קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק בתי-דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011
[מס' מ/549, פ/240/18; "דברי הכנסת", חוב' י', עמ' 14406; מושב ראשון, חוב' י"ד, עמ' 1967; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק בתי-דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, קריאה שנייה ושלישית. יציג את החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דוד רותם. אדוני, בבקשה, יעלה ויבוא. האם יש הסתייגויות? חבר הכנסת מולה, לך יש הסתייגות דיבור.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, על דעת ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק בתי-דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011. הצעת חוק זו הינה מיזוג של הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב יחד עם הצעת חוק ממשלתית.
הצעת החוק נועדה להסמיך את שר המשפטים ואת שר הרווחה והשירותים החברתיים להקים יחידות סיוע בבתי-הדין הדתיים, יחידות אשר יעניקו שירותי אבחון, טיפול, ייעוץ וגישור למתדיינים, בדומה ליחידות הפועלות מזה למעלה מעשור בבתי-המשפט לענייני משפחה, ואשר תרומתן לפתרון סכסוכים משפחתיים רבה ביותר.
בבתי-הדין הדתיים מתנהלים דיונים העוסקים בחלקם בנושאים הנדונים גם בבתי-המשפט לענייני משפחה ואשר מטופלים ביחידות הסיוע, כגון משמורת ילדים, חינוך, מזונות ועוד. לאור תרומתן של יחידות הסיוע לבעלי הדין ולעבודת בתי-המשפט לענייני משפחה, ולאור הצורך הקיים במתן סיוע דומה לבתי-הדין הדתיים ולמתדיינים בהם, מוצע להקים יחידות סיוע בבתי-הדין הדתיים.
מטרתן של יחידות הסיוע הינה להעניק טיפול וייעוץ למתדיינים, להבהיר להם את השלכות הסכסוך וההתדיינות המשפטית ולהעניק שירותי גישור במקרים המתאימים, וזאת על מנת לסייע לסיום מהיר ומוסכם של הסכסוך ולמזער את הפגיעה אשר עשויה להיגרם למתדיינים ולילדיהם כתוצאה מהסכסוך ומההליך המשפטי.
מוצע כי ביחידות הסיוע המוקמות יפעלו עובדי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, והם יהיו כפופים בכל הנוגע לתפקודם המקצועי לממונה הארצי על יחידות הסיוע במשרד העבודה והרווחה.
הצעת החוק הממשלתית ביקשה בתחילה לקבוע כי עובדי יחידות הסיוע יתחייבו שלא לפעול בניגוד לעקרונות הדין הדתי של בית-הדין שבו הם פועלים. לאור הקשיים והחששות שהצעה זו העלתה, החליטה הוועדה לשנות את הנוסח והוחלט לקבוע מפורשות, כי בתי-הדין הדתיים רשאים שלא לקבל המלצות שניתנו על-ידי יחידת סיוע ולא לאשר הסכם שגובש בסיועה, אם אלו סותרים את הדין שלפיו בית-הדין נדרש לדון באותה סוגיה. במטרה למנוע חשש להסדר שלילי אשר יצמצם את שיקול הדעת של בית-הדין, מוצע להוסיף ולהבהיר כי אין בקביעה זו כדי לגרוע משיקול הדעת השיפוטי של בית-הדין הדתי בכל מקרה, דהיינו שאין בית-הדין, כפי שאין בית-משפט, חייב לקבל המלצה או חוות דעת בשום מקרה.
יודגש כי הצעת החוק אינה מבקשת לשנות את הדין הקיים בכל הנוגע לסמכויות, לרבות סמכויות בית-המשפט לענייני משפחה. הוועדה עשתה מאמץ לקבוע הסדר המבטיח כי לא ייעשה כל שינוי בסמכויות אלה.
לפיכך, מוצע לקבוע כי אין בהוראות החוק כדי להוסיף או לגרוע מסמכויות בתי-הדין הדתיים.
כמו כן, מוצע לקבוע כי אין בדיון ביחידת הסיוע ובהסכמת הצדדים להתדיין ביחידת הסיוע בנושאים שלא היו בפני בית-הדין כדי להקנות סמכות לבית-הדין בנושא שלא היה בסמכותו בטרם ההפניה ליחידת הסיוע.
עוד מבקשת הצעת החוק לקבוע איסור פרסום, חיסיון ואי-קבילות של מידע שנמסר ליחידת הסיוע, למעט במספר מצבים המנויים בהצעת החוק. עם זאת, מוצע לקבוע כי החיסיון ואי-הקבילות לא יחולו בהליכים פליליים. אז יחול ההסדר הקבוע בפקודת הראיות. מוצע לקבוע הסדר זהה גם בחוק בית-המשפט לענייני משפחה, לעניין יחידות הסיוע הפועלות בו.
לבתי-הדין הדתיים, כמו לבתי-המשפט לענייני משפחה ולבתי-משפט שלום, סמכות לדון בבקשות למתן צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. אולם, בתיקון משנת 2007 נקבע כי לעניין בקשה לצו הגנה מפני קטין תהא סמכות לבית-המשפט לענייני משפחה בלבד, בשל הדרישה כי הצדדים יופנו תחילה ליחידת הסיוע. בעת קבלת התיקון האמור התחייבו משרדי הממשלה כי הסמכות שצומצמה תוחזר כאשר תוקמנה גם יחידות סיוע בבתי-הדין. לפיכך מוצע לקבוע כי לבית-דין דתי שהוקמה בו יחידת סיוע תהא סמכות לדון בדבר הרחקת קטין מביתו במצבים שבהם בית-הדין ממילא דן בתובענה שבסמכותו בעניינו של אותו קטין.
מוצע כי הקמת יחידות הסיוע תיעשה בהדרגה וכי הקמת יחידות בבתי-הדין הרבניים, השרעיים והדרוזיים תושלם בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של החוק.
בנוגע לבתי-הדין של העדה הנוצרית – מוצע כי בית-דין דתי של העדה הנוצרית שלא הוקמה בו יחידת סיוע יוכל להפנות את בעלי הדין ליחידת סיוע של בתי-משפט לענייני משפחה.
אני מבקש להודות לחבר הכנסת זבולון אורלב, שסייע רבות בהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית; לעורכת-הדין נועה ברודצקי-לוי, היועצת המשפטית שטיפלה בחוק הזה ועשתה מאמץ רב ומשא-ומתן די רציני עם בתי-הדין הרבניים, שזה לא דבר קל, ולמנהלת הוועדה, הגברת דורית ואג.
להצעת החוק אין הסתייגויות מהותיות – יש הסתייגות דיבור אחת, של חבר הכנסת שלמה מולה – ואני מבקש לאשר אותה בקריאה שנייה, ולאחר מכן בקריאה שלישית.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על הצגת הצעת החוק. אני מזמין את חבר הכנסת מולה – יש לו הסתייגות דיבור. חמש דקות. אדוני מוזמן.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
סליחה, יש גם לוח תיקונים לחוק, ואני מבקש לאשר אותו גם כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, אדוני.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה לברך את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, דודו רותם, כי החוק בהתחלה היה חוק מאוד בעייתי; החוק במתכונתו הקודמת בא לתת סמכויות רחבות מדי לבתי-הדין הרבניים. אף היה חשש – גופים מקצועיים, דווקא אנשים מקצועיים היו אמורים להיות כפופים לבתי-הדין הרבניים. על כן חששנו שהרבה מאוד מתדיינים בבית-הדין הרבני היו אמורים למצוא את עצמם נפגעים על-ידי ההתדיינות הדתית. אבל במאמץ רב שעשה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט – אני מוכרח להגיד, אפילו להפתעתי החיובית – יחד עם יוזם החוק, חבר הכנסת זבולון אורלב, הגיעו להסכמה – כן ייטב.
האמת היא, אלפי אנשים שמגיעים להתדיין בבתי-הדין הרבניים – באמת, חלקם הגדול, זה אולי אפילו המפגש הראשון שלהם בהתדיינות משפטית, לכאורה, מול הדין ההלכתי, שרוב האזרחים לא בקיאים בו. עומדים מולם דיינים, מבקשים מהם לקיים דיון מאוד הלכתי, ואז המתדיינים מוצאים את עצמם לפעמים בחוסר הבנה מוחלט של מה שמתקיים בין כותלי בית-הדין.
נוסף על כך, תמיד כשיש שני מתדיינים, יש אחד שנמצא בעמדה יותר חזקה, אחר נמצא בעמדה חלשה, ולרוב, לצערנו הגדול – אנחנו יודעים – הנטייה של הדיינים היא דווקא לפגוע בעיקר בעיקר – הנטייה ההלכתית היא לא להקל אל מול הנשים.
ולכן, המחשבה הזאת ללכת עם יחידות הסיוע המקצועיות, כמו עובדים סוציאליים, מגשרים, טוענים ורבנים, אני חושב שהדברים האלה הם מאוד-מאוד חשובים.
לכן החקיקה הזאת, כפי שהיא תוקנה – אני חושב שהתיקון מאוד חשוב, מאוד משמעותי, ולכן אני רוצה דווקא, בהזדמנות זאת, פעם נוספת להודות ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט על השינוי המשמעותי שהוא עשה בחוק הזה. אחרת יכולנו למצוא את עצמנו דווקא בדין ההלכתי, ומי שהיו אמורות להיפגע זה בעיקר נשים, שהרי אני אמרתי שהדין ההלכתי לא מקל עם נשים. לכן יחידות הסיוע, אם היו כפופות בכלל לבתי-הדין הרבניים, תארו לעצמכם, בית-הדין היה גם מגייס את העובדים שלו, היו יכולים לגייס רק אנשים דתיים, ואיש מומחה או מקצועי לא היה מתקבל בכלל, ואז היה שכרנו יוצא בהפסדנו.
ועל כן, אחרי כל התיקון הזה, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, כפי שהצבענו אצלך בוועדה בעד, גם עכשיו אנחנו נצביע בעד. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת שלמה מולה. חבר הכנסת מולה, אתה רוצה שנצביע על ההסתייגות שלך, או שרק – – –
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – –
שלמה מולה (קדימה):
לא, הסתייגות דיבור.
היו"ר מגלי והבה:
סלח לי, כשאתה מנהל את הישיבות שלך תשאל מה שאתה רוצה. תודה.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כשאני מדבר לא מצביעים.
היו"ר מגלי והבה:
תודה.
אם כך, חברי חברי הכנסת, כיוון שאין הסתייגויות לחוק הזה, אלה מחברי הכנסת שרוצים להצביע, נא לשבת במקומותיהם, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. הצעת חוק בתי-דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, קריאה שנייה.
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 1–8 – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–8 נתקבלו.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 19. אני גם מציין כאן שההצבעה בקריאה שנייה – אני מדגיש את זה – כולל לוח התיקונים שצורף לחוק.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצעת חוק בתי-דין דתיים (יחידות סיוע), כפי שציינתי, קריאה שלישית, כולל לוח התיקונים שצורף לחוק.
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק בתי-דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, נתקבל.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 16, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שחוק בתי-דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, עבר וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט – – –
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
יש לי עוד חוק, אני יכול להציג אותו?
היו"ר מגלי והבה:
אני יודע, אבל אתה רוצה להודות, או – – –
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני אודה אחרי החוק השני.