קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הודעה על עבירות תעבורה של נוהג חדש), התש"ע–2009 [הצעת חוק פ/1663/18; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת רונית תירוש) היו"ר מגלי והבה: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק. פשוט להבהיר את הנקודה: היא היתה רשומה קודם, אבל עשו שינויים ושכחו את ההצעה. אז אנחנו מתקנים את הטעות שהיתה – הצעת חוק פ/1663, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הודעה על עבירות תנועה של נוהג חדש), התש"ע–2009. כמובן, תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני אשתדל לא להאריך מדי, אבל אני כן רוצה לשתף אתכם – נו בהחלט, אתמול היה ארוך, היום יש לנו עוד מעט ועדת-ששינסקי לדון בה. אני רוצה רק לשתף אתכם בדבר שנראה לי באמת הזוי, ואילו היו פרוטוקולים לוועדת שרים, הייתי מצליחה להבין על מה ושום מה החליטו לדחות את ההצעה. יושבים כאן הרבה מאוד צעירים ביציע, ואני פונה אליהם; הם לא יאהבו את זה, אבל אם הם יהיו ישרים עם עצמם הם יודו שזו הצעה הגונה. אני מדברת על כך שכאשר נהג חדש עובר עבירה, עבירת תנועה, וכשמדובר על נהג חדש מדובר על גילאי 17–24, הדוח שנרשם לו על-ידי השוטר יישלח לביתו, ומה המטרה? שההורים בבית יקבלו את הדוח וידעו שהילד או הילדה עשו עבירה, עבירת תנועה. מה קורה במצב רגיל? השוטר תופס את הנהג החדש, נותן לו את הדוח ביד, הילד משלם, הנערה, הנער משלמים, וההורים אפילו לא יודעים, וזה חוזר על עצמו, וחוזר על עצמו. מכל הסטטיסטיקות של "אור ירוק" מסתבר, שלמרות שאחוז הגילאים הללו, השיעור של הנהגים החדשים באוכלוסייה הנוהגת, הוא 16%, הרי שסך התאונות באחוזים נע בין 22% ל-24%. זאת אומרת, סך התאונות שנגרמות הוא יותר גבוה מהסך שלהם באוכלוסייה הנוהגת. כשעושים פילוח יותר ממוקד, מסתבר שמרבית התאונות שמדובר עליהן קורות בסופי-שבוע, במהלך חמישי בערב, שישי ושבת עד ראשון בבוקר, כאשר הגורמים לתאונה הם נהיגה במהירות מופרזת או נהיגה בשכרות. אלה שני מאפיינים, או שני גורמים שמאפיינים מאוד את הנהגים הצעירים החדשים. כידוע, הם מחויבים בתקופת ליווי של שלושה חודשים, ואז בדקו, ובתום שלושה חודשים יש עלייה באחוז התאונות שמבצעים הנהגים הצעירים הללו, כשהם מסיימים את הליווי. כלומר, יש השפעה והשלכה לכך שהם נוהגים תחת עין פקוחה של אדם מבוגר או לא נוהגים תחת עין פקוחה של אדם מבוגר. אני הייתי רוצה שהעין הפקוחה הזאת תישאר באיזשהו מקום, אולי לא בצמידות לנהג הנוהג, אבל לפחות שבבית ידעו שהנהג עשה עבירה, וכשזה חוזר על עצמו לפחות שלוש פעמים ההורים אפילו יוזמנו לתחנת המשטרה וידברו אתם על כך. אני גם מוכנה להתפשר על מספר העבירות שבגינן מזמינים את ההורים, אם בכלל, אבל הרעיון הוא רעיון נכון, וזו הצעת חוק טובה. אפילו שר התחבורה, שכרגע אני לא מבקשת את תשובתו כי ויתרתי, ואני אסביר מדוע ויתרתי, אמר לי: אני בעד ההצעה, אבל בוועדת שרים דחו. כשראיתי שזו ההצעה אמרתי: רגע, אולי לא הקשיבו, אולי לא הבינו. לכן אני מבקשת לא להצביע על זה היום, כדי שזה לא ייפול בטעות. כי ההחלטה של ועדת שרים לדחות את הצעת החוק היא הצעה לא ראויה, היא החלטה לא ראויה. יותר מכך – אני רק אומר דבר נוסף. מדברים אתי במשטרת ישראל על צנעת הפרט. אמרו לי: אם אנחנו נחשוף את הנהג, שהוא עבר עבירה, אנחנו פוגעים בצנעת הפרט. א. יש דרכים לא לפגוע בצנעת הפרט, כי אני לא נוקבת בשמו; אני אומרת שביום זה בשעה זו היתה עבירת תנועה, ובבית יעשו את הבירור. אבל מעבר לכך, גם אם היתה עומדת כאן צנעת הפרט, אל מול הרעיון של הצלת חיים – גם של הילד הנוהג או הילדה הנוהגת, וגם של מי שהוא עלול לפגוע בו – אני חושבת שבאיזון הזה, במאזן הזה, מאזן האימה הזה, שווה קצת לחדור, במירכאות או לא במירכאות, לצנעת הפרט. בכל אופן זה נושא שכדאי לדון בו מחדש. אסור לדחות את הצעת החוק, היא טובה, ואני מקווה שאני אצליח לשכנע, ובסופו של דבר כשנצביע היא תעבור. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת רונית תירוש. כמובן, תשובה והצבעה במועד אחר.