קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/379).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורי מקלב:
חבר הכנסת דני דנון יציג את הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"א–2011, גם כן לקריאה ראשונה. גם עמדת בראשות הוועדה וגם החוק הוא שלך, אתה יוזם שלו.
דני דנון (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אנחנו כולנו מוטרדים מתופעת האלכוהול וצריכת האלכוהול על-ידי בני-הנוער. נתונים שהוצגו על-ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת מראים שבין 50% ל-60% מבני-הנוער במדינת ישראל צורכים אלכוהול. מדובר בילדים שלי, בילדים שלכם, בילדים של כולנו. זה חוצה מגזרים: ערבים, חרדים, חילונים – מכת מדינה, נושא האלכוהול.
בשנה האחרונה היו כמה חקיקות בנושא, והצעת החוק הזאת באה לטפל בבעיה שאנחנו בעצם מדברים בשפה כפולה אל בני-הנוער. מצד אחד, מסבירים על הסכנות, על האיומים שבשתייה מופרזת, ומצד שני, כשפותחים את הטלוויזיה או את העיתונים רואים את אלילי התרבות מפרסמים את צריכת האלכוהול, רואים את שחקני הכדורגל מפרסמים את הבירה.
יש פה מסר כפול לבני-הנוער. מצד אחד אנחנו מנסים להעביר להם את הסכנה, אך מצד שני המפרסמים, שמסתכלים על שורת הרווח, על למכור כמה שיותר לבני-הנוער, כמה שיותר להחדיר את המוצרים החדשים, בצורה יותר אגרסיבית, לא אכפת להם מכך. לכן, הפרסומות היום בנושא האלכוהול – אם מישהו עוקב אחריהן, משתמשים במפורסמים, בסלבריטי, לוקחים אמנים, שחקני כדורגל, על מנת להראות לבני-הנוער שלשתות אלכוהול זה דבר "קולי", זה דבר שיקדם אותם. לכן הצעת החוק באה לטפל בתופעה הזאת ולהעביר מסר ברור שאנחנו רוצים לצמצם את צריכת האלכוהול בקרב בני-נוער.
הצעת החוק, יש לה שני עיקרים. העיקר הראשון זה הגבלת הפרסומות. הווי אומר שלא ניתן יהיה לפרסם אלכוהול עם דמויות בפרסומות. ניתן יהיה לפרסם את מוצר האלכוהול בלבד. אם, לדוגמה, לאחרונה חברת אלכוהול, שאני לא אציין את שמה, רצתה להחדיר לשוק מוצר חדש של וודקה, אז הם קנו "באנרים" באתרי אינטרנט שבהם הם הראו דוגמנים ודוגמניות כמעט עירומים לחלוטין, ואמרו לבני-הנוער, שלהם יועד הקמפיין: אם תלחצו פה, הדוגמנים ישתו עוד כוסית או עוד שתי כוסיות.
לאחר שהצעת החוק תועבר ותושלם, הפרסומות היחידות של אלכוהול יהיו פרסומות של המוצר עצמו, כמו שקורה במוצרי הטבק. יהיה ניתן לפרסם את בקבוק הוודקה, את פחית הבירה, אך לא ניתן יהיה להשתמש במפורסמים, לא ניתן יהיה להשתמש באמצעים כאלה ואחרים של דמויות שיעודדו את הצריכה.
החלק השני של ההצעה נוגע לאזהרה. כמו שעל כל חבילת סיגריות היום יש אזהרה, כך תהיה על כל מוצר אלכוהול אזהרה שתאמר שצריכת אלכוהול במידה מופרזת מסוכנת לבריאות.
ברור לי ולחברי המציעים שאנחנו לא נפתור את הבעיה בחוק הזה. עדיין בני-נוער יצרכו אלכוהול גם אחרי החוק הזה. אבל זה צעד נוסף להפסקת הדיבור הכפול. מצד אחד אנחנו אומרים לבני-הנוער: שימו לב, היזהרו. מצד שני המפרסמים מצליחים להגיע לבתי-הספר, מצליחים להגיע לאינטרנט, לטלוויזיה, ולבלבל את בני-הנוער.
להצעת החוק יש שותפים רבים, חברי הכנסת דיכטר, אורבך, מיכאלי, אלדד, פלסנר, עמאר, לוין ומקלב. אני בטוח שהיא תזכה לתמיכת הבית.
ברצוני לציין נקודה חשובה בנושא היין, נושא שעלה בוועדה. אנחנו התחייבנו בוועדה שתהיה לנושא היין התייחסות מיוחדת לקראת הקריאה השנייה והשלישית, ובה נתייחס ליין לצורכי קידוש ולפניות נוספות שהעלו בעלי יקבים ואגף היין. המטרה שלנו היא ברורה, לומר לבני-הנוער: אל תתבלבלו. שלא יבלבלו אתכם, אלכוהול במידה מופרזת מסוכן לכם. ולכן המפרסמים שימשיכו לפרסם אלכוהול יצטרכו לחשוב קצת יותר יצירתי, פחות לשים דוגמנים ודוגמניות עירומים, פחות לקחת מפורסמות. הם יפרסמו את המוצר עצמו תוך מתן דגש על היכולות שלו וללא שימוש במפורסמים.
אדוני היושב-ראש, אני מאמין שזה צעד חשוב, ומצטרף להצעות חוק נוספות שהבית הזה חוקק ויחוקק בעתיד. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למציאות הקיימת, כי בעולם אינטרנטי, טלוויזיוני, שבו המסר שמעבירים לבני-הנוער נקלט בצורה מיידית, וכל אחד מאתנו – גם אני כהורה לילדים קטנים, לפעמים הבן שלי אומר לי: אני רוצה לקנות את המוצר הזה דווקא. אני שואל אותו: מה יש במוצר הזה שאין במוצר אחר? ברור לנו שהפרסומת שהיתה בטלוויזיה או היתה במגזין לילדים, הפרסומת הזאת, זה מה שעשתה. אנחנו רוצים להוציא את נושא האלכוהול מהפרסומות הללו.
כמו כן, יש התייחסות מפורשת: באיזה שעות ניתן יהיה לפרסם אלכוהול, באיזה מקומות ניתן יהיה לפרסם, באיזה היקפים ניתן יהיה לפרסם; גם בעיתונות הכתובה.
אני מאמין שהצעת חוק חשובה זאת היא צעד נוסף לעזור לבני-הנוער במאבק שלנו בתופעת האלכוהול.
נתון נוסף, אדוני היושב-ראש. כיושב-ראש הוועדה לזכויות הילד בעבר הזדעזעתי לראות שמדינת ישראל הופיעה במדדים הגבוהים ביותר בצריכת אלכוהול לילדים בגיל 10–11 – מקומות שני ושלישי, שנה אחר שנה. אנחנו צריכים לעקור את התופעה הזאת מהשורש. החוק הזה לא עוקר את התופעה, הוא מסייע לצמצום הבעיה ומסייע לבני-הנוער להבחין בין המותר לאסור.
הצעת החוק עברה בוועדה. אני מבקש את תמיכת חברי הכנסת בקריאה ראשונה. אנחנו נמשיך בחקיקה לקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שזה יהיה כבר בכנס הקיץ הקרוב. אבקש את תמיכת חברי הכנסת בהצעת חוק חשובה זאת.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לך, אדוני. אתה באמת היטבת לשלב, לא רק איסורים, אלא גם מסר חינוכי ומסרים בהצעת החוק הזו, חוץ מהחלק של האסור והמותר.
חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אנו רק רוצים להזכיר לדוברים שהזמן הוא שלוש דקות לכולם. בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול לברך את חבר הכנסת דנון על הצעת החוק הזו, כי לא האמנו אי-פעם שיהודים יהיו שיכורים ויסכנו אנשים בכבישים. תמיד ידעו שיהודי, גם אם הוא שותה לחיים, גם אם הוא שותה בקידוש וגם אם הוא שותה בשמחה, הוא לא יגיע לידי שכרות, חוץ מיום אחד בשנה, שגם אז הוא צריך לשמור על שפיות. אבל שיהיה דור שכבר בגיל צעיר יתחילו לשתות, ויהיו שתיינים – זו תופעה של עשר, 15 השנים האחרונות, וצריך לעשות הכול כדי למגר את תופעת השכרות, בפרט בכבישים.
אבל אני חושב שכמו הבעיה הזאת – קודם כול, אני רוצה לספר לכנסת שבוועדה כבר הובטח, ורצינו שזה יהיה עוד לפני הקריאה הראשונה, ואני לא יודע למה זה לא הוכנס, שלצורכי מצווה – יין לקידוש וצורכי מצווה לא ייכלל. אבל היושב-ראש אמר שלפני הקריאה השנייה והשלישית הדבר יתוקן ואני מקווה שאכן כך ייעשה.
אבל כל הבעיות האלה מתקשרות דווקא לעניין שדיבר עליו ראש הממשלה אתמול, ויושבת-ראש האופוזיציה, שדיברו ממש על אפוקליפסה שעם ישראל נמצא בה. ויש לנו בפרשת השבוע תשובה לשאלה הזאת וגם לשאלת ההשתכרות. התורה אומרת: "אם בחֻקֹתי תלכו ואת מצותי תשמרו, ועשיתם אֹתם, ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה יתן פריו – – – ואכלתם לחמכם לשבע, וישבתם לבטח בארצכם, ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד", וכו'. אני מדלג, "ורדפתם את אֹיבכם ונפלו לפניכם לחרב, ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדֹפו, ונפלו אויבכם לפניכם לחרב". אומר רש"י: הרי וכי כך הוא החשבון, שאם חמישה רודפים 100, אז 100 צריכים לרדוף 2,000, ולא רבבה. אומר רש"י: אין דומה מעטים עושים את המצווה מאשר מרובים עושים את המצווה. אם עם ישראל ברובו, ברבבותיו, יקיים את התורה יהיה לנו שלום בארץ, לא תהיה שכרות, ואנשים יהיו מחונכים. וגם כתוב בתורה מה יקרה "ואם לא תשמעו לי, ולא תעשו את כל המצוות האלה" ואם, חס וחלילה, "ואם בחֻקֹתי תמאסו, ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי". אז באה התוכחה, כל התוכחות שידועות, ואולי גם את זה צריכים ללמוד.
ואנחנו צריכים לדעת שעל-ידי לימוד התורה, על-ידי הדרך של התורה – זה לא אומר שמי שלומד תורה כבר יש לו חסינות. אדם אפילו 80 שנה כוהן גדול, אל יאמין בעצמו, והוא צריך לעבוד על עצמו. אבל ודאי שאם אנחנו רוצים לחנך את הנוער, לחנך את הדור הצעיר שתהיה להם סיבה לרצות לחיות פה – לא כמו שמישהו כתב לפני שבוע, שהוא לא מבין למה הבן שלו חזר מחוץ-לארץ ואין סיבה לחיות בארץ הזאת, ולא כמו האפוקליפסה שאמרה אתמול יושבת-ראש האופוזיציה, שהיא לא רוצה להשוות את זה למצב של העם היהודי ב-1938. אנחנו עומדים לפני מצבים מאוד מאוד לא פשוטים, וזה נכון. אבל הדרך היחידה והטובה ביותר – לשוב לדרך התורה; "אם בחקתי תלכו – – – ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד". תודה רבה.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר. הדובר הבא, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להזכיר לך: לפני כשנה וחצי סיירנו בלילה אחד שנינו – – –
היו"ר דני דנון:
אל תספר סודות שאנחנו מסיירים בלילה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
איפה אנחנו מסתובבים בלילה – בדיוק. הסתובבנו שנינו בלילה. אנחנו נספר את הסוד, אבל אל תגלו לאף אחד, אדוני השר פלד.
היו"ר דני דנון:
בפעם הבאה אנחנו נזמין גם אותך.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
נזמין גם אותך, נזמין גם אותך. הסתובבנו בלילה במתחם האלכוהול בתל-אביב, רחוב המסגר ושלוחותיו, וניגשנו לשוחח עם בני-הנוער. אני חייב לומר לכם, כאיש חינוך של הרבה שנים, מיטב הנוער – בלי שום מירכאות, מיטב של המיטב של הנוער. אנחנו תפסנו את רובם בשעה מוקדמת, בשעה שהם עדיין היו פיכחים. עדיין השיכר לא עלה להם לראש. ואתה משוחח עם המיטב שבמיטב. תורה שלמה אנחנו למדנו באותו סיור. אבל איך סיפרו לנו קציני המשטרה? כיוון שאנחנו היינו רק בשעה 02:00, אז עוד לא התחיל הלילה. הלילה היה עוד צעיר. הם סיפרו שב-05:00 הם גוררים אותם מהמדרכות ומובילים אותם לתחנה המרכזית, שהם ילכו – חלקם לאשדוד באוטובוסים, וחלקם לכל כל מיני מקומות בכל רחבי הארץ. ויש בתי-מרזח לסוג כזה ולסוג אחר. יש שם ממש מגזרים ומגדרים שונים ומשונים, ממש נורא ואיום. וזה מזכיר לנו את הפסוק של החכם שאומר: תנו יין לאובד ושיכר למרי נפש.
אתה שואל את עצמך שאלה: למה הנוער הזה, למה, אדוני השר שהיה אלוף פיקוד, חיילים עם הצ'ימידנים הגדולים שלהם מגיעים לשם עם המדים – עם המדים, חבר הכנסת דנון עֵדי. מגיעים לשם כדי להיכנס, והמשימה היא אחת: לאבד את הראש כמה שיותר מהר. אתם רוצים שנסביר לכם את השיטות? אם שותים עם קשית, הוודקה עולה ישר לראש; את בקבוק הבירה צריך לשתות בבת אחת בלגימה – ככה זה ממהר את היכולת שלך לאבד את הראש לחלוטין. וככל שתשתה בחוץ יותר, תבזבז יותר כסף בפנים.
היו"ר דני דנון:
פחות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
סליחה, תבזבז פחות כסף בפנים, כי בפנים הוודקה עולה הרבה יותר. לכן, הם קונים את הוודקות, חלקן מזויפות, חלקן – נורא ואיום, נורא ואיום. אבל יש שמה איזה סוג של נורמות, סוג של מה שנקרא סטייל, אז הולכים עם כוס חד-פעמית כזאת גבוהה, עם קשית, עם קוביות קרח, וכך – פשוט שיטתיות שכנראה לומדים אותה איפשהו. האמת היא שלנו לקח פחות מכמה דקות ללמוד את הפטנט, אף-על-פי שלא ניסינו.
היו"ר דני דנון:
אתה מהר מאוד תפסת.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
לא ניסינו, לא התנסינו בזה. ומכל מקום, אני רוצה לומר דבר אחד, אני רוצה לומר שזה לא על ריק: כשיש חלל פנימי עצום צריך למלא אותו, וכשאין מה לחיות למענו, צריך לדפוק את הראש, צריך לאבד את הראש.
ואני רוצה להזכיר משהו. ברשותך, אדוני היושב-ראש, דקה אחת. השבוע ביום חמישי יחול יום נפילתו של מחולל תנועת ניל"י, אהרן אהרונסון, שהוא, ביחד עם כמה צעירים לפני כ-100 שנה, לקחו על שכמם לעסוק בגאולת הארץ מידי השלטון הטורקי האכזרי, שהתעלל פה ביישוב. אנחנו יודעים שאפילו תכננו לעשות פה רצח עם. ולמה הם מסרו את נפשם? בעמק האלכוהול? בוודקה? בבירות? היה בשביל מה, היה בשביל מי. אבל כשאין שום דבר אשר כדאי למות למענו, הכול כלום, אין שום ערך – איך אמר פה אתמול איזה חבר כנסת? מי שיוותר על קבר רחל, יוותר על הכותל. אדוני היקר, שלא נמצא פה, מי שמוותר על אמא, ודאי שגם יוותר על אבא. בשביל מה לחיות? בשביל איזה ערך? בשביל מה לקום בבוקר? בשביל איזה עולם של ערכים? אני לא רוצה לערבב, כי יכול, מין בשאינו במינו. אבל זה בדיוק העניין, זה בדיוק הנקודה: לאן אנחנו מובילים את עצמנו כשאנחנו מנתקים את עצמנו מהאמא הערכית שלנו? לאן נוביל את הנוער הזה? איך אמר פה קודם ידידי חבר הכנסת אייכלר? למה שילד ירצה לחיות פה? כשילדים שולחים לי מכתבים על גזענות וזה, אני אומר להם: תגידו לי דבר אחד, סיבה אחת, איך אתם משכנעים חבר שלכם לגור בארץ ולא לרדת לארצות-הברית? סיבה אחת תיתנו לי. הם עומדים חסרי אונים, הם עומדים חסרי אונים.
היו"ר דני דנון:
נא לסיים.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
ולכן, אני חושב התשובה, אדוני – קודם כול, אני מברך אותך, אדוני היושב-ראש, על החוק הזה, הוא חוק חשוב. אבל הוא קצה הקרחון. אנחנו נמצאים בבית-החולים של אחרי הגשר. הבעיה היא החידלון, הריקנות. בה אנחנו צריכים לטפל. תודה רבה.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. הדובר הבא – חבר הכנסת יריב לוין.
יריב לוין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך כיוזם הראשי ומי שדוחף ומקדם את הצעת החוק המאוד-מאוד חשובה הזו, הצעת חוק שהיא באמת פורצת דרך, ואתה בהחלט ראוי לברכות גם על היוזמה וגם על העובדה שבסך הכול, למרות הקשיים האדירים שצריך להתמודד אתם בקידום של הצעת החוק הזו, היא בסך הכול מתקדמת גם בקצב די מהיר.
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזו היא המשך למהלך שהכנסת כבר ביצעה כאשר קיבלה הצעת חוק ממשלתית ושורה של הצעות חוק פרטיות, שבאו להטיל מגבלות שונות על צריכת האלכוהול, על מכירתו ועל שיווקו; בין היתר גם הצעת חוק שאני יזמתי, שאפשרה ומאפשרת בפעם הראשונה לשוטרים להחרים משקאות אלכוהוליים מידיהם של קטינים שמחזיקים אותם במקומות ציבוריים – דבר שאני שומע מכל רחבי הארץ שמופעל ומסייע באופן משמעותי לאכיפה ולמניעה של שימוש באלכוהול על-ידי בני-נוער.
אבל ההצעה שמונחת בפנינו היום יש לה משמעות, מבחינתי, אולי ראשונה במעלה, משום שהיא באה לטפל בהיבט המרכזי במאבק הזה, והוא ההיבט החינוכי. המניעה היא חשובה, הצעדים וההגבלות הם חשובים, האיסורים חשובים, אבל לב העניין הוא החינוך. לב העניין הוא לקבוע את הכללים שאומרים: לא משתכרים; שאומרים שקטינים לא שותים. וכדי לחנך, כדי שאנשים יימנעו מהשתייה לא משום שתפסו אותם או אסרו עליהם אלא משום שהם מבינים את הנזקים שהדבר הזה גורם, צריך קודם כול לעקור מן השורש את החינוך ההפוך, את התעמולה ההפוכה, את התהליך שאנחנו עדים לו, שבו בעצם הציבור כולו, ובפרט בני-הנוער, נחשפים לפרסומת גלויה וסמויה, נמשכת, שמעודדת צריכה של אלכוהול בהיקפים גדולים. ואני חושב שהטיפול הזה בהיבט החינוכי, שהוא לב העניין, מתחיל במהלך החשוב הזה שאתה מוביל, ואני מקווה שאכן יעלה בידנו, עוד בכנס הזה, להשלים אותו כחלק מאותו מארג של מאבק בתופעת השכרות, ואני משוכנע שהדבר הזה יהיה לתועלת החברה כולה. תודה.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין.
אני מברך את חניכי קורס "מרווה" שנמצאים ביציע – חלקכם בוודאי תעלו לארץ בשנים הקרובות, והחוקים שאנחנו מעבירים פה ישרתו גם אתכם; את מנהל מרכז בגין, מר הרצל מקוב, שנמצא אתנו.
אחרון הדוברים לפני ההצבעה, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כולנו יודעים מי הראשון שהשתכר, זה מופיע בתורה, כתוב: "וישת מן היין וישכר, ויתגל בתוך אהלה". ואז מה קרה לאחר מכן? "וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ"; לאחר מכן: "וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן, ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו", משום שלא נהג באביו כבוד.
כשנכנס יין, יצא סוד. יש פסוק: "תנו שֵכר לאובד ויין למרי נפש". למה השיכר זה לאובד ויין למרי נפש? כי בדרך כלל היין – "ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן". זה משמח יותר. לכן אנחנו רוצים להחריג את הנושא של היין, כי אנחנו מקדשים על היין. כי בדרך כלל אנחנו לא רואים אנשים, כמו שכתוב: שיכורה אני ולא מיין. מיין אין שכרות. בדרך כלל שכרות באה מהמשקאות החריפים יותר, עראק, וודקה, כמו שאנחנו יודעים, וזה שיכר לאובד. אלה שרוצים לאבד את עצמם לדעת לוקחים שיכר.
לצערנו הרב, אדוני היושב-ראש, אנחנו עדים – אני הייתי כיושב-ראש הוועדה למניעת סמים ואלכוהול – לנושא של תאונות הדרכים. לפני כמה שנים לא היתה שום אינדיקציה ברורה ובדוקה מה ההשלכות על מספר תאונות הדרכים שמתרחשות בערי הארץ, על-ידי המשתכרים ואנשים שנמצאים תחת השפעת אלכוהול, ואנחנו רואים שהמספרים הולכים ועולים. התאונות הקטלניות ביותר בדרך כלל זה בשכרות, כמובן גם בגלל מחדל או רשלנות, אבל הרבה מהם גורמים את התאונות הקשות ביותר.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה רק לומר שבארצות-הברית, מי שנהג בשכרות והרג, דינו 21 שנות מאסר, כמו רצח לכל דבר. זה החוק בארצות-הברית. לפני שנתיים הייתי צריך לפעול להביא אסיר שנאסר שם ל-21 שנה, להתחנן ולבקש שיאפשרו לו ויביאו אותו לכלא בישראל, אחרי בכיות של בני המשפחה והסבתא היקרה, שהכרתי אותה בשכונה שלי, ועשינו כל מאמץ. זאת אומרת, בארצות-הברית מתייחסים לאדם שנהג בשכרות וגרם להרג או לתאונה קטלנית – הוא נקרא רוצח לכל דבר.
לכן, אנחנו חייבים לעשות הכול כדי למנוע אפשרות שבני-הנוער שלנו יאבדו את דעתם, והייתי אומר שזה נקרא ייאוש מדעת.
אני מקווה שהחוק הזה, אדוני היושב-ראש, ואני מברך אותך על כך, יעזור. המסר לבני-הנוער הוא חשוב, האזהרה היא חשובה. אם אין אזהרה, אם יש פרסומות חיוביות, אנחנו לא יכולים לצפות מאידך גיסא שבני-הנוער לא ייקחו וישתו לשוכרה ובכיף, כמו שאומרים. תודה רבה לך, אדוני.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה, חבר הכנסת נסים זאב. בדרכך למושב אני אציין שבארצות-הברית יש מדינות שבימי ראשון אסור למכור בהן אלכוהול כל היום. כששאלתי מדוע – גם בבוקר – אמרו: שלא יגיעו לכנסייה שיכורים. באותן מדינות, מדינות שלמות, פשוט אסור לרכוש אלכוהול כל יום ראשון. אז אנחנו פה, לא נמצאים שם, אבל אנחנו כן רוצים ללכת לכיוון שאמרת.
ברשותכם, חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"א–2011, של חבר הכנסת דני דנון וקבוצת חברי כנסת. אנחנו מצביעים.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"א–2011, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר דני דנון:
שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותמשיך בהליכי חקיקה בוועדת הכלכלה של הכנסת.