קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת מי שיש לו חוב של ארנונה או אספקת מים להיבחר), התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/2833/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת מי שיש לו חוב של ארנונה או אספקת מים להיבחר), התשע"א–2011, של חבר הכנסת סעיד נפאע. ישיב שר הפנים השר אלי ישי. סעיד נפאע (בל"ד): איפה השר? היו"ר יצחק וקנין: ישיב במקומו השר לשירותי דת, השר מרגי. סעיד נפאע (בל"ד): כבוד היושב-ראש, תודה, רבותי השרים, חברי הכנסת, לפעמים נבצר מבינתו של אדם – מהי עמדת ועדת השרים לענייני חקיקה בדחותה הצעות חוק שונות. לכן חבר הכנסת בילסקי ואנוכי, כשדיברנו אמרנו שכנראה זה מכיוון שאנחנו ערבים, זה מקור ההערה שהיתה לו בהציגו את הצעת החוק שלו. בכל אופן, כנראה אנחנו נמשיך לגשש באפלה ולנסות לשכנע את הכנסת בהצעות החוק שלנו, כאשר למעשה אנחנו לא מקבלים, כבוד היושב-ראש, שום נימוק מהוועדה לענייני חקיקה, ולו במשפט אחד, למה הם מתנגדים להצעות החוק. את ההערה הזאת אני העליתי בהזדמנות קודמת. יושב-ראש הכנסת קיבל את ההערה הזאת בחיוב. ניסינו לעשות מעשה ולתקן את תקנון הכנסת, ואז נאמר שלא ניתן. הוגשו, לשמחתי, גם על-ידי חלק מהחברים, גם על-ידי באופן אישי, הצעות חוק כדי לתקן את חוק-יסוד: הממשלה. אולי בכל זאת נתחיל לקבל ולו משפט אחד, ולא "וי" על פרוטוקול ועדת השרים לענייני חקיקה, שמתנגדת. למה? אף אחד לא יודע. בכל אופן, אני בעוונותי שימשתי תקופה כיושב-ראש מועצה. גם הייתי חמש שנים יועץ משפטי של מועצה מקומית. אז אני היום יודע מה הבעיות – פחות מחבר כנסת בילסקי, אבל הבעיות של המועצות המקומיות, במיוחד בעניין גביית חובות, כבוד השר. אם נגיד: הארנונה מילא, אז איך זה יכול להיות שאנשים שותים מים שנים על גבי שנים בלי לשלם את החובות שלהם? המחוקק הלך צעד קדימה, תיקן את החוק ואמר שלא יכול לכהן חבר מועצה מי שחב חובות למועצה המקומית בעד תקופה מסוימת. אני בא היום ואומר, בואו נרחיב את האיסור הזה ונגיד שאדם שבא ומתיימר, והוא רוצה לשרת את הציבור בתור נבחר ציבור, בתור חבר מועצה, בתור יושב-ראש מועצה, לא יכול להיות כלול ברשימת מועמדים למועצה המקומית כאשר למעשה הוא לא מקיים את החובה הפשוטה ביותר, תשלום חובותיו למועצה המקומית, שהוא הולך – – – השר מיכאל איתן: במצע הבחירות שלו הוא יגיד: אם תבחרו בי אני אשלם. סעיד נפאע (בל"ד): מאה אחוז. לכן אני אומר, אני מתפלא, מה קורה פה? למה מתנגדים להצעה הזאת? היות שאנחנו לא מקבלים למעשה את נימוקי הוועדה, היתה איזו הערה קודמת של המחלקה המשפטית שאומרת שיש כאן איזו פגיעה לא מידתית בזכות האדם להיבחר ולבחור. אם אנחנו מנסים לשים את הזכות הזאת מול הזכות של הכלל, של תושבי אותה מועצה מקומית, שנבחריה ותושביה גם חייבים לשלם את חובותיהם, אני לא יודע איפה הפגיעה בזכות הזאת כן להיבחר, בזכות היסוד להיבחר. בכל אופן, אני חושב שיש להעמיק את התרבות הזאת. אם התושב חייב לשלם את חובותיו, קל וחומר אותו אדם הרוצה או מתיימר לייצג את התושב הזה ולייצג את האינטרסים שלו. כבוד השר, תראה מה האבסורד. אני אבקש שתשמע אותי טוב מאוד. האבסורד שבמקרה הזה הוא שמועמד שנכשל, שייכשל, אם הוא מגיע, נדמה לי, למחצית מנדט או 75% – ויושב-ראש מועצה זה פחות מזה, הרבה פחות מזה – הוא יקבל כסף עבור מערכת הבחירות שלו מהמדינה. אז המדינה תשלם לו כסף והוא יישאר חייב למועצה המקומית. אז תסבירו לי, איפה ההיגיון בהתנגדות להצעה מעין זאת? איפה ההיגיון? זבולון אורלב (הבית היהודי): תאמין לי שאתה צודק. שלמה מולה (קדימה): אז תצביעו בעד. סעיד נפאע (בל"ד): לכן, אני באמת – לא יודע, אני מוכן – לא להפוך את זה להצעה לסדר-היום, כי התנסיתי במקרה כזה קודם לכן, ואמרו: נעביר את זה לוועדה, הוועדה תיכנס בעובי הקורה, תדון בכובד ראש; אחרי שהוועדה קצת היססה, כן לקבל את ההצעה, הצעה טובה או לא הצעה טובה, אמרו: בסופו של דבר משרד הפנים יגיש הצעה. המקרה שאני מדבר עליו, כבוד השרים, היה על-פי המלצת מבקר המדינה משנת 2008. משרד הפנים אמור להכין את אותה הצעה שאני טרחתי והכנתי לו למעשה. אמרו: אוקיי, זה בסדר, בחשיבה שנייה תעביר את זה בתור הצעה לסדר-היום, נעביר את זה לוועדה. אנחנו העברנו את זה לוועדה ובוועדה זה הוחלק וכאילו שום דבר. אני מתכוון להגיש את זה חזרה, כי גם אחרי ההצעה הזאת וגם אחרי דברי השר כאן, עדיין משרד הפנים לא עשה כלום בעניין ההצעה ההיא. בכל אופן, אני הייתי מוכן, כבוד השר, אם באמת את מה שאני אומר – לפחות מהטעם הזה: איך יכול להיות שהמדינה תממן לאדם מערכת בחירות כאשר הוא חייב כסף למועצה ולא ישלם את זה, כי בינתיים לא נבחר – – – השר מיכאל איתן: זה חל לגבי כל חוב שלו כלפי המדינה. מה ההבדל? נגיד שהוא חייב מס הכנסה; איך המדינה נותנת לו כשהוא חייב למס הכנסה. נניח שהוא חייב בביטוח לאומי, כל דבר. היו"ר יצחק וקנין: אפילו קנסות של תחבורה, אפשר להגיד את זה, זה עלול להתגלגל למקומות לא – – – סעיד נפאע (בל"ד): כבוד השר, במקרה הזה אני מתייחס לנקודה ספציפית. השר מיכאל איתן: בחלק הראשון יש לך טעם, אני לא אומר. כאן, לדעתי, אין לך case. סעיד נפאע (בל"ד): במקרה הספציפי שלנו, כפי שאמרתי בתחילת דברי, המחוקק למעשה, הכנסת צעדה צעד קדימה. אני חושב שיש מקום להשלים את הצעד הזה כדי באמת להנחיל לאנשים את התרבות הזאת. רבותי, אם אתם כך וכך אז לא יכול להיות מצב כזה. לכן אני רואה את האבסורד שבעניין. כפי שאמרתי, מגיע לו 75% מהמנדט, אז הוא מקבל כסף, מקבל מימון למערכת הבחירות שלו מהמדינה, בלי שישלם את חובו למועצה המקומית. אני לא חושב שזה יזיק למישהו, להיפך, זה ישפר את השירות, ינחיל – כפי שאמרתי, ינחיל את התרבות הזאת של חשיבות תשלום החובות. אם יש מקום, כבוד השר – – – היו"ר יצחק וקנין: לדחות את ההצבעה? סעיד נפאע (בל"ד): לא, אם יש מקום לקבל – – – ציון פיניאן (הליכוד): לדחות את ההצבעה. סעיד נפאע (בל"ד): נדחה את ההצבעה. בסדר. היו"ר יצחק וקנין: הממשלה מסכימה? אדוני השר ינמק, ואם תהיה הסכמה. שלמה מולה (קדימה): אם הוא מנמק הוא – – – היו"ר יצחק וקנין: בסדר, תשובה והצבעה במועד אחר מקובל עליך, סעיד נפאע? סעיד נפאע (בל"ד): בסדר. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת סעיד נפאע. הצבעה – בהתאם להסכמת הממשלה, תשובה והצבעה במועד אחר.