הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 478404
הכנסת התשע-עשרה
יוזמת: חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס
פ/810/19
הצעת חוק נציבות זכויות הילד, התשע"ג–2013
מטרת החוק
1.
מטרת חוק זה לקדם את השמירה וההגנה על זכויות ילדים, וזאת ברוח אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, שאושרה על ידי האומות המאוחדות ביום כ"ב בחשוון התש"ן (20 בנובמבר 1989)1 (בחוק זה – האמנה), להביא לתיאום בין משרדי הממשלה לגבי זכויות הילד בישראל ולהקים לשם כך את נציבות זכויות הילד.
הקמת הנציבות
2.
מוקמת בזה נציבות לזכויות הילד (בחוק זה – הנציבות), שתפעל במשרד המשפטים.
תפקידי הנציבות
3.
הנציבות תפעל לקידום מטרת החוק, ובין היתר –
(1) תמליץ ותייעץ למשרדי הממשלה לגבי הגנה על זכויות ילדים וקידומן;
(2) תציע תיקוני חקיקה וחקיקה חדשה בתחום פעולתה;
(3) תפעל להעמקת המודעות הציבורית בתחום פעולתה של הנציבות;
(4) תגיש חוות דעת בנושאים אלה:
(א) הצעות חוק;
(ב) חתימה או אשרור של אמנות בין-לאומיות;
(5) תאסוף ידע ונתונים בתחומי פעולתה ותפיץ אותם בקרב משרדי הממשלה.
דין וחשבון
4.
(א) הנציבות תגיש דין וחשבון שנתי שיפרט את פעולותיה וייתן תמונת מצב ונתונים לגבי יישום האמנה ומצב הילדים בישראל.
(ב) הדין וחשבון השנתי יוגש לשר המשפטים (בחוק זה – השר) ולוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת (בחוק זה – הוועדה) ואם לא הוקמה בכנסת ועדה כאמור, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת; הממשלה תקיים דיון בדין וחשבון.
קבלת מידע
5.
(א) הנציבות רשאית לדרוש מגוף מבוקר המנוי בסעיפים 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]2, וכן מגוף מבוקר אחר המנוי בסעיף 9 לחוק האמור ושהחליט עליו שר המשפטים, באישור הוועדה (בסעיף זה – גוף מבוקר), כל ידיעה, מסמך או דין וחשבון (בסעיף זה – מידע), המצוי בתחום פעולתה של הנציבות והדרוש לה לשם ביצוע תפקידיה.
(ב) מצא השר האחראי על הגוף המבוקר, כי מסירתו של המידע עשויה לסכן את ביטחון המדינה, את יחסי החוץ שלה או את שלום הציבור, רשאי הוא להורות כי לא יועבר אותו מידע; ואולם, אם ניתן להעביר לנציבות חלק מן המידע שאין בגילויו סכנה כאמור, יועבר אותו החלק.
(ג) לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
נציב לזכויות הילד
6.
(א) הממשלה, בהתייעצות עם שר המשפטים, שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר החינוך, תמנה נציב לזכויות הילד.
(ב) הנציב יהיה ממונה על ביצוע תפקידי הנציבות.
(ג) כשיר לכהן כנציב אזרח ישראלי ותושב ישראל, בעל תואר אקדמי במקצוע שבתחום תפקידי הנציבות; הנציב יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.
עובדי הנציבות
7.
עובדי הנציבות הם עובדי המדינה.
תקציב הנציבות
8.
תקציב הנציבות ייקבע כסעיף תקציב נפרד, כמשמעו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19853.
ועדה מייעצת
9.
(א) שר המשפטים, שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר החינוך ימנו ועדה מייעצת לנציבות; הודעה על מינוי הוועדה המייעצת והרכבה תפורסם ברשומות.
(ב) בוועדה המייעצת יהיו חברים מומחים בתחום פעולתה של הנציבות, נציגי ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של ילדים, נציגי ממשלה ורשויות אכיפת החוק ונציגי ציבור.
ביצוע ותקנות
10.
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
דברי הסבר
בשנת 1990 נכנסה לתוקף אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, אמנה בינלאומית המעגנת את זכויותיהם הפוליטיות, האזרחיות, הכלכליות והתרבותיות של ילדים ומתבגרים. מדינת ישראל חתמה על האמנה בשנת 1990 ואשררה אותה כשנה לאחר מכן ובכך, הפכה למדינה אשר מתחייבת לפעול למען זכויות הילד ויישומן. בהצטרפותה של ישראל לאמנה, יש משום התחייבות לקיים את הוראותיה ולהתאימה במידת הצורך וככל שניתן לחוק הישראלי.
בסוף שנות ה-90 הוקמה וועדה לבחינת עקרונות היסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה בראשות השופטת (בדימוס) רוטלוי. תפקיד הוועדה היה להדגיש את אחריותה של המדינה כלפי ילדים, אחריות האמורה לבוא לידי ביטוי הן באופן חקיקתה והן במעשיה להלכה. בין יתר הדברים, קבעה הוועדה כי הילדים בישראל זכאים לחיות בתנאי חיים אשר יכבדו אותם, יתחשבו בצורכיהם הייחודיים ובכישוריהם המתפתחים ויבטיחו את התפתחותם המלאה עד מרב המידה האפשרית. עוד נקבע, כי על המדינה מוטלת האחריות לוודא כי רשויותיה יפעלו מתוך הכרה בזכויות אלו, למטרת קידומן, וכן שפעולתן תעלה בקנה אחד עם העקרונות הקבועים באמנה הבינלאומית.
הוועדה הגישה את הדוחות האחרונים שלה בשנת 2004. הדוחות הציגו תמונה מקיפה וכללו המלצות חקיקה במגוון תחומים רחב הנוגע לילדים, תוך התבססות על עקרונות מנחים מתוך האמנה הבינלאומית. הדגש בהמלצות הדו"ח הושם על כך שיש להקים מנגנון מרכזי אחד שיהיה מופקד על זכויות הילדים בישראל, מעין 'גוף-על' שיעסוק בתיאום, בקרה, הסברה, גיבוש מדיניות ועוד, כשבמוקד עשייתו יהיו הילדים.
ואולם, למרות האמור לעיל וחרף חתימתה של מדינת ישראל על האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, לא ניתן להצביע על מחויבות ברורה של מדינת ישראל כלפי ילדים כקבוצת אוכלוסייה בעלת צרכים מובחנים, הזכאית שיכירו בה כקבוצה. החסר העיקרי בפעולה השלטונית הנוגעת לילדים הוא בהיעדר פעולה כוללת ומתואמת למענם, הממוקדת בהם ובצורכיהם הייחודיים. חסר תיאום בין זרועות השלטון השונות הפועלות בעניינם של ילדים ופעולות הנדרשות לצורך יישום זכויות ילדים נופלות בין הכיסאות. כמו כן, אין הכוונה, מעקב או מידע לגבי חלוקת המשאבים המוקצים לילדים.
ברוח האמנה וברוח המלצותיה של 'ועדת רוטלוי', מוצע בזאת להקים את נציבות זכויות הילד.
הנציבות תפעל כיחידה בתוך משרד המשפטים. לשם השגת מטרותיה תפעל הנציבות, בין היתר, בתחומים אלה: ייעוץ למשרדי הממשלה בעניין קידום זכויות ילדים והגנה עליהן; ייזום תיקוני חקיקה בתחום פעולתה; קיום פעילות להעמקת המודעות הציבורית בתחום; הגשת חוות דעת; איסוף ידע בתחומי פעולתה והפצתו בקרב משרדי הממשלה; וכן הגשת דין וחשבון שנתי שיכלול פירוט על פעולותיה ויספק תמונת מצב בעניין יישום האמנה לזכויות הילד ומצב הילדים בישראל, כאשר הדין וחשבון יוגש לשר ולוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת והממשלה תקיים לגביו דיון.
הצעת החוק מעניקה לנציבות מעמד עצמאי, כך שתהא רשאית לדרוש מכל גוף מבוקר מידע הנדרש לה לצורך ביצוע תפקידיה. הגוף המבוקר יחויב במסירת המידע, בכפוף לסייגים הקבועים בהצעה.
בנוסף, מכילה הצעת החוק הוראות בעניין מינוי נציב זכויות הילד וכשירותו, תקציב הנציבות, מעמד עובדיה והקמת ועדה מייעצת.
יצוין, כי גוף דומה הוקם מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח–1998. במסגרת חוק זה הוקמה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, אשר פועלת מזה מספר שנים אל מול רשויות המדינה, ארגונים שונים והחשוב מכל, מול ציבור בעלי המוגבלות בישראל. מודל הנציבות הוכיח וממשיך להוכיח עצמו וראוי לשמש מודל לנציבות זכויות הילד.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב וקבוצת חברי הכנסת (פ/3880/18), על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת החברי הכנסת (פ/4026/18), על ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/4132/18) ועל ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/4493/18).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת רונית תירוש (פ/3141/18); הוסרה מסדר היום ביום י"א בכסלו התשע"ב (7 בדצמבר 2011).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין (פ/807/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13