הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 477406
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת דב חנין
מוחמד ברכה
חנא סוייד
עפו אגבאריה
פ/233/19
הצעת חוק אמנת ג'נבה, התשע"ג–2013
הגדרות
1.
בחוק זה, "אמנות ג'נבה" –
(1) האמנה להטבת מצבם של פצועים וחולים מבין אנשי הכוחות המזוינים בשדה הקרב1;
(2) האמנה להטבת מצבם של פצועים חולים ונטרפי אוניות מבין אנשי הכוחות המזוינים בים2;
(3) האמנה בדבר הטיפול בשבויי מלחמה3;
(4) האמנה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה4.
תוקף
2.
לאמנות ג'נבה יהיה תוקף של חוק.
עונשין
3.
המפר את אחד הסעיפים באמנות ג'נבה המפורטים בתוספת, בין בישראל בין מחוץ לישראל, תהיה אזרחותו אשר תהיה, דינו –
(1) במקרה של הפרה חמורה הגורמת להריגת אדם מוגן בכוונה תחילה – מאסר עולם;
(2) בכל מקרה של הפרה חמורה אחרת – מאסר 15 שנים.
הסכמת היועץ המשפטי לממשלה
4.
לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, אלא בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.
ביצוע ותקנות
5.
שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תוספת
(סעיף 3)
1. סעיף 50 לאמנה להטבת מצבם של פצועים וחולים מבין אנשי הכוחות המזוינים בשדה הקרב מ-12 באוגוסט 1949;
2. סעיף 51 לאמנה להטבת מצבם של פצועים, חולים ונטרפי אוניות מבין אנשי הכוחות המזוינים בים מ-12 באוגוסט 1949.
3. סעיף 130 לאמנה בדבר טיפול בשבויי מלחמה מ-12 באוגוסט 1949.
4. סעיף 147 לאמנה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה מ-12 באוגוסט 1949.
דברי הסבר
ארבע אמנות ג'נבה להגנה על קורבנות המלחמה מיום י"ז באב התש"ט (12 באוגוסט 1949) מהוות את התשתית למשפט הבינלאומי ההומניטרי, המעניק הגנה אלמנטרית לקורבנות המלחמה, הן לכוחות המזוינים והן לאזרחים בימי מלחמה לרבות אזרחים בשטח המוחזק (האמנה הרביעית).
מדינת ישראל הצטרפה לאמנות ג'נבה ביום י' בחשון התשי"א (21 באוקטובר 1950) ובכך מחייבת האמנה את המדינה במישור הבינלאומי. מדינת ישראל הצהירה כי היא מקבלת על עצמה את הוראות אמנות ג'נבה, אך עד היום לא נקבע תוקף של חוק לאמנות אלה.
בית המשפט העליון חזר ופסק, כי כל עוד האמנות הן יצירת משפט בינלאומי הסכמי ולא מנהגי אין לאמנות אכיפה בבית המשפט הישראלי והעותר בבית המשפט הגבוה לצדק אינו יכול להתבסס על האמנה, (בג"ץ 606/78 איוב ואח' נ' שר הבטחון ואח', פ"ד ל"ג(2) 113, ורבים נוספים).
מדינת ישראל פתחה את שערי בג"ץ בפני עותרים תושבי אזור יהודה, שומרון ועזה, אך בהעדר חוק הקולט את האמנה הרביעית במשפט הישראלי הפנימי נמנעת מהעותרים האפשרות לממש את הזכויות ההומניטריות האלמנטריות המוענקות על פי האמנה הרביעית. בעצם כך, נפגע באופן משמעותי היקף התשובות שבית משפט מוסמך לתת לעותרים אלה. כך אומר השופט ויתקון – "טעות היא לחשוב... כי אמנת ג'נבה אינה חלה על יהודה והשומרון. היא חלה, אף כי... אין היא "שפיטה" בבית משפט זה" (בג"ץ 390/79 דויקאת ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', פ"ד לד(1) 1, 29).
אי אכיפתה של האמנה הרביעית גוררת ביקורת מבית ומחוץ ועומדת בניגוד מפורש להצהרות הממשלה.
מטרתה של הצעה זו היא להביא לקליטתן של אמנות ג'נבה במשפט הישראלי הפנימי, ובכך ליתן מעמד משפטי אכיף בחוק הישראלי להוראות הומניטריות בסיסיות ומקובלות שאומצו על-ידי למעלה מ-140 מדינות בעולם. בנוסף, הצעה זו מורה, כמו במדינות נאורות אחרות שאימצו את האמנות, על עונשים שיוטלו על המפרים הפרה חמורה. הניסיון מוכיח שאין סתירה בין קיום האמנות לבין צרכי הביטחון, ניהול מלחמה והשלטת חוק וסדר בשטחים המוחזקים.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/1131; פ/265/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/682/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13