הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 3,012 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 477933 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת מוחמד ברכה חנא סוייד דב חנין עפו אגבאריה פ/383/19 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – פסילת מפלגות ומועמדים על ידי בית המשפט) תיקון סעיף 7א 1. בחוק-יסוד: הכנסת1, בסעיף 7א – (1) סעיף קטן (ב) – בטל; (2) בסעיף קטן (ד), במקום "בועדת הבחירות המרכזית ובבית המשפט העליון" יבוא "בבית משפט העליון". תיקון חוק הבחירות לכנסת 2. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–19692 – (1) בסעיף 63א – (א) בכותרת השוליים, במקום "המנוע" יבוא "או רשימה המנועים"; (ב) בסעיף קטן (א) – (1) אחרי "מועמד מנוע" יבוא "או רשימה מנועה"; (2) במקום "לועדה המרכזית" יבוא "לבית המשפט העליון"; (3) במקום "החלטת הועדה" יבוא "החלטת בית המשפט העליון"; (ג) סעיפים קטנים (ב) עד (ד) – בטלים; (ד) במקום סעיף קטן (ה) יבוא: "(ה) בדיון לפי סעיף זה ידון בית המשפט העליון בשלושה שופטים ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר לוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-19 שלפני יום הבחירות."; (ה) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "(ו) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לדיון לפי סעיף זה, לרבות הגשת ערעור, צירוף צדדים, איחוד של ערעורים ומסירת הזמנות ומסמכים אחרים."; (2) בסעיף 64 – (א) בסעיף קטן (א), המילים "רשימת מועמדים, כולה או אחד משמות המועמדים שלא לפי סעיף 63א, או" – יימחקו; (ב) סעיף קטן (א1) – בטל; (ג) סעיף קטן (ב1) – בטל; (3) בסעיף 65, במקום "לפי סעיף 64" יבוא "לפי סעיף 63א". דברי הסבר ועדת הבחירות המרכזית היא גוף פוליטי שבראשו שופט בית משפט עליון, שלו קול אחד. המחוקק הפקיד בידי ועדת הבחירות את הסמכות הרגישה ביותר של אישור ופסילת מפלגות ומועמדים לכנסת. הפעלת סמכות כזו מחייבת זהירות וריסון, התבססות על עמדה ערכית ועניינית והשתחררות משיקולים פוליטיים, תוך הכרה שהזכות להיבחר היא זכות יסוד בחברה דמוקרטית והגבלתה צריכה להיות נדירה וכפופה לשיקולים מהותיים. ועדת הבחירות בהחלטותיה האחרונות הציבה את עצמה כגוף פוליטי וחסר מעצורים, שאינו מתחשב כלל בעקרונות היסוד של הפרלמנטריזם במדינת ישראל. מאז 1985 הופקדה בידי הוועדה סמכות לפסול רשימה אם יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה או הסתה לגזענות. מאוחר יותר תוקן הסעיף וקבע כי ניתן לפסול רשימה המבטאת תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, כך סמכות הוועדה הורחבה בצורה משמעותית. סמכות ערכית-מהותית זו אינה מתיישבת עם הפקדתה בידי גוף שחבריו, רובם ככולם, מעורבים בעשייה הפוליטית, השוקלים שיקולים פוליטיים, כפי שהובהר בצורה ברורה בשבוע שעבר. על רקע זה מוצעת הצעת חוק זו, לפיה פסילתה של רשימה או מועמד תתבצע על ידי גוף שיפוטי המרוחק מן העשייה הפוליטית הישירה. כיום ההכרעה הסופית מצויה במקרה של פסילת מועמד בידי בית המשפט שעליו לאשר את החלטתה של רשימת הבחירות. אם כך, אין סיבה שלא לתת בידיו את הסמכות להכריע בסוגיה מלכתחילה. כך יימנע ביזוי עקרונות הדמוקרטיה בידי גופים פוליטיים. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/929/17). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/3704/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13