הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 478785 הכנסת התשע-עשרה יוזמת: חברת הכנסת מירי רגב פ/603/19 הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – סייג לחסינות בשל הפרת צו איסור פרסום), התשע"ג–2013 תיקון סעיף 1 1. בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–19511, בסעיף 1, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: "(א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), חבר הכנסת לא יהיה חסין בפני אחריות פלילית בשל הפרה ביודעין של איסור פרסום לפי החלטה של בית משפט או של הצנזור הצבאי הראשי." דברי הסבר חברי הכנסת נשבעים בתחילת כהונתם בכנסת לשמור אמונים למדינת ישראל. בסמוך לאחר תחילת כהונתה של הכנסת ה-19 נטען כי מספר חברי כנסת הפרו את חוקיה של מדינת ישראל תוך כדי עבירה על צווי איסור פרסום, ובכך גם גרמו לחשיפה של פרטים רגישים סביב פרשה ביטחונית ולמעשה פגעו בביטחון המדינה. חברי הכנסת פעלו כך תוך ניצול ופרשנות שגויה של חסינותם, ויצרו מצב כי באמירתם שיתפו פעולה עם כלי תקשורת וגופים זרים שהיו מעוניינים בפרסום הפרשה. ההתייחסות הפומבית של חברי הכנסת לפרשה הביאה למעשה לדיון ציבורי בארץ ובעולם, וייתרה למעשה את צו האיסור הפרסום. תכלית הצעת החוק היא להבהיר כי חברי הכנסת אינם מורמים מן העם ומהחוק, וכן למנוע עבירה עתידית של הפרת צו איסור פרסום שהוציא בית משפט, או עבירה על חוקי הצנזורה בישראל, וכמובן להטיל עונש על חבר כנסת שניצל לרעה את חסינותו ולהעמידו לדין פלילי. ברוח דברים אלה, חשוב לציין כי היועץ המשפטי לכנסת קבע בחוות דעת מיום 18.2.2013 כי על פי פסיקת בן המשפט העליון, תכנון מראש של התבטאות של חבר כנסת המהווה עבירה לא חוסה תחת החסינות וניתן כעיקרון להעמיד לדין חבר כנסת בגינה, כמו כל אדם אחר. עוד כתב היועץ המשפטי לכנסת כי "מליאת הכנסת וועדותיה אינן כשלעצמן 'שטח חסין' מפני העמדה לדין. אין בעצם העובדה שההתבטאות האסורה נאמרה בכנסת כדי שהחסינות תתפרס עליה באופן אוטומטי, גם אם באופן טבעי דברים הנאמרים במליאה קרובים יותר לליבת תפקידו של חבר הכנסת". היועץ המשפטי לכנסת ציין עוד כי דרך המלך הנתונה לחבר כנסת המבקש לברר סוגיה חסויה או כזו הנתונה תחת צו איסור פרסום, היא לפנות באמצעות שאילתה ישירה המוגשת בכתב לשר הרלבנטי או בפנייה ליושב ראש הוועדה שהנושא מצוי בסמכותה בבקשה לקיים דיון חסוי בסוגיה, או בפנייה לרשויות הרלוונטיות לבירור העניין. נוכח המצב המשפטי שלפיו ההחלטה אם לחקור חבר כנסת או להעמידו לדין מצויה בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה, הבוחן אם יש עניין ציבורי וכן את חומרת ההתבטאות וחומרת הנזק שנגרם מהפרסום, ראוי כי יהיה חוק הקובע במפורש כי חבר כנסת שעובר על צו איסור פרסום יועמד לדין פלילי. התיקון המוצע אינו פוגע בזכויות חבר הכנסת ובשליחותו הציבורית אלא מחדד את מחויבותו של חבר הכנסת לתפקידו מבלי להיות מורם מן החוק, כפי שהסביר היועץ המשפטי לכנסת בחוות דעתו: "הביטוי הפוליטי הוא הכלי המרכזי בעבודתו של חבר הכנסת ובאמצעותו הוא מממש את שליחותו הציבורית. בשל כך, ובין היתר כדי שלא 'לצנן' את יכולתם של חברי הכנסת להתבטא ללא חשש, נקבע בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, כי 'חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל הצבעה או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב או בשל מעשה שעשה - בכנסת או מחוצה לה - אם היו... במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת". המבחן שנקבע הוא "שחבר הכנסת ייהנה מחסינות על התבטאות אסורה, רק אם במסגרת הפעילות המותרת והלגיטימית שלו הוא "גלש" להתבטאות שלא מתוך תכנון מוקדם, (למשל, בלהט הוויכוח או בתגובה לדברים שנאמרו לו) לאותו מתחם אסור של התבטאויות שאזרח מן השורה היה נתבע או עומד בגינן לדין". --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13