הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 5,751 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 477717 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת דב חנין מוחמד ברכה חנא סוייד עפו אגבאריה פ/65/19 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום), התשע"ג–2013 תיקון סעיף 59 1. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–19821 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 59, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) (1) משך זמן החקירה המשטרתית לא יעלה על פרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לבירור העניין החל מיום פתיחת החקירה, ובכל מקרה לא יעלה על תקופת הזמן הקבועה בסעיף קטן (2). (2) משך החקירה המשטרתית לא יעלה על התקופות המנויות להלן: (א) בעבירה מסוג חטא – עד 6 חודשים; (ב) בעבירה מסוג עוון – עד שנה; (ג) בעבירה שדינה מאסר בין שלוש לעשר שנים – עד שנתיים; (ד) בעבירה שדינה 10 שנות מאסר או יותר לא יוגבל משך החקירה. (3) על אף הוראות פסקות (1) ו-(2), רשאי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לכך להתיר בנסיבות מיוחדות חריגה ממשכי הזמן הקבועים בפסקה (2) לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים ולחזור ולהתיר חריגה כאמור מעת לעת; טעמיה המיוחדים של החלטה על מתן ארכה לפי פסקה זו יירשמו בצדה. (4) בפסקה (3) ובסעיף 61(ג), "נסיבות מיוחדות" – לרבות פעולות חקירה מחוץ לשטח ישראל וחקירות שבהן עניין מיוחד לציבור. (5) לא יקבל בית המשפט ראיות שהושגו בחקירה שנערכה בניגוד להוראות סעיף זה או בניגוד להוראות סעיף 61, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. (6) אין בהוראת סעיף זה בכדי לפגוע בהוראות כל דין אחר.". תיקון סעיף 61 2. בסעיף 61 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) ביקש התובע לערוך השלמת חקירה כאמור בסעיף קטן (א), יתחום מראש את משך הזמן המותר להשלמת החקירה וזאת בהתייעצות עם צוות החקירה, ובלבד שהתקופה שתיקבע לא תעלה על שלושה חודשים. (ג) פרקליט המחוז רשאי בנסיבות מיוחדות להאריך את משך הזמן שנקבע להשלמת החקירה כאמור בסעיף קטן (ב) לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים ולחזור ולהאריך את משך הזמן כאמור מעת לעת; טעמיה המיוחדים של הארכה לפי סעיף קטן זה יירשמו בצדה." תיקון סעיף 62 3. בסעיף 62 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) אדם שיש להעמידו לדין יגיש נגדו תובע כתב אישום לבית המשפט. (ד) כתב האישום יוגש במועד שאינו מאוחר מן המועד הקבוע להלן: (1) בתיקים שבהם מטפל תובע משטרתי – עד תשעה חודשים מיום סיום החקירה; (2) בתיקים שבהם מטפל תובע מפרקליטות המדינה או מפרקליטות המחוז – עד שנים עשר חודשים מיום סיום החקירה; (3) באישומים לפי העבירות המנויות בתוספת הרביעית – עד שמונה עשר חודשים מיום סיום החקירה. (ה) לא ידון בית המשפט בכתב אישום שהוגש בניגוד להוראות סעיף קטן (ד). " ביטול סעיף 67 4. סעיף 67 לחוק העיקרי – בטל. הוספת תוספת רביעית 5. אחרי התוספת השלישית לחוק העיקרי יבוא: "תוספת רביעית (סעיף 62 (ד)(3)) 1. עבירות מסוג פשע חמור. 2. עבירות הנדרשת בהן חקירה הכוללת גביית עדויות או השגת מסמכים מגורמים הנמצאים מחוץ לישראל." דברי הסבר כללי ההמתנה של אדם לתום החקירה המשטרתית מותירה אותו באי ודאות לגבי עתידו, ולכך השלכות משמעותיות על חייו. יתר על כן, לעתים יש בכוחה של החקירה לפגוע בכבודו ובשמו הטוב של החשוד, במעמדו החברתי, במקור פרנסתו ובאינטרסים חשובים אחרים שלו ובתפקודו של גוף שבו הוא ממלא תפקיד. על כן, מן הראוי לצמצם את משך התנהלות החקירה במטרה להפחית עד כמה שניתן את הפגיעה במי שמתנהלת נגדו חקירה. הסעיף מביא לידי ביטוי את החשיבות שרואה המחוקק בצמצום משך החקירה, תוך שהוא יוצר איזון בין זכויות חשודים ונחקרים לבין אינטרס הציבור במיצוי הליכי החקירה עד תום ואכיפת החוק. הוראת חוק זו אינה נוגעת לפעולות המשטרה לשם איסוף מידע מודיעיני, שכן הידיעה בדבר ביצוע העבירה המוזכרת בסעיף 59 כמועד פתיחת החקירה מתגבשת רק בסוף תהליך איסוף המידע. מועד תחילת החקירה, שבו עוסק סעיף זה, הוא המועד שבו התגבש חשד בביצוע עבירה ע"י אדם או תאגיד. לסעיף 59(ב)(1) המוצע אם ניתן לעשות כן, חובתם של גורמי החקירה לצמצם את משך החקירה למינימום – אף פחות מאשר משכי הזמן הקבועים בסעיף (ב)(2). לסעיף 59(ב)(2) המוצע סעיף זה קובע משכי זמן שונים המותרים לחקר חשדות שונים. הסעיף מבחין בין עבירות לפי סוגן ולפי חומרתן, מתוך הכרה במורכבות השונה של החקירה של עבירות מסוגים שונים, ובכך שהאינטרס הציבורי באכיפת החוק בעבירות חמורות מצדיק הארכת משך החקירה על אף הפגיעה הנגרמת כתוצאה מחקירה ממושכת יותר. משכי הזמן הקבועים בסעיף הם משכי זמן מרביים והציפייה היא לכך שחקירות של עניינים פשוטים יארכו תקופות קצרות בהרבה מאלו הקבועות בסעיף. בעבירות שהעונש בגינן הוא 10 שנות מאסר או יותר, האינטרס הציבורי במיצוי הליכי החקירה ובגילוי האמת גובר על אינטרס החשוד בקציבת משך זמן החקירה, על כן בעבירות אלו מן הראוי שלא יוגבל משך זמן החקירה. לסעיף 59(ב)(3) המוצע סעיף זה נובע מן ההכרה בכך שייתכנו מקרים יוצאי דופן, שבהם תידרש חקירה ארוכה יותר מן המקובל. בפסקה 4 קבועים במפורש שני סוגי מקרים יוצאי דופן שמצריכים חקירה ארוכה מן המקובל. לסעיף 59(ב)(5) המוצע סעיף זה קובע כלל פסילה יחסי של ראיות שהושגו בחקירה שנערכה בניגוד להוראות הסעיף, בדומה לכלל הקבוע בסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981. לסעיף 61 המוצע מאותם רציונאלים של הצורך בהגבלת זמן החקירה המשטרתית יש גם לתחום בזמן את השלמת החקירה אם התבקשה על ידי התובע, שאם לא כן תרוקן תכלית החוק מתוכנה. בסעיף קבוע מנגנון הארכה המקנה את הסמכות לפרקליט המחוז. לסעיף 62(ד) המוצע מאותם רציונאלים של הצורך בהגבלת זמן החקירה המשטרתית יש לתחום גם את משך זמן הטיפול בתיק על ידי התובע, ולקבוע את משך הזמן שבמסגרתו עליו להגיש כתב אישום אם החליט שיש מקום להגישו. סעיף החוק מבחין בין סוגי תובעים שונים על בסיס ההנחה שתיקים המטופלים על ידי הפרקליטות מורכבים יותר מהתיקים המטופלים על ידי התביעה המשטרתית, ולכן זמן הטיפול הדרוש בהם ממושך יותר. בתיקון זה צורפה תוספת רביעית לחוק. העבירות המנויות בתוספת הן עבירות שמשך זמן הטיפול בהן ארוך יותר. מדובר בעיקר בעבירות חמורות או בין-לאומיות שמטבען מסתעפות לנאשמים ואישומים מרובים. לסעיף 62(ה) המוצע סעיף זה קובע כי בית המשפט לא יהיה מוסמך לדון בכתב אישום שהוגש באיחור על ידי התביעה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין (פ/2194/17). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1104/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13