הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 477424 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת ניצן הורוביץ מיכל רוזין תמר זנדברג אילן גילאון זהבה גלאון פ/708/19 הצעת חוק לעידוד בנייה בת קיימא (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013 מטרת החוק 1. מטרת חוק זה להחיל חובת תכנון ובניית בניינים ולעודד גינון לשם שמירה על בריאות הציבור ועל הגנת הסביבה, לשם הבטחת שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, קידום החיסכון באנרגיה ובמים, מניעת הפגיעה בקרקע וצמצום זיהום המים והאוויר, לרבות צמצום פליטת גזי חממה וצמצום מפגעים סביבתיים אחרים, והכול לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן וקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים. תיקון פקודת העיריות 2. בפקודת העיריות1, בסעיף 149ד(א)(1), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: "(ג) למחזיק בנכס בבית משותף שעל גגו הוקמה גינת גג ואשר הוכח כי הגינה מתוחזקת – עד 10%; לעניין סעיף זה – "בית משותף" – כהגדרתו בחוק המקרקעין, התשכ"ט–19692, לרבות בית כהגדרתו בסעיף 77א לחוק האמור; "גינת גג" – גינה על גג של בית משותף אשר מכסה לפחות 60% משטח גגו של הבית המשותף, אשר מותקנות בה מערכות לאיסוף ולניצול חוזר של מים לצורך השקייתה." תיקון חוק התכנון והבנייה 3. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–19653, אחרי סעיף 158ו4 יבוא: "פרק ה1ב: בנייה בת קיימא הגדרות 158ו5. בפרק זה – "בניין ירוק" – כהגדרתו בתקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה; "בניין ציבורי חדש" – בניין שהוחל בתכנונו או בהקמתו לאחר תחילת חוק זה וזכויות הבעלות או החכירה לדורות בו הן של גוף ציבורי או בניין כאמור שלפחות 50% מעלויות מימונו הן מכספי גוף ציבורי; "בניין פרטי חדש" – כל בניין שאינו בניין ציבורי חדש; "גוף ציבורי" – המדינה, מוסדותיה או רשויותיה לרבות משרדי ממשלה, ויחידות סמך, חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19754, וכן גוף מתוקצב וגוף נתמך כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19855; "היתר בנייה" – היתר לפי סעיף 145 לרבות הרשאה לפי סעיף 145ו; "מעריך" – כמשמעותו בתקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה; "תקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה" – תקן ישראלי ת"י 5281. חובת בנייה בת קיימא 158ו6. (א) לא יחליט מוסד תכנון על הפקדתה של תכנית ולא יאשר תכנית אלא אם כן נכללו בה הוראות המתנות מתן היתר לבניין ציבורי חדש או בניין פרטי חדש בקיומם של תנאי התקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה, כאמור בסעיף 158ו7. (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו על ידי היועץ הסביבתי של מוסד התכנון, באישור מוסד התכנון, בתוך 30 ימים מיום שהתבקש לעשות כן. היתר לבניין ירוק 158ו7. (א) לא ייתן מוסד תכנון היתר לבניין ציבורי חדש אלא אם כן נקבע על ידי מעריך כי הוא בניין ירוק. (ב) לא ייתן מוסד תכנון היתר לבניין פרטי חדש שבקשה לבנייתו הוגשה לאחר יום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) אלא אם כן נקבע על ידי מעריך כי הוא בניין ירוק." דברי הסבר האדם והסביבה קשורים ביניהם בקשר של יחסי גומלין. האדם משפיע על הסביבה, מפתח ומשנה אותה וזו, כפועל יוצא, משפיעה על בריאותו של האדם ועל איכות חייו. התפיסה הנוהגת כיום בעולם היא תפיסה סביבתית כוללת של חברה, כלכלה ואיכות חיים השלובים האחד בשני, שבה אחד הערכים החברתיים הראויים להגנה הוא זה של שמירה על משאבי הטבע. הצורך בשמירה על משאבי הטבע וניצולם הזהיר, תוך שמירת האיזון בין השימור לפיתוח בא לידי ביטוי בתופעת ההתחממות הגלובלית. בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית בריכוז גזי החממה באטמוספרה. התוצאה היא תהליך של התחממות כדור הארץ. ההשפעות הצפויות של ההתחממות הגלובלית הן עלייה בתכיפות גלי חום, התרבות אירועים של הצפות ושיטפונות, ריבוי אזורים מוכי בצורת, עליית פני הים ועוד. רוב גזי החממה נפלטים בעיקר משריפה של דלקים לצורך יצירת אנרגיה. מטרתה של הצעת חוק זו לעודד שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, להפחית, בין היתר, את צריכת האנרגיה ולתרום להוספת שטחי ציבור ירוקים לאזורים עירוניים. בחלקה הראשון של הצעת החוק נקבע תמריץ בצורת הנחה מארנונה לכל בית משותף שעל גגו תוקם גינת גג, אשר תכסה את רוב הגג ותעשה שימוש במים מושבים לצורך השקייתה. גינון על גגות מקובל במספר ערים באירופה ובארצות הברית. גינת גג מסייעת בהורדת תצרוכת האנרגיה של הבניין ובהקטנת האנרגיה הדרושה לקירור האוויר בקומה שמתחתיה בכ-30%. הצמחייה בגינת הגג תורמת להפחתת פליטות גזי חממה באמצעות תהליך הפוטוסינטיזה שבמהלכו קולט הצמח פחמן דו חמצני ומשחרר לאוויר חמצן. לגינות הגג תרומה משמעותית לאיכות החיים העירונית כשטחי ציבור ירוקים ופתוחים נוספים. בחלקה השני של הצעת החוק מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה ולהוסיף בו פרק אשר יעסוק בבנייה בת קיימא. מדיניות סביבתית המעודדת בנייה בחומרים ובטכניקות ידידותיות לסביבה הופכת מקובלת בעולם. מדינות וערים שונות בעולם אמצו תקנים לבנייה בת קיימא ואף פתחו מערכות של תמריצים לעידוד השימוש בתקן זה. לבנייה השפעה ישירה על הסביבה- על הקרקע והשטחים הפתוחים, על צריכת האנרגיה, על השימוש במים, על הטיפול בפסולת והחשיפה לרעש ועוד. בנייה בת קיימא היא בנייה אשר תבטיח ניצול יעיל וחסכוני של משאבי הטבע תוך מזעור הפגיעה בסביבה וחסכון בעלויות כלכליות לציבור ולרשויות. בישראל קיים תקן רשמי לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה, ת"י 5281 משנת 2005, אולם אין כיום חובה לבנות לפיו. לפיכך, מוצע להחיל בהדרגה חובת בנייה בת קיימא בהתאם לתנאי התקן כאמור, באופן שתחול תחילה על בניינים ציבוריים חדשים שיבנו והחל משנת 2010 גם על בניינים פרטיים חדשים. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת אופיר פינס פז ויוחנן פלסנר (פ/3094/17). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת אופיר פינס פז ויוחנן פלסנר (פ/747/18) ועל ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/897/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13