הצעת חוק לדיון מוקדם
מס' פנימי: 477764
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת רוברט אילטוב
דוד רותם
פ/36/19
הצעת חוק שותפות במיזמי ביו-רפואה, התשע"ג–2013
הגדרות
1.
בחוק זה –
"הוצאות מחקר ופיתוח" – הוצאות שמיזמים הוציאו לצורך מחקר ופיתוח, לרבות שלבי הוכחת ההיתכנות, הניסויים, והפיתוח, ולרבות הגשת בקשות לפטנט, ייצור חומרים, בניית אבטיפוס, ביצוע ניסויי מעבדה, ניסויים בבעלי חיים וניסויים בבני אדם;
"המנהל הממונה" – המנהל שיקבע שר האוצר לעניין זה;
"הפקודה" – פקודת מס הכנסה1;
"טובת הנאה" – זכות או טובת הנאה, מוחזקת או ראויה, במיזמים;
"יחידה" – יחידה הנסחרת בבורסה לניירות ערך בישראל, המקנה זכות בשותפות, בין אם הזכות האמורה היא זכות ישירה ובין אם היא זכות כנהנה בנאמנות;
"מחזיק זכאי" – מחזיק יחידה שהחזיק ביחידה בתום יום ה-31 בדצמבר של שנת המס או שהחזיק ביחידה בתום יום מחיקת היחידה מהמסחר בבורסה;
"מחקר" ו"פיתוח" – כהגדרתם בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד–19842; ובלבד שהמדען הראשי אישר כי המחקר והפיתוח הם כהגדרתם בחוק האמור;
"מיזמים" – מיזמים בתחומי הביו-רפואה, לרבות ביוטכנולוגיה, פיתוח מכשור רפואי, פיתוח כלי אבחון ופיתוח תרופות, אשר לשם קבלת אישור שיווק עבורם יש צורך בניסויים בבני אדם; הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תבחן מעת לעת את המיזמים הנכללים בהגדרה זו, ותשנה אותם בהתאם לאסטרטגיה הלאומית;
"מכירה" – כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה, לרבות מחיקת יחידה מרשימת ניירות הערך הרשומים למסחר בבורסה בישראל;
"שותפות" – שותפות רשומה שמחזיקה במיזמים, ושאושרה על ידי המנהל הממונה, בתנאים שקבע, לרבות תנאי חוזה השותפות, שינויים בו, ההשקעה של השותפות במחקר ופיתוח בתחומי הביו-רפואה וקביעת דוחות שונים.
תחולת דינים אחרים
2.
(א) מחזיק זכאי ייחשב כבעל טובת הנאה, בין אם הוא רכש את היחידה מהנפקה ובין אם הוא רכש אותה בבורסה.
(ב) על מחזיק זכאי יחולו הוראות סעיף 63 לפקודה ביחס לחלקו בשותפות, לרבות חלקו האמור בהוצאות המחקר והפיתוח של המיזמים שבהם מחזיקה השותפות.
(ג) במכירת יחידה על ידי מחזיק יחולו הוראות חלק ב' או חלק ה' לפקודה, לפי העניין, ובלבד שבחישוב המס שחל על מכירת היחידה, יראו כמחיר מקורי לעניין חישוב רווח הון על פי סעיף 88 לפקודה, או כעלות לעניין חישוב המס על פי חלק ב' לפקודה, לפי העניין, את הסכום ששילם המחזיק לרכישת היחידה, בהפחתת סכומים שהותרו לו בניכוי, ובתוספת סכומים שנכללו בהכנסתו בשנות מס קודמות מתוך הוצאות והכנסות של השותפות, וכן בהפחתת סכומים ששולמו לו על ידי השותפות או לאחר פירעון חובותיו של המחזיק, בין במישרין ובין בדרך ניכוי במקור או תשלום מקדמה שיוחסו לו, ורווח הון ייחשב כולו כרווח הון ריאלי; סעיף זה לא יחול על מי שחל לגביו סעיף קטן (ד).
(ד) מחזיק שלא היה מחזיק זכאי בשל אותה יחידה בשנת המס הקודמת, יחולו לגביו בעת מכירת היחידה הוראות חלק ב' או חלק ה' לפקודה, לפי העניין.
מכירת יחידה על
ידי מחזיק ועל ידי מחזיק זכאי
3.
במכירת יחידה על ידי מחזיק שהיה מחזיק זכאי בשנה הקודמת, יחולו הוראות סעיף 2(ג), ובלבד שסכום רווח ההון או ההכנסה החייבת במכירת היחידה לא נוצל על פי הוראות סעיף 2(א), כשסכום זה מוכפל במדד של החודש שקדם לחודש שבו נמכרה היחידה ומחולק במדד החודש האחרון של שנת המס שלגביה הוא יוחס למחזיק; עלה סכום הניכוי כשהוא מתואם כאמור על סכום רווח ההון או ההכנסה החייבת ממכירת היחידה, יראו את היתרה כהפסד מעסק.
הוצאות מימון
4.
לא יותרו הוצאות מימון בשל רכישת יחידות, בחישוב הכנסתו של מחזיק.
הגבלת הניכוי למחזיק זכאי
5.
הניכוי של מחזיק זכאי בשל היחידה בשנת מס כלשהי, לא יעלה על סכום רכישת היחידה, בהפחתת הסכום שהותר בניכוי ובתוספת הסכום שנכלל בהכנסתו, בניכוי המס שנוכה במקור בשותפות ושיוחס למחזיק בשל אותה יחידה, בשנות מס קודמות מתוך הוצאות והכנסות של השותפות.
הפחתת סכומים לעניין הניכוי
6.
בחישוב הסכומים שהותרו בניכוי או הסכומים שנכללו בהכנסתו של המחזיק מתוך ההוצאות וההכנסות של השותפות, בשל החזקת יחידה, לצורך סעיפים 2(ג) ו-3, לא יובאו בחשבון תוספות בשל אינפלציה או ניכוי בשל אינפלציה על פי החוק, שנבעו או יוחסו למחזיק בשל החזקת היחידה.
כללים לרישום
7.
פחת ההפרש לפי סעיף 190(א)(2) לפקודה כתוצאה מרכישת יחידה במחצית השנייה של שנת המס, יחול הסעיף האמור על סכום ההפרש כאמור, המחושב ללא רכישת היחידה בתקופה שממחצית שנת המס עד מועד רכישת היחידה, ועל סכום ההפרש לאחר ההפחתה הנובעת מרכישת היחידה ממועד רכישתה עד תום שנת המס.
כללים לעניין מקדמות מס הכנסה
8.
סכום המס שהמחזיק הופטר מתשלומו בשל הניכוי עקב הוראות חוק זה, ייווסף לסכום המס המהווה בסיס לקביעת מקדמות על פי סעיף 175 לפקודה.
דברי הסבר
חיפושי נפט וגז במדינת ישראל החלו כבר בראשית המאה העשרים, אך עד שלהי אותה מאה הם לא הובילו לתגליות משמעויות.
העקרונות וההסדרים לעניין פעילות החיפוש וההפקה של נפט וגז טבעי נקבעו בשנות החמישים של המאה הקודמת. בכלל זה, התירו לבעלי זכויות חיפושי הנפט לתבוע הוצאות שונות הקשורות בחיפושים כהוצאות שוטפות, אף שמדובר בהוצאות הוניות. מעבר לכך, כחלק מרצונה של הממשלה לעודד השקעה בחיפוש נפט וגז טבעי בישראל, הותקנו בשנת 1988 תקנות מס הכנסה, אשר במסגרתן ניתנו הטבות מיסוי למשקיעים ביחידות השתתפות הרשומות למסחר בבורסה (להלן – התקנות).
בשנים האחרונות, התגלו בשטחי המים של מדינת ישראל מצבורי גז טבעי בהיקפים כלכליים. למשאב טבע זה חשיבות אסטרטגית גבוהה לעתיד החברה והמשק בישראל. ההצלחה נבעה בין השאר מכך שיזמי הגז הטבעי המשיכו במאמצי החיפושים לאורך שנים רבות. הכדאיות לכך נבעה מבחינת היזמים לאור הטבות המס והיות שיכלו לשתף את הציבור בסיכון.
מיזמים בתחום הביו-רפואה דומים למיזמי חיפוש נפט בכמה אספקטים. ראשית, מדובר במיזמים עתירי סיכון והון עם סיכויי הצלחה נמוכים. המיזמים הללו נמשכים לאורך שלבים רבים, אשר יכולים לארוך עשרות שנים עד להצלחה או כשלון של המיזם. יחד עם זאת, בתרחיש של הצלחה, הערך המוסף הכלכלי הוא עצום, ובעל פוטנציאל גדול מבחינת התעשייה שניתן לפתח בישראל, על כל נגזרותיה. בנוסף, גם הערך החברתי והלאומי הוא עצום, בבחינת "כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם ומלואו".
תיאור שלבי מיזם ביו-רפואי: פיתוח רפואי חדשני יסווג ראשית בדרך כלל כתרופה, כלי אבחוני או כמכשור רפואי (סיווגים אלה מכסים את רוב המקרים). בתוך כל סיווג ישנו סיווג משנה בהתאם למידת הדמיון למוצרים קיימים, המשפיע רבות על דרישות הפיתוח ומסלול האישור הרגולטורי בכל מדינה. למעט מקרים קלים במיוחד (שבהם יש מוצר "תאום" בשוק) ידרוש הפיתוח ניסויים קליניים (ניסויים בבני אדם) על מנת לקבל אישור לשיווק. הניסויים הקליניים כוללים בדרך כלל 2-3 שלבים (Phases) שונים, ולעתים קרובות יותר מניסוי אחד בכל שלב. כדי לקבל אישור לבצע את הניסויים (שעלולים לסכן את המשתתפים בהם) יש צורך לבצע ולהגיש לרגולטור תוצאות של ניסויים פרה-קליניים, שכוללים בדיקות מעבדה או ניסויים בבעלי חיים. המידע הדרוש לאישור התחלת כל שלב קליני או לאישור המוצר לשיווק משתנה (בין השאר בהתאם לתוצאות השלב הקליני הקודם, ובהתאם לשינויי רגולציה), ולכן לאורך הפיתוח, נדרש מהיזמים לבצע ניסויים פרה-קליניים וקליניים לסירוגין, ולעתים בצורה בלתי צפויה.
רוב התרופות והמכשור הרפואי שיוזמים או ממציאים בישראל, אינם מגיעים לכדי מסחור בישראל. בדרך כלל לאחר שלב פיתוח מסוים הזכויות על הפרויקט נמכרות לחברות בינלאומיות גדולות, ולפני קבלת אישורי מסחור. באופן זה החברות והמשק הישראלי אינם נהנים לאורך זמן מפירות היזמות, ולא מתפתחות חברות גדולות נוספות בתחום זה. הסיבה העיקרית לכך שהחברות אינן מגיעות למסחור בישראל נובעת מכך שההון הדרוש לשם מסחור המיזם הינו עצום, ולמעשה בלתי אפשרי לגייסו מקרנות הון הסיכון הפועלות בישראל.
סקטור הביומד הוא אחד הסקטורים הצומחים ביותר בבורסה בתל אביב ומונה כיום כ-57 חברות העוסקות בפיתוח תרופות, מכשור רפואי, חיסונים וכן חברות להשקעה בתחומים אלה. חברות הביומד גייסו בשנתיים האחרונות כ-3 מיליארד שקלים חדשים בבורסה, הן על ידי חברות חדשות שנרשמו לראשונה למסחר והן על ידי חברות נסחרות. הבורסה פועלת להרחבת סקטור הביומד באמצעות פיתוח תשתיות כגון מדדים מיוחדים, קורסי הכשרה לאנליסטים המתמחים בתחום, ימי עיון להרחבת הידע של הפעילים בשוק ההון בנושא ועוד.
בראייה אסטרטגית, ניתן לגייס את ההון אשר יאפשר למיזמי ביו-רפואה להשלים את השלבים המאוחרים בפיתוח, ובפרט את שלב הניסויים הקליניים, ולהגיע לכדי מסחור עולמי מישראל, על ידי שיתוף הציבור בסיכון, בדומה למודל הקיים בחיפושי גז ונפט.
יודגש, כי לא ניתן במציאות הכלכלית בישראל למצוא מימון אחר לשלבים המאוחרים של המיזמים. מדובר במימון בהיקף של מאות מיליוני דולרים, שאינו בגדר השקעה מקובלת על ידי קרנות הון הסיכון הפעילות בישראל. כך, שהאמצעי המעשי היחיד לגיוס המימון הדרוש לשלבים הללו, ולמעשה לפיתוח תעשיית ביו-רפואה בוגרת בישראל, טמון בשיתוף הציבור בסיכון.
מטרת הצעת החוק היא להסדיר את הכללים למיסוי יחידות השתתפות במיזמים בתחומי הביו-רפואה באופן זהה למיסוי הקיים במיזמי חיפוש גז ונפט, ובכך לאפשר לציבור לקחת חלק בסיכון הגלום במיזמים אלו, לאפשר ליזמים להוביל את המיזמים עד לשלב המסחור, ולאפשר לפתח תעשייה בוגרת ועתירת הון בתחומים הללו.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת רוברט אילטוב ודוד רותם (פ/3360/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13