרדי והערבי, ורק 36% בזרם הממלכתי. על-פי מרכז טאוב, אם המגמה תימשך, וכמו שהמסלול נראה מאז התחלנו את העלייה ואת הנסיגה בזרם הממלכתי, בשנת 2040 נגיע למצב, על-פי דוח-טאוב, שיהיו רק 14% מהתלמידים בזרם הממלכתי, ו-78% יהיו בזרם החרדי והערבי.
עכשיו אני שואל אתכם, רבותי, איזו מדינה אנחנו בונים? היום אנחנו כבר מחנכים יותר מחצי אוכלוסיית התלמידים בכיתות היסוד לחינוך שבו אין מורשת ישראל – מורשת ישראל לא מבחינה דתית; מורשת מדינת ישראל. אין היסטוריה ואזרחות, בחלק מבתי-הספר אין מדעים.
היו"ר יצחק וקנין:
הנתונים הם לא מדויקים.
מאיר שטרית (קדימה):
מה לא מדויק?
היו"ר יצחק וקנין:
אני אסביר לך למה. אני אתן לך דוגמה.
מאיר שטרית (קדימה):
בבקשה.
היו"ר יצחק וקנין:
אתה בטח לא מכליל את הבת שלי בתוך המערכת.
מאיר שטרית (קדימה):
זה לקח זמן, אדוני.
היו"ר יצחק וקנין:
אבל הבת שלי לומדת את כל המקצועות שציינת, אחד לאחד.
מאיר שטרית (קדימה):
אמרתי "בחלק".
היו"ר יצחק וקנין:
אז האחוזים הם לא נכונים.
מאיר שטרית (קדימה):
לא, רגע.
היו"ר יצחק וקנין:
האחוזים בכלל לא נכונים. אני אומר לך, אני חושב שזה מטעה בכל המקצועות, ארבע יחידות, חמש יחידות מתמטיקה, אנגלית חמש יחידות, היסטוריה. השבוע הבת שלי עשתה אתי מבחן, היא עושה בגרות על הכנסת, מכיוון – – –
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אני אמרתי – – –
היו"ר יצחק וקנין:
הנתונים לא נכונים.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אז מה החשש? אם מלמדים, יקבלו את המימון. אז מה הבעיה?
היו"ר יצחק וקנין:
אני אומר שהנתונים לא נכונים. כוללים את כולם, כאילו הם פה – – –
מאיר שטרית (קדימה):
אז אני שואל אותך, אז למה להתנגד לחוק? אם אין בעיה, למה להתנגד לחוק? אני אומר בצער, יכול להיות שבית-הספר שהבת שלך לומדת בו הוא כזה. אני אומר לך – – –
היו"ר יצחק וקנין:
גם הילדה הקטנה יותר עשתה בגרות השבוע.
מאיר שטרית (קדימה):
זה אותו יישוב.
היו"ר יצחק וקנין:
זה לא אותו יישוב. זה בית-ספר בכרמיאל ואחד בעכו בכלל. מקומות שונים בכלל.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אבל אני אומר לך בצער שברוב בתי-הספר לא מלמדים – לא חינוך לצבא, לא חינוך לעבודה. אתה רוצה להגיד לי שבבתי-ספר חרדיים מלמדים ילדים ללכת לצבא? מחנכים אותם ללכת לצבא? תגיד לי אתה אם כן. אני ארים ידיים. כי אחת מהשתיים, אם באמת עושים את החינוך הזה על-פי תוכניות הליבה, אין בעיה, אז למה להתנגד לחוק? הממשלה צריכה לאשר את החוק בשתי ידיים.
שלמה מולה (קדימה):
ההוכחה, רק 9% בבני-ברק קיבלו בגרות השנה.
מאיר שטרית (קדימה):
הם לא ניגשים לבגרות, זה אחרת.
היו"ר יצחק וקנין:
כי הם לא רוצים לגשת לבגרות.
מאיר שטרית (קדימה):
הם לא ניגשים לבגרות.
היו"ר יצחק וקנין:
אתה מדבר על הישיבות. ב"בית יעקב" זה אחרת לגמרי. אצל הבנות זה אחרת.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני, אני רק מבקש שתיקח זמן, כי נתתי לך כמובן לדבר.
היו"ר יצחק וקנין:
בסדר. הערתי הערה עניינית.
מאיר שטרית (קדימה):
הם לא ניגשים לבגרות, בבני-ברק. הם לא רוצים לגשת לבגרות. הם גם לא לומדים חלק ממקצועות הליבה. אם הם לא לומדים אנגלית הם לא יכולים לעבור בגרות. אם הם לא לומדים מתמטיקה ברמה הם לא יכולים לעבור בגרות. במקומות שכן לומדים, אדרבה, אני בעד זה שכולם ילמדו.
אדוני היושב-ראש, הרי מה העתיד שמדינת ישראל צופה? אחת מהשתיים, או שאנחנו מצליחים לבנות דור של צעירים שיש להם את אותם ערכים, אותו בסיס, שיכולים לדבר אחד עם השני באותה שפה על בסיס אותם ערכים, או שאנחנו חלילה, כפי שהדבר קורה כיום, יוצרים שני דורות שיש ביניהם מחלוקת איומה שיכולה מחר להתפוצץ. מי צריך את זה? חסר לנו צרות מבית ומחוץ? הרי זה לא חכם ולא הגיוני. אדרבה, אני בעד שכולם ילמדו את תוכניות הליבה וכולם יקבלו את כל המימון – –
היו"ר יצחק וקנין:
אני מוסיף לך דקה.
מאיר שטרית (קדימה):
– – כי זה, אדוני, הדבר הנכון, שכולם יקבלו את המימון, וכולם ילמדו את הליבה. אני לא יכול להאמין – אני אומר בצער, אומנם ממשלתנו עשתה את החוק שהפיל את זה, אבל אני אומר לממשלה, ממשלת ימין היום, שהערכים האלה היו בשיטה – והייתי, אדוני, 32 שנים חבר בליכוד – לא יכולה ולא צריכה להסכים למצב כזה.
אתה יודע, אדוני היושב-ראש, יש דבר יותר חמור, ואני לצערי לא יכול להרחיב פה את הדיבור מעבר לזה, כי אין לי גם זמן – העובדה שהמדינה מממנת אוטומטית, נותנת פטורים, לבתי-ספר ללמד באופן חופשי, גרמה לכך שבסקטור הערבי – ואני הייתי שר החינוך חצי שנה, ובדקתי את זה לעומק – רוב גני-הילדים הממלכתיים נסגרו. אתה יודע מי מפעיל את גני-הילדים בחינוך הערבי? עמותות פרטיות, שרבות מהן זה אסלאם קיצוני. אותה תנועה אסלאמית מממנת – לוקחת גננות בחצי מחיר, לוקחת את הילדים, מקבלים מימון מהמדינה, מלא, ומחנכים את הילדים, אלוהים יודע למה. בלי בדיקה, בלי פיקוח. למה זה קורה? כי המדינה נותנת אישור להקים גני-ילדים פרטיים בלי פיקוח.
היו"ר יצחק וקנין:
משפט אחרון, חבר הכנסת שטרית.
מאיר שטרית (קדימה):
למי זה תורם? ומה הטענה של המדינה?
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת שטרית, אני הוספתי לך דקה ועוד דקה.
מאיר שטרית (קדימה):
אני מסיים, אדוני. ומה הטענה של המדינה? למה המדינה מאשרת? כי היא אומרת: אנחנו לא נותנים לזרם החרדי אפשרות לעשות גני-ילדים בלי אישור, כלומר פטורים מאישור של משרד החינוך, אז אנחנו לא יכולים להגיד לערבים "לא". האם זה שווה בנזק המלך? אני חושב שלא. אני חושב שיוצא שכרו בהפסדו. אין לנו שום מגמה ושום רצון שיצמחו פה קבוצות אנשים שגדלים במדינה ומחר עלולים להיות במדינת ישראל נגד טובת המדינה ונגד עתידה ונגד עתידה של החברה.
אני קורא לחברי הכנסת, על אף עמדת הממשלה, לתמוך בהצעת החוק הזאת, הנכונה, ואני אומר בצער שממשלת קדימה היתה זו שביטלה את חוק הליבה, ועשתה טעות איומה. בואו תקנו את זה. נמחא לכם כפיים, תזכו למצוות, כי זה מה שנכון לעשות במדינת ישראל, ובעיקר ממשלת ימין.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת מאיר שטרית. ישיב השר גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, בשם שר החינוך.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אכן נגזר עלי, כשר המקשר בין הממשלה לכנסת, להשיב במקומו של שר החינוך, שנמצא בחו"ל ונבצר ממנו להשיב.
מאיר שטרית (קדימה):
אני בטוח – – –
קריאה:
– – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
לא, באופן אישי אני יכול להגיד שהבעיה טמונה כמובן בשיטת הבחירות ובשיטת הממשל שלנו, יותר מהכול. אין לי ספק שגם חברת הכנסת יולי תמיר, בעבר, כשרת החינוך, לא היתה שלמה עם הצעד שאתה ביושר אמרת שנעשה בתקופתה של הממשלה הקודמת, ממשלת קדימה.
מאיר שטרית (קדימה):
היא תמכה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אני יודע. אני הייתי כאן בכנסת.
אני רק אוכל לומר מה עמדת משרד החינוך, כיוון שהצעת החוק שלך – שלכם – לא רק מתמקדת – מתמקדת בסעיף שאתה פירטת, אבל יש בה סעיפים נוספים, ולכל אחד ואחד מהם יש למשרד החינוך ולפקידיו – – –
מאיר שטרית (קדימה):
אני מוכן לוותר על כל הסעיפים.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
מה?
מאיר שטרית (קדימה):
אני מוכן לוותר על כל הסעיפים.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אבל אז לא יהיה לי מה להשיב. אני חייב להתייחס לבעייתיות שבהצעת החוק שלך, חבר הכנסת שטרית.
מאיר שטרית (קדימה):
אם מותר לי לומר הצעה, השר המקשר – – – דברים שלא הסכמת אתם – – – למה להסתבך? אני יודע מה עמדתך האישית.
עינת וילף (העצמאות):
– – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
תראה, שוב, ההצעה היא יותר מורכבת. קודם כול אומר שוועדת שרים לחקיקה, בישיבתה ביום 15 במאי, דחתה פה-אחד את הצעת החוק.
בעצם, הצעת חוק, בסופו של דבר, מבקשת לשנות סדרי עולם במערכת החינוך, הן במובן זה שהמחוקק – בעצם ההצעה היא שוועדת החינוך בכנסת תהיה הגורם שמאשר באופן סופי תוכניות לימודים בחלק ניכר מהמקצועות הנלמדים, במקום שר החינוך, וזה דבר שכמובן אי-אפשר לקבל אותו, והן במובן זה שייווצר מערך מקביל לבחינות הבגרות – הן בחינות הגמר, והן לעניין שיטת התקצוב של המשרד את מוסדות החינוך, כך שמוכרים יתוקצבו באורח זהה למוסדות הרשמיים, ומוסדות הפטור והמוסדות הייחודיים-תרבותיים לא יתוקצבו בכלל.
אני רוצה להתייחס לכמה מרכיבים בהצעת החוק. קודם כול, לגבי תוכנית הלימודים, משרד החינוך מתנגד באופן מסורתי זה שנים – אני בטוח שגם אם השר שטרית יכהן כשר החינוך, גם הוא יתנגד – שהמחוקק יתערב בתוכניות הלימודים – –
מאיר שטרית (קדימה):
מסכים, אדוני.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
– – ויתערב בסמכותו לגבש ולאשר את תוכניות הלימודים. התפקיד הזה הוא תפקיד טבעי וברור של הרשות המבצעת, ולכן אי-אפשר להסכים לשינוי כזה.
אני קודם רק טעיתי ואמרתי בטעות ששר החינוך נמצא בחו"ל. אני מתקן: הוא נמצא בארץ, אך עדיין נבצר ממנו להשיב על ההצעה.
כיום, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, המזכירות הפדגוגית היא הגורם המייעץ לשר לעניין תוכניות הלימודים, כאשר במזכירות יושבים אנשי המקצוע המתאימים לנושא ומגבשים את תוכנית הלימודים בכל אחד מהמקצועות, ואי-אפשר להסכים שהכנסת תתערב בנושא הזה.
לגבי הבחינות, משרד החינוך מתנגד – – –
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אני הבנתי את עמדתך, שאתה מוכן לוותר על זה.
מאיר שטרית (קדימה):
כתוב במפורש – – – "אושר על-ידי המזכירות הפדגוגית".
היו"ר יצחק וקנין:
השר כץ, השר ישראל כץ – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אבל כבוד השר לשעבר שטרית – – –
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי חברי הכנסת, זה מפריע. הקול שלכם מגיע עד כאן.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
לעתים הממשלה חוששת שגם אם המציע מסכים לוותר על חלקים בהצעתו, ייתכן שבוועדה חברי הכנסת יחושו דחף לאו-בר-כיבוש בכל זאת ליטול את הסמכויות לידיהם – –
מאיר שטרית (קדימה):
אני מוכן להגיש אותו מחדש.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
– – ומרגע שהממשלה איננה שולטת בתהליך, אלא הוא בהצעת חוק פרטית, יכול להיות שיהיה לנו קשה כבר לחזור אחורה.
מאיר שטרית (קדימה):
אני מוכן להגיש – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
לכן אני כמחוקק כבר הבנתי שעדיף לפעמים לוותר מראש על סעיפים כאלה, אבל זה כבר too late – – –
מאיר שטרית (קדימה):
אני מוכן לוותר.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
לגבי הבחינות, משרד החינוך מתנגד שנים רבות ליצירת בחינות מקבילות או דומות לבחינות הבגרות, מתוך מדיניות הקובעת כי בגרות – בחינת בגרות – יש רק אחת, כי יש מקום ליחס שוויוני בבחינה וברמת הפיקוח על המקצוע וכדי שלא ליצור זילות של בחינת הבגרות. כמו כן, מערך מקביל לבחינות הבגרות כרוך גם בעלויות וביצירת מערך מקצועי ארגוני ומינהלי במשרד לשם יישום בחינות הגמר, דבר שכמובן אין למשרד כרגע אפשרות לבנות. עוד יצוין כי לא נהיר מהצעת החוק מה יהיה מעמדן של בחינות הגמר ובמה יזכו את הנבחן בהן: האם יאפשרו כניסה ללימודים גבוהים במוסדות אקדמיים, ואם כן, להיכן?
לגבי התקצוב, להצעת החוק עלות תקציבית ניכרת, שכן כיום המדינה אינה מתקצבת את בתי-ספר המוכרים באותו שיעור כמו הרשמיים, אלא בשיעור מופחת שבין 65% ל-75%. שינוי שיעור התקצוב של בתי-הספר המוכרים ל-100% כרוך מטבעו בתקציבי מדינה רבים, שאינם בשלב זה בידי מערכת החינוך. כמו כן נשאלת גם שאלה לעניין זה אם ראוי ונכון לתקצב מוסד חינוך בבעלות פרטית, כפי שההצעה מציעה, באותו שיעור כמו מוסד חינוכי שהוא בבעלות ציבורית.
נוסף על כך מבוקש בהצעת חוק זו להפסיק את תקצובם של המוסדות התרבותיים הייחודיים ומוסדות הפטור. כיום, מכוחו של חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים ומכוחה של מדיניות רבת שנים, משרד החינוך מתקצב מוסדות חרדיים שמלמדים לימודי קודש בלבד ואינם מלמדים כלל את מקצועות היסוד בשיעור 60% מתקצובו של מוסד חינוך רשמי.
אלה היו עיקר הנימוקים שבגינם משרד החינוך מתנגד להצעת חוק זו. לאור האמור, ומתוקף הנימוקים שהוצגו, אני מבקש מחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק.
האם אדוני רוצה להשיב?
מאיר שטרית (קדימה):
כן, אדוני.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אם אדוני רוצה להשיב, אני רק אזכיר שוב שהצעת החוק הזאת מבקשת לתקן מצב שבעצם נגרם, כפי שאתה אמרת בצדק, בימי הממשלה הקודמת – –
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
די, נו, באמת. חלאס.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
– – וקצת מוזר שאותם חברי כנסת שהיו שותפים לשינויו כעת יוזמים חקיקה כדי לשנות אותו בחזרה. אין לי ספק שזה פשוט מתוך הכרה בטעות שלהם והבנה לעומק, אבל יש בזה טיפה-טיפה מן הצביעות לבקש מאתנו לתקן מצב שהם יצרו – –
השר משולם נהרי:
– – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
– – מתוך שיקולים שלהם. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לשר גלעד ארדן. חבר הכנסת שטרית, לרשותך חמש דקות נוספות לנמק ואולי לשכנע אותנו.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, מעולם לא שמעתי שר שעונה – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
מעולם.
מאיר שטרית (קדימה):
– – תשובה שהוא לא מסכים לשום מלה בתוכה – כמו שעכשיו דיבר השר ארדן.
היו"ר יצחק וקנין:
תאמין לי, חבר הכנסת שטרית, אני לא מאמין לך שלא שמעת.
מאיר שטרית (קדימה):
אני לא שמעתי.
היו"ר יצחק וקנין:
בוותק שלך ושלי שמענו עד בלי סוף.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
– – – גלעד, הצחקת אותי – –
מאיר שטרית (קדימה):
אני לא שמעתי, אבל גם הנימוקים שמועלים הם נימוקים מגוחכים.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
– – הצחקת אותי.
היו"ר יצחק וקנין:
רוחמה.
מאיר שטרית (קדימה):
מה אמר השר ארדן? שהממשלה נמנעת מכיוון שאני הכנסתי כל מיני סעיפים שקבעו שצריך להכין תוכנית לימודים, והמזכירות הפדגוגית – אמרתי שאני מוכן לוותר על כל הסעיפים. בוא ונסתפק רק בְּעיקרון שכולם ילמדו תוכנית ליבה, כי זה עתידה של מדינת ישראל, ומי שלא ילמד לא יקבל מימון. מי שילמד שווה כל פרוטה, כי אותם אנשים שילמדו את הערכים האלה, יש סיכוי שילכו לצבא וילכו לעבודה, במקום מה שקורה היום, שזרמים שלמים – רבותי חברי הכנסת, רוב תלמידי ישראל היום לא מקבלים חינוך ציוני, לא מקבלים חינוך ללכת לצבא ולא חינוך ללכת לעבודה. הם מקבלים חינוך אחר, שאין בו מורשת, שאין בו לימוד היסטוריה ישראלית ואין בו – – –
נסים זאב (ש"ס):
למה אתה צורח?
מאיר שטרית (קדימה):
אני צורח כי זה כואב לי. חבר הכנסת נסים זאב, אתה הלכת לצבא, נכון?
נסים זאב (ש"ס):
מה אתה צורח?
מאיר שטרית (קדימה):
אתה הלכת – אתה הלכת לצבא, נכון? הלכת. כל חבריך הלכו. מה קרה לכם?
נסים זאב (ש"ס):
– – – צבא.
מאיר שטרית (קדימה):
תנועת ש"ס, אגב, היא נושאת הדגל. אם אתם הייתם מחנכים את הילדים ללכת לצבא, כל המדינה הזאת היתה משתנה. אני מצטער על זה שאתם הולכים בדרכיהם – – –
נסים זאב (ש"ס):
– – – משתגעים גם בלי הצבא – – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת זאב. חבר הכנסת נסים זאב.
מאיר שטרית (קדימה):
כתוב בתורה – – –
נסים זאב (ש"ס):
הוא צורח.
עינת וילף (העצמאות):
– – –
השר משולם נהרי:
– – –
מאיר שטרית (קדימה):
השר, תקשיב; כתוב: לא תעשו – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אמרתי לו: תוכנית ליבה. תוכנית ליבה – – –
השר משולם נהרי:
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
– – – אבל הוא עדיין מחזיק בשלו.
מאיר שטרית (קדימה):
כתוב בתורה "לא תעשו כמעשיהם". כשש"ס קמה, אני האמנתי שקמה תנועה ספרדית ציונית שתחנך את ילדיה ללכת לצבא ולעבודה. אתם מחקים את האשכנזים. כתוב: אל תעשו כמעשיהם. איזו הצדקה יש לקיומה של ש"ס היום, בתנאים האלה? חברים, כל עוד יש קבוצה קטנה של אנשים – כשהיתה יהדות התורה, אף אחד לא טרח, אף אחד לא התעצבן ואף אחד לא דאג. אתם העברתם את זה והכפלתם את זה עשרות מונים.
השר משולם נהרי:
לא כתוב – "כמעשיהם" – – –
מאיר שטרית (קדימה):
כתוב. כתוב.
השר משולם נהרי:
כתוב: "כמעשה ארץ מצרים".
היו"ר יצחק וקנין:
"כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו".
מאיר שטרית (קדימה):
תשמע. אתה צודק. נהרי, תקשיב, בנפשנו הדבר. חברים, רוב ילדי ישראל היום, 52% מתלמידי ישראל ביסודי היום, לא מקבלים חינוך, לא לעבודה, לא מורשת קרב, לא מורשת ישראל, לא היסטוריה ישראלית, לא אזרחות, לא חינוך לצבא. אתם חיים עם זה? נכון, חבר הכנסת ארדן, הממשלה שלנו עשתה שגיאה נוראה, רק בגלל זה היא היתה צריכה ליפול. אני מסכים אתך. אני התנגדתי, אגב, לעניין הזה בממשלה, אבל מה אני יכול לעשות. שרת החינוך, לצערי, גם תמכה בזה אז. אני חושב שזה נורא ואיום, ואם לא נעצור את זה – ציינתי, לפי מחקר של מרכז טאוב, ב-2040 יישארו רק 15% מהתלמידים בחינוך הממלכתי ויהיו 78% בחינוך הערבי והחרדי.
היו"ר יצחק וקנין:
עד אז יבוא המשיח.
מאיר שטרית (קדימה):
אתם יכולים לחיות עם זה? אני אומר לכם שאי-אפשר יהיה לחיות עם זה. וחברים, אני קורא לחברי הכנסת, יש – – –
משה גפני (יהדות התורה):
אתה צודק. – – – בממשלה ותעשו את זה.
מאיר שטרית (קדימה):
יש רגעים – חברי גפני, אני אומר לחברי הכנסת, בעיקר מהימין, יש רגעים של מצפון, חברי הכנסת מהימין, שבהם אסור להצביע לפי עמדה קואליציונית. אגב, הצעת החוק הזאת, אני לא ציינתי, אדוני היושב-ראש, וצריך לציין שהצעה כזאת, זהה, הונחה על-ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי בכנסת הזאת. הייתי חתום אתה על הצעת החוק, אבל מנעו ממנה להגיש אותה, אז אני מגיש אותו בעצמי. הנה ראש הממשלה נכנס. ראש הממשלה שנכנס, אני רוצה לומר לך, אדוני ראש הממשלה, מר נתניהו – – –
קריאה:
– – –
מאיר שטרית (קדימה):
מאה אחוז. ראש הממשלה, אני ציינתי קודם – – –
ראש הממשלה בנימין נתניהו:
תפסת אותי לפני שאני יוצא.
מאיר שטרית (קדימה):
בדיוק, לפני שאתה יוצא. אני מאחל לך הצלחה בנסיעה שלך. אני רוצה רק לומר לך, אדוני ראש הממשלה, עומדת על השולחן הצעת חוק שמציעה לקבוע שבכל בתי-הספר ילמדו תוכניות ליבה: מורשת קרב, חינוך לעבודה, לצבא. הממשלה מתנגדת. יש היום 52%, אדוני ראש הממשלה, רוב ילדי ישראל היום – – –
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת גפני.
מאיר שטרית (קדימה):
אתה מפריע לי. אתה מפריע לי. ראש הממשלה – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אדוני יושב-ראש ועדת הכספים יואיל לשבת.
מאיר שטרית (קדימה):
ראש הממשלה. ראש הממשלה, אני צריך אותך לדקה.
משה גפני (יהדות התורה):
אבל אתם עשיתם את זה.
מאיר שטרית (קדימה):
52% מילדי ישראל היום לומדים בזרם החינוך הערבי והחרדי – –
משה גפני (יהדות התורה):
אבל אתם עשיתם את זה. לא טעיתם. לא טעיתם.
מאיר שטרית (קדימה):
– – שלא מלמדים שם, לא מורשת קרב, לא היסטוריה ישראלית, לא אזרחות, לא חינוך לצבא, לא חינוך לעבודה. החוק הזה יכול לתקן את זה – –
היו"ר יצחק וקנין:
תודה.
מאיר שטרית (קדימה):
– – וליצור בסיס אחיד לכולנו. אנחנו עומדים ביחד. גפני, אני אוהב – – –
משה גפני (יהדות התורה):
אתם עשיתם את זה.
מאיר שטרית (קדימה):
תקשיב, גפני. גפני, אני אוהב אותך ואני גם אוהב אתכם, אני רוצה שתחיו אתי באותה ארץ עם אותם ערכים. מה לא בסדר בזה?
משה גפני (יהדות התורה):
אבל אתם עשיתם את זה – – –
מאיר שטרית (קדימה):
אל תריב אתי, גפני. באמת, הילדים שלכם לא פחות חשובים מהילדים שלי. תן להם כלים להסתדר בחיים, אל תהפוך אותם לעניים. והחינוך, זו התשובה.
משה גפני (יהדות התורה):
– – – תעשו את זה.
מאיר שטרית (קדימה):
ואני אומר לחברי הכנסת, אל תצביעו אוטומטית על החוק הזה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה, תודה.
מאיר שטרית (קדימה):
יש רגעים שאסור להצביע כך.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת מאיר שטרית. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אנחנו תומכים בחוק שקדימה עשתה – – –
היו"ר יצחק וקנין:
תודה. יואיל לשבת יושב-ראש ועדת הכספים. הואל לשבת.
משה גפני (יהדות התורה):
לא טעיתם.
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התשע"א–2011, של חבר הכנסת מאיר שטרית וקבוצת חברי הכנסת – הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 22
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התשע"א–2011, נתקבלה.
משה גפני (יהדות התורה):
אני בעד קדימה – – –
קריאה:
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
47 נגד, 22 בעד. אם כן, הצעת החוק לא נתקבלה.