הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 478844 הכנסת התשע-עשרה יוזם: חבר הכנסת אמנון כהן פ/607/19 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – סיעוד על ידי בן משפחה), התשע"ג–2013 תיקון סעיף 225 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19951, בסעיף 225, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), גמלת הסיעוד תשולם לבן משפחה, שנותן שירותי סיעוד לאדם הזכאי, לפי רצונו של אותו אדם, ובלבד שבן המשפחה עבר הכשרה מקצועית, נמצא כשיר לטיפול באותו אדם בהתאם למבחני המוסד לביטוח לאומי החלים על כל מטפל אחר, וכן נתן את הסכמתו החופשית לטפל באותו אדם; סעיף קטן זה יחול הן על מי שזקוק לטיפול סיעודי קבוע והן על מי שזקוק לטיפול סיעודי של מספר שעות בשבוע; בסעיף זה, "בן משפחה" – הורה, אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה." דברי הסבר על פי החוק הקיים, אדם הזקוק וזכאי לשירותי סיעוד, זכאי לגמלת סיעוד מהמדינה, כל זמן שהוא בוחר להעסיק עובד זר ולא בן משפחה, אלא במקרים מיוחדים. בפועל, בן משפחה המבקש לסעוד את קרוב משפחתו ומוכן להקדיש לכך את חייו ולעיתים אף עוזב את מקום עבודתו לשם כך, אינו יכול לקבל את גמלת הסיעוד, למרות ששני הצדדים חפצים בכך. החוק הקיים פוגע פגיעה ממשית באוכלוסייה גדולה מאוד בישראל, אשר ערכי המשפחה והדאגה לבני המשפחה הוטמעו בה ועוברים בה כחוט השני, בכל הקשור בהתנהלותה עם זקניה. החוק נותן יתרון לעובדים זרים, על פני בני משפחתו של הזכאי, לטפל באדם שטיפל כל חייו בילדיו ובנכדיו, ואלו האחרונים חפצים לסעוד אותו כאשר הוא זקוק ואף זכאי לכך על פי חוק. לפיכך, מוצע לתת לאדם הזכאי לסיעוד, את הזכות להיות מטופל בידי בן משפחה מקרבה ראשונה, וזאת בתנאי שאותו בן משפחה המטפל בו יהיה כשיר לעשות כן לפי המבחנים המקצועיים של המוסד לביטוח לאומי והמוסדות המוכרים על ידיו. למעשה, הכוונה היא שאותו בן משפחה יעבור הכשרה מקצועית ראויה טרם תחילת הטיפול בזכאי, בזמן הטיפול בזכאי יהיה תחת פיקוח ויקבל את גמלת הסיעוד דרך אותם מוסדות המוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, מוצע להכפיף אפשרות זו לרצונו החופשי של בן המשפחה הסועד, כך שאם האחרון יתקשה לסעוד מכל סיבה שהיא – הוא יהא רשאי להפסיק זאת. תכלית הצעת החוק היא להביא לחיזוק ערכי המשפחה במדינת ישראל. המדינה מחויבת לאזרחיה ועליה לאפשר לאדם לבחור את האדם שיסעד אותו ולא לחייבו להכניס אדם זר לביתו. נוסף על כך, הצעת חוק זו תסייע בידי אלו אשר באמת זקוקים לכך, קרי בני המעמד הנמוך והבינוני, ואף תסייע לשיפור מאזן התשלומים במדינה, שכן עובד זר מבצע ייצוא כספי למדינתו ואינו תורם למשק הישראלי. כמו כן, הצעת החוק נועדה לייצר מקומות עבודה נוספים ותביא להקטנת תמריצים לבקשת סיוע כספי מהמדינה (קרי קצבאות אבטלה). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ (פ/18/3645; הוסרה מסדר היום ביום כ"ה בתמוז התשע"ב (15 ביולי 2012)). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/4508/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/170/19), ועל ידי חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת (פ/171/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13