הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 479177
הכנסת התשע-עשרה
יוזם: חבר הכנסת יוני שטבון
פ/759/19
הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – לשון הרע על צה"ל), התשע"ג–2013
הוספת סעיף 4א
1.
בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–19651, אחרי סעיף 4 יבוא:
"לשון הרע על צבא ההגנה לישראל
4א.
על אף האמור בסעיף 4, יש בלשון הרע על צבא ההגנה לישראל עילה לתובענה אזרחית."
תיקון חוק תובענות ייצוגיות
2.
בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–20062, בתוספת השנייה, בסופה יבוא:
14. תביעה נגד מפרסם לשון הרע על צבא ההגנה לישראל לפי סעיף 4א לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–19653."
דברי הסבר
סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע מאבחן בין מקרה שבו נאמרה לשון הרע על יחיד לבין מקרה שבו נאמרה לשון הרע על ציבור. על פי סעיף זה, במקרה שבו נאמרה לשון הרע על ציבור לא מתקיימת עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה פלילית פרטית ואף לא יוגש כתב אישום בנסיבות שכאלה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו. מאז נחקק חוק איסור לשון הרע ועד ימינו לא עשה היועץ המשפטי לממשלה שימוש בסמכותו זו, המוקנית לו בחוק, ולו פעם אחת, וההסדר החוקי המאפשר את בירור אשמתו של אדם המפיץ לשון הרע על ציבור הפך לאות מתה.
הפרצה המשפטית קראה לגנב והיה מי שידע לנצל היטב את המצב הבעייתי. משמיציה של ישראל המנהלים נגדה מסעות של דה-לגיטימיציה בזירה הבינלאומית ומבקשים להביא להחרמתה של המדינה ואזרחיה בחרו בשנים האחרונות בציבור חיילי צה"ל כמטרה נוחה להאשמותיהם והכפשותיהם ביודעם כי כל הליך משפטי לא יינקט כנגדם. טענות שקריות רבות כנגד חיילי צה"ל הוכחו אומנם במהלך השנים כבדותות, ואולם בשל החסימה הדיונית, המעוגנת בסעיף 4 לחוק, החיילים שנפגעו והמוניטין הצה"לי שנרמס נותרו ללא כל מענה משפטי. כך יוצא שדווקא מי שנשלחו על מנת להגן על אזרחי המדינה וגבולותיה הם שמוצאים עצמם מוכפשים ללא הפסק באמצעי התקשורת השונים.
הפגיעה החמורה באלו שנשלחו לסכן את חייהם גורמת לא רק לחיזוק מגמת דה הלגיטימציה של מדינת ישראל בעולם, אלא גם לעיתים תכופות מחבלת בשליחותו של החייל לבצע את משימתו שעניינה הגנה על חיי אזרחי ישראל.
בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין הסרט ג'נין ג'נין שניתן לפני כשנה בתיק ע"א 8345/08 בן נתן ואח' נגד בכרי קבעו השופטים כי על אף הכרעתו הברורה של בית המשפט המחוזי כי בכרי שיקר מספר פעמים במהלך הסרט והקהל בארץ ובעולם נחשף להשמצות כוזבות כנגד חיילי צה"ל, שהואשמו בו שוב ושוב בביצוע פשעי מלחמה, לא ניתן לנהל תביעה אזרחית כנגד בכרי. שוב ושוב חזרו השופטים על הקביעה כי אינם מרוצים מהתוצאה אליה הגיעו, אלא שהם צמודים ללשון סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע ונאלצים לקיימה על אף מה שהגדירו כ"תוצאה הקשה" ו"תחושת אי נחת".
הצעת החוק מבקשת להכיר בעובדה שצה"ל וחייליו הם ציבור השונה באופן מהותי מכל ציבור אחר במדינת ישראל. ייחודו של ציבור זה נובע הן מחשיבות מעמדו של צה"ל בעולם ומהפגיעה החמורה שנגרמת לישראל בשל ההאשמות הכוזבות המופנות כלפיו, והן מהפגיעה החמורה הנגרמת לחיילי צה"ל הנותרים ללא כל אפשרות להגן על שמם הטוב לאחר שנשלחו לבצע את המשימות הקשות ביותר העולות כדי סיכון חיים. אשר על כן, הצעת החוק מבקשת להוסיף לחוק איסור לשון הרע סעיף נוסף המאבחן את צה"ל מכל ציבור אחר, וקובע כי ניתן להגיש תביעה אזרחית בשל פרסום לשון הרע על צבא ההגנה לישראל. כן מוצע לתקן את חוק התובענות הייצוגיות ולהבהיר כי חיילי צה"ל שנפגעו מהשמצה שקרית רשאים להגיש תובענה ייצוגית כנגד מפרסמי לשון הרע.
חופש הביטוי שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה נשמר באמצעות תיקון זה המנסח מחדש את נקודת האיזון שבין חופש הביטוי לחופש השיסוי. ההצעה אינה נוגעת כהוא זה לשיקול דעתה הרחב של המדינה בכל הקשור לניהול הליך פלילי כנגד המפרסם לשון הרע ומתייחסת אך ורק לזכותו של הפרט לנהל תביעה אזרחית כנגד מי שפגע בשמו הטוב. גם בתחום זה, נראה שאין טוב מאור השמש המחטא כדי לטפל בבעיה ודווקא יצירת האפשרות לבירורן של העובדות בבתי המשפט היא שתחזיר את המערכת לנקודת איזון מוצלחת יותר.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13