הצעת חוק לדיון מוקדם

מס' פנימי: 478267 הכנסת התשע-עשרה יוזם: חבר הכנסת מאיר שטרית פ/427/19 הצעת חוק לתיקון פקודת המסים (גביה) (איסור הטלת עיקול על רכוש החייב בשל חובות חנייה), התשע"ג–2013 תיקון סעיף 4 1. בפקודת המסים (גביה)1 (להלן – הפקודה), בסעיף 4, בפסקה (1), בסופה יבוא "הוראות סעיף זה לא יחולו על גבייה של חובות בידי רשויות מקומיות בעניין הסדרי חנייה, אלא אם כן חלפה שנה מיום הטלת החוב לשעת העיקול." תיקון סעיף 7 2. בסעיף 7 לפקודה, בסופו יבוא: "(4) הוראות סעיף זה לא יחולו על גבייה של חובות בידי רשויות מקומיות בעניין הסדרי חנייה, אלא אם כן חלפה שנה מיום הטלת החוב לשעת העיקול." תיקון חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות 3. בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–19952, בסעיף 4, בסופו יבוא: "(ד) הוראות סעיף זה בדבר גביית ההוצאות לנקיטת הליכי הגבייה לא יחולו על החייב לעניין חובות בידי רשויות מקומיות בעניין הסדרי חנייה." דברי הסבר רשויות מקומיות מחלקות אלפי דוחות חנייה בחודש, כשמרבית הדוחות מטילים קנס שסכומו נע בין 100 ל-200 שקלים חדשים. אדם אשר לא משלם את הדוח בתוך שלושה חודשים, מוטלת עליו תוספת של 50% מסכום הקנס המקורי, כאשר מתווספת תוספת של 5% על כל חצי שנת פיגור נוספת. כאשר אדם לא משלם את הדוח בזמן, הרשות המקומית מוסמכת לעקל את רכושו או את חשבון הבנק של החייב בשל אותו חוב. נוצר מצב שבו אדם אשר חייב לרשות 100 שקלים חדשים חשבונו מעוקל והדבר עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך בעתיד. בנוסף, הרשות המקומית מטילה על החייב את תשלום הוצאות הגבייה, הוצאות שאינן מוטלות על ידי המשטרה המוסמכת אף היא לתת דוחות חנייה. נוצר מצב שבו הרשויות המקומיות מנצלות כלי זה על מנת לגבות סכומי עתק מהציבור במטרה להגדיל את הכנסותיהן מקנסות על עבירות חנייה. מוצע שרשות מקומית לא תוכל להטיל עיקולים על רכוש וחשבונות חייבים בגין דוחות חנייה אלא אם כן החייב מתחמק מתשלום חובו למעלה משנה, וכמו כן לא תוכל להטיל הוצאות גבייה על הליכי גבייה אלה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת מאיר שטרית (פ/3145/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13