קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (מס' 5), התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/574).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורי מקלב:
אם כך, אנחנו נעבור להצעת חוק לתיקון פקודת היערות (מס' 5) – קריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק שרת החקלאות, חברת הכנסת אורית נוקד. בבקשה, גברתי השרה.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, העצים הבוגרים הם אחד מהנכסים הציבוריים היקרים ביותר השייכים לנו ולדורות הבאים. לעצי ישראל חשיבות ותרומה רבה לנוף, לאסתטיקה, לאקלים ולמורשתו של העם. העץ הוא הגוף החי בעל הממדים הגדולים ביותר בטבע ובעל משך החיים הארוך ביותר. לסגולותיו של העץ נודעת חשיבות בקליטת מזהמים, ייצור חמצן, הפחתת טמפרטורה ועוד.
כריתה ללא רשיון של עצים בוגרים היא עבירה פלילית בישראל ובכל העולם. עד היום, נכסים חשובים אלו לא קיבלו את ההגנה הראויה להם, לא הוגדרו הדברים ולא התקיימה ההסדרה המתבקשת על מנת לדאוג שהעצים לא ייפגעו באופן שרירותי או מתוך חוסר אחריות, חמדנות או חוסר הבנה.
בתיקון שלפנינו מוצעת שורה של שינויים, ובראשם הדבר הבסיסי שנעדר עד היום מספר החוקים, והוא ההגדרה המדויקת והברורה מהו עץ בוגר ומהי כריתה. חשוב להבין שכריתה אינה רק חיתוך הגזע המרכזי אלא כל פעולה הגורמת למותו של העץ הבוגר, לרבות עקירת העץ הבוגר משורשו שלא לשם העתקתו, ריסוסו, הרעלתו, הסרת קליפתו, שרפתו, חיתוך שורשיו, או בנייה בתוך תחום קוטר צמרתו.
על-פי התיקון, יינתן למינים מסוימים פטור מקבלת רשיון כריתה, וזאת במטרה לאפשר כריתת מינים פולשים ללא מנגנון ביורוקרטי מיותר. לצורך קביעת המינים שלא יידרש עבורם רשיון, תוקם ועדה מייעצת, שתורכב מנציגי המשרד לאיכות הסביבה וקק"ל, ובכך יפחת הנטל על הציבור במקרים שאין בהם צורך ברשיון.
מעבר לכך, ובשונה מהמצב שהיה נהוג קודם לכן, התיקון מגדיר גם את קביעת ערך העץ ואת התנאים שאותם ניתן להתנות לשם מתן רשיון הכריתה, כולל הכללים וההתייחסות לנטיעה החלופית שיידרש כורת העץ לטעת על מנת להשיב לסביבה את הערך הסביבתי המגולם בעץ שייכרת. על מנת להבטיח את הנטיעה החליפית או את העתקתו של העץ, מוצע לעגן בחוק מנגנון גביית ערבות מהגורם המבצע. במקרים שבהם לא יהיה ניתן לטעת את הנטיעה החלופית, מוצע לגבות מהכורת היטל כספי, שיהיה שווה ערך לעצים שנכרתו. באמצעות כספי ההיטל יבוצעו נטיעות וישומרו עצים ותיקים על-ידי פקידי היערות ברחבי הארץ.
לצד כל אלו, התיקון יאפשר לאכוף עבירה של כריתת עץ בוגר גם אם הוא לא אילן מוגן, דבר שלא התאפשר עד עתה, ויוגדר באופן ברור ואחיד מהו סכום האגרה שניתן לגבות ברשויות המקומיות על רשיון כריתה.
חברי חברי הכנסת, השינויים המוצעים יגנו בצורה טובה יותר על עצי ישראל, יקבעו תקנות ברורות ובהירות וייצרו נוהל אחיד לטיפול בנושאים הנדונים בפקודת היערות. הגנה טובה יותר על העצים בישראל משמעותה הגנה על איכות החיים, הבריאות, הטבע והמורשת של כולנו. אני אודה לכם אם תתמכו בחוק. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לשרת החקלאות אורית נוקד. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה – הדובר הראשון והאחרון בהצעת חוק זו. בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, שרת החקלאות, שר המדע, חברי הכנסת, הנושא של העצים הוא חלק בלתי נפרד מהווי חיינו, "כי האדם עץ השדה", וישנה הלכה מפורשת – בעצם זה מופיע בתורה – שאסור לכרות עץ עושה פרי, וגם כשיש מלחמה צריך לשמור על העצים שנותנים פרי. ויש הלכות מאוד מאוד קשות, אפילו לצורך בנייה, שאם העץ עושה פרי, אז צריך לשתול אותו מחדש. זה לא פשוט לכרות עץ עושה פרי. "כי האדם עץ השדה", זה כאילו אתה הורג משהו צומח, אומנם לא משהו חי אבל העץ הוא לא דומם.
ואחד הדברים הנפלאים, שישנו מדרש ששלושה קולם נשמע מסוף העולם ועד סופו; שניים קשורים לאדם והאחד עץ שנכרת. כשכורתים את העץ, קולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. אומנם אנחנו, באוזניים הבשריות שלנו – אוזני בשר – לא קולטים את הרעש הזה, אבל הכאב והצער של הענף, של העץ שנכרת, נשמע מסוף העולם ועד סופו. כך כתוב בחז"ל, כך שעניין החוק הזה הוא מאוד מאוד חשוב.
אבל אם אנחנו כבר יוצאים לפגרה וניתנה לנו ההזדמנות לדבר, אז בואו נדבר קצת על האדם ולא רק על העץ. אני רוצה לציין לגבי האירוע שהיה היום פה בכנסת. ישנם מאות אלפי אנשים צעירים שאין להם קורת גג. אומנם האדם הוא עץ השדה אבל גם האדם ראוי שתהיה לו קורת גג, ראוי שתהיה לו פרנסה, ראוי שתהיה לו תעסוקה, ואותה כנסת שהעבירה היום בקריאה ראשונה חוקים שונים – ראיתי פה איזה חוק אם לרשם כן יכול להיות תפקיד נוסף או לא יכול להיות תפקיד נוסף; לזה הכנסת מצאה ביום האחרון זמן כדי להעביר. זה כנראה חשוב, אבל יהדות התורה וש"ס הציעו הצעות חוק על משכנתאות לפריפריה ולאנשים עניים, ואת זה הכנסת הסירה מסדר-היום.
הממשלה התנגדה והאוצר מתנגד בשעה שמאות אלפי אנשים אין להם דירה. הממשלה לא נותנת פתרונות, ואני לא רוצה לפרט עכשיו למה – בעיקר בגלל הביורוקרטיה. אין דיור, ואין קרקעות זמינות – כל התירוצים קיימים, אבל אני חושב שזו בושה לכנסת ולנציגי הציבור מכל המפלגות שאנחנו יוצאים לפגרת הפסח מבלי להביא איזשהו פתרון, ולו בקריאה ראשונה, לציבור, לומר: הנה, בממשלה, בכנסת, דואגים שתהיה לכם קורת גג ושתהיה אפשרות לעזור לכם להגיע לדירה. עצם הדחייה הזאת היא דבר קרתני. אומנם, אני יודע את מדיניות האוצר, ועוד נדבר על זה.
לכן ביקשנו, חברי הכנסת – יותר מ-30 חברי כנסת חתמו על בקשה לישיבת פגרה מיוחדת בעניין מצוקת הדיור, משבר הדיור במדינה. אני מקווה מאוד שגם בזמן הפגרה, אף-על-פי שחברי הכנסת עסוקים מאוד, הם ימצאו את המקום לבוא ולדון, ולהגיד לממשלה שאי-אפשר להמשיך ככה. חייבים למצוא פתרון למצוקת הדיור. אני לא רוצה להגיד מה יקרה אחרת, כי זה מספיק בושה – כפי שהיא.
אבל אני רוצה לסיים בברכה – כולם יוצאים לפגרה – שלכל עם ישראל יהיה חג כשר ושמח.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לך, חבר הכנסת אייכלר. איך אתה אומר? "כי האדם עץ השדה", אבל הוא לא צריך לגור בשדה. תודה על הדברים.
אנחנו, אם כך, נוכל לעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (מס' 5), התשע"א–2011. בבקשה, חברים, הצבעה.
הצבעה מס' 81
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (מס' 5), התשע"א–2011,
לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 9, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת היערות (מס' 5) התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.