הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 478601 הכנסת התשע-עשרה יוזמת: חברת הכנסת מירי רגב פ/497/19 הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – השתמטות משירות ביטחון), התשע"ג–2013 תיקון סעיף 92 1. בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–19551 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 92, במקום הרישה עד המילים "חמש עשרה שנה" יבוא "חייל או משתמט מגיוס כמשמעותו בסעיף 94ב, שערק מן הצבא, דינו – מאסר עשר שנים; נעברה העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו, בעת מלחמה מצב מיוחד בעורף כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–19512, או בעת שהיה בתוקף לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח–20083 , דינו מאסר חמש עשרה שנה". תיקון סעיף 93 2. בסעיף 93 לחוק העיקרי, במקום "חייל שנעדר משירות" יבוא "חייל או משתמט מגיוס כמשמעותו בסעיף 94ב, שנעדר משירות". הוספת סעיף 94ב 3. אחרי סעיף 94א לחוק העיקרי יבוא: "השתמטות משירות ביטחון 94ב. (א) מיועד לשירות ביטחון או יוצא צבא, אשר נקרא להתייצב לשירות ביטחון לפי פרק ג' לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–19864 (להלן – חוק שירות ביטחון), ולא התייצב לשירות במועד הנקוב בצו (להלן – משתמט מגיוס), דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם כן הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך. (ב) נמשכה ההשתמטות למעלה משנה מאז המועד הנקוב בצו, דינו מאסר חמש שנים, אלא אם כן הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך. (ג) בסעיף זה, "יוצא צבא" ו"מיועד לשירות ביטחון" – כהגדרתם בחוק שירות ביטחון." תיקון חוק שירות ביטחון 4. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–19865, בסעיף 35, במקום הסיפה החל במילים "ללא צידוק" יבוא "במועד – רואים אותו כמשתמט מגיוס כמשמעותו בסעיף 94ב לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955." דברי הסבר עבירת העריקה, הקבועה בסעיפים 92 ו-93 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 (להלן – החוק), לא תוקנה מאז נחקק החוק בשנת 1955. למרבה הצער, מדובר בעבירה אשר הפכה בשנים האחרונות "אות מתה", ונעשה בה שימוש באופן ספורדי בלבד (מקרים בודדים בשלושים השנים האחרונות). בעבר, בעיקר באמצע שנות ה-50, בשנות הקמת המדינה, נעשה שימוש תדיר יותר בעבירה, ואולם מאז ועד היום נשמר השימוש בעבירה אך ורק למקרים קיצוניים וחריגים, שבהם סבורה התביעה הצבאית כי יש ביכולתה להוכיח כי החייל נעדר מיחידתו שלא ברשות, מתוך כוונה מיוחדת שלא לחזור לשירות בצבא, לעולם. על פי נוסחו של הסעיף כיום, ספק רב אם ניתן להעמיד לדין משתמטי גיוס בעבירת עריקה מכוח סעיף 92 לחוק, וזאת בין היתר מפאת אי קיומו של המונח "משתמט גיוס" בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, בכלל, ובסעיף 92, בפרט. אי לכך, ומתוך רצון לאפשר העמדתם לדין של משתמטי גיוס בעבירה של עריקה, מן הראוי להוסיף את המונח "משתמט גיוס" לסעיף 92, כפי המוצע. נוסף על כך, על פי המצב כיום, יש קושי ממשי לבסס הרשעה פלילית נגד חייל או משתמט מגיוס בעבירת עריקה על פי סעיף 92 לחוק, נוכח קיומו של עונש בן חמש עשרה שנות מאסר לצד העבירה. מצב זה הוביל לא אחת לזיכויים של חיילי צה"ל אשר הועמדו לדין על בסיס סעיף 92 לחוק, וזוכו מעבירה זו מפאת עקרון ההגנה מן הצדק, בשל חוסר הקורלציה בין הענישה המחמירה הקיימת בצדו של סעיף 92 (כאמור, עד 15 שנות מאסר) ובין המעשה. אי לכך, מוצע לקיים מנגנון דיפרנציאלי במסגרת סעיף 92, ולפיו העונש בצד העבירה יועמד על עשר שנות מאסר, ובנסיבות מחמירות, כלומר בעת פעולה קרבית של יחידת הנאשם או בעת ששרר מצב של מלחמה, מצב מיוחד בעורף או נסיבות חירום שבעקבותיהן הוצאו "צווי 8" , יועמד העונש על חמש עשרה שנות מאסר. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/4541/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13