קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011 [מס' מ/483; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' י"ח, עמ' 7813 ו-7814; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה, חבר הכנסת דוד אזולאי. דוד אזולאי (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, נכון שהשעה מאוחרת, אבל כאשר מצליחים להעביר חוקים, זאת שעת התעוררות. יריב לוין (הליכוד): אפשר להירשם לדבר, אם זה המצב? דוד אזולאי (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני, אין לי בעיה. אני משוריין פה כל הלילה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת חוק זו היא שילוב של הצעת חוק ממשלתית שיזם המשרד להגנת הסביבה ושל הצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה. תפקידיהם וסמכויותיהם של מפקחי המשרד להגנת הסביבה אינם מעוגנים כיום בחקיקה באופן ייחודי. הסמכויות הנתונות למפקחים אלה הן למעשה אוסף סמכויות שונות הקבועות בחוקים סביבתיים רבים ושונים. מטרתה של הצעת חוק חשובה זו היא לעגן ולהרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של עובדי המשרד להגנת הסביבה, וכך להביא להגנה טובה יותר על איכות נאותה של הסביבה ולמניעת פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור. הצעת חוק זו היא למעשה חוק מסגרת, אשר קובע באופן אחיד, לגבי אכיפת כל החיקוקים הסביבתיים, את סמכויותיהם של מפקחי המשרד להגנת הסביבה, את התנאים למינוים, את דרכי הכשרתם ועוד. הצעת החוק נדונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה למעלה משנה, בעיקר בשל מורכבות הסעיפים העוסקים באכיפה כלפי מערכת הביטחון, כפי שאפרט בהמשך. מוצע לקבוע מנגנון להסמכה ולהכשרה של מפקחי המשרד להגנת הסביבה. בין היתר מוצע כי תוכנית ההכשרה תיקבע בתיאום עם השר לביטחון פנים, כדי להבטיח פיקוח על-ידי מפקחים מיומנים ובעלי הכשרה מקצועית נאותה. מפקח אשר יעמוד בתנאי ההכשרה וההסמכה יצויד בסמכויות פיקוח, כגון דרישת מסמכים, עריכת מדידות או דגימות וכניסה למקומות, וכן בסמכויות אכיפה אשר ניתן להפעילן אם התעורר חשד לביצוע עבירה, כגון סמכות חקירה, תפיסת חפצים, סמכות לבקש מבית-משפט צו חיפוש ולבצעו, ואף סמכות עיכוב במקרים מסוימים. סמכויות אלה יאפשרו לפקח ביעילות על ביצוע הוראות החוקים הסביבתיים השונים ולמצות את הטיפול במי שמפר את הוראותיהם. במקביל, מוצע לבצע תיקונים עקיפים בחוקי סביבה שונים על מנת לבטל את האפשרות להסמיך את עובדי המשרד להגנת הסביבה בסמכויות פיקוח ואכיפה לפי חוקים אלה, כדי שהסמכתם תיעשה רק לפי החוק המוצע. כמו כן, מוצע בתיקונים עקיפים אלה לקבוע באופן אחיד ומסודר יותר את דרכי מינוים וסמכויותיהם של מפקחים שאינם עובדי המשרד להגנת הסביבה. החיקוקים שעליהם יחולו הוראות חוק זה מנויים בתוספת לחוק. תוספת זו ניתנת לשינוי על-ידי השר להגנת הסביבה, בהסכמת השר לביטחון הפנים והשר הממונה על החיקוק שלגביו מתבקש השינוי, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה. כאמור, במהלך דיוניה עסקה הוועדה רבות בסוגיית תחולת הוראות החוק על מערכת הביטחון. בהצעת החוק הממשלתית הוצע להסדיר את הנושא בנוהל בין משרדי הממשלה. חברי הוועדה התנגדו לכך הן במישור הנורמטיבי והן במישור המהותי. במישור הנורמטיבי הוועדה סברה כי הסדרים מעין אלה יש לקבוע בחקיקה ראשית, כפי שכבר נעשה לא אחת בעבר, ולא בנוהל, שהוא ברמה נורמטיבית נמוכה ביותר. במישור המהותי הביעו חברי הוועדה אי-שביעות רצון מהנוהל המתגבש שהוצג בפניהם, מאחר שסברו שאינו כולל איזונים נכונים בין האינטרסים השונים. ככלל, חששו חברי הוועדה כי ההסדר המוצע יסיג את ההישגים שכבר הושגו בתחום החקיקה הסביבתית לאחור. יודגש כי היתה בוועדה תמימות דעים לגבי צרכיה הייחודיים של מערכת הביטחון, המחייבים מציאת הסדרים ייחודיים. עם זאת, על אותם הסדרים ייחודיים להבטיח כי תתאפשר אכיפת דיני איכות הסביבה, שכן מעצם טיבן, בעיות סביבתיות שמקורן במתקן ביטחוני אינן משפיעות רק במתקן עצמו אלא גם על הסובבים אותו. בסופו של דבר, ולאחר דיונים ממושכים, נמצאה הנוסחה המאפשרת להסדיר את הפיקוח והאכיפה של דיני הסביבה כלפי מערכת הביטחון באופן שיאזן בין השמירה על איכות הסביבה והגנתה לבין ביטחון המדינה ושלום הציבור ויקיים את מטרות החוק. ככלל בסיסי נקבע כי מפקחי הגנת הסביבה יפעילו את סמכויותיהם כלפי מערכת הביטחון בהתאם להתאמתם הביטחונית ובכפוף לכללי אבטחת המידע הנהוגים בגופים הביטחוניים. הוראה מרכזית העוסקת בסמכות הכניסה של המפקחים קובעת כי עיכוב כניסתו של מפקח למתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון יתאפשר רק בידי קצין בדרגת סגן-אלוף או בדרגה המקבילה לכך בגופים הביטחוניים האחרים, ורק בהתקיים עילות הקבועות בחוק: שיבוש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה; התרחשות פעילות עוינת; קיום פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל. כמו כן נקבעו בחוק הסדרים שונים שנועדו לאפשר תיעוד ממצאים, מסירת מסמכים, עריכת מדידות, נטילת דגימות ותפיסת חפצים, והכול באופן שיבטיח שמירה על מידע מסווג מחד גיסא וקיום הפיקוח מאידך גיסא. עוד נקבעו הוראות המאפשרות דרכי הזדהות שונות למי שכללי אבטחת המידע אוסרים עליו להזדהות. הסדרים מפורטים יותר ליישום ההוראות ייקבעו בנוהל, שיובא לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה עם גיבושו. הצעת חוק זו, אדוני היושב-ראש, מוגשת בצירוף הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות הסתייגויות אלה ולתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על-ידי הוועדה. רבותי חברי הכנסת, אני חושב שזו הפעם הראשונה שמחוקקים חוק שבעצם מאפשר בתוך מערכת הביטחון לשמור על סביבה ירוקה מצד אחד, ומצד שני – לדאוג לכך שמערכת הביטחון לא תיפגע. בעניין הזה אני חייב לציין שני אנשים שהיו עקביים ודאגו לנושא הזה: האחד זה השר להגנת הסביבה, שהחליט שעם כל הכבוד למערכת הביטחון, שהיא חשובה לכולנו, היא לא חסינה מפני מפגעים בסביבתה; השנייה, כמובן, היא יועצת המשפטית של הוועדה, מירי פרנקל-שור, שעמדה על כך שאין לתת למערכת הביטחון איזו חריגה מיוחדת ושהיא תובדל משאר המערכות במדינת ישראל. אני מודה שבשלב מסוים אני לא הסכמתי אתה, אבל השתכנעתי בסופו של יום והגעתי למסקנה שאכן הצדק אתה, והגיע הזמן לקבוע שמערכת הביטחון, בכל מה שקשור לאיכות החיים שלנו, לאיכות הסביבה שלנו – הם לא חריגים, הם כמו כולם, ואת זה עשינו בחוק הזה. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת דוד אזולאי. יש מסתייג אחד – חבר הכנסת דב חנין. אברהם מיכאלי (ש"ס): חזק וברוך. תזכה למצוות. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אכיפה סביבתית היא סוגיה קריטית. כולנו מכירים את הטענה הרווחת, שלמרבה הצער היא טענה נכונה, שהסדרים סביבתיים מתקדמים כשלעצמם אינם אפקטיביים אם אין אכיפה. ולמרבה הצער, במשך שנים רבות האכיפה במדינת ישראל היתה חסרה, היתה חלקית, היתה לקויה, היתה בעייתית. הצעת החוק הזאת התחילה בכנסת הקודמת, הייתי אומר כתוצאה מתקלה כמעט. יריב לוין (הליכוד): באמצע הלילה, ולא שמנו לב. דב חנין (חד"ש): תמיד הדברים הטובים בכנסת קורים באמצע הלילה כשלא שמים לב. מה שקורה בשעות היום בכנסת הם בדרך כלל דברים מאוד אפלים, אבל שעות הלילה הן השעות המוארות של הכנסת. בכנסת הקודמת קידמנו הצעת חוק פרטית, שהיתה לי הזכות להיות היוזם שלה, שעסקה במנגנוני אכיפה סביבתית, והציעה לפתור את בעיית האי-אכיפה הסביבתית באמצעות הקניית סמכויות לפקחים של הרשויות המקומיות לבצע אכיפה סביבתית. זה רעיון נכון מאוד, שבסופו של דבר גם הושלם בחקיקה, ואכן, החוק היום מקנה לפקחים של השלטון המקומי סמכויות אכיפה סביבתית כמעט בכל החוקים הסביבתיים של מדינת ישראל, ומקנה להם גם את הכלים, גם את הסמכויות, ומקנה גם לרשויות המקומיות את הכספים שמתקבלים כתוצאה מהאכיפה שהפקחים שלהן עושים. זאת אומרת, אנחנו מייצרים, או ייצרנו בחוק הזה, תמריץ כלכלי לרשויות המקומיות לבצע אכיפה בחקיקה סביבתית. במסגרת העבודה על הצעת החוק ההיא – ועוד לפני שהבאנו אותה להשלמה בכנסת – אנחנו הגענו למסקנה שנוצר כאן איזשהו אבסורד. לפקחי השלטון המקומי נתנו סל מתקדם, מודרני, של סמכויות אכיפה, אבל הפקחים של המדינה נותרו מאחור. ולכן, לפני ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית, במסגרת דיוני הוועדה, ניסינו לקדם הרחבה של הצעת החוק המקורית באופן שיקנה גם לפקחי המשרד להגנת הסביבה את אותו סל מודרני של סמכויות שהקנינו לפקחי השלטון המקומי. למרבה הצער, אדוני היושב-ראש, מי שהכשילו את המהלך הזה, צריך לומר, היו משרדי הממשלה האחרים. צרה עינם בסמכויותיהם של פקחי המשרד להגנת הסביבה. הם אמרו: אם הנושא הזה יעלה, אנחנו נדרוש לראות בכל הסוגיה נושא חדש, נפסיק את הדיון, נביא לוועדת הכנסת – כולכם מכירים את הפרוצדורה. כאשר היינו ברגעיה האחרונים של הכנסת הקודמת, המשמעות של העניין היתה, שאם לא מוותרים על הרחבת הסמכויות של המשרד להגנת הסביבה, מוותרים על החוק כולו. אנחנו החלטנו שלא לוותר על החוק ההוא, קידמנו אותו, אבל קידמנו אותו בלי להסדיר במסגרתו את סמכויות הפקחים של המשרד להגנת הסביבה. מובן שבמקביל להשלמת החוק ההוא מייד הגשתי, אני וחברי, הצעת חוק חדשה שמתקנת את המעוות הזה ומקנה סל סמכויות מודרני ומספק גם לפקחי המשרד להגנת הסביבה. את אותה הצעת חוק שבנו והנחנו על שולחנה של הכנסת השמונה-עשרה כאשר היא כוננה, ולשמחתי, בהמשך הדרך, המשרד להגנת הסביבה הציע גם הוא הצעת חוק באותו כיוון של סמכויות אכיפה לפקחי המשרד להגנת הסביבה. במבט לאחור, אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר שזה מקרה מובהק שבו אפשר להגיד: כל עכבה לטובה. כי החוק שאנחנו מביאים היום לאישורה של הכנסת הוא חוק מתקדם יותר, משוכלל יותר, מודרני יותר, מאוזן יותר ונכון יותר מהחוק שהיה מתקבל אילו היינו אכן מאשרים את חבילת החקיקה בכנסת השבע-עשרה. בהצעת החוק הזאת, כפי שפירט יושב-ראש הוועדה, יש מנגנונים רבים שמקנים לפקחי המשרד להגנת הסביבה סמכויות אמיתיות לבצע את תפקידם באופן אמיתי וראוי. אבל החידוש העקרוני, והייתי אומר אפילו החידוש המהפכני בהצעת החוק הזאת – והוא לא נוגע רק לתחום הסביבתי – נמצא בעיקרון הברור של הכפפת מערכת הביטחון לפיקוח האזרחי. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): ולכן? דב חנין (חד"ש): והעיקרון הזה, חברי, חבר הכנסת אריאל, הוא עיקרון חיוני, הוא עיקרון חשוב, וראוי להגיד עליו לפחות כמה מלים בקצרה. אני יכול לדבר על זה בהרחבה, אבל אני אדבר בקצרה. השר לשירותי דת יעקב מרגי: אדוני היושב-ראש, תן לו עוד דקה. היו"ר יצחק וקנין: אני אאפשר לו עוד כמה מלים. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. נסים זאב (ש"ס): תשאיר גם לנו זמן, תקצר. דב חנין (חד"ש): העיקרון הזה בהצעת החוק הוא לא רק עיקרון אלא הוא גם מעשה וגם מנגנונים וגם פתרונות מאוד מדויקים ומאוזנים שמכפיפים את מערכת הביטחון לפיקוח האזרחי, כי מדינת ישראל היא מדינה שיש לה צבא ומערכות וביטחון, ולא מערכות ביטחון וצבא שיש להם מדינה. בהקשר הזה אני רוצה, אדוני היושב-ראש – לא מתפקידי להודות ואני לא מתכוון למלא את תפקידו של יושב-ראש הוועדה בהקשר של התודות, אבל אני כן רואה לעצמי חובת כבוד לציין את היועצים המשפטיים שליוו אותנו בעבודה על הצעת החוק הזאת. בפרקים גדולים של הצעת החוק ליווה אותנו עו"ד גלעד קרן, כמובן עו"ד עידו בן-יצחק, שעשה עבודה חשובה מאוד, רצינית, מקיפה, מעמיקה, בכל הנושאים שקשורים להסדרת היחסים בין הפיקוח לבין מערכת הביטחון. וכמובן כמובן כמובן היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, שליוותה אותנו בפרקים האלה, עו"ד מירי פרנקל-שור, שאני חייב לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שהיא דוגמה של יועצת משפטית כפי שכל מערכת ציבורית היתה יכולה לאחל לעצמה. היא דוגמה של יועצת משפטית עם תבונה, עם השקפה משפטית ברורה, עם ראייה כוללת, עם הכרה של הפרטים, עם יכולת לייצר פתרונות אמיתיים לשאלות קשות. אני מרגיש שאני עושה את שליחותי נאמנה כאשר אני מודה לכולכם מאוד מקרב לב, בשם הציבור. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת דב חנין. אם כן, רבותי, יש כמה הסתייגויות. דב חנין (חד"ש): אין. היו"ר יצחק וקנין: אתה מושך. אם כן, רבותי, אין הסתייגויות לחוק, כל ההסתייגויות נמשכו. אנחנו מצביעים על הצעת החוק בקריאה שנייה. רבותי, הצעת חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011 – מי בעד? מי נגד? קריאה שנייה. הצבעה מס' 34 בעד סעיפים 1–42 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–42 נתקבלו. היו"ר יצחק וקנין: 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, אדוני היושב-ראש, אפשר לעבור להצבעה בקריאה שלישית? אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 35 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011, נתקבל. היו"ר יצחק וקנין: 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק נתקבלה, והחוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.