הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 478062 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת שלי יחימוביץ' חיים כץ יצחק וקנין דב חנין פ/652/19 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן שירותי הבריאות לתלמיד בידי משרד הבריאות בלבד), התשע"ג–2013 תיקון סעיף 21א 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–19941 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21א, בסופו יבוא "משרד הבריאות ייתן שירותים אלו בעצמו או באמצעות רשויות מקומיות, אך לא באמצעות נותני שירותים; בסעיף זה, "נותן שירותים" – לרבות נותן שירותים שאינו מוסד רפואי כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 19402." תיקון סעיף 69 2. בסעיף 69(א2) לחוק העיקרי, המילים "בידי משרד הבריאות" – יימחקו. דברי הסבר תיקון זה נועד לקבוע כי אחות בריאות התלמיד תועסק ישירות על ידי משרד הבריאות או על ידי הרשות המקומית, ויופסק מיקור החוץ של השרות, אשר הונהג בעשור וחצי האחרונים והוכח ככישלון חרוץ, עד כדי פגיעה בבריאותם של התלמידים בישראל וברפואה המונעת. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), קובע בסעיף 1(7) לתוספת השלישית את השירותים שיינתנו על ידי המדינה בתחום בריאות התלמיד: "(7) בדיקות שיגרה, חיסונים כאמור בפסקה (4), מעקב והדרכה בידי רופא ואחות לתלמידים בבתי ספר." סעיף 1 סעיף 21א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי שירותי הבריאות לתלמיד המנויים בתוספת השלישית בסעיף 1(7), יינתנו בידי משרד הבריאות. בית המשפט העליון בבג"ץ 5012/97 מתן שירותי בריאות סיעוד ורווחה בע"מ נ' משרד הבריאות (פ"ד נב(1), 49), קבע כי "יוזמי התיקון לא נתכוונו כלל כי עובדי משרד הבריאות – הם ורק הם – ייתנו אותם שירותים, ובלבד שמשרד הבריאות יהיה אחראי לנתינתם של השירותים... אין להסיק מכן כי נותני השירותים בפועל חייבים שיהיו עובדי משרד הבריאות דווקא.". בנובמבר 2009 על רקע ביטול מוסד אחות בית הספר, וקביעה כי עד 50% מהחובשים אשר יחליפו את אחיות בתי הספר יוכלו להיות חסרי ניסיון כליל, כתב שופט בית המשפט העליון יצחק עמית: "המטרה של מתן עזרה ראשונה לתלמידים היתה מושגת באופן מיטבי לו היתה נמשכת נוכחותן הקבועה של האחיות בכל בתי הספר. כל אדם בוגר שהתחנך במדינת ישראל זוכר את אחות בית הספר ואת המעמד שהיה לאחות במוסדות החינוך הן לעניין מתן עזרה ראשונה והן לעניין רפואה מונעת. אחות בית הספר במדים ירוקים, כשלצוארונה הלבן סיכה שהיתה סמל מזהה, היתה מוסד חיוני בכל בית ספר. כל תלמיד ותלמידה מצאו אוזן קשבת אצל האחות, בגיל הרך ובגיל ההתבגרות. ילד או ילדה אשר חשו בכאב ראש או בכאב בטן או במצוקה כלשהי, חדר האחות היה להם למקלט. חצר בית הספר, המדרגות והמסדרונות טומנים לא פעם סכנות קלות או רציניות, שבעקבותיהן נדרש מתן עזרה ראשונה. אחות בית הספר היתה הכתובת לכל אלה, החל ממתן שירותי רפואה מונעת – חיסונים ובדיקות שגרתיות – ועד לעזרה ראשונה. כל אלה נעלמו מהנוף עקב קיצוצים תקציביים, שינויים במערך הרפואה בארץ, ואף עקב שינוי בגישת ממשלות ישראל לאופן מתן שירותי רווחה ובריאות." (עע"מ 2914/09 אגודת מגן דוד אדום בישראל נ' מדינת ישראל – משרד החינוך, ניתן ביום 24 בנובמבר 2009) הנשיאה ביניש אף הוסיפה בפסק הדין: "ספק בעיני אם ההכרעה העקרונית שנעשתה ביחס למתן שירותי עזרה ראשונה לבתי הספר כפי שנחשפה בפנינו, אכן הביאה בחשבון את החישוב הכללי של העלות אל מול התועלת והאינטרס של הציבור לטווח ארוך. לפיכך, יש להניח ולקוות כי אכן תתקיים בחינה עתית מחודשת ומעמיקה ביחס לפתרון העקרוני המועדף". בפברואר 2011 אחרי קרוב לעשור וחצי שבהם ניתן השירות בידי גורמים פרטיים, בפסק דין שעסק בהכשרה הלקויה של האחות הראשית של החברה הפרטית המפעילה את שירותי הבריאות לתלמיד (עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות, ניתן ביום 28 בפברואר 2011), כתב שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין: "ישנו ספק אם שירות מעין זה צריך להיות מופרט מטבעו". ריבוי העתירות לאורך השנים ועיון בתוכנן, מלמד על הכשרה לקויה של העוסקים, היעדר יכולת פיקוח אפקטיבית של המדינה, אי מתן שירות הולם לתלמידי ישראל, היקף פוחת של מתן חיסונים חיוניים, ירידה ניכרת ומתמשכת באיכות הטיפולים הרפואיים, ותקצוב הולך ופוחת לחברות הפרטיות המפעילות. אלה הובילו את בית המשפט העליון, כעולה מהדברים הנ"ל, לשנות את עמדתו בעניין התועלת מול הנזק שגרמה הפרטתו של מוסד אחות בית הספר. מרכז המידע והמידע של הכנסת בשורה של דוחות במשך 6 שנים עומד על הקשר שבין הפרטת השירותים הללו ואי הקצאת המשאבים ובין פגיעה בבריאות תלמידי בית הספר. בדוחות נמצא כי בריאותם ילדי ישראל נפגעה כתוצאה מהעברת הפעילות לחברות פרטיות, הכשרת האחיות נפגמה, מספר החיסונים, הבדיקות, הטיפולים, המעקבים פחתו, ורמת הסיכון עלתה. עולה אפוא בבירור כי הפרטת השירותים האמורים לא נעשתה מתוך ראייה לטווח ארוך, ולא בוצעה בה כל בדיקה בדבר השלכות המהלך על בריאותם של התלמידים בפרט ועל הרפואה המונעת בישראל בכלל. כמו כן ניכר כי לא נבחנו אף ההשלכות הכלכליות ארוכות הטווח של המהלך, אשר הניב "חיסכון" מסוים נראה לעין, אך בפועל העמיס על המערכת טיפול בתחלואה אשר היה נמנע ברפואה מונעת מפותחת. במחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיולי 2008 בפרק 14 הדן בחיסכון הכספי למדינה בשל ההשקעה בחיסונים, הודגש, על סמך חומר מחקרי מן העולם, כי על כל דולר המושקע בחיסונים לילדים – חוסכת המדינה חמישה דולר בעלויות ישירות ו-11 דולר בעלויות עקיפות. בתום עשור וחצי של הפרטה, אפשר לקבוע בוודאות כי שינוי מבנה ההעסקה של האחיות ובצדו הקיצוצים השיטתיים, התבססו על תחשיב כלכלי מעוות, שטחי וקצר טווח, קיצוץ אשר עלה ביוקר, והוא מביא להרס שיטתי של הרפואה המונעת, שבעבר נחשבה גאוותה של מדינת ישראל ובזכותה זכתה בעבר שוב ושוב בפרסים של ארגון הבריאות העולמי. סעיף 2 סעיף 69(א2) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כדלקמן: "על אף הוראות סעיף קטן (א), שירותי הבריאות לתלמידים בבתי הספר, המנויים בתוספת השלישית בסעיף 1(7), יינתנו כאמור בסעיף 21א בידי משרד הבריאות." מוצע לקבוע, בהתאמה לתיקון המוצע בסעיף 1, כי שירותים אלו יינתנו רק בידי משרד הבריאות כאמור בסעיף 21א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. (בידי מי שמועסקים ישירות על ידי משרד הבריאות או בידי השלטון המקומי). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/3343/18). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1522/18; פ/3894/18), על ידי חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס וחיים כץ (פ/3156/18), ועל ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/3294/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/221/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13