הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 478179
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת דב חנין
מוחמד ברכה
חנא סוייד
עפו אגבאריה
פ/761/19
הצעת חוק האשפוז הסיעודי, התשע"ג–2013
הגדרות
1.
בחוק זה –
"ועדה מקומית מקצועית" – כהגדרתה בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי;
"ועדת תעריפים" – ועדה לקביעת תעריף יום אשפוז במוסד סיעודי ועדכונו, שמונתה לפי סעיף 6;
"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19951;
"ליקוי" – כהגדרתו בסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי;
"תושב" – תושב כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–19942, ובלבד שאינו זכאי לשירותים שלפי חוק זה מכוח חיקוק אחר;
"מוסד סיעודי" – כהגדרתו בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי, שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא בעל רישיון בר תוקף ממשרד הבריאות והוכר על ידו כמוסד סיעודי;
(2) מתקיימים בו התנאים שקבע השר לפי סעיף 5 לעניין תקן כוח אדם ותנאי מגורים ומחייה למאושפז ולעניין סל שירותי אשפוז סיעודי;
"השר" – שר הבריאות.
זכאות לשירותי אשפוז סיעודי
2.
(א) תושב זכאי לשירותי אשפוז סיעודי במוסד סיעודי, שיינתנו על ידי משרד הבריאות, בהתקיים כל אלה:
(1) משרד הבריאות בדק את התושב ומצא כי כתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום-יום, או שכתוצאה מליקוי נפשי או שכלי הינו תשוש נפש הזקוק להשגחה ברוב שעות היממה;
(2) ועדה מקומית מקצועית קבעה, לפי כללים שקבע השר, כי בשל ליקוי כאמור, יאושפז התושב במוסד סיעודי.
בחירת המוסד הסיעודי
3.
הזכאי לשירותי אשפוז סיעודי כאמור בסעיף 2 (להלן – הזכאי) רשאי לבחור את המוסד הסיעודי שבו יאושפז.
הסכמה מדעת לאשפוז סיעודי
4.
(א) לא יתקבל זכאי לאשפוז סיעודי, אלא אם כן נתן לכך הסכמה מדעת, כמשמעותה בסעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו–19963; ההסכמה תינתן בכתב.
(ב) מצאה הוועדה המקומית המקצועית כי מצבו הגופני או הנפשי של הזכאי אינו מאפשר לו לתת הסכמה מדעת כאמור בסעיף קטן (א), תפנה הוועדה לקבל הסכמה לאשפוז הסיעודי מבן זוגו של הזכאי, ובהעדר בן זוג, מילדו של הזכאי, או מאדם אחר שבית המשפט הסמיכו לכך.
סל שירותי אשפוז סיעודי
5.
(א) השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סל שירותי אשפוז סיעודי, שמוסד סיעודי חייב לספק למאושפזים.
(ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א), יקבע השר תקן של כוח אדם וכן תנאי מגורים ומחייה למאושפז במוסד סיעודי.
ועדת תעריפים
6.
(א) השר, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, ימנה את חברי ועדת התעריפים, והם:
(1) נציג משרד הבריאות אשר יכהן כיושב ראש הוועדה;
(2) נציג משרד האוצר;
(3) נציג המוסד לביטוח לאומי;
(4) נציג המשרד לאזרחים ותיקים;
(5) נציג של העמותה הגדולה ביותר בתחום הגנת זכויות האוכלוסייה הגריאטרית;
(6) נציג הסתדרות הרופאים בישראל;
(7) נציג הארגון שבו מאוגד המספר הגדול ביותר של המוסדות הסיעודיים.
(ב) ועדת התעריפים תקבע תעריף ליום אשפוז במוסד סיעודי לפי סל שירותי הסיעוד ותפרסמו; הוועדה תעדכן את התעריף ליום אשפוז אחת לשנה ובעקבות התייקרויות שחלו במרכיבי סל שירותי הסיעוד.
(ג) ועדת התעריפים רשאית לקבוע שירותים נוספים, שמוסד סיעודי שיספק אותם למאושפזים סיעודיים, יקבל עבורם תגמול; גובה התגמול יקבע על ידי ועדת התעריפים ויעודכן אחת לשנה ובעקבות התייקרות שחלו במרכיבי אותו השירות.
מימון
7.
(א) המדינה תממן את סל שירותי האשפוז הסיעודי ואת התגמולים הנוספים שקבעה ועדת התעריפים, בהתאם להוראות סעיף 6(ב) ו-(ג).
(ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע בתקנות כללים המסדירים את העברת המימון מהמדינה למוסדות הסיעודיים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע את שיעור ההשתתפות הכספית בעלות שירותי האשפוז הסיעודי, שיגבה מהזכאי, בהתאם למבחני הכנסה, לרבות מבחנים וכללים שונים לסוגי זכאים.
ביצוע ותקנות
8.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
תחילה
9.
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
הטיפול הסיעודי בקהילה ניתן מזה כמעט שני עשורים במסגרת חוק הביטוח הלאומי (פרק י': ביטוח סיעוד), באחריות המוסד לביטוח לאומי. הסדר זה הקיף במרץ 2007 כ-124,000 קשישים סיעודיים הזכאים לגמלת סיעוד בקהילה וזאת בהשוואה לכ-20,000 חולים סיעודיים המאושפזים במוסדות גריאטריים וכ-1,500 קשישים עם סיעוד מורכב. היינו, החלק הארי של החולים הסיעודיים מקבלים גמלת שירות סיעודי בקהילה במסגרת היותם מבוטחים בחוק ביטוח סיעוד.
לעומת הטיפול הסיעודי בקהילה אשר ניתן, כאמור, כזכות למבוטחים במסגרת חוק הביטוח הלאומי ובאחריות המוסד לביטוח לאומי, האשפוז הסיעודי הוא באחריות משרד הבריאות. האשפוז הסיעודי ניתן בכפוף למגבלות תקציב הגורמות לתור המתנה לחולים הנזקקים לו, וכן לקיצוץ בתקציב המועבר למוסדות. השירות האמור אינו מעוגן בחוק המקנה זכות לחולה הסיעודי לקבלו. חוק ביטוח בריאות ממלכתי גם אינו מעניק למבוטחיו זכות לאשפוז סיעודי, לעומת הזכות לאשפוז סיעודי מורכב, אשר כן מוסדרת בחוק.
מטרת הצעת חוק זו לתקן את ההפליה בין קשישים סיעודיים שמצבם התפקודי, החברתי והמשפחתי מאפשר המשך מגורים בקהילה ובין קשישים סיעודיים שמצבם התפקודי, החברתי והמשפחתי מחייב את העברתם למסגרת של מוסד סיעודי. גורלה של אוכלוסייה חלשה זו מחייב עיגון חוקי שיבטיח לה את הזכות הבסיסית לאשפוז סיעודי, כאשר מצבה הרפואי והתפקודי מצדיק זאת.
בהקשר זה ראוי להדגיש כי מהות השירות שלו נזקקים החולים הסיעודיים, בין אם מדובר במרבית החולים, אשר גם בעתיד ימשיכו לחיות ולקבל את השירותים הטיפוליים בקהילה, ובין אם מדובר במיעוט שעבורו נדרש אשפוז במוסד סיעודי הולם, הוא טיפול אישי סיעודי ולא שירות רפואי מיוחד.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/3893/17; פ/1504/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13