הצעת חוק לדיון מוקדם

מס' פנימי: 477974 הכנסת התשע-עשרה יוזם: חבר הכנסת נחמן שי פ/297/19 הצעת חוק רשות השידור (תיקון – ערוץ שידורים בערבית ובאנגלית), התשע"ג–2013 הוספת סעיף 48א 1. בחוק רשות השידור, התשכ"ה–19651 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 48 יבוא: "ערוץ שידורים בשפה הערבית והאנגלית 48א. (א) הרשות תקיים שידורים כאמור בסעיף 3(11) בשפה הערבית, וכן שידורים בשפה האנגלית, ברדיו ובטלוויזיה, במשך 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. (ב) השידורים כאמור בסעיף קטן (א) יהיו ברמה נאותה וברמת טכנולוגיה שתבטיח כי הם יגיעו לאוכלוסייה דוברת הערבית והאנגלית, בארץ ובמדינות שכנות; השידורים יופצו לכל ארצות המזרח התיכון, ויועברו באמצעות שידור לווייני פתוח, לא מקודד ושניתן לקליטה חופשית. (ג) התכניות יכללו מהדורות חדשות, הפקות חדשות וישנות, ושידורים חוזרים במשך כל שעות היממה." תחילה 2. (א) השר יגבש תכנית להוצאתם אל הפועל של שידורים כאמור בסעיף 48א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, לא יאוחר מ-30 ימים לאחר יום פרסומו של חוק זה. (ב) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. דברי הסבר עידן התקשורת החדש מחייב התמודדות מסוג שונה בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית. מגמות של דה-לגיטימציה וערעור על זכותה של מדינת ישראל להתקיים, מתרחבות ותופסות תאוצה בקרב חלקים רבים יותר של דעת הקהל העולמית. תהליכים אלה לרוב נישאים על גבה של המדיה החדשה, הקובעת במידה רבה את מהירות והיקף התפשטותה של התופעה. המרחב הערבי התקשורתי, הכולל שידורי טלוויזיה, שידורי רדיו, אתרים באינטרנט ועיתונות מקומית ובין ערבית, הפך לאחת מזירות ההתרחשות החשובות והמשפיעות ביותר בעולם הערבי. התמודדות ההסברה הישראלית עם קהלי היעד דוברי השפה הערבית הפכה זה מכבר לקשה ומורכבת, בין היתר, נוכח התחרות עם תקשורת ערבית עוינת, חזקה ומתפתחת. נוכח מציאות זו, כבר בשנת 2007 המליץ משרד מבקר המדינה לפעול לאלתר ובאופן יסודי ככל הדרוש לשיפור ההסברה הן לעולם הערבי, הן לתושבי הרשות הפלסטינית והן לדוברי השפה הערבית בישראל. ממשלות ישראל לדורותיהן זיהו צורך חיוני זה כבר לפני עשור. באוגוסט 2001 החליטה ממשלת ישראל (בהחלטה מספר 593) להרחיב את שידורי הטלוויזיה בערבית ובאנגלית, שיועברו באמצעות שידור לווייני פתוח, וכן באמצעות הכבלים ושידורים ישירים בלוויין. הממשלה קבעה בהחלטתה דאז תקציב חד-פעמי של 5 מיליון שקלים חדשים שיועדו לחכירת מקטעי לוויין. בהחלטת הממשלה על הקמת מערך הסברה לאומי מיולי 2007 (החלטה מספר 1936) הוחלט בנוגע לאמצעי השידור הישראלים לעולם הערבי, כי יש להטיל על השר הממונה על רשות השידור להציע לממשלה בתוך 30 ימים הצעה להגדלת טווח השידור של קול ישראל בערבית ולשדרוג משמעותי של טווח השידור של שידורי הטלוויזיה בערבית. חודשיים לאחר מכן דנה הממשלה ברפורמה ברשות השידור ובתכנית לשיקום השידורים בשפה הערבית. בהחלטת הממשלה מאותו מועד (החלטה מספר 2373 מספטמבר 2007) נקבע כי בהמשך להחלטתה מיולי, יפנה השר לרשות השידור על מנת שתפעל לקיום הוראות סעיף 3(11), כסימונו אז, לחוק רשות השידור, התשכ"ה–1965, בדבר קיום שידורים ברמה נאותה וברמת טכנולוגיה אפקטיבית לאוכלוסייה דוברת הערבית, בארץ ובמדינות השכנות. עוד הוחלט כי השר יפנה לרשות השידור כדי שתגבש בתוך 30 ימים תכנית להוצאתם אל הפועל של שידורים כאמור בשפה הערבית ברדיו ובטלוויזיה, עד 24 שעות שידור ביממה. בדוח מבקר המדינה, דוח שנתי 60א (ינואר 2010), העיר המבקר על כך שהחלטות הממשלה מיולי 2007 ומספטמבר 2007 בתחום השידורים הממלכתיים בשפה הערבית טרם מומשו עד מועד סיום הביקורת. המבקר אף הדגיש כי אסור להשלים עם מצב שבו לא יינתן הלכה למעשה מענה הולם בחזית התקשורתית-הסברתית בשידורים אפקטיביים להסברת תמונת המצב ועמדותיה של המדינה לקהלי היעד בשפה הערבית, בדגש על עת חירום. המשך המחדל רב השנים של היעדר שידור ישראלי ממלכתי לקהלי היעד דוברי השפה הערבית גם במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, ממחיש ביתר שאת צורך חיוני זה. בהצעת חוק זו מוצע לתקן את המחדל רב השנים עליו דיבר מבקר המדינה, ולהקים ערוץ שידורים בשפה הערבית והאנגלית, שיועבר באמצעות שידור לווייני פתוח, לא מקודד ושניתן לקליטה חופשית, ויופץ לכל ארצות המזרח התיכון. חיוניותו של ערוץ זה הוכרה כבר בעבר במסגרת החלטות ממשלה שונות – שאף הקצו לכך מסגרת תקציב מיוחדת, בדוחות מבקר המדינה, ובדוח ועדת מימון שעמד ברקע החלטות הממשלה שנמנו בדברי הסבר אלה. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3074/18), ועל ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי (פ/3318/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13