קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – פרסום החלטות), התש"ע–2009 [הצעת חוק פ/1685/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעה הבאה: הצעת חוק פ/1685, הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – פרסום החלטות), התש"ע–2009. יציג לנו את הצעת החוק חבר הכנסת דב חנין. כמובן, תשובה והצבעה במועד אחר. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, מינהל מקרקעי ישראל הוא אחד הגורמים החשובים ביותר במדינה הזאת. הוא אחד הגופים המשפיעים ביותר על חיינו. הוא גוף שהחלטותיו לגבי מקרקעין הן החלטות שיש להן משמעות לעשירים ולעניים. אני מזכיר לכולכם שמינהל מקרקעי ישראל מופקד על יותר מ-90% מהאדמות בתחומי מדינת ישראל, על המשאב המרכזי, החשוב ביותר, יקר הערך ביותר – האדמה; משאב מתכלה, משאב נדיר; משאב שמחולק בישראל, למרבה הצער, בצורה לחלוטין לא שוויונית. יש כאלה שיש להם קרקע, יש כאלה שאין להם קרקע, ויש כאלה שיכולים רק לחלום על קרקע. לכן, מינהל מקרקעי ישראל הוא נושא שמחייב שינוי רציני, מעמיק ומקיף. הצעת החוק הזאת עוסקת בממד אחד, מרכזי, בחייו של מינהל מקרקעי ישראל, והוא ממד השקיפות. הצעת החוק הזאת מציעה שהחלטות של מוסדות מינהל מקרקעי ישראל תצטרכנה להתפרסם ברשומות, באתרי אינטרנט, כדי שהמערכת הזאת תהפוך למערכת שקופה. המצב המשפטי היום מחיל חובה של פרסום על החלטות של מועצת מקרקעי ישראל שיש בהן עניין לציבור. לכאורה, יש חובת פרסום. אבל ההגדרה הזאת היא הגדרה מאוד מעורפלת ולא ברורה. המצב בפועל הוא, שרובן המכריע של ההחלטות של הגוף האופרטיבי של מינהל מקרקעי ישראל – הנהלת רשות מקרקעי ישראל – לא מתפרסמות. מאז 2002 ועד אפריל 2010 – שימו לב, עמיתי חברי הכנסת – פורסמו רק 77 מתוך 2,655 החלטות הנהלה שהתקבלו. זה מצב בלתי נסבל. זה מצב שאיננו מתקבל על הדעת. הוא בעייתי. הוא פסול. הוא לא תואם מדינה דמוקרטית. חשוב וראוי ודחוף לשנות אותו. אני אתן לכם כמה דוגמאות של החלטות שלא התפרסמו: החלטה 1424, שעוסקת בנוהל טיפול במחצבות; החלטה 1490, העוסקת ברכישת זכויות במגרש במסגרת תוכנית הרחבה של קיבוץ או מושב; החלטה 1595, שעוסקת בבנייה, קליטה ואכלוס דירות בקיבוצים; החלטה 1391, העוסקת במבצע היוון ביובל, חכירה והיוון חוזים בתקופת החכירה השנייה; החלטה 1480, העוסקת בהקצאת קרקע לתאגידים בפטור ממכרז; החלטה 1507, העוסקת בשוויון בין חברי האגודה החקלאית לעניין חלוקת הקרקעות; החלטה 1445, העוסקת בחריגות מהחלטת מועצה 1032 – הקצאה לבני מקום, הרשמה והגרלה; החלטה 1422, העוסקת בתקבולים לקרן-הקיימת לישראל משיווק קרקעות שעליהן חלה חכירה לטובת הקרן-הקיימת לישראל; החלטה 1489, העוסקת בהשכרה או החכרת משנה של מקרקעי ישראל; החלטה 1471 – אותה החלטה ידועה לגבי "איקאה"; הצעת הפשרה שגובשה בתביעת "בית אבן בנייה וייזום בע"מ" נגד מינהל מקרקעי ישראל. והדוגמאות רבות, רבות מני ספור. כאשר אני עובר על רשימת הדוגמאות הזאת – והרשימה כמובן איננה מלאה – אנחנו רואים תמונה מדאיגה וקשה. אנחנו רואים תמונה של החלטות מרחיקות לכת ורוחביות, שיש להן השלכות דרמטיות על הזכויות – או חוסר הזכויות – של אנשים במקרקעי המדינה, שמתנהלות, מתקבלות ונשמרות בעלטה. זה דבר שאיננו מתקבל על הדעת. המצב הזה הוא מצב מסוכן, מכיוון שהוא מוליד שתי מחלות. המחלה הראשונה היא מחלת האפליה. בחשכה, אדוני היושב-ראש, יותר קל להפלות. המחלה השנייה היא מחלת השחיתות. נמצא אתנו חבר הכנסת אלדד, יושב-ראש השדולה למאבק בשחיתות בכנסת, והוא בוודאי ידע להעיד שלא מעטים ממקרי השחיתות שמגיעים בוודאי גם לשדולה שלו נוגעים בענייני מקרקעין. וכאשר הדברים נמצאים לא בעין הציבור, החשש – החשד – לשחיתויות, כמובן הרבה יותר גדול. אור השמש חיוני. אור השמש חיוני גם לשוויוניות וגם לטוהר המידות ולביעור השחיתות. ולכן, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חשובה, הצעת חוק שתתרום לשינוי בצורת התנהלותו של אחד הגופים, אחד המוסדות החשובים ביותר בישראל. הצעת החוק הזו נתמכת על-ידי שורה ארוכה של אנשי מקצוע, שורה ארוכה של ארגונים חברתיים, סביבתיים, ארגונים שעוסקים באיכות השלטון, בדמוקרטיה ובשיפורה של החברה הישראלית. אני רוצה להביא בפניכם כמה משפטים ממכתבה של התנועה למען איכות השלטון בישראל בתמיכה בהצעת החוק הזאת. אומרת התנועה לאיכות השלטון: "התנועה רואה בקידומה של הצעת חוק זו משום חשיבות רבה, שכן היא מבטאת ערכים של שקיפות ושמירה על מינהל תקין. היעדר שקיפות הינו מצב הנוגד את ערכיה של חברה דמוקרטית, בין היתר משום שהוא פותח פתח נרחב לחלוקה בלתי שוויונית ואף לשחיתות, ולמצער – מוביל לחוסר בקרה ולעמימות, אשר עומדת בסתירה לאינטרס הציבורי. ישנה חשיבות עליונה מבחינה ערכית, לאומית וכלכלית, בהגשמת ובמימוש ערכי השקיפות במסגרת כל רשויות השלטון והמינהל במדינת ישראל. העמידה על חשיבות עקרון השקיפות מתחייבת על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן במינהל מקרקעי ישראל, גוף אשר החלטותיו נוגעות למשאב ציבורי מתכלה ומוגבל, ואשר במקרים רבים השפעת החלטות אלה הינה בלתי ניתנת לתיקון". התנועה למען איכות השלטון בישראל מביאה במכתבה דוגמאות מניסיון העבר שמלמדות אותנו שהשקיפות לא תמיד היתה נר לרגליו של מינהל מקרקעי ישראל. אחת הדוגמאות שמובאות במכתב הזה – אותו הסכם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין חברות המלח, אשר נחתם ואושר על-ידי הנהלת המינהל בשנת 1996: "הסכם זה הובא לידיעת הציבור רק בשנת 2000, כאשר הוא נדון בדוח מבקר המדינה 51ב, אבל הוא עשוי היה להיחשף לביקורת – הן מטעם גורמי המדינה והן מטעם הציבור – במועד מוקדם הרבה יותר ובסמוך לקבלת ההחלטה, לו היה המינהל פועל – – היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת חרמש. דב חנין (חד"ש): – – בהתאם לעקרון השקיפות ומפרסם בפועל את החלטותיו". אגב, העתירה שהתנועה למען איכות השלטון הגישה כנגד ההסכם עודנה תלויה ועומדת, והיא מונעת לעת עתה את מימוש ההסכם הבעייתי הזה. ובינתיים, אדוני היושב-ראש, אם אני לא טועה, בשנה שעברה – 2010 – אפילו נפתחה חקירה פלילית מסביב לפרשה של ההסכם הזה. זו דוגמה אחת של מהלך שיכול היה להתגלגל אחרת לגמרי אם ההליך היה שקוף, פתוח, חשוף לביקורת ציבורית, חשוף לביקורת מערכות השלטון האחרות. שורה ארוכה של ארגונים, כפי שאמרתי, הביעו את תמיכתם בהצעת החוק הזאת. אני רוצה לציין את החברה להגנת הטבע; אני רוצה לציין את ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל "חיים וסביבה"; אני רוצה לציין שורה ארוכה של ארגונים סביבתיים ששלחו לשרים מכתבים בבקשה שיצרפו את תמיכתם בהצעת החוק החשובה הזאת. בין היתר, אני רוצה לציין בהקשר הזה את עמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל". מכתב חשוב נשלח בתמיכה בהצעת החוק על-ידי "האגודה לצדק חלוקתי". אני רוצה להביא בפניכם, עמיתי חברי הכנסת, כמה מהנקודות העיקריות במכתב הזה. אומרת "האגודה לצדק חלוקתי": המצב הנוכחי הוא מצב רע ובעייתי ופוגע באופן מהותי בזכויות הציבור. בין היתר מדובר בהחלטות חשובות ביותר, שקובעות את מערך הזכויות בקרקעות, את אופן היערכות משאבי הציבור, ומשפיעות באופן מרחיק לכת על החברה, הסביבה, הכלכלה והמשפט. שנית, אומרת "האגודה לצדק חלוקתי": מדובר בהחלטות שנוגעות למגזרים מסוימים בחברה, לפחות במקרים מסוימים, ולכן אי-הפרסום שלהן עלול לפגוע בזכויותיהם של אותם מגזרים. שלישית: מדובר לעתים בהחלטות המקנות זכויות או הטבות במקרקעי הציבור לגורמי הון. בכך שההחלטות לא זוכות לפרסום עולה חשש באשר לטיבן של ההחלטות ובאשר למניעים העומדים מאחוריהן. רביעית, אומרת "האגודה לצדק חלוקתי": היום הדרך להשיג את ההחלטות היא קשה מאוד – קושי רב, זמן ניכר, עלות כספית גבוהה באמצעות המסלול הארוך והמסובך של חוק חופש המידע. הצעת החוק הזאת עומדת בקנה אחד עם עקרונות חופש המידע וכפופה לסייגים הקבועים בחוק, כך שלכאורה אין שום מניעה לקבלה. ולסיכום, אומרת "האגודה לצדק חלוקתי": זה תיקון הכרחי, דחוף, חשוב, חיוני. המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי גם הוא הביע תמיכה, התנועה לחופש המידע, שתי"ל והארגונים שמיוצגים בו. עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לסכם ולומר, כאשר הצעת החוק הזו הגיעה לוועדת השרים לענייני חקיקה היא נתקלה שם, לשמחתי, בתמיכה רחבה. אני רוצה להודות לכל השרים שתמכו בהצעה בדיון. אני מבין שהממשלה ביקשה, נוכח בקשתו של המינהל, להיערך ולבדוק איזה היקפים, ובאיזה היקפים של החלטות צריך לפרסם. אני לתומי חושב שאם העיקרון מוסכם, חבל להתווכח על מספרים – אמר את זה גם ג'ורג' ברנרד שו בהקשר אחר בעבר. אבל כיוון שהממשלה ביקשה עוד שהות של חודשיים, אני נעניתי לבקשה הזאת. אנחנו ננמק היום את הצעת החוק ואנחנו נקבל תשובה ונצביע בעוד חודשיים, כאשר המדינה תהיה ערוכה, הממשלה תהיה ערוכה עם כל הנתונים ותמונת המצב העגומה שבוודאי תתגלה לנו. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. כפי שאמרת, חבר הכנסת חנין, תשובה והצבעה במועד אחר.