הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 477213
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת זהבה גלאון
אילן גילאון
ניצן הורוביץ
מיכל רוזין
עיסאווי פריג'
תמר זנדברג
פ/154/19
הצעת חוק העונשין (תיקון – חובת פיצוי נפגע עבירה וחובת הנמקה), התשע"ג–2013
תיקון סעיף 77
1.
בחוק העונשין, התשל"ז–19771, בסעיף 77, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) הורשע אדם בביצוע עבירת מין או עבירת אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–20012, יחייבו בית המשפט, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום כאמור בסעיף קטן (א) לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו, אלא אם כן החליט שאין מקום לעשות כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו."
דברי הסבר
חוק העונשין, התשל"ז–1977, מסמיך את בית המשפט לחייב אדם שהורשע בביצוע עבירה לשלם פיצויים לאדם שניזוק מהעבירה. עם זאת, מדובר בסמכות שברשות, אשר איננה מחייבת את בית המשפט לפסוק פיצויים. כמו כן, לא קיימת כל חובה על בית המשפט לנמק את החלטתו במקרה שבו אינו מחייב בפיצוי לנפגע העבירה.
הצעת החוק הנוכחית מבקשת לתקן מצב זה ביחס לנפגעים מהעבירות החמורות ביותר, כגון בני משפחות נרצחים ונפגעי עבירות מין ואלימות חמורות, היות שאין חולק כי הם ניזוקו עקב העבירה שבוצעה כלפיהם או כלפי יקיריהם.
בצד שיקול הדעת שנמסר לבית המשפט בפסיקת הפיצויים, חלה עליו חובה לנמק את הטעמים המיוחדים אשר הביאו להימנעותו מלפסוק פיצוי. מוצע כי לגבי נפגעי עבירות מין ואלימות חמורה פסיקת פיצויים תהיה ברירת המחדל, ואי פסיקתם תחייב את בית המשפט לנמק את שיקוליו.
הלכה פסוקה היא כי חיוב נאשם בפיצוי נפגע עבירה יש בו כדי לקדם גם את תכליותיו של המשפט הפלילי, אשר אחת מהן היא הגנה על זכויות נפגעי עבירה, וכן שסכום הפיצוי אינו קשור מטבעו ביכולתו הכלכלית של הנאשם. בית המשפט קבע כי נקודת המוצע המשותפת לתכליות השונות שיש לפיצוי נפגע העבירה היא כי בין אם מדובר בהוראה עונשית ובין אם מדובר בהוראה אזרחית, הרי שהיא נועדה בראש ובראשונה לסייע לקרבנות העבירה, ולהקל עליהם את מסלול שיקומם.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת נאדיה חילו (פ/2999/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3781/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13