הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 4,509 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 477473 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת דב חנין מוחמד ברכה חנא סוייד עפו אגבאריה פ/249/19 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שימוש בהפקעות לקידום דיור בר השגה לצעירים), התשע"ג–2013 תיקון סעיף 61א 1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–19651 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 61א(א) – (1) לפני ההגדרה "תכנית בסמכות ועדה מקומית" יבוא: ""דיור בר השגה לצעירים" – דיור המיועד למכירה או להשכרה לזוגות צעירים או לסטודנטים, חסרי דירה, במחיר שייקבע מטעמים חברתיים ובהתאם למצבם הכלכלי של הקונה והשוכר; התנאים לזכאות לדיור כאמור והמנגנון למכירה או להשכרה של הדיור כאמור ייקבעו בתקנות על ידי שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;"; (2) בהגדרה "תכנית בסמכות ועדה מקומית", במקום "(12)" יבוא "(13)". תיקון סעיף 62א 2. בסעיף 62א(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "(13) ייעוד שטחים לבניית דיור בר השגה לצעירים בשטחים המיועדים למטרה ציבורית, ובלבד שזכויות הבנייה בשטחים אלו יהיו בהתאם לזכויות הבנייה שנקבעו במגרשים הגובלים, בהתאם לתכנית המתאר המאושרת ובשינויים המחויבים מהתאמת המבנים לבנייה כאמור." תיקון סעיף 188 3. בסעיף 188(ב) לחוק העיקרי, אחרי "מיתקנים להספקת מים" יבוא "דיור בר השגה לצעירים". דברי הסבר חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, מתיר לוועדה מקומית לתכנון ובנייה להפקיע מקרקעין שנועדו בתכנית לצורכי ציבור. רשימת צורכי הציבור הקבועה בחוק אינה רשימה סגורה ומאפשרת לשר הפנים לקבוע כל מטרה ציבורית אחרת. הצעת חוק זו מבקשת לקבוע מטרה נוספת ברשימת צורכי הציבור שבגינן תותר הפקעת מקרקעין: "דיור בר השגה לצעירים". במציאות שנותרה היום מטרה זו חשובה לא פחות ממטרות ציבוריות אחרות שהוכרו בחוק אשר למענן ניתן להפקיע מקרקעי ציבור, כגון בתי משפט, תחנות כיבוי אש, משרדי רשויות מקומיות ועוד. בשנות החמישים הכיר המחוקק במטרה ציבורית שלמענה מותרת הפקעה לצורכי ציבור – שכונת מגורים לעולים חדשים, וזאת לאור צורכי השעה באותן השנים. מזה עשור שנים לפחות מוצפים בתי המשפט בעשרות תביעות השבה של מקרקעין שהופקעו לצורכי ציבור או הועברו לרשויות המקומיות במסגרת תכנית איחוד וחלוקה מחדש, ואשר לא נעשה בהם שימוש למטרה הציבורית שלשמה הופקעו, ולפיכך טוענים בעלי הקרקע המקוריים כי יש להשיב את הקרקע לבעלותם מכוח הוראות החוק. אלפי שעות דיונים משפטיים מעסיקים את רשויות השפיטה, פרקליטות המדינה, הרשויות עצמן ועוד, אין הלכה משפטית אחידה, כל מקרה נדון לגופו, יש מקרים בהם נעתר בית המשפט לתביעות ויש מקרים (הם רוב המקרים) שבהם התביעות נדחות. המציאות מלמדת כי לכל הרשויות המקומיות בארץ עשרות דונם של שטחים לבנייני ציבור שלא נבנו מסיבות שונות, והם עומדים שוממים, בלתי מנוצלים, "כעתודה לימים שיבואו". בפועל, בשטח כזה המיועד לבנייני ציבור שכבר מצוי בלב שכונת מגורים, קשה לממש מטרה ציבורית כלשהי מסיבות שונות, כגון העובדה כי בלב שכונת מגורים ותיקה הקמת מתנ"ס, מבנה דת או חינוך, מרכז תרבות וכדומה נחשבים בעיני התושבים כמטרד ופגיעה באיכות החיים, וכל ניסיון של הרשות המקומית לממש מטרה שכזו נכשל בדרך כלל והשטח המיועד לבניין ציבורי הופך במקרה הטוב לגינה ציבורית, או נותר שטח ריק, בלתי מנוצל. אשר על כן מוצע לערוך שינוי בחוק התכנון והבנייה שיאפשר לנצל בצורה מושכלת את הקרקע הציבורית שבידי הרשויות למטרה ציבורית חשובה לא פחות – דיור בר השגה לזוגות צעירים וזכאי משרד השיכון, על פי קריטריונים שיקבעו על ידי שר הפנים בהתייעצות שר השיכון. מכיוון שמדובר בשטחי קרקע הפזורים ברחבי הערים, ולא במקבץ קרקע שייצור שכונה לזוגות צעירים, יש בכך גם תרומה להתחדשות עירונית ולהצערת ערי המרכז המזדקנות לאור בריחת אוכלוסיה צעירה, וזאת על ידי שילוב של בנייה נקודתית בלב הערים לזוגות צעירים. בנוסף, כיום לא מתבצעת כל בנייה של דיור בר השגה או דיור ציבורי לזוגות צעירים, לסטודנטים או בודדים, לזוגות מבוגרים הזקוקים לדירות קטנות, במסלול של השכרה וכך קורה שעשרות אלפי זוגות צעירים "מחוסרי דיור", אינם מסוגלים לרכוש דירות במחירי השוק הגבוהים, ולכן גרים בשכירות, ונתונים לסחיטה של בעלי הבתים בנוגע לגובה שכר הדירה ותנאי הדיור. במקביל מוצע לתקן את סעיף 62א לחוק, המסמיך ועדה מקומית לאשר תכנית בסמכות ועדה מקומית על ידי הוספת סעיף אשר יבטיח כי היתרי בנייה במגרשים המיועדים למבנה ציבור יוצאו בצורה מבוקרת על פי תכניות נקודתיות – בסמכות ועדה מקומית, תכניות שיתנו לציבור את הזכות להגיש התנגדות ככל שהתכנית תפגע בציבור, כשהבנייה המותרת תהיה בהתאמה לבנייה הקיימת באזור בו ממוקם השטח לבניני הציבור. מוצע כי שר הפנים יוציא הנחיות מפורטות לרשויות שבהן יוסדר נושא הבנייה לזוגות צעירים על ידי הרשויות, וכן הנחיות לעניין ביצוע הבנייה, לדוגמה על ידי חברה כלכלית וכדומה, שיטות המכירה והשיווק, חיוב בנייה להשכרה של כל יחידות הדיור או רק חלק מהן, וכמובן פיקוח משרדי הממשלה הרלבנטיים על ביצוע מטלות אלו. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/2864/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13