קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 11), התשע"א–2011
[מס' כ/358; "דברי הכנסת", חוב' י"ד, עמ' 16047; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אורי מקלב:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, שהיא הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 11), התשע"א–2011, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת אברהם מיכאלי. בבקשה.
אברהם מיכאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא בפניכם את הצעת החוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 11), התשע"א–2011, שיזמו חברי חבר הכנסת מקלב וחבר הכנסת גפני ואושרה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית.
במצב החוקי היום, חברי חברי הכנסת, אין איסור לפרסם צילומים של מי שנפגעו באירועים קשים ושנמצאים במצב פגיע ובלי יכולת אמיתית להתנגד לצילום. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, אומנם קובע כבר היום כי פרסום תצלום שעשוי להשפיל או לבזות את המצולם מהווה פגיעה בפרטיות, אך פרסום תצלומם של מי שנפטרו או נפצעו אינו מגיע תמיד לכדי ביזוי או השפלה, למרות שפרסום כאמור עלול להביך נפגעים ולגרום להם עוגמת נפש, ובמקרה של צילום של גופת אדם – לפגוע בכבודו של המת או לגרום עוגמת נפש למשפחתו ולאלצם להתמודד עם התמונות הקשות, אשר חוזרות פעם אחר פעם באמצעי התקשורת השונים.
הצעת החוק קובעת כי יראו כפגיעה בפרטיות פרסום תצלומו של נפגע גוף או נפש שפגיעתו ניכרת לעין ובנסיבות שעלולות להביאו במבוכה וכאשר אותו אדם לא הסכים לפרסום. הדרישות שלפיהן פגיעה בפרטיות תתקיים כאשר הפרסום עלול להביא את המצולם במבוכה וכן כי ניתן לזהותו בתצלום הוספו להצעת החוק במטרה לצמצם את הפגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונאי מעבר לנדרש.
בנוסף קובעת הצעת החוק איסור על פרסום תצלום של גופת אדם גלויה באופן שניתן לזהותה, מאחר שבניגוד לאדם שעודו בחיים ויכול לתת את הסכמתו לפרסום הפוגע בפרטיותו, אין אפשרות לקבל הסכמה כזו מאדם לאחר מותו. לכן מוצע לאפשר פרסום תצלום גופתו של נפטר במספר נסיבות, ובהן: כאשר ניתנה הסכמה של הנפטר בעודו בחייו; כאשר ניתנה הסכמה על-ידי בני משפחתו של הנפטר, ואם אין לו משפחה – על-ידי בית-המשפט, וכן אם חלפו 15 שנים ממועד פטירתו. יובהר כי לצורך הסכמה לפרסום של בני משפחת הנפטר תינתן עדיפות לבן-הזוג ולאחריו – לילדים, להורים ולאחים של הנפטר, כל עוד בן-זוג, הילדים או ההורים לא הודיעו כי הם מתנגדים לפרסום.
על-פי המוצע בחוק, ובין היתר לשם הרתעה, פגיעה בפרטיות על-ידי פרסום תצלום גופת אדם תקים זכות תביעה בהליך אזרחי לבני המשפחה הקרובים לנפטר. כאן אנו מוסיפים על דיני הנזיקין הרגילים, שבדרך כלל אינם מזכים פיצוי על נזק שנגרם לנפטר לאחר מותו, ואת קרובי המשפחה מזכים בפיצוי זעום, אם בכלל. לפי ההצעה, קרובים יוכלו לתבוע בגין הנזק שנגרם, ולעתים גם לא יצטרכו להוכיח את הנזק.
אבקש לציין כי מטרת הצעת החוק איננה לפגוע ביכולת הפעולה של התקשורת או בחופש העיתונות אלא לקבוע נקודת איזון חדשה בין חופש הביטוי לבין הצורך להגן על הנפגע ומשפחתו מכאב ועוגמת נפש נוספים. בכך, סבורים אנחנו, יהיה אף להקל על גופי תקשורת אחראיים ומוסריים, המעוניינים שלא להכביד על כאבו של הנפגע אך מצויים בתחרות ובאווירה נורמטיבית אשר מקשה עליהם לשמור על ערכיהם.
אדוני היושב-ראש וחברי חברי הכנסת, הצעת החוק מוגשת עם הסתייגות אחת, של היוזם, חבר הכנסת משה גפני, אשר הוגשה לבקשת נציגי התקשורת במטרה לצמצם את חשיפתם לכתבי-אישום ולתביעות בנוגע לפרסום בשידור חי ובאקראי. הגנה זו לא תחול, כמובן, על השידורים החוזרים.
על כן, אני קורא לכם, חברי חברי הכנסת, לאשר את הצעת החוק, לדון בהסתייגות ולהביא את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.
בשם הוועדה אני מודה ליוזמים. באמת היה שם דיון נוקב, בוועדה, וניסו בכמה וכמה דרכים להניא אותנו מלחוקק את החוק הזה בגלל חופש העיתונות, חופש התקשורת. אבל אני חושב שהאיזון שנמצא שם הוא איזון ראוי, ולכן יישר כוח ליוזמים.
גם כבר אברך בשם הוועדה את היועצות המשפטיות המסורות של הוועדה, את מנהלת הוועדה ואת כל הצוות של הוועדה, שטורחים בהרבה מאוד חוקים. יושב-ראש הוועדה הקבוע רוצה לקבוע דיונים במוצאי שבת, אבל הרב גפני לא מרשה. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לך, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, שנטלת על עצמך גם את הצגת החוק החשוב הזה. יש הסתייגות להצעת החוק, כפי שאמרת, אדוני, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, של היוזם, חבר הכנסת משה גפני. בבקשה, אתה יכול לעלות לנמק את ההסתייגות ואחר כך נעבור להצבעה גם על ההסתייגות וגם על הצעת החוק.
נסים זאב (ש"ס):
אל תאריך.
משה גפני (יהדות התורה):
לא, אני לא מאריך. יש לי הרבה לקחים מהיום, חבר הכנסת נסים זאב. הרבה לקחים.
אדוני היושב-ראש, היוזם של החוק הזה הוא חבר הכנסת אורי מקלב, אני הצטרפתי אליו.
היו"ר אורי מקלב:
אתה הרי יודע שזה הונח על-ידך בכנסת השבע-עשרה, בכנסת השש-עשרה. זכינו שעשינו את זה ביחד.
משה גפני (יהדות התורה):
כן, כן, לא חשוב. מה שקרה, שיושב-ראש הקואליציה שם את זה בסוף סדר-היום, כשחבר הכנסת מקלב מנהל את הישיבה. הוא היוזם, הוא היה צריך לדבר. בסדר. העיקר שהחברים שלו הציגו את החוקים שלהם קודם. על כל פנים, חבר הכנסת נסים זאב, אני אומר לך שיש לי לקח מהיום.
נסים זאב (ש"ס):
כן, אבל אתה יודע שאני בתמורה לא דיברתי כמעט באף חוק – – –
משה גפני (יהדות התורה):
לא יכול להיות.
נסים זאב (ש"ס):
תאמין לי.
משה גפני (יהדות התורה):
זה דבר נורא, אדוני היושב-ראש. שנסים לא ידבר?
היו"ר אורי מקלב:
זה ממש מעשה נסים.
משה גפני (יהדות התורה):
טוב, אני לא אכנס, בגלל שחבר הכנסת נסים זאב אמר לי לא להאריך, אני לא אאריך ולא אכנס לנושא של החוק עצמו, שבאמת היו לגביו דיונים נוקבים בוועדת החוקה וגם במליאת הכנסת.
האם יש גוף שמותר לבקר אותו ולעשות במערכת החקיקה מגבלות עליו? אז אנחנו יכולים פה, בכנסת, לעשות על כולם, ואי-אפשר לעשות על העיתונות. לא קיבלנו את הגישה הזאת, הכנסת לא קיבלה את הגישה הזאת. ההצבעה במליאת הכנסת היתה כמעט פה-אחד, היתה תמיכה גורפת גם בוועדת החוקה. אמרנו: אנחנו לא רוצים בשום פנים ואופן לפגוע בחופש העיתונות, אבל אנחנו מדברים על הגנת הפרטיות. אדם נפגע בזמן תאונת דרכים או בזמן פיגוע, אי-אפשר במצב כזה להפוך אותו בעל כורחו, כאשר הוא לא מסכים לכך, למסבירן של מדינת ישראל כאשר יש פיגוע או למסבירן של המלחמה בתאונות הדרכים. זה החוק.
חבר הכנסת מקלב ישב עם נציגי העיתונות ועם הנציגים השונים – בחלק מהדברים אני גם השתתפתי, לא בכולם – והוא הסכים להתפשר על הרבה מאוד דברים, ובלבד שהעיקרון יישאר; יישאר העיקרון שלא פוגעים בפרטיות של האדם, לא לוקחים אותו כאשר הוא פגוע – עם הרבה שינויים שנעשו בחוק עצמו, ואני לא נכנס לעניין הזה.
אני מדבר על ההסתייגות. הסכים חבר הכנסת מקלב לטענת אנשי התקשורת – מה קורה כשיש צילומים של תחנת תקשורת או של אנשי תקשורת, שמשדרים בזמן אמת ומצלמים פיגוע בזמן אמת? זה חופש העיתונות. מה קורה אז? פתאום עובר בתוך הצילום הפגוע, וזה בזמן השידור. אנחנו לא מדברים על כך שעומד השדרן ומשדר חצי שעה אחרי זה. הוא משדר כל הזמן, אבל הוא משדר כבר חצי שעה אחרי זה. אנחנו מדברים על זמן אמת. בזמן אמת, האם גם אז יחול החוק הזה? אף אחד לא התכוון פה ואף אחד לא רצה לנצל את זה, אבל זה היה המצב.
אמרנו שאנחנו מסכימים. אנחנו מסכימים להכניס לחוק שאם זה פרסום תצלום בלא השהיות – בין רגע התצלום לרגע השידור בפועל, שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות – על זה, זה לא יחול. אז טענה היועצת המשפטית של הוועדה, נעמה – יועצת משפטית מאוד מוכשרת – שלהיפך, הם ייפגעו מזה, מכיוון שאם נפרט את זה כאן, הרי יש חוקים אחרים שאסור לפרסם, נדמה לי בקטין, יש מקרים שבהם – – –
נסים זאב (ש"ס):
אתה רוצה שאני אלך? אני אלך. אמרת שאתה מקצר.
משה גפני (יהדות התורה):
שלא תעשה לי את זה. מספיק מה שאלקין עשה לי היום.
נסים זאב (ש"ס):
– – – אתה מקצר.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מסיים. אז אמרנו: אנחנו מוכנים לזה, אבל זה יכול לפגוע בהם, מכיוון שהמשמעות של העניין תהיה שרק פה ובמקומות אחרים לא. סיכמנו בוועדה ככה: סיכמנו שאני אגיש את זה בתור הסתייגות. אם הם ישלחו מסר ליועצת המשפטית שהם מסכימים לזה, אפילו שזה יכול לגרום להם נזק, אנחנו נאשר את זה בהסתייגות במליאה. אני אומר נכון? אמרה דורית, מנהלת הוועדה – היא פה במסירות נפש היום, עד הסוף. היא כועסת עלי למה הסכמתי לאלקין. לא חשוב. עכשיו הם הודיעו שהם מסכימים, אף על פי כן, שזה לטענת הייעוץ המשפטי – – –
היו"ר אורי מקלב:
סבר וקיבל.
משה גפני (יהדות התורה):
סבר וקיבל.
נסים זאב (ש"ס):
אז אפשר להעביר את ההסתייגות – – –?
משה גפני (יהדות התורה):
אז אני מבקש. הצעת החוק היא הצעת חוק מאוד חשובה, העיקרון שלה מאוד חשוב. אנחנו לא נרצה שתהיינה עם העניין הזה התחכמויות, שיבואו, בגלל שההסתייגות מתקבלת, אז יוכלו להרשות לעצמם הוראת היתר. אז אני אומר באופן קטגורי וחד-משמעי לפרוטוקול: מדובר רק על שידור בזמן אמת, שבנסיבות העניין לא היתה שום ברירה אחרת. אבל מעבר לזה, החוק הוא ככתבו וכלשונו.
אני מבקש להצביע בעד ההסתייגות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
אני חושב שחשוב לציין שאת הבקשה הזאת לא רק רשות השידור ואנשי התקשורת ביקשו. גם חברי כנסת כמו שלי יחימוביץ – –
משה גפני (יהדות התורה):
כן.
היו"ר אורי מקלב:
– – נחמן שי, אורי אורבך ומירי רגב ביקשו באחד הדיונים שבמקרה כזה בשידור ישיר נאפשר לתת להם שלא – – –
משה גפני (יהדות התורה):
לא שנאפשר. שאם זה קורה, אז הם לא – – –
היו"ר אורי מקלב:
לאפשר ממילא שלא תהיה באמת עבירה פלילית, במקרה שזה לא בזדון אלא במקרה.
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר. תודה רבה. אני מתנצל.
היו"ר אורי מקלב:
על מה אתה מתנצל? שאתה בסוף?
נסים זאב (ש"ס):
העיקר – – –. זה מה שחשוב.
היו"ר אורי מקלב:
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. קודם כול, אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות לסעיף 1, כפי שמופיע אצלכם. אנחנו מצביעים על ההסתייגות. מי בעד? מי נגד?
משה גפני (יהדות התורה):
על ההסתייגות. בעד.
היו"ר אורי מקלב:
דבר ראשון על ההסתייגות.
הצבעה מס' 89
בעד ההסתייגות – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת משה גפני לסעיף 1 נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שההסתייגות להצעת חוק זו התקבלה.
אנחנו נעבור להצבעה על סעיף 1 כולל ההסתייגות, וסעיף 2 כפי שמופיע בנוסח הוועדה; סעיף 1 כולל ההסתייגות וגם סעיף 2 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 90
בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר אורי מקלב:
אוקיי. אנחנו עכשיו מצביעים – ההצבעה היתה על סעיף 1 כולל ההסתייגות.
בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שסעיף 1 אושר יחד עם ההסתייגות.
אנחנו נעבור להצבעה על סעיף 2 כהצעת הוועדה.
קריאה:
– – – מושך את החוק.
משה גפני (יהדות התורה):
רגע. צריך לשאול אותו.
היו"ר אורי מקלב:
לא. אני עדיין בהצבעה בקריאה שנייה על סעיף 2 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 91
בעד סעיף 2 – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2 נתקבל.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה כולל ההסתייגות. סעיף 2 התקבל כהצעת הוועדה.
אם כך, אנחנו נוכל לעבור עכשיו לקריאה שלישית באם אדוני מסכים לכך. ממלא-מקום יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת מיכאלי.
אברהם מיכאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מתלבט אם בכל זאת לדחות – – –
היו"ר אורי מקלב:
אתה עוד ממשיך להתלבט?
אברהם מיכאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מאשר.
היו"ר אורי מקלב:
אתה מאשר.
אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 11), כולל הסתייגות אחת.
הצבעה מס' 92
בעד החוק – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 11), התשע"א–2011, נתקבל.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 11), התשע"א–2011, התקבלה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
לפני שאנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, אני מבקש להודות ליושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת דוד רותם, שהבין את חשיבות העניין והיה קשוב לנפגעים ולבני משפחותיהם – נפגעים תרתי משמע – על קידום החוק בוועדה. אבקש עוד להודות למנהלת הוועדה, הגברת דורית ואג – – –
משה גפני (יהדות התורה):
נשארה פה מהבוקר.
היו"ר אורי מקלב:
נכון, וגם על המהירות שבה זה הגיע לדיון עכשיו ולהצבעה – עכשיו, עדיין במושב החורף. ולצוות הלשכה המשפטית, לסיגל קוגוט. באמת במקרה הזה הצוות המשפטי עשה עבודה רבה, גם במשא-ומתן מול יועצים משפטיים אחרים. בסופו של דבר התקבל החוק כפי הנוסח שאנחנו הצבענו עליו. לסיגל קוגוט – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
את כל המושב – – –
היו"ר אורי מקלב:
– – ולעו"ד נעמה מנחמי שעמלו וטרחו רבות בליטוש החוק, ובנוסף, גם לעו"ד שני אלוני. תודה מיוחדת לצוות הוועדה, נטלי, תמי וחופית. תודה רבה לכולם.
משה גפני (יהדות התורה):
תודה רבה.