קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס"ט–2009 [הצעת חוק פ/37/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: תעלה כהצעה נוספת, הצעת חוק פ/37, חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו) – הצעה שהוצמדה להצעתו של חבר הכנסת אריה אלדד, של חבר הכנסת חיים אורון. בבקשה, עשר דקות לרשותך. חיים אורון (מרצ): לא, שלוש. היו"ר יצחק וקנין: שלוש? חיים אורון (מרצ): יספיקו לי שלוש דקות. היו"ר יצחק וקנין: אוקיי. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, זאת הצעת חוק, כפי שכבר הזכיר חבר הכנסת אריה אלדד, שעולה פה בכנסת שלישית. וחוץ מאשר נימוקים ביורוקרטיים, שהוא הזכיר אותם, אני לא מסוגל להבין למה אי-אפשר להעביר אותה. אבל מה שקרה עוד באותו חוק הסדרים, שבו שונו תקנות הארנונה, ב-1993: הופקעה הסמכות מידי העיריות. זאת אומרת, אין אפשרות. גם אם ועדת ההנחות של עירייה מסוימת השתכנעה למעלה מכל ספק וכו' וכו' וכו', אין אפשרות לעשות את זה. אגב, ביסודו אני תמכתי בעמדה שחלוקת פטורים מארנונה – זה לא יכול להיות איזה מצרך שכל אחד מחלק אותו כפי שהוא רוצה. וצריך קביעת כללים אחידים, שלא יצא מצב שבקריית-אונו כן וברמת-גן לא, ולהיפך. אבל הקשיחות הזאת מביאה את המערכת, אף אדם סביר לא יכול להבין למה – וזה לא מקרה יחיד. אדוני היושב-ראש, אתה יודע את זה, זה לא מקרה יחיד. ואני כבר רואה את הפקיד ממשרד הפנים בא ועושה את המכפלה ואומר: בטח זה 200 מיליון שקל, אני לא יודע כמה. אני לא יודע כמה מאות מיליוני שקלים זה, זה לא מאות, זה עשרות, זה שקלים בודדים. אבל זה פשוט מצב בלתי אפשרי. לא יכול להיות שאנחנו עולים פה כל שבוע עם תיקונים מינוריים, לא דרמטיים, שאומרים: בואו נשנה, נקל על קבוצות אוכלוסייה שונות, לפני שאנחנו יודעים לעשות טוב לכולם יחד, אנחנו חוזרים ונכשלים ונכשלים. אני כבר לא, אבל אני מקווה שחבר הכנסת אלדד כן יזכה לתשובה חיובית, ואז גם הצעת החוק הזאת, שלשמחתי חתומים עליה גם אילן גילאון וגם ניצן הורוביץ – יוכלו להשלים את החקיקה, שהיא כל כך אלמנטרית. נכה, גם אם הוא עבר את גיל 18 ומרכז חייו בבית הוריו, זכאי לאותן הטבות בארנונה, כפי שהוא זכאי להן עד גיל 18. זה פשוט, זה אלמנטרי. אני לא מצליח למצוא בן-אדם אחד שיסביר מה לא הגיוני במה שאמרתי עכשיו. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת חיים אורון. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר.