הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 478884 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת ניצן הורוביץ תמר זנדברג אילן גילאון זהבה גלאון פ/606/19 הצעת חוק הגנה על זכויות הנער במשמורת (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013 תיקון חוק הכניסה לישראל 1. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–19521 – (1) בסעיף 13א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד1) לא יתקיים שימוע לנער כהגדרתו בסעיף 13א1(ב), ולא יינתן עליו צו משמורת, אלא אם כן היה מיוצג על ידי סניגור כאמור בסעיף 18(א1)(2) לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–19952, על ידי עורך דין מטעמו או על ידי אדם אחר מטעמו המייצגו ללא תמורה."; (2) אחרי סעיף 13א יבוא: "משמורת קטינים 13א1. (א) על אף האמור בסעיף 13א, קטין שטרם מלאו לו 14 שנים לא יוחזק במשמורת, לא יינתן עליו צו משמורת, והוראות פרק זה לא יחולו עליו. (ב) קטין שמלאו לו 14 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים (בפרק זה – נער) אשר ניתן עליו צו משמורת ישוחרר ממשמורת לא יאוחר מתום 96 שעות ממועד תחילת המשמורת."; (3) בסעיף 13יד, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב), נער שמוחזק במשמורת יובא לפני בית הדין בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת תחילת החזקתו, אלא אם כן הובא לפני בית הדין קודם לכן עקב פניה לפי סעיף 13יז."; (4) בסעיף 13כ, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: "(ב) לא ידון בית הדין בעניינו של נער, אלא אם כן היה מיוצג על ידי סניגור על פי הוראות סעיף 18(א1)(2) לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, על ידי עורך דין מטעמו או על ידי אדם אחר מטעמו המייצגו ללא תמורה; לא היה הנער מיוצג כאמור, יורה ממונה ביקורת הגבולות על שחרורו ממשמורת." (5) בסעיף 13כא, בסופו יבוא: "(ד) על דיון בבית משפט לעניינים מינהליים, בערעור או בעתירה מינהלית כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 13כ(ב), בשינויים המחויבים." תיקון חוק הסניגוריה הציבורית 2. בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, בסעיף 18(א1), במקום "חוק זה" יבוא "חוק זה –", הסיפה החל במילים "מי שבית המשפט החליט" תסומן "(1)", ואחריה יבוא: "(2) נער שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי סעיף 13א(ד1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, וכן נער שעניינו הובא בפני בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין או בפני בית משפט לפי הוראות סימן ב' לפרק הרביעי לחוק האמור." דברי הסבר  סעיף 3 לאמנה בדבר זכויות הילד קובע, כי "בכל הפעולות הנוגעות לילדים... תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה". סעיף 37 לאמנה קובע עוד כי "מעצרו, חבישתו או מאסרו של ילד יהיו בהתאם לחוק וישמשו רק כאמצעי אחרון ולפרק זמן מתאים הקצר ביותר... לילד שחופש נשלל ממנו תהיה הזכות לגישה מהירה לעזרה משפטית או לעזרה מתאימה אחרת. כן תעמוד לו הזכות לערער על חוקיות שלילת חופשו... ולקבלת החלטה מהירה בהליך כאמור". סעיף 4 לאמנה מוסיף כי "המדינות החברות ינקטו צעדים נאותים, תחיקתיים, מינהליים או אחרים, למימוש הזכויות המוכרות באמנה זו". חרף זאת, חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, שבו נקבעו הסדרים לגבי הרחקה מישראל והחזקה במשמורת עד לביצועה, אינו מבחין לעניין החזקה במשמורת בין קטינים לבין בגירים. תכליתה של הצעת חוק זו להתאים את ההסדרים שבחוק להוראות האמנה בדבר זכויות הילד, ולהבטיח את זכויותיהם של ילדים. על פי הצעת החוק, תיאסר החזקתו של קטין עד גיל 14 במשמורת ותוגבל החזקתו במשמורת של קטין מעל גיל 14 (להלן – נער) לתקופה של ארבעה ימים. כמו כן תחול חובה להביא את הנער לפני בית דין, לא יאוחר מ-24 שעות מעת תחילת החזקתו, ויובטח שלנער יעמוד סיוע משפטי בהליכים למתן צו משמורת ובהליכי הביקורת על המשמורת. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/1557/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13