קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (סמכות בענייני גיור), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/2892/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר מגלי והבה:
חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים. הצעת חוק פ/2892, הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (סמכות בענייני גיור), התשע"א–2011. אני מזמין את חבר הכנסת יוחנן פלסנר לנמק את הצעת החוק. ישיב לו שר המדע דניאל הרשקוביץ. בבקשה.
יוחנן פלסנר (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אני רוצה דווקא להתחיל בדברים שמשקפים בצורה לא רעה את הצורך בחוק הזה, שהוא באמת משקף סוגיה שנמצאת הרבה זמן על סדר-היום שלנו: רבותי, מי שבאמת רוצה לקלוט עלייה במדינת ישראל ואיננו רוצה שבעוד עשרות שנים עדיין יבוטלו פה גיורים ואנשים שאינם יהודים יתחתנו כיהודים, צריך לאפשר נגישות של הגיור לציבור. היום רק מקשים – לא בענייני הלכה, ואינני מקל גם בדבר הכי קטן – אני רק אומר מה שאני רוצה: שבכל עיר ועיר יהיה אפשר לגייר. אני שואל אתכם, חברי הכנסת החרדים: על מי אתם לא סומכים? עכשיו, יש לי כאן רשימה של רבני ערים, שאנחנו רוצים להגביר ולהעצים את הסמכויות שלהם. חברי חברי הכנסת, כמובן, אלה לא הדברים שלי אלא של נציג ישראל ביתנו.
דרך אגב, השר גדעון סער, אני מקווה שזה לא בעייתי מבחינתך, כי ההצעה הזאת בעצם משקפת עקרונות ממסמך שאתה חתמת עליו – ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לישראל ביתנו, שאתה והשר מיסז'ניקוב חתומים עליו. פשוט לקחנו את עיקרי ההקלות בגיורים שאתה הצעת – היו אמורים לעבור בחקיקה לפני 21 חודשים – ואנחנו מביאים אותם היום לכנסת. אני מבין שמנעמי המשרד נעימים לך, אדוני השר, אבל חבל שהסכמים שאתה חתמת והצגת לציבור, אתה לא חושב שחשוב לקיימם.
חברי חברי הכנסת, נושא הגיורים הוא נושא שעדיין נמצא באופן מאוד משמעותי על סדר-היום של החברה הישראלית. הנתונים – ואולי צריך להזכיר אותם: בערך 88,000 ילדים ובני-נוער נמצאים במדינת ישראל, ישראלים, נמצאים במערכת החינוך הממלכתית, מדברים עברית, הולכים לשרת בצבא – אינם יהודים על-פי ההלכה. רבים מתוכם רוצים לשרת בצבא. ומהם החסמים? מדוע הם לא משרתים?
עכשיו אני אביא מסמך שהזמין אותו לא אחר מאשר בנימין נתניהו, כחבר כנסת. בכנסת הקודמת, משום מה, כשהיה חבר כנסת, הנושא הזה מאוד עניין אותו, היה לו מאוד חשוב. הוא רצה להבין מה צריך לעשות כדי להקל את הקשיים בתהליכי הגיור. הזמינו את המסמך הזה בנימין נתניהו והשר דהיום, חבר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין. ובכן, מר נתניהו, לפי המסמך שאתה הזמנת מהממ"מ, חסמים רבים ניצבים בפני העולים הלא-יהודים – זה קובע המסמך של הממ"מ – ומונעים ממנו להתגייר. בין השאר – התדמית השלילית של בתי-הדין המיוחדים לגיור, הדרישות המחמירות של בתי-הדין בכל הקשור לאימוץ אורח חיים דתי, לחינוך הילדים במסגרות דתיות, שעות הלימוד הרבות במכוני הגיור והאולפנים.
ואז מובאים כאן נתונים שהם לא פחות ממדהימים: 20% מכלל הנשאלים, שזה בערך רבע מהאוכלוסייה הפוטנציאלית לגיור, שעומדת על כ-300,000 – זאת אומרת, אנחנו מדברים על משהו כמו 80,000–90,000 מעולי חבר המדינות – השיבו שהתהליך קשה, שמקשים, שהם חשים שלא מעוניינים לאפשר להם להצטרף לעם ישראל, בהיבט הזה של הצטרפות לעם היהודי. אלה הנתונים מהמסמך שלא אני הזמנתי, מסמך שהוכן על-ידי מרכז המחקר של הכנסת לבקשתו של חבר הכנסת נתניהו בכנסת הקודמת, ואז משום מה הוא התעניין בנושא החסמים בפני גיור.
וחשוב להבין, חברי הכנסת, אנחנו מדברים כאן על הצעת חוק קונסנזואלית, שעולה בקנה אחד עם הסטטוס-קוו. אנחנו לא מדברים על גיור רפורמי או קונסרבטיבי – סוגיה אחרת שדורשת דיון אחר – אלא במסגרת ההלכה, במסגרת המערך שמנוהל היום על-ידי הרבנות הראשית, אילו הקלות ניתן לבצע על מנת לאפשר לעשרות אם לא מאות אלפי אזרחים ישראלים, שהם מזרע ישראל, שעלו לארץ מתוקף חוק השבות ורוצים להצטרף.
על מנת לתת פתרון לסוגיה הזאת נחתם ההסכם הקואליציוני. כי בעת עריכת ההסכמים הקואליציוניים הנושא הזה היה חשוב לחברים מישראל ביתנו, הנושא הזה היה חשוב לחברים בליכוד, היה חשוב לשר גדעון סער, לשר סטס מיסז'ניקוב, לראש הממשלה כמובן, שההסכמים האלה נעשו בשמו. ולפי ההסכם הקואליציוני, מדינת ישראל צריכה להיחשב אזור אחד לעניין הגיור.
אני קורא מסעיף 41 להסכם הקואליציוני בין הליכוד לישראל ביתנו: מדינת ישראל תיחשב לאזור אחד לעניין הגיור. לא יהיה תוקף לביטול גיור שנעשה על-ידי בית-דין מוסמך. חבר בית-דין מיוחד לגיור יהיה מוסמך לגייר או לרשום לנישואים מתגיירים, גם אם הם לא גרים באותה טריטוריה או באותו אזור מגורים שבו נמצא בית-הדין לגיור, ורבני ערים ומועצות מקומיות יהיו רשאים לגייר ולהקים בתי-דין לגיור.
חברים, אלה הצעות מההסכם הקואליציוני של הליכוד וישראל ביתנו, שחבר הכנסת אלקין, שנמצא פה, כמובן גם – אני לא רואה את חתימתו כאן, אבל הוא אמר לי שגם חתימתו היתה על ההסכמים הקואליציוניים. ומה קורה בפועל? הדבר הזה היה אמור להגיע לכנסת ישראל שלושה חודשים מיום כינונה של הממשלה הקודמת. שלושה חודשים מיום כינונה של הממשלה, זה אומר – הממשלה הוקמה, ממשלת ה-1 באפריל, ממשלת השקר הזו, הוקמה ב-1 באפריל 2009, אדוני היושב-ראש. לכן עד 1 ביולי 2009 העקרונות הללו היו אמורים לעבור, להגיע ולהפוך לחוק במדינת ישראל, בתמיכת הקואליציה. 21 חודשים לאחר פקיעת המועד אנחנו רואים את השרים, רואים את השר גדעון סער, שיצא הרגע, מתרווח בנוחיות על הכיסא שלו. רואים את חבר הכנסת אלקין נהנה ומחויך בתפקידו כיושב-ראש קואליציה, עם כל הכבוד וכל השררה וכל העוצמה. אבל מאות אלפי יהודים, עולים מחבר המדינות – החלום שלהם להתקבל כיהודים לעם ישראל הולך ומתרחק מהם.
חברים, זה כבר לאט-לאט הופך – זה כבר לא חלום. הם ויתרו, הם התייאשו, הם לא מעוניינים. עכשיו הם רואים את עצמם כישראלים, והם כבר התחתנו עם ישראלים והם יהפכו לחלק מהקהילה הישראלית. והתוצאה של הדרישות המחמירות, ושכל אחד עושה תחרות עם השני, ורבנות ראשית מסתגרת – ובמובן הזה רבנות ראשית אנטי-ציונית – התוצאה של המדיניות הזאת היא לא שחס וחלילה אותם אזרחים יעזבו את מדינת ישראל; הם לא יעזבו, ואנחנו לא רוצים שהם יעזבו. אלא התוצאה של הדבר הזה היא שפשוט הם יוותרו עליו, כמו שבפועל הם עושים. הם יוותרו על השאיפה שלהם להפוך להיות ליהודים.
לכן ההצעה הזאת משקפת את הקונסנזוס הציוני, הישראלי המרכזי. חתומים עליה רוב חברי סיעת קדימה כיוזמים. זו הצעה שבבסיס שלה היא אומנם עולה בקנה אחד עם ההסכם הקואליציוני, אבל אנחנו רואים שזו קואליציית שקר, קואליציית פחד, שחתמה על הסכמים כדי להתיישב על כיסאות, ועכשיו היא מונעת מפחד, פחד מפני השותפים, מפני שותפי המיעוט בממשלה הזאת. קואליציה שפועלת בניגוד לחוקים שהיא עצמה קידמה; הרי דודו רותם וחברי ישראל ביתנו קידמו חוק בדיוק כזה. קואליציה שפועלת בניגוד להסכמים הקואליציוניים שהיא חתמה עליהם. קואליציה שפועלת בניגוד למחקרים שהיא עצמה הזמינה; בנימין נתניהו הזמין את המחקרים שהראו את הנחיצות של החוק הזה. קואליציה שפועלת בניגוד לאמירות שלה.
יש לנו כאן האמירות של דוד רותם בזמן שהוא היה עוד אמיץ, לפני שהוא התרגל ונהנה כל כך מהתפקיד של יושב-ראש ועדת חוקה, מהתפקיד המרכזי שזה מקנה; לפני שהוא, אפשר להגיד, נכנע לשררה. כל העקרונות הללו, עקרונות שהם באמת לא פורצי דרך. אני לא חושב שהמצאנו כאן שום דבר מיוחד. בסך הכול אנחנו באים לעמוד על כמה עקרונות מאוד פשוטים.
אותם רבני ערים, שאתם, הרב גפני, כל כך סומכים עליהם בכל כך הרבה סוגיות, פתאום כשזה מגיע לסוגיית הגיור אתם לא מעוניינים להעניק להם את הזכאות להקים בתי-דין לגיור. אותם רבני ערים שאתם כל כך סומכים עליהם בכל כך הרבה סוגיות, אתם לא מעוניינים לאפשר להם להעניק שירותים לאזרחים, גם אם הם אינם תושבים של אותה רשות מקומית. אותם רבני ערים שאתם כל כך סומכים עליהם, מדוע לא תאפשרו את הסמכות החוקית שלא לבטל את הגיורים שהם עושים? וכמובן, לאפשר להם לרשום לנישואים.
אלה הדברים הנדרשים, אלה דברים שהם במרכז הקונסנזוס, אלה הדברים שאנחנו כקדימה מעוניינים לקדם. לא כקפריזה, לא כמשהו מתריס, לא כמשהו שמשנה את הסטטוס-קוו. כמשהו שמייצג את העקרונות הציוניים הבסיסיים, כמשהו שנותן מענה לצורך אמיתי של עשרות אלפים מאזרחי ישראל, שבכל הקומבינות של הקמת הממשלה הזאת ושל תחזוק הקואליציה הזאת, משום מה שכחו אותם בחוץ. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת יוחנן פלסנר. ישיב על הצעת החוק השר דניאל הרשקוביץ מטעם הממשלה. בבקשה.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הנדונה כוללת כמה שינויים הנוגעים לסמכות לערוך גיור בישראל ולבטלו, ולסמכות לרישום נישואים של בני-זוג שאחד מהם לפחות עבר הליך גיור. בהתאם להצעה, לרב עיר תהיה סמכות לאשר גיור ולערוך גיור, והוא יהיה רשאי להקים בית-דין לגיור. ההצעה עוד מבקשת לקבוע כי לא יהיה ניתן לבטל גיור שנערך על-פי הצעת החוק. עוד מבקשת ההצעה לקבוע, כי רב שמונה לרשום נישואים של מי שגר בתחום מוניציפלי מסוים, יהיה רשאי לרשום נישואים של בני-זוג שאחד מהם עבר הליך גיור גם אם אינם מתגוררים בתחום המוניציפלי האמור.
ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק, בין היתר מן הטעמים הבאים – – –
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
עכשיו אני מביא את טעמי ועדת השרים לענייני חקיקה. לעניין גיור על-ידי רבני ערים – חבר הכנסת שטרית, אתה רוצה לשמוע את הנימוקים?
מאיר שטרית (קדימה):
כן, בטח.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
לעניין גיור על-ידי רבני ערים, הצעת החוק אינה כוללת הסדרים הכרחיים הנוגעים לעניין זה, ואי לכך היא חסרה עד מאוד. כך, הצעת החוק אינה מסדירה את אופן הפיקוח של המדינה על בתי-הדין שיוקמו על-ידי רבני הערים ואת הכללים שלפיהם יפעלו בתי-דין אלו.
יש להדגיש כי לגיור יש משמעות אזרחית משפטית מעבר למשמעות הדתית ההלכתית. ככל שהמועמד לגיור אינו אזרח ישראלי, הרי שהליך הגיור שהוא יעבור עשוי ליתן לו מפתחות לקבלת אזרחות מכוח חוק השבות. דוגמה זו, כמו דוגמאות רבות אחרות, מדגישות את הצורך הרב להסדיר, בטרם קידום החקיקה, היבטים שונים הנוגעים לתחום הרגיש של הגיור.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי לא יהיה ניתן לבטל גיור של מי שמתגייר לפי סעיף זה. ביטול גיור הוא סוגיה רגישה, הלכתית ומשפטית כאחד. יש לציין כי ההלכה היהודית מכירה בעילות שבשלהן ניתן לבטל גיור. גיור שהמדינה מכירה בו הוא אך ורק כזה שנעשה על-פי ההלכה, ולכן לא יהיה זה נכון להגביל את האפשרות לבטל גיורים במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות. אני חוזר ומדגיש: ההלכה קובעת שבמקרים חריגים – ישנן שיטות שונות בפוסקים, אבל ההלכה קובעת שבמקרים מסוימים יש עילה לביטול גיור. מאחר שאנחנו בארץ מכירים רק בגיור שנעשה על-פי ההלכה – – –
מאיר שטרית (קדימה):
הרבנות.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
מדינת ישראל, לגבי גיורים הנעשים בארץ, על-פי ההלכה – ממילא לא יהיה נכון להגביל ולמנוע אפשרות ביטול גיורים באופן כולל.
אגב, בהקשר זה נציין כי בהנחיות שפרסם הרב הראשי, הראשון לציון, הרב עמאר, נקבע כי דיון בתוקפו של גיור ייעשה אך ורק בפני הרכבים שימונו על-ידו אד-הוק לנושא זה, דהיינו להבדיל מהנוהל בעבר, שבו בעצם יכול היה בית-דין רבני או בית-הדין הגדול בהרכב רגיל לבטל גיור, כפי שגם נעשה. מאז הנחיותיו של הרב הראשי – רק הרכבים שימונו על-ידו אד-הוק. באמצעות גיבוש ההסדרים האלה ניתן לוודא כי הסמכות לביטול גיור תיעשה במשורה, במקרים מתאימים, תוך שקילת מכלול שיקולי העניין ובמתינות הלכתית.
באמצעות ההסדר הפרוצדורלי האמור הביא הרב הראשי לכך שהאפשרות לביטול גיור תיעשה בידי דיינים מתונים, בעלי מודעות ורגישות לצורכי החברה הישראלית בכלל והגרים בפרט. הגם שישנם חילוקי דעות קשים במישור ההלכתי והציבורי סביב סוגיית ביטול הגיור, לית מאן דפליג שישנן נסיבות קיצוניות, שבהן יש מקום לעשות שימוש בסמכות לבטל גיור.
לדברים האלה הייתי רוצה להוסיף כמה דברים נוספים, מעבר לשיקולים שעלו בישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה, כמה דברים מניסיוני. חבר הכנסת פלסנר, מקובל, לצערי, לזרוק רפש במערך הגיור. מי שמכיר את מערך הגיור במדינת ישראל יודע שמרביתו נעשה בידי דיינים מתנדבים, אנשים בעלי מודעות ציונית גדולה, מודעות לאומית גדולה, מודעות גדולה לבעיה האנושית ולצורך למצוא פתרון. אני עצמי הייתי אב בית-דין, חבר הכנסת פלסנר, ותחת ידי עברו מאות אם לא אלפי גיורים, ואני רוצה להבטיחך נאמנה שרוב העוסקים בגיור באמת עושים זאת מתוך ראייה הדומה לראייתך.
נוכח הקשיים המשמעותיים שהבעתי מקודם, הממשלה מתנגדת להצעת החוק.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לשר הרשקוביץ. יש לך, חבר הכנסת פלסנר, אפשרות להתנגד להתנגדות. חמש דקות, אדוני. בבקשה, אדוני.
יוחנן פלסנר (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי השרים, מדהים, פשוט מדהים לשמוע את השר הרשקוביץ. אני שומע את הדברים שלך כאילו אין בעיות במדינת ישראל – כל סוגיית הגיורים, אפשר להמשיך להתפלפל ולהתפלמס ולחשוב. דווקא כשהרבנות היתה בידיים של הזרם שאתה מייצג, סוגיית הגיור היתה הרבה יותר נגישה במדינת ישראל. היום הגיור, הקימו גטו מסביב למערך הגיור, ולא מגיירים במדינת ישראל.
יש כאן נתונים: כ-300,000 ישראלים הם בפוטנציאל המתגיירים. עשרות רבות של אחוזים מתוכם, לפי המסמך של הממ"מ, רוצים להתגייר. זה עשרות אלפים. למעלה מ-80,000 ילדים ובני-נוער רוצים להתגייר, ואתה מתפלפל ומתפלמס ומתווכח – אגב, עם השותפים שלך. הרי את העקרונות שאני הצעתי לא אני המצאתי, אני לא רוצה זכות יוצרים; גדעון סער, שנמצא לידך, הוא כתב את המסמך הזה.
הוא מדבר על כך שלא יהיה תוקף לביטולו של גיור שנעשה על-ידי בית-דין מוסמך, אלא אם כן החליט בית-הדין המגייר כי הגיור נעשה על בסיס מידע מטעה או הסתרת מידע מכוונת. זה העיקרון שנקבע, אין לנו שום בעיה עם העיקרון הזה, שאם היתה הסתרת מידע, ייפסל הגיור, אבל אתה יודע טוב מאוד שלא בזה מדובר; מדובר במשהו אחר לגמרי – מדובר בקבוצה של רבנים לא ציונים, שלא מעוניינים לגייר ישראלים, כי הם רוצים לקבוע מי יהיו ישראלים, והם השתלטו – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אתה והחברים שלך חתמתם על החוק הזה.
יוחנן פלסנר (קדימה):
אני מציע שתדייק. אני לא חתום על החוק הזה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
יוחנן פלסנר (קדימה):
ואני מציע שלפחות אתה, דודו רותם, תתמוך בחוק הזה – הקלות בגיורים, רבני ערים, פתיחת אזורי רישום, פתיחת אזורי רישום לטובת רישום נישואים; כל הדברים ההגיוניים. אף אחד לא מדבר פה על ההלכה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר מגלי והבה:
תודה, חבר הכנסת רותם.
יוחנן פלסנר (קדימה):
בסך הכול מדברים על העצמה, על חיזוק, על פתיחה. אלה התכונות שלכם – אתם רציתם, בתוך 90 יום. תראה איך הם יורקים לכם בפרצוף, איך הם צוחקים עליכם, ומה אתם עשיתם למען העולים ששלחו אתכם?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת רותם, תודה.
יוחנן פלסנר (קדימה):
אתה חתום על הסכם קואליציוני, זה יפה, אבל מה שווה הנייר הזה? הנייר הזה לא שווה שום דבר. דיברתם על ועדה, דיברתם על 90 יום. אתה יודע כמה זמן עבר מאז קמה ממשלת השקר הזאת של 1 באפריל 2009?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
יוחנן פלסנר (קדימה):
כמה פעמים 90 יום עברו? עברו 90 יום כפול ארבע כפול שתיים – שמונה פעמים 90 יום, שמונה פעמים שקר, שמונה פעמים הפרות של ההסכם הקואליציוני שחתום כאן בראשי תיבות על-ידי גדעון סער והשר סטס מיסז'ניקוב.
פניה קירשנבאום (ישראל ביתנו):
– – –
יוחנן פלסנר (קדימה):
השר מיסז'ניקוב, אתה חתום על העקרונות שמופיעים בהצעה הזאת. למה לא לתמוך בה? למה לא לקדם אותה? אתם חושבים שעדיין 90 היום יעברו? איך אתה מחשב 90 יום? אולי יש אריתמטיקה חדשה ומיוחדת. כשמדובר בג'ובים של שרי הליכוד ושרי ישראל ביתנו, יש מתמטיקה חדשה – זה לא 90. כל 90, צריך לראות אותו כ-90 כפול 10 או 90 כפול 18, עד סוף הקדנציה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת רותם, אתה לא ברשות דיבור עכשיו. לא. אתה יכול רק להקשיב. אל תפריע.
יוחנן פלסנר (קדימה):
חבר הכנסת רותם, אני מציע שפשוט תתמוך בהצעת החוק. הרי אתה אבי העקרונות של ההצעה הזאת.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אתה עשית את החוק.
יוחנן פלסנר (קדימה):
אתה באת עם הרעיונות האלה, והם מנוסחים כל כך יפה. רבני העיר ומועצות מקומיות יהיו רשאים לגייר – זה מתוך ההסכם הקואליציוני. חבר בית-דין מיוחד לגיור שאינו רושם נישואים מוסמך יהא מוסמך לטפל ברישום נישואים של בני-זוג, אשר אחד מהם לפחות – – –
היו"ר מגלי והבה:
שרים לא מפריעים, אדוני.
יוחנן פלסנר (קדימה):
– – – יהא מקום מגוריהם של בני-הזוג אשר יהא – זה מתוך ההסכם הקואליציוני.
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב:
אני מציע, בפעם הבאה – – –
יוחנן פלסנר (קדימה):
כל כך היית חד כשניסחת את ההסכם הקואליציוני, כל כך דאגת לבוחרים שלך. מה קרה? מה השתנה? אני מבין שהשתלט הפחד על מר נתניהו, וכל מה שמבקשות ממנו הסיעות החרדיות, הוא מקבל. אתמול ביקשו ממנו את חוק הג'ובים – הוא התקפל; למרות כל ההכרזות שלו שהוא לא יקדם אותו, הוא קידם אותו.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
יוחנן פלסנר (קדימה):
אבל מה הפחד שלכם? ממי אתם פוחדים? מה קרה? זה אפילו בהסכם הקואליציוני, זה לא מפר את הסטטוס-קוו. תקבלו אומץ, ואולי פעם אחת תעשו את הדבר ההגיוני. פעם אחת תחשבו על הבוחרים שלכם, על אזרחי ישראל, על האינטרס הציוני, ולא רק על האינטרס של הג'וב. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.
נא לשבת. נא לשבת. מי שרוצה להצביע, שישב ולא יפריע. גם לא מדברים בטלפון.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (סמכות בענייני גיור), התשע"א–2011, נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 21, נגד – 49. אם כך, הצעת החוק לתיקון פקודת העדה הדתית, של חבר הכנסת פלסנר, לא התקבלה.