קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק תכנון משק החלב, התשע"א–2011
[מס' מ/405; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' ט"ז, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. ובכן, הצעת חוק תכנון משק החלב, התשע"א–2011. לפני ההצבעה יש הודעה מטעם השרה אורית נוקד. יבוא ויעלה יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה, יבוא, יעלה ויציג את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. להצעה זו הסתייגויות, והדוברים בהסתייגויות הם חבר הכנסת ישראל חסון, שר המשפטים נאמן, אם יהיה פה, ושר התמ"ת שלום שמחון. בבקשה, אדוני.
כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברות וחברים, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק תכנון משק החלב, התשע"א–2011. מדובר בהצעת חוק ממשלתית, שהדיונים בה החלו עוד בכנסת השבע-עשרה, ובכנסת הנוכחית הוחל עליה דין רציפות.
ענף החלב הוא ענף חקלאי רב-חשיבות. בשנת 2009 לבדה יוצרו בישראל יותר מ-1.17 מיליארד ליטרים של חלב, בערך כספי של 2.4 מיליארד שקלים.
משק החלב הישראלי הוא מהמתקדמים, האיכותיים והמצליחים ביותר בעולם, והוא אחד משני ענפי החקלאות היחידים בארץ שנותרו כענפים מתוכננים, על כלל היבטיהם – ייצור על-פי מכסות, מעורבות ממשלתית בוויסות כמויות חומרי הגלם, פיקוח על מחירים וכיוצא בזה, וזאת עקב כמה מאפיינים ייחודיים: ראשית, החלב הגולמי משמש לייצור מזון בסיסי. הוא מוצר מתכלה המתקלקל במהירות ויש צורך לעבדו בתוך זמן קצר. שנית, אין אפשרות לשווק חלב ומוצרי חלב לצרכן בלא פסטור ועיבוד תעשייתי במחלבה. שלישית, ייצור חלב במשק החקלאי ועיבודו במחלבות הם תהליך עתיר הון וטכנולוגיה, ורוב ההשקעה בתשתיות ובמתקנים אינה ניתנת להסבה לשימושים חלופיים, מה שמחייב תכנון לטווח ארוך, לצורך הבטחת אספקה שוטפת של מוצרי חלב לצרכנים. רביעית, תנודתיות קיצונית בייצור החלב בין עונות השנה, והעובדה שהמחלבות בישראל אינן פועלות בשבתות ובחגים, גורמות לייצור עודפי חלב ניכרים בחורף ולעודפי ביקוש בקיץ, ולתנודתיות חריפה בייצור החלב גם על בסיס שבועי. מציאת שימושים לעודפי הייצור, כגון ייבוש לאבקה או חיבוץ לחמאה, הכרחית לוויסות הכמויות והמחירים בענף, תוך הבטחת אספקה שוטפת של מוצרי חלב למשקי הבית בישראל. לבסוף, חשוב להזכיר שהתכנון וההסדרה של הענף מאפשרים לשמר את הפריסה ההתיישבותית ולחזקה, באמצעות הגנה על משקי החלב הפעילים ויצירת עוגן כלכלי להתיישבות בפריפריה.
כיום תכנון משק החלב מתבסס על הסדרה נורמטיבית לוקה בחסר, והוא נשען בעיקר על חוק תכנון משק החלב בישראל, התשנ"ב–1992, שמסדיר רק חלק קטן מהנושאים, על צו פיקוח מצרכים ושירותים (ייצור חלב), התשכ"ז–1967, אשר קובע הוראות שונות בעניין חלוקת מכסות חלב. כמו רוב צווי הפיקוח הישנים, הכנסת מעוניינת לבטלו ולבסס במקומו הסדרים בחקיקה עדכנית.
החוק המוצע מבקש לעגן בחקיקה מודרנית, כוללת ומקיפה את הסמכויות הנדרשות לצורך תכנון והסדרה של משק החלב, וזאת בכמה נושאים עיקריים: ראשית, תכנון משק החלב, ובתוכו הסדרת הייצור והשיווק, ומנגנון קביעת המחירים.
החוק המוצע קובע כי שיווק חלב ומוצריו בישראל יהיה מייצור מקומי בלבד, או מייבוא שהותר על-ידי שר התמ"ת, כפוף להוראות כל אמנה בין-לאומית שמדינת ישראל חתומה עליה, או לפי כל דין.
לעניין זה עומדת בפניכם הסתייגותו של חבר הכנסת ישראל חסון, המבקש למחוק את המלים: "לפי כל דין". בדיונים בוועדה התנגדו נציגי הממשלה, ובעיקר האוצר והתמ"ת, למחיקת מלים אלה, שכן בפועל, גם היום, מתבצע ייבוא של מוצרי חלב לפי צו יבוא חופשי, התשס"ט–2008, דהיינו, שלא באמצעות התרת ייבוא על-ידי שר התמ"ת, וביטוי זה מעגן פרקטיקה הנוהגת למעשה. זאת ועוד, ביטול אפשרות זו עלול לפגוע לא רק בתושבי ישראל, אלא גם בהסכמי סחר בין-לאומיים שמדינת ישראל חתומה עליהם. הוועדה החליטה לאשר את הסעיף כפי שהוצע, ואני קורא לכם להצביע נגד הסתייגות זו.
נוסף על כך מוצע כי שר החקלאות יקבע את היקף ייצור החלב המקומי הכולל בכל שנה. ועדת המכסות, שחבריה יהיו מנכ"ל מועצת החלב ושני נציגים של שר החקלאות, תחלק את היקף הייצור הכולל למכסות ייצור חלב לכל יצרן.
נוסף על כך מוצע להקנות לשר סמכות לקבוע בתקנות, בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הסדרים רבים נוספים להסדרת הייצור והשיווק בענף. לעניין זה אציין כי הועלה חשש שהחוק, אם יתקבל, יסגור למעשה את הכניסה לענף זה ליצרנים חדשים, ובעיקר ינציח מכסות נמוכות ביותר ליצרנים קטנים. כדי להפיג חששות אלה הצהיר שר החקלאות ופיתוח הכפר היוצא בפני הוועדה כי היקף מכסת המינימום במשק משפחתי תהיה 500,000 ליטר, ובהתאמה במשק השיתופי, והקצאת מכסות המינימום החדשות תושלמנה, ככל שתוגדל המכסה הכללית בשני הסקטורים האמורים, בתוך שנתיים עד שלוש. השר חזר על התחייבות זו גם במכתבו אלי מיום 22 בדצמבר 2010.
הצעת החוק מסדירה גם את מנגנון הפיקוח על המחירים במשק החלב בכלל ועל מחיר המטרה בפרט. מחיר המטרה הוא המחיר המזערי שהמחלבות משלמות ליצרן בעבור ליטר חלב גולמי. עד היום מחיר המטרה נקבע בשיטת חישוב של העלות הממוצעת לייצור ליטר חלב והתבסס על הסכמות רבות שנים בין הגורמים השונים בענף ובהתאם להבנות עם הממשלה. עתה מוצע כי שר החקלאות ושר האוצר יקבעו בצו את מחיר המטרה לפי הסדרים הקבועים בחוק פיקוח על מחיר מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996, בכמה שינויים, וללא צורך באישור הממשלה.
בהצעת החוק הממשלתית, כפי שעברה בקריאה ראשונה, הוצע שהדרך החדשה לקביעת מחיר המטרה תיכנס לתוקפה שש שנים לאחר תחילתו של החוק, ובתקופת מעבר זו יישאר מחיר המטרה כפי שנקבע בפרסום האחרון שהוציא משרד החקלאות ערב כניסת החוק המוצע לתוקף, וכפוף לנוהל עדכון שיקבעו שר האוצר ושר החקלאות בתקנות, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ולפי נוהל ההתחשבנות שהיה נהוג עד לתחילתו של החוק. במהלך הדיון בוועדה, ולאור בקשות היצרנים להאריך את תקופת המעבר לעשר שנים ואף יותר, החליטה הוועדה שתקופת המעבר תהיה שמונה שנים.
הנושא השני הוא קביעת מעמדה של מועצת החלב. התכנון בענף החלב מיושם ומבוצע זה שנים על-ידי מנהל מכסות, תוך הישענות על תשתית המידע וכוח-האדם של מועצת החלב, שהיא חברה פרטית שחברים בה נציגי הממשלה, יצרני החלב, המחלבות והצרכנים.
לאורך השנים מינו שרי החקלאות, בדרך כלל, את המנהל הכללי של מועצת החלב לתפקיד מנהל המכסות, והוא חילק, כזרועו הארוכה של השר – של שר החקלאות – את מכסות הייצור בהתאם למכסה השנתית.
במקביל המועצה מווסתת את עודפי החלב העונתיים והשנתיים באמצעות קביעת מחירים דיפרנציאליים בעבור חלב גולמי ליצרנים וקביעת מנגנוני שיווק בארץ ובחו"ל של עודפי החלב, פועלת לשיפור וקידום הרמה המקצועית של משק החלב הישראלי בדרך של מימון פעילות מחקר ופיתוח והדרכה, ועוסקת בפעילות הסברתית וחינוכית שנועדה לעודד צריכת חלב ומוצריו.
מועצת החלב הוקמה כמועצה מייעצת בשנת 1956, ובשנת 1966 אוגדה כחברה מוגבלת בערבות חבריה, על-פי החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה, כדי לבצע את מדיניות הממשלה בתחום החלב. הצעת החוק משאירה את מעמדה של מועצת החלב כחברה פרטית, אך מעניקה לה סמכויות בחוק, קובעת את מטרותיה ותפקידיה ומבססת מערכת של פיקוח ובקרה על פעילותה.
בהצעת החוק מפורטות, בין היתר, הוראות לעניין שינוי מסמכי היסוד של המועצה, לעניין פירוק המועצה, מינוי בעלי תפקידים והעובדים במועצה, החלת חובות מסוימות על המועצה כחברה ממשלתית וחובות מסוימות כחברה לתועלת הציבור, וכן לעניין תקציבה וסמכותה לגבות היטלים.
בדיונים בוועדה עלו חילוקי דעות רבים בין הגורמים השונים בענף לגבי ההצעה לאסור על בעלי התפקידים ועל הנציגים במועצת החלב לפעול כאשר הם נמצאים בניגוד עניינים, משום שמבנה הייצוג במועצה בנוי כך שהוא אמור להביא בחשבון את האינטרסים של אותם מגזרים או גופים.
בסופו של דבר התקבלה בוועדה ההחלטה לאפשר לחבר להביא בחשבון עניינים של המגזר ששלח אותו, בסייגים ובתנאים מסוימים. החלטה זו של הוועדה, המובאת בהצעת החוק, היא לדעתי החלטה מאוזנת שמובאים בה בחשבון האינטרס הציבורי שביסוד האיסור על ניגוד עניינים מחד גיסא, והאינטרסים של הגופים השונים במשק החלב מאידך גיסא.
בהתאם להצעתו של חבר הכנסת אילטוב, נוספה במהלך הדיונים הוראה המאפשרת לדירקטור שיש לו או לגורם שמינה אותו עניין אישי מעבר לעניין המגזרי שאותו הוא מייצג להשתתף בדיון באותו נושא, אך לא להצביע. שר המשפטים ושר התמ"ת, שאליו העבירה הממשלה את סמכויות שר החקלאות לעניין משק החלב, הגישו הסתייגות, המציעה למחוק את ההוראה האמורה. אני קורא לכם לקבל הסתייגות זו, שכן הוראה זאת היא חריגה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הסתייגותם של שר המשפטים ושר התמ"ת.
כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):
ושר התמ"ת. – – הוראה חריגה מכל הכללים המוכרים לנו בעניין ניגודי עניינים. נוסף על כך, וכפי שהצגתי קודם בנאומי, מדובר כאן בחברה פרטית שקיבלה בחוק זה סמכויות שלטוניות, לרבות קביעת מכסות וקבלת היטלים. לכן יש להקפיד במקרה זה הקפדה יתירה בשמירה על נורמות ראויות.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד יושב-ראש הוועדה, אם אתה ממליץ בפנינו לקבל את ההסתייגות, מדוע זה לא הוכנס לגוף החוק כהחלטת וועדה? ההסתייגות באה אחרי – – –?
כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):
כנראה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הבנתי. אוקיי.
כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):
הנושא השלישי שבו עוסקת הצעת החוק נוגע ביצירת יכולת אכיפה להוראות החוק, על-ידי הגדרת שורה של מעשים המבוצעים בניגוד להוראות החוק המהותיות כעבירות פליליות וקביעת קנסות בצדם. מוצע אף להטיל אחריות פלילית מסוימת גם על נושאי משרה בתאגיד.
נוסף על כך, כדי לאפשר פיקוח על ביצוע הוראות החוק המוצע ואכיפתן, נכללים בהצעת החוק הסדרים לעניין מינוי מפקחים של משרד החקלאות והסמכתם במגוון סמכויות.
בהצעת החוק נכללו הוראות מעבר והוראות שונות, שאת חלקן הזכרתי, ומטרתן להקל את החלת החוק על משק קיים ומתפקד היטב ולמזער עד כמה שאפשר טלטולים, זעזועים, או חלילה פגיעה בפרנסת הרפתנים או המחלבות.
אני סבור שהצעת חוק זו תתרום להתפתחות טובה של משק החלב בישראל, ואני מבקש מכם להצביע בעד הסתייגותם של השרים ולקבל את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
בתום הדברים, אדוני היושב-ראש, הכתובים מראש, כמובן, אני רוצה לומר שני דברים. אחד – יצא לי במסגרת תפקידי לסייר אצל כמה רפתנים, ואני חושב שבהזדמנות זו, במסגרת הסכמות שהושגו לאחר החקיקה, אנחנו מתקנים איזשהו סוג של עוול היסטורי שנתקלתי בו כלפי הרפתנים הקטנים במושבים, ולכן אני חושב שההסכמות שהגיעו אליהן אחרי זה כל הגורמים הן הסכמות מבורכות.
מעבר לכך מגיעה תודה רבה גם לשר החקלאות היוצא ולשר התמ"ת הנכנס, שללא ההתערבות הישירה שלו וההכוונה שלו לא היינו מגיעים להשלמת החקיקה, וכמובן לצוות הוועדה המסור, בראשות מנהלת הוועדה, הגברת לאה ורון, והיועצת המשפטית, עורכת-הדין אתי בנדלר, ושאר העובדים בצוות הוועדה.
היו"ר ראובן ריבלין:
המשנה ליועץ המשפטי.
כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):
והמשנה ליועץ המשפטי לכנסת. וכמובן יושב-ראש ועדת הכלכלה הקודם, שניהל את מרבית הדיונים, חבר הכנסת אופיר אקוניס, ועוזרי, עוזרי המכובדים, המסורים והיקרים. אנחנו מגיעים באמת עם בשורה לרפתנים, למשק החלב. אני מאחל מכאן הצלחה למשרד החקלאות ולשרה המכהנת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. תעמוד רק עוד שנייה. אני לא מבין, השר מסתייג על גרסת הוועדה כאשר הוא היה יכול להביא בקריאה הראשונה את החוק עם ההסתייגות שלו. אני לא מבין מה קרה פה, האם בגלל שהשתנו השרים? מה קרה?
כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):
נפלאת הסתייגות השר מבינתי.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות מצוינת. ההסתייגות מצוינת, אבל למה היא לא היתה בהתחלה? אני מאוד מודה על הפירוט, באמת על הפירוט ועל הסדר בהצגת החוק לתפארת הכנסת.
כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה. חבר הכנסת ישראל חסון השתכנע מדברי יושב-ראש הוועדה. יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת שאמה, חבר הכנסת ישראל חסון השתכנע מדבריך – הוא מסיר את הסתייגותו.
אני מזמין את השר לנמק את הסתייגותו. זה המקרה היחידי שבו שר מוגבל בזמן הדיבור שלו, שכן הוא מדבר כמסתייג ועומדות לרשותו חמש דקות. אם הוא מסתייג גם בשם שר המשפטים, יש לו עשר דקות.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אפשר לצלצל? נעשה את זה יותר קצר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אפשר לצלצל?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לצלצל כי השר, כנראה, יסתפק בהרבה פחות. בבקשה. לצלצל.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
ההסתייגות של שר המשפטים ושלי היא לסעיף 36 – בסעיף קטן (ה), סימון פסקה (1) וכן פסקה (2) – יימחקו. ההסתייגות נוגעת לתהליך עבודה במועצת החלב, שקשור לייבוש החלב, ואני מבקש, אדוני היושב-ראש – אני לא יודע אם זה מקובל – להניח חוות דעת משפטית שהנושא של ייבוש החלב לא נכלל במסגרת ניגוד העניינים הצפוי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין דבר כזה, רק לוועדה אתה יכול.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
מאה אחוז. מכתב על כך יועבר לוועדה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תעביר ליועצת המשפטית של הוועדה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
חוות דעת של משרד המשפטים תועבר לוועדה, והיא מסדירה את הכללים לניגוד עניינים. אחרי דין ודברים ממושך עם חבר הכנסת רוברט אילטוב, שהעלה טענה צודקת, על כך שמתחרים יכולים לנצל את העובדה שמישהו לא יכול להשתתף בדיון, וחוות הדעת, על-פי הצעה של יושב-ראש הכנסת, תועבר לוועדת הכלכלה של הכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני רק צריך להיות בטוח שמה שאני עושה הוא ברמה החוקית ואני לא בטוח שלא מזכירת הכנסת ולא אני – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אם יש צורך אני אקרא את זה פה.
היו"ר ראובן ריבלין:
גברתי, המשנה ליועץ המשפטי והיועצת המשפטית של הוועדה, אני רוצה לשאול אותך אם יכול השר, במסגרת ההסתייגות – כמובן שהוא לא יכול להעביר לי נייר, הוא יכול להקריא אותו – אבל האם הוא יכול להעביר לוועדה את חוות הדעת המשפטית התומכת בהסתייגות שלו והיא תוכנס לתיק הוועדה מבלי לשנות את החוק אלא על-פי ההסתייגות? לא, הוא לא יכול.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אוקיי, אז על כל פנים, ההסתייגות תתקבל, קרוב לוודאי. ההסתייגות תתקבל קרוב לוודאי.
היו"ר ראובן ריבלין:
את נושא חוות הדעת לא אוכל להבטיח לך שאכן הוועדה תקבל, לכן שאלתי.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
בסדר גמור. אז אני מקריא את חוות הדעת, אוקיי?
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה יכול להמשיך. תודה רבה. אדוני, אנחנו נצביע על ההסתייגות ונראה. אם היא תתקבל, הרי אין צורך יותר בהסתייגות.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
בסדר גמור. אנחנו בעד ההסתייגות, וחוות הדעת היא רשת ביטחון נוספת למצב – – –
קריאה:
– – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אדוני היושב ראש, אני רוצה להסביר.
היו"ר ראובן ריבלין:
שומע, שומע.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
חוות הדעת של משרד החקלאות, שמגובה על-ידי משרד המשפטים, היא רשת ביטחון נוספת שבנושא ייבוש החלב הנושא של ניגוד עניינים מוסדר על-פי הכללים ולא ייחשב כניגוד עניינים.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר גמור.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
זה אני אומר לפרוטוקול.
היו"ר ראובן ריבלין:
שמור את זה אצלך. במידה שיהיה בג"ץ לגבי עניין זה, תגיש את – תראה, הוועדה העבירה לנו נוסח. כרגע יש המלצה של יושב-ראש הוועדה לאמץ את ההסתייגות שלך. אם תאמץ ותהיה איזושהי טענה, תוכלו להביא את – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אני רק רוצה כדי להבהיר שאין בסיס של ממש בקביעה שטיפול בנושא הייבוש ייחשב כניגוד עניינים. אין בעובדה שחברה כלשהי מחזיקה במתקן ייבוש שבאמצעותו מבצעת המועצה ויסות חלב – כשלעצמה כדי להפוך אותה לבעלת עניין אישי מעבר לעניין המגזרי. זאת משום שייבוש חלב מהווה חלק אינטגרלי מהממשק הענפי כולו.
הדבר השני – יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת כרמל שאמה, וחבר הכנסת אקוניס, אני רוצה להודות לכם. על-פי מה שנמסר לי על-ידי אותה ועדה שהוקמה במסגרת ועדת הכלכלה, במסגרת ההסכמות, ההמלצה למועצת החלב – אני אומר את זה גם ליושב-ראש הקודם וגם ליושב-ראש הנוכחי – ההמלצה מיטיבה מעבר למה שסוכם בוועדת הכלכלה, והכוונה היא שזה לא יעמוד על 500,000 ליטר מכסת מינימום אלא על 550,000 ליטר. אני רוצה להודות לכם. אני רוצה להודות לשרת החקלאות, שבשמה אני מגיש את הצעת החוק הזאת, ואני מקווה שניגוד העניינים שלך יסתיים מהר, כדי שאני אוכל להחזיר לך את התיק הזה, כי בעיני הוא לא קיים. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. ובכן, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה להביא לתשומת לבכם – השרה, שרת החקלאות ופיתוח הכפר, מודיעה לכנסת לקראת ההצבעה הצפויה היום בקריאה השנייה והשלישית על הצעת החוק – חוק תכנון משק החלב, התשע"א–2011 – "אבקש להודיע כי לחוק עשויה להיות השפעה מסוימת על קיבוץ שפיים, שבו אני חברה. לפיכך לא אשתתף בדיון על הצעת החוק אלא רק בהצבעה. אודה לך אם תביא הודעתי זו לידיעת הכנסת לפני תחילת הדיון בהצעת החוק. תודה רבה". גברתי, לא השתתפת בדיון למרות שאת שרת החקלאות, אבל את יכולה להצביע לפי חוות הדעת המשפטית ולפי רצונך. אין אפשרות למנוע חבר כנסת שהוא גם שר או חבר כנסת מלהצביע, על אחריותו כמובן בכל מה שקשור לניגוד אינטרסים. נדמה לי שניגוד האינטרסים לא קיים כאן. תודה רבה.
יש ניגוד אינטרסים לכאורה, למראית עין. טוב, תודה רבה. כי משק החלב נוגע גם להרבה קיבוצים אחרים. אם היה מדובר באיזושהי הטבה שניתנת לקיבוץ שפיים גופו בחוק, כמובן שלא היית יכולה להצביע. הואיל ומדובר על כל המגזר, כמובן שאין שום ניגוד אינטרסים ברמה זאת. זה כאילו היינו אומרים שבכל דבר הנוגע לקיבוצים את לא יכולה להצביע. הדבר הוא הזוי, כמובן.
רבותי, נא לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. ובכן, רק רגע. ובכן, ככה – לשם החוק ולסעיפים 1 ו-2 לפי נוסח הוועדה אין מתנגדים.
זאב אלקין (הליכוד):
גם לסעיפים 3, 4, 5.
היו"ר ראובן ריבלין:
וגם סעיף 3, אתה צודק. לשם החוק ולסעיפים 1–35 ועד בכלל אין הסתייגויות. נצביע לפי נוסח הוועדה.
רבותי, נא להצביע – מי בעד, מי נגד, מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 1–35 – 51
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיפים 1–35 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
51 בעד. אפילו אם זה היה סעיף תקציבי, אפילו אם היה מדובר פה בחוק תקציבי היה עובר. נגד – אין, נמנע אחד. אני קובע ששם החוק וסעיפים 1–35 ועד בכלל נתקבלו כהצעת הוועדה.
לסעיף 36 קיימת הסתייגות, ואני מצביע על ההסתייגות אשר נתבקשה על-ידי הממשלה. נא להצביע מי בעד ההסתייגות לסעיף 36 ומי נגד. נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההסתייגות – 50
נגד – אין
נמנעים – 1
ההסתייגות של שר המשפטים ושל שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לסעיף 36 נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
50 בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע שההסתייגות לסעיף 36 של השרים, שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, נתקבלה על-ידי הכנסת, ולכן הדבר מחייב שינוי בספרור המספרים של סעיף 36 וסעיפי המשנה שלו. לידיעת הוועדה.
ולכן, אני קובע שאנחנו נצביע עכשיו על סעיף 36 כהצעת הוועדה ובקבלת ההסתייגות. נא להצביע – מי בעד, מי נגד, מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד סעיף 36, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 50
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 36, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
50 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. אני קובע שסעיף 36 על ההסתייגות שנתקבלה אומץ על-ידי מליאת הכנסת בקריאה שנייה.
רבותי, לסעיפים 37–46, ועד בכלל, אין הסתייגויות, ולכן נצביע על הצעת הוועדה בקריאה שנייה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד סעיפים 37–46 – 48
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיפים 37–46 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
48 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שסעיפים 37–46, ועד בכלל, נתקבלו לפי נוסח הוועדה. רבותי, תמה ההצבעה בקריאה שנייה.
אדוני יושב-ראש הוועדה, נתקבלה הסתייגות, האם אדוני מבקש שנצביע על הצעת החוק עם ההסתייגות בקריאה שלישית?
כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, אנחנו מצביעים על הצעת החוק, כנוסח הוועדה, ובהתקבל ההסתייגות לגבי סעיף 36 – אנחנו מצביעים בקריאה שלישית. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד החוק – 50
נגד – אין
נמנעים – 2
חוק תכנון משק החלב, התשע"א–2011, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
50 בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע שחוק תכנון משק החלב, התשע"א–2011, נתקבל בקריאה שלישית ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.