קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק המים (תיקון – פיקוח על תעריפי מים), התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/2967/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק המים (תיקון – פיקוח על תעריפי מים), התשע"א–2011, של חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת. ישיב שר התשתיות הלאומיות, השר עוזי לנדאו. חבר הכנסת ברכה, לרשותך עשר דקות. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק באה לערוך כמה תיקונים בחוק המים, ובין היתר לבטל את הוראת השעה שנקבעה בחוק ההסדרים לשנת 2006, שנקבעה ל-30 ביוני 2011, ולפיה שר התשתיות, שר האוצר ושר החקלאות הם אשר יאשרו את תעריפי המים לשימוש בחקלאות. ההצעה שלנו היא להחזיר את הסמכות של ועדת הכספים לאשר את התעריפים השונים בנושא המים. אני חושב – פיקוח פרלמנטרי על מחירי המים, גם לחקלאות – היושב-ראש, יש פה סימפוזיון. היו"ר יצחק וקנין: רבותי, חבר הכנסת מיקי איתן, אם אפשר, תעשו את זה במקום אחר, ולא להפריע לדיון. אני מבקש גם – אם אפשר לקרוא לשר לנדאו, כי הוא צריך להשיב. שלמה מולה (קדימה): איך הוא יכול להשיב בלי שהוא שומע אותך? היו"ר יצחק וקנין: אני מאמין שתיכף הוא ייכנס. אנחנו כבר הודענו לו פעם אחת, נודיע לו פעם שנייה. אדוני יכול להמשיך. מוחמד ברכה (חד"ש): הוא יודע הכול. אני חושב שיש מקום לשמור על הפיקוח הפרלמנטרי דרך ועדת הכספים, אם ועדת הכספים מוסמכת ורשאית לאשר כל העברה תקציבית בתוך תקציב המדינה, לא על-פי התקציב המקורי שאושר, אם היא הסמכות האחרונה לאשר העברות תקציביות, אני חושב – אין שום היגיון בביטול הסמכות הזאת של הוועדה, של ועדת הכספים, ובעצם לבטל את סמכותה של הכנסת בכל מה שקשור לתעריפי המים. אז מה שמתקיים – שהשיקול היחיד בעניין הזה הוא השיקול של הממשלה, ואין לכנסת שום נגיעה בעניין הזה. אנחנו גם באים להציע שמועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב תכין הצעה לקביעת התעריפים לדמי מים, שייקבע בה תעריף מופחת בהתאם לצריכה ממוצעת לנפש. ההצעה הזאת באה בעקבות המחירים המאמירים של המים בעקבות הקמת תאגידי המים, אדוני היושב-ראש. לא תמצא פינה בארץ, בכל יישוב, שאין זעקות שבר בגלל העלייה התלולה במחירי המים מאז המעבר לשיטת התאגידים. גם העובדה שיש תעריף אחיד, מהקוב הראשון ועד הקוב האחרון, היא דבר בלתי מתקבל על הדעת. אומנם היו כל מיני ניסיונות לעשות מדרגים, אבל אני חושב שאת החבילה הבסיסית, או הכמות הבסיסית, של צריכה ממוצעת לכל אדם, היא צריכה להיות – וזה בין 4 ל-5 קוב לחודש – היא צריכה להיות במחיר מופחת, ומי שרוצה למלא בריכת מים בשכונת יוקרה אז שישלם בעד זה, אבל אי-אפשר להתייחס למים של בריכת השחייה הפרטית ולמים לשתייה ולצריכה הבסיסית כדבר שהוא באותו מעמד. ועל כן יש מקום לקבוע תעריף מופחת בהתאם לצריכה הממוצעת. ההצעה הזאת תועבר לידי שר האוצר ושר התשתיות, וגם תועבר לאישורה של ועדת הכספים. אני מציע – זאת אומרת, המוטו העיקרי הוא הוזלת מחירי המים לצריכה חיונית והחזרת המעמד של הכנסת בכל מה שקשור לפיקוח על המים. אנחנו גם מציעים שעד לאישורם של הכללים האלה, בנושא הזה, הסמכויות להתקנת חוקי עזר, היטלים, אגרות ודמי השתתפות ביחס לפעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב יוחזרו לידי הרשויות המקומיות, ולא לידי התאגידים. אנחנו היינו בימים האחרונים עדים לאותה תוכנית ב"כלבוטק" שדיברה על כך שהאזרחים נאלצים לשלם לתאגידים סובסידיות. במקום שהתאגידים יסבסדו מעוטי יכולת, היות שהכמות של המים שהצרכנים צורכים היא פחות מכמות המים שזורמת בצינורות, האזרחים נאלצים לשלם את ההפרש, ואז אדם משלם מעבר לצריכה שלו, ויש תביעות שעומדות בפני בית-המשפט בעניין הזה. לדעתי זה דבר שלא מתקבל על הדעת, אם מחברים את זה לעלייה התלולה במחירי המים. קביעת התאגידים כתאגידים שאמורים להפיק רווח מניהול משק המים, ולא לראות בזה שירות או מצרך חיוני בסיסי לכל אזרח – ואפשר להפריט כל דבר, אבל אנחנו כמעט מפריטים את האוויר, ומפריטים את המים, ומה לא. אדוני היושב-ראש, נקודה נוספת, שלדעתי פגעה קשות ברשויות המקומיות – בעצם הוצאת המים לתאגידים. זאת אומרת, המים שהיו בידי הרשויות, במקום שיכניסו רווח לרשות ויעזרו לה לממש את תוכניותיה ולתת שירותים נאותים לאזרחים, בעצם לא רק שהרווח הזה יצא מהרשות המקומית, אלא הרשות המקומית פתאום צריכה גם לקנות את המים לצרכים שלה, לבתי-הספר ולגינות וכו', ואז זה הביא למעמסה נוספת, נוסף כמובן על העניין של הטלת מס ערך כאילו מדובר על מצרך רגיל. על כן אני חושב – בעיקרון, בגדול – אני חושב שלא היה מקום לתאגידי המים, אבל הצעת החוק היא מצמצמת, היא מדברת על החזרת הסמכות לוועדת הכספים וקביעת תעריפי מים מופחתים לצריכה ממוצעת, ואחר כך אפשר לעשות מדרג גדול יותר. זו הצעת החוק, ואני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק החשובה והחיונית הזאת, היות שלא הרשויות המקומיות ולא האזרחים שבעי רצון מהשינויים מרחיקי הלכת, גם במחירים וגם בהתנהלות, רק כנראה גורמים בתוך הממשלה הם שהובילו את העניין הזה, והם לדעתי מנותקים לחלוטין מרחשי לבו של הציבור ומצורכיהן של הרשויות המקומיות, שהן בעצם בחזית המגע הראשונה עם האזרח ביום-יום. תודה רבה, אדוני. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. ישיב – בשם שר התשתיות הלאומיות, השר עוזי לנדאו, ישיב השר לביטחון פנים, השר יצחק אהרונוביץ. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת ברכה, אתה מוכן להעביר את זה להצעה לסדר-היום? מוחמד ברכה (חד"ש): נראה אחרי התשובה שלך. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: אוקיי. בהצעת החוק – נתבקשתי לענות בשם שר התשתיות. בהצעת החוק שבנדון מבקשים חבר הכנסת ברכה ואחרים לשנות הסדרים בחוק המים, התשי"ט–1959, בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, וכן לתקן את סעיף 18 לחוק איגודי ערים, התשט"ו–1955, סעיף 15(א)(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962, ולבטל את סעיף 40 בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו–2006. תכלית ההצעה, בין היתר, להחזיר את סמכויות קביעת התעריפים מידי מועצת רשות המים לידי שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, אשר יעבירו, בהתאם להצעת מועצת הרשות, כללי תעריפים לאישור ועדת הכספים של הכנסת. שר התשתיות מתנגד להצעת החוק הזו, בהיותה מנוגדת להחלטת ממשלה מס' 2348 מיום 24 באוקטובר 2010 לעניין עקרונות לניהול משק המים בישראל. יצוין כי בדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה מיום כ"ד בחשוון התשע"א, 1 בנובמבר 2010, החליטה הוועדה, בהתאם לעמדתו של השר, לדחות הצעת חוק דומה שהוגשה על-ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת. לאור האמור לעיל ולאור המלצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, העמדה היא להתנגד להצעה הזו, אלא אם חבר הכנסת ברכה ירצה להעביר את זה להצעה – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת ברכה, אתה מעוניין להעביר את זה להצעה לסדר-היום? מוחמד ברכה (חד"ש): ועדת הכספים. היו"ר יצחק וקנין: ועדת הכספים. אוקיי, תודה. אם כן, רבותי, ההצעה הופכת להצעה לסדר-היום ותועבר לוועדת הכספים. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 32 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, ההצעה תועבר לוועדת הכספים להמשך דיון. רונית תירוש (קדימה): תכניס אותי לפרוטוקול, אדוני היושב-ראש? היו"ר יצחק וקנין: לפרוטוקול, כן. קריאה: – – – היו"ר יצחק וקנין: אני מבקש לתקן. חבר הכנסת אלכס מילר הצביע במקומה של חברת הכנסת ליה שמטוב, שזה יירשם בפרוטוקול, כדי שלא יגידו מחר שהצבעת כפול. תודה.