קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 15), התשע"א–2011
[מס' מ/537; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ו, עמ' 12223; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אורי מקלב:
אנחנו נעבור, אם כך, לסעיף האחרון בסדר-היום, שהוא הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 15), התשע"א–2011, שיציג אותה לקריאה שנייה ושלישית חבר הכנסת בילסקי. בבקשה.
זאב בילסקי (בשם ועדת החוץ והביטחון):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 15), התשע"א–2011, שיזמה הממשלה.
הצעת החוק היא חלק ראשון מתוך הצעת חוק רחבה הרבה יותר, שנועדה להביא שינויים בהתגוננות האזרחית. השינוי העיקרי שהחוק הזה מציב זה איחוד מצבי חירום, לבטל מצבים שהיו פעם – אתם זוכרים, בשנות ה-50 דיברנו על מצב של האפלה, על מצב של לשים סלוטייפ על הזכוכיות. כל זה עבר מן העולם – ואנחנו החלטנו להגיש את הצעת החוק הזאת כדי להסדיר את כל אותם דברים שזה 50 שנה דרושים הסדרה.
השר מקבל פה סמכויות לתת הוראות בעניין התגוננות אזרחית לקבוצות, מפעלים. כמו כן, יש לנו בוועדה עוד לדון במשך הקיץ בסוגיות מאוד-מאוד חשובות כמו תפקידן של הרשויות המקומיות בשעת-חירום, תיאום בין הג"א לבין משטרת ישראל, הבהרת הסמכויות של הג"א, להסדיר את המעמד של החיילים, של המתנדבים. יש פה ארגוני מתנדבים, שלמדנו ממלחמת לבנון השנייה שהם עושים עבודה נפלאה. אנחנו נעזרים ב"מכון ראות", שנתן לנו תמיכה גדולה מאוד בהצעת החוק הזאת, ואנחנו היום מסדירים את כל הנושאים. אני מקווה שלא ניזקק להם, שלא נגיע אליהם, אבל אם נגיע, נגיע הרבה יותר מוכנים.
אני מבקש להודות – למדתי שבדרך כלל בקריאה השנייה והשלישית מקובל להודות לכל אותם אנשים, ויש לי הרבה תודות. תודה ראשונה זה לחבר טוב, מורה, חבר וידיד שכבר לא אתנו, זאביק בוים, שהיה יושב-ראש ועדת המשנה בוועדת החוץ והביטחון, וכשהוא נסע בפעם הראשונה לארצות-הברית לטיפולים, הוא היה זה שדחף אותי להיות ממלא-מקום שלו, והיה לי הכבוד, אדוני היושב-ראש, להיות ממלא-מקום. אני דיווחתי לו על כל ישיבה לארצות-הברית, השתדלתי לשמח אותו, להביא לו את הבשורות הטובות, לספר לו איך אנחנו מתקדמים. חבל שהוא לא זכה לראות את המעמד הזה, אבל הייתי חייב לציין את זה.
אני רוצה להודות לשר שהתחיל לטפל בזה כשהוא היה סגן שר והיום הוא שר, מתן וילנאי. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, מתן וילנאי דחף את הצעת החוק. אני חושב שזכיתי ממתן לכל כך הרבה טלפונים בימים האחרונים – כפי שאולי לא זכיתי בשנתיים האחרונות מכל שרי הממשלה ביחד. מתן לא ויתר ודחף. לשמוליק לטקו, המנהל האגדי של ועדת החוץ והביטחון; למירי, מירי פרנקל-שור, אני לא יודע אם את בבית עכשיו, מסתכלת עלי, אבל את יועצת משפטית של ועדת החוץ והביטחון, כמו שאומרים, חבל על הזמן. בלעדייך, מירי, לא הייתי מגיע לפה. תפסת את העניין, הלכת יחד אתנו, תיקנת אותי איפה שצריך, ותודתי לך ולעוזרך הנאמן, עידו בן-יצחק. אני רוצה להודות גם לאיש צבא, לסרן צעיר, מעיין כהן, שהוא היועץ המשפטי של פיקוד העורף, שעם הניסיון שלו ובנחישות שלו עזר לנו להגיע עד לכאן, וכמובן לעוזרי הנאמנים, עינב בנימין, שנמצאת בבית, ותומר בן-מוחה, שנמצא פה יחד אתי.
מכיוון שלהצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לך, חבר הכנסת זאב בילסקי.
אנחנו נעבור, ראשית נעבור לקריאה השנייה על הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 15), התשע"א–2011. אנחנו בהצבעה.
הצבעה מס' 94
בעד סעיפים 1–28 – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–28 נתקבלו.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 5, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 15), התשע"א–2011, התקבלה בקריאה שנייה.
ואנחנו, ברשותך – אפשר לעבור לקריאה שלישית – אנחנו נעבור לקריאה שלישית. בבקשה.
הצבעה מס' 95
בעד החוק – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 15), התשע"א–2011, נתקבל.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 5, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 15), התשע"א–2011, התקבלה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה לכל העוסקים במלאכה.
שוב נזכיר, מי שהתחיל במלאכה – חבר הכנסת בוים, שבאמת תרם רבות, ואתה המשכת את דרכו, ואף שהמלאכה נקראת על שם גומרה, אבל כפי שאתה ציינת יש חשיבות מאוד גדולה לפעילות ומה שהוא התחיל בה ושלא זכה לסיים אותה.
אם כך, רבותי, תם ולא נשלם. לפני שאנחנו מסיימים אנחנו רוצים להגיד כמה מלים של תודות. ראשית, אני רוצה באמת להודות ליושב-ראש הכנסת רובי ריבלין על שיתוף הפעולה, על כך שהוא סומך ומפקיד בידנו את ניהול הישיבה, ואם כך, גם להגיד דברי סיכום ודברי ברכה, כפי שהוא נוהג לעשות. וראשון שאנחנו מבקשים להודות לו על כל מושב החורף הזה, שהיה מושב חורף ארוך, כמעט חצי שנה, כי השנה היתה שנה מעוברת – מושב לא פשוט, אבל בכל אופן, הנה, אנחנו הגענו לסיום באווירה טובה. ולפני שאנחנו נפרדים לפגרת הפסח אנחנו נודה דבר ראשון למנכ"ל הכנסת, מר דן לנדאו, וללשכת המנכ"ל; לאחר מכן למזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ ולצוות מזכירות הכנסת, ולאחר מכן לסגן מזכירת הכנסת נאזם בדר; ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, ליועצים המשפטיים וצוות הלשכה המשפטית; אנחנו גם כן נודה למנהלי ומנהלות ועדות הכנסת וכל צוותי הוועדות; נוסף על כך נודה גם כן לצוות מחלקת הפרוטוקולים; לצוות מחלקת הדפוס; לאנשי משמר הכנסת ולקצין הכנסת יוסי גריף; ליחידת סדרני הכנסת, אמיר ושמואל וכל צוות המליאה; לצוות עובדי המשק והתחזוקה; לד"ר ליפשיץ ואחיות המרפאה; לעובדי מזנון הכנסת; לצוות המחשוב ולבני שיינין; לצוות ערוץ הכנסת. לכולם ולנו נאחל חג כשר ושמח, וכולנו נזכה באמת לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, בבניית בית-המקדש. ואם כך, לא נשאר לנו – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
לשירה באופן מיוחד.
היו"ר אורי מקלב:
אנחנו מודים לכל עובדי מזנון הכנסת, בוודאי למי שנמצא מאחורי המליאה, שלא רואים אותו – לשירה ולכולם. אנחנו רק מגיעים לסוף סדר-היום, ואנחנו נודיע שהישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, ביום שני, י"ב באייר תשע"א, 16 במאי 2011, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.