הצעת חוק לדיון מוקדם
מס' פנימי: 477702
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת דב חנין
מוחמד ברכה
חנא סוייד
עפו אגבאריה
פ/263/19
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – עידוד מבני ציבור מקיימים), התשע"ג–2013
מטרת החוק
1.
מטרת חוק זה להחיל חובת תכנון ובניית בנייני ציבור באופן שיבטיח שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, קידום החיסכון באנרגיה ובמים, מניעת הפגיעה בקרקע וצמצום זיהום המים והאוויר, לרבות צמצום פליטת גזי חממה וצמצום מפגעים סביבתיים אחרים, והכל לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן וקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.
הוספת פרק ה'1ב
2.
בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–19651, אחרי סעיף 158ו4 יבוא:
"פרק ה'1ב: בנייה בת קיימא
הגדרות
158ו5.
בפרק זה –
"בניין ירוק" – כהגדרתו בתקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה;
"בניין ציבורי חדש" – בניין שהוחל בתכנונו או בהקמתו לאחר תחילת חוק זה וזכויות הבעלות או החכירה לדורות בו הן של גוף ציבורי או בניין כאמור שלפחות 50% מעלויות מימון בנייתו הן מכספי גוף ציבורי;
"גוף ציבורי" – המדינה, מוסדותיה או רשויותיה לרבות משרדי ממשלה ויחידות סמך, תאגיד שהוקם בחוק, חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19752, וכן גוף מתוקצב וגוף נתמך כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19853;
"מעריך" – כמשמעותו בתקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה;
"תקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה" – תקן ישראלי ת"י 5281 לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה ("בניינים ירוקים"), כפי שמתעדכן מעת לעת, אשר עותק ממנו מתפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים ומופקד לעיון הציבור במשרדי כל מוסד תכנון.
חובת בנייה בת קיימא
158ו6.
(א) לא יחליט מוסד תכנון על הפקדתה של תכנית ולא יאשר תכנית המתייחסת לבניין ציבורי חדש אלא אם כן נכללו בה הוראות המתנות מתן היתר לבנייתו בקיומם של תנאי התקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה, כאמור בסעיף 158ו7.
(ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו על ידי היועץ הסביבתי של מוסד התכנון, באישור מוסד התכנון, בתוך 30 ימים מיום שהתבקש לעשות כן.
היתר לבניין ירוק
158ו7.
לא ייתן מוסד תכנון היתר לבניין ציבורי חדש אלא אם כן נקבע על ידי מעריך כי הוא בניין ירוק."
דברי הסבר
האדם והסביבה קשורים ביניהם בקשר של יחסי גומלין. האדם משפיע על הסביבה, מפתח ומשנה אותה וזו, כפועל יוצא, משפיעה על בריאותו של האדם ועל איכות חייו. התפיסה הנוהגת כיום בעולם היא תפיסה סביבתית כוללת של חברה, כלכלה ואיכות חיים השלובים האחד בשני, שבה אחד הערכים החברתיים הראויים להגנה הוא זה של שמירה על משאבי הטבע.
הצורך בשמירה על משאבי הטבע וניצולם הזהיר, תוך שמירת האיזון בין השימור לפיתוח בא לידי ביטוי בתופעת ההתחממות הגלובלית. בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית בריכוז גזי החממה באטמוספרה. התוצאה היא תהליך של התחממות כדור הארץ. ההשפעות הצפויות של ההתחממות הגלובלית הן עלייה בתכיפות גלי חום, התרבות אירועים של הצפות ושיטפונות, ריבוי אזורים מוכי בצורת, עליית פני הים ועוד. רוב גזי החממה נפלטים בעיקר משריפה של דלקים לצורך יצירת אנרגיה.
מטרתה של הצעת חוק זו לעודד שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, להפחית את צריכת האנרגיה.
מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה ולהוסיף בו פרק אשר יעסוק בבנייה בת קיימא. מדיניות סביבתית המעודדת בנייה בחומרים ובטכניקות ידידותיות לסביבה הופכת מקובלת בעולם. מדינות וערים שונות בעולם אימצו תקנים לבנייה בת קיימא ואף פיתחו מערכות של תמריצים לעידוד השימוש בתקן זה.
לבנייה השפעה ישירה על הסביבה – על הקרקע והשטחים הפתוחים, על צריכת האנרגיה, על השימוש במים, על הטיפול בפסולת, החשיפה לרעש ועוד. בנייה בת קיימא היא בנייה אשר תבטיח ניצול יעיל וחסכוני של משאבי הטבע תוך מזעור הפגיעה בסביבה וחסכון בעלויות כלכליות לציבור ולרשויות. בישראל קיים תקן רשמי לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה, ת"י 5281 משנת 2005, אולם אין כיום חובה לבנות לפיו. לפיכך, מוצע להחיל בהדרגה חובת בנייה בת קיימא בהתאם לתנאי התקן כאמור, באופן שתחול תחילה על בניינים ציבוריים חדשים שיבנו.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת אופיר פינס-פז ויוחנן פלסנר (פ/3094/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת אופיר פינס-פז ויוחנן פלסנר (פ/747/18), ועל ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/897/18).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1742/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13