הצעת חוק לדיון מוקדם
מס' פנימי:477797
הכנסת התשע-עשרה
יוזמת: חברת הכנסת פניה קירשנבאום
פ/839/19
הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון – אות מנטרל, סיוע בדיור, הנחה ברכישת תרופות למנטרל נזקק והוראות נוספות), התשע"ג–2013
תיקון סעיף 1
1.
בחוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשס"א–20011 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מנטרל" יבוא:
""מנטרל נזקק" – מנטרל שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא זכאי לאחת מאלה:
(1) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–19802;
(2) קצבת נכות כללית לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19953 (להלן – חוק הביטוח הלאומי);
(3) גמלת הבטחת הכנסה מכח הסכם כאמור בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי;
(4) תוספת השלמת הכנסה מכח הסכם כאמור בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי;
(5) קצבת נכות כללית מכח הסכם כאמור בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי;
(2) הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד לביטוח לאומי כי אלמלא הוראת סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי, הוא היה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה."
תיקון סעיף 2
2.
בסעיף 2 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ואות המנטרל";
(2) האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב)
(1) לכל מנטרל יוענק אות המנטרל.
(2) צורת האות תקבע על ידי השר, באישור הוועדה.
(3) הענקת אותות למנטרלים תיעשה על ידי נשיא המדינה או השר בטקס שיתקיים, מדי שנה, ביום 26 באפריל או במועד סמוך לו."
ביטול סעיף 7
3.
סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל.
תיקון סעיף 8
4.
בסעיף 8 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א)
(1) מנטרל מחוסר דיור, אשר לפני תחילתו של תיקון מס' ...לחוק זה מיום ... רכש לראשונה נכס למגורים בישראל, וכן מנטרל שהינו דייר בדיור ציבורי, הרוכש דירה ציבורית, כהגדרתה בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט–19984 (להלן – דירה ציבורית), שבה הוא גר, זכאי, על אף האמור בכל דין, לרבות בסעיפים 10 ו-13, ובנוסף לכל סיוע אחר, למענק חד-פעמי בסך 9,000 שקלים חדשים (להלן – מענק דיור); סכום מענק הדיור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן המתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(2) מנטרל יהיה זכאי למענק דיור חד-פעמי לפי סעיף זה אף אם רכש דיור או רכש דירה ציבורית בישראל בטרם קיבל תעודת מנטרל לפי סעיף 4(2) או לפני כניסתו לתוקף של חוק זה; לעניין פסקה זו, "מנטרל" – לרבות אלמנתו של מנטרל אשר נפטר בישראל לפני יום תחילתו של תיקון מס' ...לחוק זה ובמועד פטירתו היתה לו תעודת מנטרל לפי סעיף 4(2).
(3) דרכי תשלום של מענק דיור למנטרל ייקבעו בתקנות שיתקין שר הבינוי והשיכון באישור ועדת העליה, הקליטה והתפוצות של הכנסת; תקנות ראשונות כאמור בסעיף קטן זה יובאו לאישור ועדת העליה, הקליטה והתפוצות של הכנסת בתוך חודש מיום תחילתו של תיקון מס' ... לחוק זה או תוך שישה חודשים מיום קבלת תעודת מנטרל, לפי המאוחר.".
תיקון סעיף 9
5.
בסעיף 9 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "4,775" יבוא "5,842";
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) המענק שמשולם למנטרל או אלמנת מנטרל לפי חוק זה, לרבות מענק דיור, וכן סיוע חד-פעמי בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים או תשלום עיתי בסכום שלא יעלה על 500 שקלים חדשים בחודש, שמקבל מנטרל אסון צ'רנוביל ממדינה זרה עקב היותו מנטרל לא ייחשבו להכנסה לפי כל דין, לרבות לעניין מבחני הכנסה לצורך קביעת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה או תוספת השלמת הכנסה.
(ד) זכות למענק אינה ניתנת להעברה או לשעבוד, אינה יכולה לשמש לערבות ואין להטיל עליה עיקול.
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), השר ינכה מן המענק המשולם למנטרל לפי סעיף זה דמי חבר לטובת הארגון היציג ותשלומים לקרן עזרה הדדית של הארגון היציג, בסכום כולל של 300 שקלים חדשים לשנה; סכום הניכוי יעודכן בהתאם לעדכון סכום המענק השנתי לפי סעיף קטן (ב).
(ו) הודיע המנטרל לשר בכתב על התנגדותו לניכוי כאמור בסעיף קטן (ה) – יופסק הניכוי בתום השנה בה ניתנה ההודעה."
הוספת סעיף 9ב
6.
אחרי סעיף 9א לחוק העיקרי יבוא:
"רכישת תרופות
9ב.
מנטרל נזקק, כהגדרתו בחוק זה, זכאי להנחה בשיעור 75% מתשלום החבר בעד תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות, כאמור בסעיף 8(ז)(4א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–19945".
תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי
7.
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–19946, בסעיף 8(ז), אחרי פסקה (4) יבוא:
"(4א) מנטרל נזקק זכאי להנחה בשיעור 75% מתשלום החבר בעד תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות; לעניין זה, "מנטרל נזקק" – כהגדרתו בחוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשס"א–2001."
דברי הסבר
מטרת הצעת החוק היא להביע את תודתה והוקרתה של מדינת ישראל למנטרלי אסון צ'רנוביל על גבורתם ועל תרומתם להצלת האנושות מאסון גרעיני ולתקן את הליקויים שנתגלו במסגרת תיקון החוק בסוף שנת 2006.
אסון צ'רנוביל, אשר אירע ביום 26 באפריל 1986 בשטחה של ברית המועצות, הוא האסון הגרעיני הקשה ביותר בתולדות האנושות (למעט השימוש בפצצות אטום בשנת 1945 ביפן).
פליטת החומרים הרדיואקטיביים לאטמוספרה בעקבות אסון צ'רנוביל, עלתה פי 250 על רמת הפליטה של חומרים רדיואקטיביים בעקבות הטלת פצצות אטום על הירושימה ונגסאקי.
לאסון צ'רנוביל השלכות ארוכות טווח על העולם כולו.
אנשים שעבדו בנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (להלן – המנטרלים) ראויים לכל תודה, הוקרה וסיוע. בזכותם של גיבורים אלה צומצמו תוצאות האסון במידה ניכרת, וארצות רבות, בכללן ישראל, ניצלו מזיהום רדיואקטיבי קשה.
מדינות ברית המועצות לשעבר העניקו בחקיקה מעמד מיוחד וגבוה למנטרלים לרבות הטבות כספיות ניכרות. ברוסיה, אוקראינה ובלארוס זכאותם של המנטרלים להטבות שונות גבוהה יותר אפילו מזו של נכי המלחמה בנאצים. אולם, המדינות של ברית המועצות לשעבר מסרבות בתוקף לשלם סיוע כלשהו למנטרלים, אשר עלו לישראל.
הרשויות של מדינת ישראל התעלמו במשך שנים (וממשיכות להתעלם) מדרישת המנטרלים שמדינת ישראל תפעל בצורה נחרצת מול מדינות המוצא על מנת לגרום להן לשלם למנטרלים שעלו לישראל את מלוא הפיצויים והסיוע.
כיום בישראל מתגוררים כ-1200 מנטרלי אסון צ'רנוביל.
המנטרלים – אזרחי ותושבי ישראל דרשו ממדינת ישראל לנהל עם מדינות המוצא משא ומתן רציני ובדרג גבוה בעניין תשלום הפיצויים וההטבות גם למנטרלים אשר עלו לישראל. לחלופין, ביקשו המנטרלים כי מדינת ישראל תסייע להם לתבוע את מדינות המוצא בערכאותיהן או בערכאות בינלאומיות (דוגמת בית הדין האירופי לזכויות האדם). מדינת ישראל סירבה ללכת בדרכים האמורות.
תחת זאת הוחלט להעניק למנטרלים הטבות מסוימות במשפט הפנימי של מדינת ישראל. אולם, הדבר נעשה רק אחרי סחבת רבה: החוק הקיים התקבל רק בשנת 2001, 11 שנים אחרי שהמנטרלים החלו לעלות לישראל.
בחוק נכללו הטבות מעטות ביותר. חברי הכנסת שהיו מעורבים בקידום הצעת החוק סברו (בהסתמך על הבטחות משרדי הממשלה) כי בנוסף להטבות סמליות אלה תעניק הממשלה למנטרלים סיוע נוסף, או שבכל זאת תנהל הממשלה משא ומתן רציני ונחוש עם ארצות המוצא. בשלב מסוים ניתנה אף הבטחה לסייע לארגון היציג של המנטרלים במימון תביעות נגד מדינות המוצא.
הבטחות אלה לא מומשו, ואף חלק מסעיפי החוק לא הוגשמו.
במצב דברים זה, בשנת 2006 יזם חבר הכנסת ד"ר יורי שטרן ז"ל תיקון לחוק המנטרלים, במסגרתו הוצע להגדיל את המענק השנתי למנטרלים בסכום כולל של כ- 5 מיליון שקלים חדשים בשנה.
במסגרת הדיונים בהצעת החוק הסכימה הממשלה לתמוך בהצעת החוק ובלבד שהעלות התקציבית השנתית של התוספת לחוק לא תעלה על 3 מיליון שקלים חדשים (משנת 2006 ואילך), מהם 2 מיליון ושבע מאות אלף היו אמורים לשמש להגדלת המענק השנתי למנטרלים, וסך שלוש מאות אלף שקלים חדשים – לתמיכה בארגון היציג של המנטרלים. כן הובטח כי ההסדר בדבר הענקת אותות למנטרלים יוסדר מחוץ לחקיקה ראשית.
אולם, זמן קצר לאחר חקיקת החוק, התברר כי מספר המנטרלים ואלמנות המנטרלים על פיו חישבו נציגי משרד האוצר את סכום המענק (1425 מנטרלים ואלמנות) עולה בהרבה על מספרם בפועל. בנוסף, הופרה הבטחת משרדי האוצר והמשפטים לקבוע מבחן תמיכה סביר לתמיכה בארגון היציג של המנטרלים. כתוצאה מכך, בשנים 2006 - 2008 תוקצב התיקון לחוק המנטרלים בסך פחות מ- 2 מיליון ושלוש מאות אלף שקלים חדשים בשנה – הרבה מתחת לסכום שהתחייב משרד האוצר לתקצב (3 מיליון שקלים חדשים). הארגון היציג של המנטרלים לא קיבל בשנים 2006 - 2008 תמיכה כלשהי. הנושא של הענקת אותות למנטרלים לא הוסדר כלל וכלל.
סעיף 1
מוצע להסדיר בחוק את נושא הענקת אותות למנטרלים, על מנת להביע את התודה וההוקרה של מדינת ישראל למנטרלי אסון צ'רנוביל.
סעיף 2
לאור הניסיון של כשבע שנים שעברו מאז נחקק חוק המנטרלים ברור היום כי המרכז הרפואי שאמור היה לתפקד מכח סעיף 7 לחוק המנטרלים, אין בו תועלת משמעותית לציבור המנטרלים בישראל. מבקר המדינה בדימוס, השופט אליעזר גולדברג אף אמר, לפני מספר שנים, בישיבת הוועדה לביקורת המדינה (בראשה עמד אז ד"ר יורי שטרן ז"ל) כי פעילות המרכז הינה בגדר מחקר, ואינה מהווה מעקב רפואי. אשר על כן, מוצע לבטל את סעיף 7 לחוק המנטרלים ולקבוע כי התקציב המופנה היום למרכז רפואי (כ- 500,000 שקלים חדשים בשנה) ישמש להגדלת המענקים השנתיים למנטרלים. סכום ההגדלה בעקבות ביטול סעיף 7 לחוק יהיה 351 שקלים חדשים בשנה למנטרל.
סעיפים 3 ו-6
עם חקיקת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשס"א–2001, נקבע בסעיף 8(א) לחוק כי גובה תוספת סיוע לרכישת דיור למנטרלי אסון צ'רנוביל ייקבע בתקנות שיתקין שר הבינוי והשיכון באישור ועדת העליה, הקליטה והתפוצות של הכנסת. כוונת חברי הכנסת – יוזמי חוק המנטרלים (ובראשם – ח"כ ד"ר יורי שטרן ז"ל) היתה כי המנטרלים יזכו למענק דיור סביר שיאפשר להם לממן חלק ניכר ממחיר רכישת דירה צנועה. אולם, על אף שעברו כ- 8 שנים מאז נחקק חוק המנטרלים, שר הבינוי והשיכון טרם התקין תקנות שיהיה בהן כדי להניח את דעת הוועדה.
במצב דברים זה מוצע לקבוע את גובה הסיוע - מענק חד-פעמי בסך 9,000 שקלים חדשים, בחוק המנטרלים עצמו. בנוסף, על מנת לא להפלות לרעה את אותם המנטרלים אשר רכשו דירה בישראל לפני חקיקת חוק המנטרלים, מוצע לקבוע כי המענק החד-פעמי ישולם גם לכל אותם מנטרלים אשר רכשו דיור בשנים שעברו, ולאלמנות המנטרלים שנפטרו בישראל (הוראה זו כלולה בסעיף 6 להצעת החוק).
סעיף 4
מוצע לעדכן את סכום המענק השנתי למנטרל, על מנת שסך העלות של המענק הנוסף (מעבר לסכום ששולם למנטרל עד תיקון החוק בשנת 2006, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן) תעמוד על סך 3 מיליון שקלים חדשים, בתוספת סף 500 אלף שקלים חדשים אשר ייחסכו בעקבות ביטול סעיף 7 לחוק. סכום המענק המעודכן יהיה: 5842 שקלים חדשים בשנה (כיום: 4908 שקלים חדשים בשנה, כולל הצמדה למדד).
כן מוצע לקבוע הסדר של ניכוי מרוכז של דמי החבר לארגון היציג מהמנטרלים המעוניינים בכך – זאת בדומה להסדרים הקיימים בחקיקה ראשית לגבי נכי המלחמה בנאצים, נכי צה"ל וכו'.
במהלך חקיקת חוק המנטרלים ניתנה על ידי הרשות המבצעת הבטחה שהמענק הזניח שישולם למנטרל לפי החוק לא יפגע בזכאותם של מנטרלים להבטחת הכנסה או השלמת הכנסה. נציגי משרדי הממשלה הסבירו לחברי הכנסת שעצם הגדרת התשלום כ-"מענק" פותרת את הבעיה. אולם, במהלך השנים שעברו מאז חקיקת החוק ארעו מספר מקרים מצערים שבהם ניסו רשויות שונות לשלול ממנטרלים קשישים ונזקקים תוספת השלמת הכנסה. על מנת למנוע התרחשויות כאלה בעתיד מוצע לקבוע במפורש שמענק של מנטרל לא ייחשב להכנסה לצורך מבחני הכנסה שונים.
כיום מנטרלי אסון צ'רנוביל אינם מקבלים סיוע כלשהו ממדינות המוצא. אולם בתקווה שמאמצי הארגון היציג של מנטרלים לגרום למדינות המוצא של מנטרלים לשלם למנטרלים שעלו לישראל פיצויים ראויים יניבו פירות, מוצע להחיל את ההסדר הנ"ל גם על סיוע מצומצם שיקבלו המנטרלים מחו"ל (בתקווה שיקבלו).
בנוסף, מוצע לקבוע במפורש שסכום המענק שישולם למנטרל אסון צ'רנוביל לפי חוק המנטרלים לא יהיה ניתן לעיקול או שיעבוד – זאת בדומה להסדרים הקיימים בחוקים דומים אחרים (למשל, בחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954).
סעיפים 5 ו-7
בסעיפים 5 ו-7 להצעת החוק מוצע לקבוע כי מנטרל נזקק (דהיינו, מנטרל הזכאי לגמלת הבטחת הכנסה, קצבת נכות או קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה) יהיה זכאי להנחה בסך 75% ברכישת תרופות הכלולות בסל הבריאות – זאת בדומה להסדר הנהוג לגבי ותיקי המלחמה בנאצים נזקקים.
העלות התקציבית של הצעת החוק לא תעלה על 5 מיליון שקלים חדשים בשנה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת פניה קירשנבאום
(פ/1986/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13