הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 477774 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת שלי יחימוביץ' חיים כץ פ/491/19 הצעת חוק העונשין (תיקון – עובדים בשירות הציבור), התשע"ג–2013 תיקון סעיף 34כד 1. בחוק העונשין, התשל"ז–19771 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 34כד, בהגדרה "עובד הציבור", בסופה יבוא: "(12) כל עובד המבצע את מלאכתו אצל מעביד בחלופות (1) עד (8), או עובד של תאגיד המספק שירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–19572, או המספק שירות לגופים כהגדרתם בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]3, או בתוספת לחוק זה, ושמעבידו אינו הגוף הציבורי שבו העובד מבצע את מלאכתו, ולרבות מי שהוא בעל מקצוע או בעל ידע מיוחד שהתקשר בחוזה עם מזמין לשם ביצוע עבודה אישית, שלא על בסיס קבוע ושלפחות 75% מהכנסתו מיגיעה אישית לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודת מס הכנסה באותה תקופת התקשרות מקורם בהתקשרות עם אותו מזמין." הוספת סעיפים 34כה ו-34כו 2. אחרי סעיף 34כד לחוק העיקרי יבוא: "סייג לאחריות פלילית של עובד הציבור 34כה. לא יישא אדם באחריות פלילית בהתאם להגדרה הנובעת מסעיפים 34כד(12), 277 עד 280, 284, 285, 290 ו-293 עד 297, אלא בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן: (1) במהלך העסקתו זכה העובד או נותן השירותים לתנאי העסקה ושכר שאינם נופלים מאלו של עובד המועסק בתפקיד דומה באופן ישיר; (2) נציבות שירות המדינה תמציא אישור לעובדים כאמור לא יאוחר מ-60 ימים לאחר תחילת העסקתם, ולגבי עובדים שאינם עובדי מדינה, הממונה על השכר; (3) אם לא נמצא עובד בתפקיד מקביל, אשר לו יושוו תנאי העבודה והשכר, ייקבעו השכר ותנאי העבודה בהתאם לאלה החלים על מרבית העובדים אצל המעסיק הציבורי אצלו הוא מבצע את מלאכתו. שירותים נוספים 34כו. שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט, של הכנסת של הכנסת, רשאי להוסיף שירותים ציבוריים נוספים לעניין סעיפים 34, 277 עד 280, 284, 285, 290 ו-293 עד 297." תיקון סעיף 290 3. בסעיף 290(ב) לחוק העיקרי, במקום "לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור" יבוא "כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק זה." דברי הסבר הצעת חוק זו מוגשת בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בדנ"פ 10987/07 מדינת ישראל נ' ברק כהן מיום 2.3.2009. בפסק הדין התבררה פרשה עגומה שבה ברק כהן, מאבטח שהועסק בידי חברת אבטחה והוצב במשרד הפנים במזרח ירושלים, ניצל את מצוקת הפונים ונטל מהם כספים על מנת לזרז את קבלת השירות מפקידי המשרד. עשרות אלפי עובדים פועלים כיום בשירות הציבורי אך לא מועסקים ישירות באמצעותו. הם מבצעים תפקידים שבעבר אוישו על ידי עובדי מדינה. מדובר בתהליך אשר הלך והתגבר בעשור האחרון בעיקר עקב התביעה להתייעלות, אשר גרמה למשרדי ממשלה להעדיף "קניית שרותים" כגון שמירה, נקיון, מחשוב ועוד – אשר משמעותה תקצוב כ"א בתקציבי קניות במקום בתקנים, והעסקה שאינה ישירה אלא באמצעות מתווך, הקבלן "נותן השירות". עובדים אלו מכונים עובדי קבלן, ומעסיקם הפורמאלי, אחרי שהתקשר בחוזה עם הגוף הציבורי, הוא קבלן שירותים או קבלן כוח אדם. עובדים אלה מועסקים בתנאים הנופלים במידה רבה מאלו של העובדים בשירות המדינה והגופים הציבוריים. הם משתכרים שכר נמוך ביותר ועובדים בדרך כלל על בסיס שעתי, הם אינם מאוגדים, ואין להם כל בטחון תעסוקתי. בשורה של ביקורות שנעשו בשנים 2006-2008, חשף החשב הכללי במשרד האוצר שורה ארוכה של פגיעות שיטתיות בזכויות המגן של אותם עובדים. מטרתה של הצעת חוק זו היא להסדיר את סוגיית החובות והאיסורים הפליליים שיש להחיל על עובדים המועסקים בשירות הציבור אך לא באופן ישיר על ידי המעסיק הציבורי. הצעת חוק זו מונחת בשים לב בו זמנית לכך שיש מחד גיסא להגן על הציבור מפני פגיעה בטוהר המידות על ידי מי שמועסק במוסדות ציבוריים אך לא מועסק בהעסקה ישירה, ועם זאת יש בידו לעשות שימוש לרעה בתפקידו במסגרת מגעיו עם הציבור, ומאידך גיסא להסדיר את זכויותיהם של עובדים אלה כך שיעלו בקנה אחד עם הדרישה להטיל עליהם חובות במסגרת המשפט הפלילי. זאת באופן שלא ייווצר מצב לא סביר, לא צודק ולא חוקתי, שבו המדינה אינה אחראית לעובד הקבלן, לזכויותיו ולתשלום שכרו – אך מחילה עליו את כל החובות החלים על עובד מדינה במשפט הפלילי. כאמור, בפרשת ברק כהן, קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן להרחיב את פרשנות המונח "עובד ציבור" על דרך של חקיקה שיפוטית בדיני העונשין, וכי אי אפשר להרשיע את המאבטח בעבירה של שימוש לרעה בכוח המשרה אלא בעבירות השוחד. תיקון זה נועד גם להסדיר את ההגנה על עובדים אלו נוכח קביעתו של בית המשפט העליון כי על עובדי הקבלן לא חלות ההגנות הבסיסיות שמעמיד המשפט הפלילי לעובד ציבור במילוי תפקידו, כגון העלבת עובד ציבור. מוצע אפוא כי תנאי מקדמי להחלת החובות והאיסורים מהדין הפלילי המיוחד לעובדי ציבור על מי שאינו מועסק באופן ישיר על ידי המדינה, ויתר הגופים הציבוריים הנמנים כיום בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל"ז–1977, יהיה כי לעובדים המועסקים בצורות העסקה עקיפות יינתנו שכר ותנאי עבודה דומים לאלה של עובדי הגוף הציבורי שבו הם מוצבים. להצעת חוק זו אין עלות תקציבית אלא אם כן המדינה תחליט שהיא מבקשת להחיל את הדין הפלילי החל על עובדי ציבור גם על עובדי הקבלן המוצבים במתקניה וליצור שוויון בין זכויות לחובות. יודגש כי אין באמור בהצעת חוק זו כדי ליתן הכשר למעשים פסולים או פטור גורף מכל אחריות פלילית. בפרשת ברק כהן סבר שופט המיעוט כי נוכח ניצול המצוקה של הפונים למשרד הפנים היה ראוי להרשיע את המאבטח בעבירת העושק. כך גם לגבי עבירות אחרות בחוק העונשין אשר ייחודיות לעובדי ציבור ואשר אפשר למצוא איסורים מקבילים או דומים בעבירות הכלליות החלות על כל אדם ועובד. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/2055/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13