קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 6), התשע"א–2011
[מס' מ/436; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ד, עמ' 1974; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אחמד טיבי:
אנו עוברים להצעת חוק הספורט (תיקון מס' 6), קריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת אלכס מילר. בבקשה.
אלכס מילר (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
אדוני היושב-ראש, תודה, גברתי שרת הספורט, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 6), התשע"א–2011, אשר הובאה על-ידי הממשלה לקריאה ראשונה כפרק ט"ו להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), ואשר ועדת החינוך, התרבות והספורט הורשתה על-ידי הכנסת להביאה בנפרד לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
עיקרה של הצעת חוק זו הוא הקמת המועצה הלאומית לספורט, שתפקידיה יהיו לייעץ לשר התרבות והספורט בעניין קביעת מדיניות כוללת וארוכת טווח בתחום הספורט ובעניין קביעת סדרי העדיפויות להשקעת משאבים בתחום הספורט, לקבוע לפי המלצות ועדה ציבורית – המוקמת גם היא לפי החוק המוצע – ובאישור השר, אמות מידה לתמיכה בגופי הספורט השונים ולקבוע סכום לחלוקה לתחומים מסוימים, לפי חוק להסדר ההימורים בספורט.
תפקיד נוסף של המועצה האמורה הוא קביעתה של תוכנית לאומית להקמה ולשדרוג של מתקני ספורט, באישור שר התרבות והספורט ושר האוצר. החוק המוצע מקים את המועצה הלאומית, כאמור, וקובע את סדרי עבודתה.
עוד מוצע לערוך כמה תיקונים בחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז–1967, להשלמת ההסדר המוצע, לרבות שינוי הרכב המועצה, מתן אפשרות לקיום תוכנית הימורים לפי תוכנית הימורים של מפעיל זר הפועל בחו"ל ושינויים בסמכויות המועצה לפי החוק האמור ביחס לסמכויותיה של המועצה הלאומית לספורט.
מטרתו של החוק המוצע היא להביא לאיגום המשאבים הציבוריים בתחום הספורט ולהקצאתם בהתאם לקריטריונים מובנים ושקופים שייקבעו באמצעות גוף אחד, שיהיה בעל ראייה כוללת ורוחבית של התחום. הדבר יביא לתיאום בין הגופים השונים הפועלים בתחום – משרדי הממשלה ובראשם משרד הספורט, המועצה להסדר הימורים בספורט ומפעל הפיס – להקצאת משאבים יעילה יותר ולקביעה של מדיניות ארוכת טווח בתחום הספורט.
אני מבקש מחברי הבית לדחות את כל ההסתייגויות שהוגשו להצעת החוק ולאשר את הצעת החוק שהביאה הוועדה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
חברי חברי הכנסת, אני רוצה, קודם כול, להודות על כך שהחוק הזה עבר – היו באמת הרבה מאוד דיונים. הוועדה דנה במשך שנה שלמה, אם לא יותר, על הנושאים שקשורים לחוק הזה. אני גם רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החינוך לשעבר, חבר הכנסת זבולון אורלב, שהוביל את הצעת החוק בוועדת החינוך כיושב-ראש הוועדה. אני נכנסתי לתפקיד יושב-ראש הוועדה לפני כמה חודשים, והבאנו לסיום את החוק החשוב הזה, שבא לעשות רפורמה משמעותית מאוד בספורט בישראל.
אני רוצה להודות גם, כמובן, לשרת התרבות והספורט, חברת הכנסת לימור לבנת, על כך שהצליחה להביא לשינוי מאוד משמעותי בתחום זה ולהביא להקצאת משאבים מאוד משמעותיים לספורט. אנחנו כולנו יודעים עד כמה הספורט זקוק למשאבים נוספים. יושבת כאן יושבת-ראש שדולת הספורט, חברת הכנסת רונית תירוש, שעוסקת בתחום רבות, ועל כך אני מברך – כל מי שבעצם שותף למהלך חשוב זה.
אני רוצה גם להודות ליועצת המשפטית של ועדת החינוך, מירב ישראלי, למנהלת הוועדה, יהודית גידלי, ליועצים של הוועדה, לרבקה וידר ולאה גופר, ולכל מי שלקח חלק בעניין זה. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך. יש הסתייגויות. ראשון המסתייגים – חבר הכנסת מוחמד ברכה.
רונית תירוש (קדימה):
כמה מסתייגים יש?
היו"ר אחמד טיבי:
יש חברת כנסת מאוד חשובה – –
רונית תירוש (קדימה):
לא, כמה מסתייגים יש.
היו"ר אחמד טיבי:
– – שמייד תדבר, אחרי חבר הכנסת ברכה, והיא תהיה האחרונה במסתייגים.
רונית תירוש (קדימה):
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
את.
רונית תירוש (קדימה):
אני ויתרתי.
היו"ר אחמד טיבי:
את ויתרת?
רונית תירוש (קדימה):
כן.
היו"ר אחמד טיבי:
אז רק חבר הכנסת ברכה מסתייג, ויש לו 20 דקות.
מוחמד ברכה (חד"ש):
לא אשתמש בהן.
רונית תירוש (קדימה):
אבל אני שמחה – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עצם הרעיון להסדיר את המועצה הלאומית לספורט ולהסדיר את העיסוק בעניין הוא דבר נכון כשלעצמו, כמובן, ויוזמת החקיקה היא יוזמה במקומה. אכן, יש מקום ויש צורך שהמועצה תהיה כתובת לייעוץ בעניין מדיניות כוללת וארוכת טווח בתחום הספורט, לקבוע אמות מידה לתמיכה בגופי ספורט ולקבוע את תוכנית המתקנים הלאומית – על-פי הניסוח הקיים – ולהקמה ולשדרוג של מתקני ספורט. אני פשוט קורא מדברי ההסבר בסדר-היום. ולדעתי, אדוני היושב-ראש, זה כשלעצמו, כפי שאמרתי, דבר חשוב. אבל יש כמה דברים שיש לשים לב אליהם, והצעת החוק אינה נותנת מענים הולמים.
הצעת החוק בעניין של הרכב המועצה מדברת על ייצוג ועל ייצוג הולם, אבל היא לא מתייחסת לייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית. אין ספק שהספורט יכול להוות מנוף לקירוב ומנוף לתרבות אחרת, וגם יכול להיות כר לכל מיני קריאות גזעניות ואנטי-דמוקרטיות – אני אתייחס לזה בהמשך – אבל לא יכול להיות שדווקא אחרי שהתקבלו כמה חוקים על העניין של ייצוג הולם, כולל ועדת חקירה, אדוני היושב-ראש, שאתה מנהל אותה, בכל מה שקשור למעקב אחרי התנהגות הממשלה בכל מה שקשור לייצוג האוכלוסייה הערבית, שדווקא בעניין הזה אנחנו באים לנקודת אפס ולא מוצאים שיש מקום לייצוג. אומנם יש ייצוג לגברים ונשים, וזה חשוב, אבל אין ייצוג לאוכלוסייה הערבית.
אני חושב שההרכב של המועצה מצמצם לא רק בגלל שהוא אינו כולל ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית, אלא הוא גם יכול לפגוע בייצוגם של ענפי ספורט פחות פופולריים, או פחות המוניים. אני חושב שההרכב של המועצה – לפחות מליאת המועצה צריכה להיות רחבה, כך שתוכל לתת גם ייצוג וגם מקום בסדר-היום שלה לענפי ספורט שונים.
הצעת החוק אינה נותנת מענים לנושא של ערכים. אומנם כתוב בקביעת מדיניות כוללת וארוכת טווח בתחום הספורט, ולקבוע את תוכנית – טוב, זה לא שייך – אבל זה אמור להיות דווקא בעידן של השימוש במגרשי הכדורגל, למשל, ככר להוצאת, או ליציאת, כל מיני ססמאות פרימיטיביות וגזעניות, פעם נגד זרים, פעם נגד שחורים, אבל בעיקר נגד ערבים. אני חושב שהמועצה הלאומית לספורט צריכה להיות בעלת ערכים מכוונים בכל מה שקשור למהות או להבנה שהספורט אמור לקרב ולא לפלג. ובמיוחד לקדם תהליכים חינוכיים, גם בקרב האוהדים וגם בקרב הצעירים, אודות העניין של הגזענות, שפורחת, למרבה הצער, במגרשי הספורט, ובמיוחד במגרשי הכדורגל.
לדעתי, אדוני היושב-ראש, בלי שיהיה – נדמה לי שראש הממשלה דיבר על ערכים בעניין של לוב, אבל אני לא; כמובן, אדבר על זה בהזדמנות אחרת, בהמשך הערב. אבל לפחות הספורט הוא לא רק התנועה הגופנית, עם כל החשיבות, אלא גם הערכים שהוא אמור לקדם.
אדוני היושב-ראש, הנושא השלישי או הרביעי הוא העניין של המתקנים. לפני כמה שבועות היה דיון בוועדת החינוך – חבר הכנסת מילר, יושב-ראש הוועדה, ולפניו היה חבר הכנסת אורלב יושב-ראש הוועדה – והתייחסנו לעניין של מתקני ספורט או אולמות ספורט במערכת החינוך. אני חושב שהקשר הזה בין המועצה הלאומית לספורט לבין משרד החינוך ומערכת החינוך צריך להיות ברור יותר ואמיץ יותר. מצאנו באותו דיון, אדוני היושב-ראש, שאין שום מחויבות, אין שום הגדרה, לא בחוק ולא בתקנות, לצורך בקיומם של מתקני ספורט במערכת החינוך, אלא זה כאילו משהו וולונטרי, משהו פילנתרופי, שהרשות המקומית או המועצה הלאומית או מועצת ההימורים מקדמת.
ואני חושב שדווקא בעניין הזה, אף שפה נאמר שדרוג מתקני ספורט, אני חושב שיש מקום לקידום העניין של מתקני ספורט במערכת החינוך, ולמצוא את נקודת הזיקה בין מערכת חינוך עצמאית, שגם מקדמת עניינים של חינוך ושל ערכים ושל לימוד ושל ספורט, לבין המועצה הלאומית לספורט.
הנושא הנוסף שאני רוצה להתייחס אליו הוא, כמו שהוגדר בחוק, עריכת תיקונים בחוק להסדר ההימורים בספורט, לרבות בהרכב מועצת ההימורים. כאן היה ויכוח לא פשוט בתוך הוועדה על השתתפות של אזרחי ישראל בהימורים בחו"ל. לדעתי, ההתקשרות הזאת והסדרתה בצורה שיכולה, בעצם, במקום שכספי ההימורים יישארו בתוך תקציבים ממלכתיים במדינת ישראל, ואז אפשר להשתמש בתקציבים האלה כדי לקדם ענפי ספורט, ולקדם הקמת מתקנים, חלק גדול מההכנסות מההימורים על ענפי ספורט בחוץ-לארץ הולך כמובן לחוץ-לארץ. ואני חשבתי, ועדיין חושב, שזה דבר שאינו מתאים ולא יאה להגדיר ולעגן בחוק. אני יודע שאזרחי ישראל רבים משתתפים בהגרלות ובהימורים בספורט בעולם. אבל לבוא ולהגדיר ולמסד את הוצאת הכסף הזה – במקום שישתמשו בו לטובת הספורט במדינת ישראל שילך למקומות אחרים – אני חשבתי שזה דבר שהוא אינו ראוי כלל וכלל, והיה מקום להתייחס לזה.
הדבר הנוסף, אדוני היושב-ראש, הוא הניסיון להכניס את העניין של הלאומי והלאומני בכל דבר. אני חשבתי שאין מקום לקרוא לזה כך, כמו במועצה הלאומית לדרכים. מה ללאומי ולדרכים? מה ללאומי ולספורט? זה עניין אזרחי, זה עניין כללי. אפשר להגיד המועצה הארצית, אפילו המועצה הישראלית. מה לאומי? של מי? של איזה לאום? בסופו של דבר מדובר כאן על אזרחים, גם יהודים וגם ערבים, שהחוק הזה אמור להיות תקף לגבי כולם ולשרת את כולם. אבל הניסיון להכניס גם את הנושא של הלאומיות, או הלאומנות, הייתי אומר, לשיח של הספורט ושל תאונות הדרכים ושל המלחמה בסמים ושל הדרכים ובניית תשתיות – – –
מאיר שטרית (קדימה):
אתה מדבר את כל הדקות?
מוחמד ברכה (חד"ש):
לא. למה – – –
מאיר שטרית (קדימה):
אני רוצה לשתות קפה, ואני רוצה לדעת.
מוחמד ברכה (חד"ש):
יכול להיות שאני אפתיע אותך ותצטרך לרוץ עם הקפה ביד. אגב, הקפה כאן מאחור. אתה לא צריך ללכת לשם.
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
אני אתן לך קריצה במסך.
אני חושב שזה דבר שהוא לא נכון ולא מתאים, להכניס את הנושא של המועצה הלאומית בכל דבר ועניין, העניין של הלאומית והלאומנות והלאומיות – מה שלא תרצו. בכל זאת, שיהיה משהו שהוא כביכול אזרחי. מה יותר אזרחי מאשר ספורט, מאשר מלחמה בתאונות דרכים, מאשר מלחמה בסמים? ולכן, אני חשבתי שיש מקום להסתייג מהכינוי הזה של המועצה הלאומית לספורט.
אדוני היושב-ראש, כפי שאמרתי בתחילת דברי, החוק הזה, הניסיון, או המגמה של הסדרת העניין של המועצה לספורט בחוק היא מגמה נכונה, אבל היא טעונה הרבה הרבה שיפורים, גם במישור הערכי והתכנים, גם במישור החומרי והמתקנים, גם במישור של השיתוף הכולל של כלל האזרחים, וגם בעניין של הכסף שאמור להיות מיוצא לחו"ל דרך הימורי אזרחי ישראל בהימורים בחו"ל. והדבר האחרון כאמור הוא הנושא של הכינוי או השם של המועצה. אני חושב שראוי שיהיה המועצה לספורט או המועצה הארצית לספורט, ואני חושב שזה מספיק. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך, חבר הכנסת מוחמד ברכה. שרת התרבות מבקשת להתערב בדיון. אבל אין ספק שההערה של חבר הכנסת ברכה וההסתייגות לגבי אי-קיום משבצת של ייצוג של הציבור הערבי יש בה טעם. יש בה טעם, וזו פרצה בהצעת החוק.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אדוני היושב-ראש, סליחה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, חבר הכנסת זאב אלקין – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
לא זאב.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
מה אמרתי? זאב אלקין. אלכס מילר.
קריאות:
– – –
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
סליחה, ידידי חבר הכנסת אלכס מילר. אני אתקן ואני אחזור ואומר – אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, חבר הכנסת אלכס מילר, אשר הציג כאן קודם לקריאה שנייה ושלישית בפני מליאת הכנסת את תיקון מס' 6 לחוק הספורט, תיקון אשר נועד לערוך רפורמה חשובה ביותר בספורט הישראלי, כפי שחבר הכנסת מילר עצמו הציג כאן קודם.
הרפורמה הזאת, של הקמת המועצה הלאומית לספורט, היא רפורמה שזה שנים ארוכות מדברים עליה בעולם הספורט. יושב כאן ידידי השר מתן וילנאי, שבשעתו היה גם שר המדע, התרבות והספורט, והוא אמר לי קודם – ואני מכירה את זה כמובן, שנים ניסינו לעשות את זה, עוד בתקופתו, ולא צלח הדבר בגלל התנגדויות רבות ומרובות שהיו. אני שמחה מאוד שבסופו של דבר – גם זה לקח שנה וחצי בערך – עלה בידי אכן להביא לכלל השלמה רפורמה חשובה ביותר. אני צריכה לומר שכאן יש כמעט קונסנזוס גם באופוזיציה, גם בסיעת קדימה. חברת הכנסת רונית תירוש, העומדת בראש שדולת הספורט בכנסת, גם היא סייעה בידינו רבות בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ועוד רבים אחרים. חבר הכנסת זאב בילסקי – – –
זאב בילסקי (קדימה):
תפרטי, תפרטי.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
הדבר החשוב באמת הוא שאנחנו עוברים בעצם לעידן אחר, שבו תהיה הסדרה אחרת של הספורט בישראל, וההסדרה הזאת תביא לכך שיאוגמו המשאבים, שלמעשה תהיה הכרעה והחלטה איך יחולקו המשאבים של הספורט, גם הכספיים וגם כמובן המתקנים למיניהם; שתהיה תקינה של האולמות, של המגרשים, של המתקנים למיניהם, על מנת שיוכלו לעמוד גם לצורך משחקים בין-לאומיים – מה שהיום לא קיים – ואז כל מי שבונה, אם זה משרד השיכון או מפעל הפיס או גורמים אחרים, יבנה לפי התקינה שתיקבע.
המועצה הזאת תהיה מועצה ציבורית, מועצה עליונה, מועצה חשובה. אני רוצה לציין כאן שבתוך התיקון לחוק הזה יש גם תיקון בהרכבה ובסמכויותיה של מועצת ההימורים עצמה, שתהפוך יותר לזרוע שיווקית שתפקידה להביא יותר כסף לספורט. יש גם סעיף נוסף שמתייחס לכך שמועצת ההימורים תוכל למעשה לקיים בישראל הימורים לפי תוכנית הימורים של מפעיל זר, וכל זה נועד – כדי שיהיה לנו יותר כסף לספורט.
למעשה, הספורט בישראל, כפי שאנחנו יודעים, ניזון בעיקר מכספי מועצת ההימורים. הממשלה או המדינה, או האוצר, אם תרצו, כמעט לא מקצה תקציב לספורט. התקציב של משרד הספורט הוא תקציב של כ-70 מיליון שקל; תקציב מועצת ההימורים, כפי שהיא מקצה, הוא תקציב של 350–400 מיליון שקל. גם זה לא מספיק, כי אם אנחנו רוצים שילדינו לא ישוטטו ברחובות בשעות שלאחר הלימודים, אנחנו רוצים שיהיו להם מגרשי ספורט, אנחנו רוצים שיהיו להם אולמות ספורט, אנחנו רוצים לא רק שיעשו ספורט אלא שלא יידרדרו, לא לפשע, לא לסמים, לא לעיסוקים שאנחנו לא מעוניינים בהם, אלא שיעסקו בספורט וגם יהיו להם עיסוקים משלהם, ואנחנו צריכים לדאוג שיהיו להם מתקנים. זה למעשה התפקיד של משרד הספורט, אבל, כמובן, התקציב של המועצה הלאומית לספורט.
מכובדי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, כל הדברים הללו, כדי לבצע אותם הלכה למעשה נדרש תקציב, נדרש כסף, ולצורך זאת אנחנו היום דואגים לכך שאכן יהיה כסף רב יותר למען הספורט בישראל. זה לא דבר של מה בכך, דרושים עוד מאות מיליוני שקלים. חלק מתקציב הספורט בישראל מבוסס על תורמים פרטיים, שקונים קבוצות – אנחנו יודעים את זה, קבוצות כדורגל וכו' – אבל מדינה לא יכולה להתבסס רק על זאת.
לכן, אני מקווה שחבר הכנסת הרב משה גפני כבר בשבוע הבא יכנס את ועדת הכספים כדי שבוועדת הכספים בשבוע הבא אנחנו נוכל, הרב גפני, כבר לדון ולאשר את התוכניות הנוספות, כפי שאנחנו זקוקים להן. חבר הכנסת גפני, זה כבר נכנס לסדר-היום בשבוע הבא?
משה גפני (יהדות התורה):
לא.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אבל זה ייכנס מחר בבוקר. כמובן – בעזרת השם ובעזרת חבר הכנסת גפני. ואז נוכל אכן להביא את הדבר להשלמה.
אני רוצה שוב להודות כאן לכל העוסקים במלאכה: לאנשי משרד הספורט, למנכ"לית אורלי פרומן, לראש מינהל הספורט ד"ר אורי שפר, שנמצא כאן, לעוזרת המנכ"לית, לענת וייס, למרב כהן מהלשכה המשפטית של המשרד ולכל העוסקים במלאכה החשובה הזאת, ולחברי הכנסת, כולל חבר הכנסת זבולון אורלב, יושב-ראש הוועדה לשעבר והיום חבר הוועדה, על העבודה המאומצת שהשקיעו כאן. תודה רבה, ואני אודה לחברי הכנסת אם יצביעו בעד החוק.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. ובכן, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. לחוק, כמובן, יש הסתייגויות. נתחיל בהצבעה. לסעיף 1 אין הסתייגויות ולכן אנחנו מצביעים עליו כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 10
בעד סעיף 1 – 41
נגד – 2
נמנעים – 1
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 41, שני מתנגדים, נמנע אחד. סעיף 1 נתקבל, כהצעת הוועדה.
סעיף 2.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, ההסתייגויות אינן לפני. אני מבקש להצביע על הסתייגות אחת, על שם החוק.
היו"ר אחמד טיבי:
אוקיי, השם זה עכשיו. זו ההסתייגות שמתכוון אליה המסתייג, חבר הכנסת מוחמד ברכה, ועמיתיו חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה – קבוצת חד"ש.
ובכן, נא להצביע על ההסתייגות בסעיף 2.
הצבעה מס' 11
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 38
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 3, מתנגדים – 38, אין נמנעים. לא התקבלה ההסתייגות של חבר הכנסת ברכה וקבוצת חד"ש.
מסעיף 2 עד סעיף 11 אין הסתייגויות, ולכן אנחנו עוברים להצבעה על הסעיפים האלה ללא הסתייגות, כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 12
בעד סעיפים 2–11 – 40
נגד – 2
נמנעים – אין
סעיפים 2–11, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 40, שני מתנגדים, אין נמנעים. סעיפים 2 עד 11 ועד בכלל התקבלו, כהצעת הוועדה.
רבותי, עוברים לקריאה השלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 13
בעד החוק – 44
נגד – 3
נמנעים – אין
חוק הספורט (תיקון מס' 6), התשע"א–2011, נתקבל.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 44, שלושה מתנגדים, אין נמנעים. לכן הוחלט לקבל את ההצעה בקריאה שנייה ושלישית, כהצעת הוועדה, לאחר שלא התקבלו ההסתייגויות. מדובר, כמובן, בהצעת חוק הספורט (תיקון מס' 6). תודה רבה.