קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 97) (הריסת מבנה לא חוקי על חשבון המקים), התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/372).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורי מקלב:
אנחנו נעבור, אם כך, לסעיף 14 בסדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 97) (הריסת מבנה לא חוקי על חשבון המקים), התשע"א–2011, קריאה ראשונה. בבקשה, חברת הכנסת פניה קירשנבאום. החוק של עוד קבוצת חברי כנסת, בוודאי תצייני אותם. לרשותך חמש דקות. אין מצווה לנצל את כולן.
פניה קירשנבאום (ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני כבר לא יודעת מה אני הולכת לומר מרוב שאני עייפה והעיניים נסגרות. אבל אני רוצה להגיד לכם שהחוק הזה – אני חושבת שאין אחד במליאה פה שלא מודע לבעיה שנוצרה במדינת ישראל, אפשר לקרוא לה "מכת מדינה", וזו הבנייה הבלתי-חוקית. לצערי הרב, הנטל – – –
יריב לוין (הליכוד):
אנחנו לא ישנים בלילה כדי לשמוע את זה.
פניה קירשנבאום (ישראל ביתנו):
בוא, אני אקצר. אני אעשה את זה בשתי מלים. החוק הזה בא לפתור את הבעיה, מכיוון שאנחנו מציעים בחוק הזה להטיל את העלויות של ההריסה הבלתי-חוקית על העובר על החוק. בשנת 2004 ועדת-זיילר אמרה שהבעיה הכי גדולה של הבנייה הבלתי-חוקית זה חוסר אכיפה, ענישה והרתעה. ואני חושבת שהחוק הזה בא באמת לענות על שלושת הדברים האלה, ובכך הוא גם יעזור לרשויות מקומיות שהיום רוב הנטל הכספי הכלכלי של ההריסה נופל עליהן. ואני מבקשת מכם לתמוך בחוק הזה. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה. אני גם סוגר את הרשימה – מי שלא נרשם עד עכשיו. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יש שמות לפני.
היו"ר אורי מקלב:
אבל הם לא נמצאים. כל השמות לפניך לא נמצאים. נפלת ראשון.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, זה החוק השלישי במצעד האיוולת של החוקים הגזעניים. הכנסת רושמת היום שיא חדש, שיא בכיוון ההפוך, כלומר שפל חדש.
עפו אגבאריה (חד"ש):
מביאים גיוס מלא. אתה רואה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
שפל חדש ביחס לזכויות אדם – –
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב:
ברוכים הבאים למציאות אחרת.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – לזכויות אזרח. ביחס לאזרחים הערבים.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
אתה מעודד אותנו להפר את החוק.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
שלושת החוקים מכוונים – – –
יריב לוין (הליכוד):
אתה מעודד את מי שבונה בנייה בלתי חוקית?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כן. אני חושב שאדם שלא נותנים לו רשיון, אין לו ברירה אלא לבנות.
יריב לוין (הליכוד):
אם זה מה שאתה אומר, אתה צריך להתבייש. תתבייש לך.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אלא לבנות.
איתן כבל (העבודה):
מה קורה עם ההתנחלויות הבלתי-חוקיות? ידע אישי, רק כדי לדעת.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
זה כולל את ההתנחלות הבלתי-חוקית?
היו"ר אורי מקלב:
אני אתחיל את השעון מהתחלה, רבותי. ניתן לו להמשיך ולסיים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הזכות למגורים היא זכות יסוד של אדם. היא עומדת מעל לחקיקה, לחוק שמציעה חברת הכנסת מישראל ביתנו. ממשלה, פרלמנט ושלטון סביר צריכים להבטיח את הזכות הזאת, לא להילחם בה, בשני אמצעים, בתנועת מלקחיים: מצד אחד אין תכנון שמאפשר בנייה, ומצד שני מנגנון של הריסה. ועכשיו באים ומציעים לשכלל את מנגנון ההריסה באמצעות הטלת התשלום על ההריסה על האדם שהורסים את ביתו. זה חוק של התעללות באזרח המסכן, כשהיום שאין לו אפשרות לבנות בגלל המדיניות של הממשלה – –
יריב לוין (הליכוד):
אני רואה שהתחלת בלי יהודה ושומרון.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – והממשלה באה ומציעה להעניש את אותו אדם שלא מאפשרים לו לבנות. זה מזכיר את אותו סיפור על פקיד בריטי שמגיע לארץ אפריקנית ואומר: באתי לחקור את הקניבלים. ואז הפקיד האפריקני שמקבל אותו: קניבלים אצלנו? אין אצלנו קניבלים. אתמול אכלנו את האחרון. זה בדיוק מה שאתם אומרים. זה בדיוק. חוק שמעניש אדם שלא עומד בחוק – אנחנו לא ניתן לך את האפשרות לעמוד בתנאי החוק, ונעניש אותך על זה שאתה לא עומד בתנאי החוק.
היו"ר אורי מקלב:
נא לסיים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
רק ממשלה גזענית ופרלמנט גזעני יכולים להעביר חוק כזה. אם אני חוזר לחוק ה"נכבה", אני מציע לשנות את הדגל ממגן-דוד לבולדוזר של הריסה. כי זה באמת ישראל היום, זה באמת ישראל ביתנו, שהשתלטה על הכנסת והפכה אותנו לכנסת ביתנו. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין. בבקשה, אדוני.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת, נגמרו המלים. זה לא ישראל ביתנו. זה ישראל הורסת את בתינו. איזה דבר, פשוט ההזיות פה מרקיעות שחקים. אין מה לעשות, אבל יום אחד כנראה יתעורר מישהו ויגיד: איפה היינו, מה עשינו, לא שמענו, לא ראינו.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
אולי זה היום – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
אני לא יודע. זה יבוא, זה יבוא. זאת אומרת, היו חברות שהידרדרו לביבים כאלה, לרמות כל כך נמוכות של הדרה ושל הזיות גזעניות, ואחר כך התפכחו, אבל יכול להיות שהמחיר יהיה קשה, אני לא יודע, באמת.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
מה הקשר בין בנייה בלתי חוקית – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
תשמע, חבר הכנסת רותם, הרי אתה באמת, בוא לא ניתמם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לא ניתמם, זאת אומרת אתה אומר – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
אני אבקש מהיושב-ראש. אני מוכן לנהל את הדו-שיח הזה, כמובן לא על חשבון הזמן שלי.
היו"ר אורי מקלב:
לא, לא רצוי, אין לך מספיק זמן לזה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אז תשמור על זכותי בבקשה.
היו"ר אורי מקלב:
אני שומר, אני שומר על זכותך.
מוחמד ברכה (חד"ש):
זה כאילו לבוא לאסיר בבית-הכלא ולהגיד לו: אתה תשלם בעד האוכל; זה כאילו לבוא לאיש שמקבל דוח תעבורה ולהגיד לו שהוא צריך גם כן באותה הזדמנות לשלם את הדלק של השוטר. יש כל מיני דברים שהם בלתי נתפסים פשוט.
זה חוק שכמובן לא מכוון כלפי כלל האוכלוסייה; זה לא חוק כללי, אוניברסלי. במדינת ישראל יש מצב שהוא מצב לא נורמלי – מדינה קפיטליסטית קיצונית, אבל רוב הקרקעות הן בבעלות המדינה, ולא בגלל צורך בהלאמה לטובת הכלל או מתוך ראייה כביכול סוציאליסטית, אלא מכוח הגזלה שהיתה במשך שנים רבות. הכול מתחבר בסופו של דבר, ואז הבנייה הפרטית נמצאת בידי האזרחים הערבים, המדינה לא בונה שיכונים, אין לה תוכניות דיור למגזר הערבי, אין לה תוכניות להרחבת שטח השיפוט, ואז האזרח הערבי נולד עם מירוץ על הבית ועל הצורך שיהיה לו בית.
אגב, יש בנייה בלתי חוקית בקרב היהודים, אבל היא בדרך כלל על אדמת מדינה ולא על אדמה פרטית, כפי שזה אצל הערבים, והיא לצורך עסקים ולא לצורך מגורים, אבל על זה אף אחד לא מסתכל. מסתכלים איך לרדוף את האזרח על ביתו, אבל באמת, זו העונה – זה הולך, הכול הולך היום. אז בבקשה, מצוין, אפילו אנחנו נשקול להימנע מההצבעה הזו. שתלכו, תלכו, זה פשוט יחשוף את הבלוף – –
היו"ר אורי מקלב:
תודה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
– – שכביכול מתקיימת כאן דמוקרטיה כלשהי.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, ולאחר מכן – חבר הכנסת נסים זאב.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
בדרך כלל נסים זאב אחרון, כבוד היושב-ראש. בדרך כלל נסים זאב אחרון.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
נו, הוא אחרון.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
לא, הוא לא אחרון. יש עוד אחד שביקש זכות דיבור, רשום שם. קוראים לו גאלב מג'אדלה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
גאלב מג'אדלה, טוב. נסים יוותר.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
אפשר להצביע על זה, גאלב?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
לא, לא – – – לא לפגוע במעמד – – –
דב חנין (חד"ש):
רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו היא קצרה מאוד. היא כוללת בסך הכול משפט אחד, קצת פחות משורה וחצי, אבל התוכן שלה הוא מאוד מרחיק לכת, והיא רלוונטית לחיים היומיומיים של אזרחים רבים מאוד בארץ הזאת.
אני הייתי שמח אם חברי הכנסת שנמצאים פה היום היו יוצאים לבקר בשטח ורואים את אותם אנשים שיהיו קורבנות החוק הזה. אפשר לנסוע לעיר לוד ולראות את התושבים שחיים עד היום ברחוב – משפחות – כי הבתים שלהם נהרסו. אגב, הבתים שלהם נהרסו בגלל שהם היו בתים לא חוקיים, אבל מי מכם שחושב שהאנשים האלה חלמו ורצו ושאפו לחיות בבית לא חוקי, לא יודע על מה הוא מדבר.
קריאה:
כמה בתים נהרסו בלוד?
דב חנין (חד"ש):
נהרסו בלוד בתים של קבוצה של משפחות.
קריאה:
שבע משפחות.
דב חנין (חד"ש):
שבע משפחות, עם ילדים, יושבים בחוץ. רואים את הדברים הדלים של המשפחות האלה פזורים מסביב, ואני אומר לכם – עזבו רגע את כל הדברים, תסתכלו על בני-האדם האלה.
פניה קירשנבאום (ישראל ביתנו):
רגע, דב. בלוד יש תב"ע ויש תוכנית מיתאר מאושרת, ואפשר לקבל אישורי בנייה. אז למה לא קיבלו?
דב חנין (חד"ש):
אבל, גברתי, בבקשה, הנה בואי ניקח את הדוגמה של לוד ותראי כמה – לא מאות אלא אלפי בתים בלוד – –
משה מטלון (ישראל ביתנו):
לא חוקיים.
דב חנין (חד"ש):
– – הם לא חוקיים. ולמה? כי אי-אפשר לבנות שם. אנשים מתים לבנות בנייה חוקית. איך אומרים האנגלים – ביתו של האדם הוא מבצרו. הדבר הכי הגיוני. אני בונה לי בית, אני רוצה להבטיח את העתיד שלי ושל משפחתי. זה נכון אצל יהודים, זה נכון אצל ערבים, זה נכון אפילו אצל אנגלים. איך נוצר מצב שכל כך הרבה אנשים התגלגלו, נקלעו למצב שהבתים שהם חיים בהם הם לא חוקיים? זו לא שאלה שאנחנו צריכים לשאול בכנסת? במלוא הרצינות. מה אנחנו רוצים, לריב עם האנשים? אנחנו רוצים למרר את חייהם? אנחנו רוצים לשגע אותם? מה המטרה?
הצעת החוק הזו היא גם הצעה מאוד בעייתית מהבחינה המשפטית, כי למעשה הצעת החוק אומרת שאם מוצא צו הריסה מינהלי, אפשר להורות למקים המבנה לשאת בהוצאות ההריסה. אנחנו מדברים, על-פי הצעת החוק, על מהלך שהוא אפילו לפני שבית-משפט החליט משהו. אנחנו מדברים על צו הריסה מינהלי – עוד אין בכלל הליך שיפוטי, עוד לא נבחן בכלל שום דבר, אנחנו לא יודעים אם הבנייה היא כן בסדר, לא בסדר; כבר מטילים על הבן-אדם, מכוח צו ההריסה המינהלי – שהוא המהלך הראשוני, הטרום-משפטי – אנחנו מטילים על אותם אנשים את הוצאות ההריסה, והוצאות ההריסה יכולות להיות מאוד גבוהות.
אנחנו מדברים פה על האנשים – אתם יודעים, אחד הביטויים הקשים בשפה העברית זה הביטוי "חרב עליו ביתו". הרי חרב עליו ביתו זה אומר שבאמת הוא הגיע למקום הכי נורא, ביתו חרב עליו. אנחנו מדברים על האנשים שביתם חרב עליהם – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אתה מתכוון גם לבתים של – – – קצינים שנהרגו – – –?
דב חנין (חד"ש):
לזה אתה מתכוון כנראה, חבר הכנסת רותם. אני לא הצעתי את החוק הזה. אני לא הצעתי את החוק הזה – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
דב חנין (חד"ש):
– – – דרך אגב – לא, לא – אני אגיד לך, חבר הכנסת רותם, מה ההבדל, נדמה לי, בינינו. אני חולק לחלוטין על ההתנחלויות הלא-חוקיות, וגם על ההתנחלויות הלא-חוקיות שנקראות חוקיות, ואני רוצה שלא אלה ולא אלה תתקיימנה וכולם יחזרו לתחומי מדינת ישראל. ועדיין, ועדיין – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
דב חנין (חד"ש):
ועדיין, אני לא חושב שנכון להתעלל בבני-אדם. מה שאתם עושים, אתם מדברים פה – הרי אתם לא מדברים על מתנחלים, אנשים שהגיעו מחוץ-לארץ – אתם מדברים על אנשים שהם אזרחי הארץ הזאת – –
היו"ר אורי מקלב:
משפט סיום.
דב חנין (חד"ש):
– – תושבי הארץ הזאת, מעוניינים לחיות פה, רוצים לחיות בבית שלהם, במקרים רבים בונים על האדמה שלהם – בונים על האדמה שלהם – ובגלל העובדה שאין תוכניות מיתאר ואי-אפשר לבנות בצורה מורשית, הם נקלעים למצב הנורא הזה שהוא מצב נורא קודם כול בשבילם, שהבית הזה הוא לא מורשה ולא חוקי.
היו"ר אורי מקלב:
תודה.
דב חנין (חד"ש):
ועכשיו, להוסיף חטא על פשע, אתם גם מגלגלים עליהם הוצאות הריסה, ואת הוצאות ההריסה האלה אתם מגלגלים עוד לפני שבכלל התנהל הליך משפטי.
אם באמת יש דוגמה לחקיקה קיצונית, פוגענית, נוראה, זו דוגמה מצוינת לחקיקה כזאת.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, ואחרון הדוברים – חבר הכנסת וסגן יושב-ראש הכנסת גאלב מג'אדלה. בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אהלן וסהלן, סבאח אל-ח'יר, בוקר טוב. אני לא הבנתי, כשאומרים שזה חוק גזעני, למה זה גזעני, במה הוא גזעני. אני חושב שהוא פוגע ביהודים לא פחות מאשר בערבים, ואני אומר את זה עכשיו בכל הרצינות. אני דיברתי קודם עם חבר הכנסת מיכאלי ואמרתי לו: אנחנו אולי צריכים אפילו להתנגד לחוק הזה, ואני אומר את זה לישראל ביתנו במלוא הכנות.
אני מכיר את זה, הייתי בעיריית ירושלים 15 שנה, וזוכר את זה חבר הכנסת אורי מקלב. תמיד בעיריית ירושלים אפשרו – או שאתה הורס, או שאנחנו הורסים ואתה משלם. ותמיד העירייה, הייתי אומר, מצאה לנכון לספוג את זה, ולא היתה דורשת. לפעמים כן היתה תובעת – לפעמים, לעתים רחוקות – ובאמת לא היתה מדיניות ברורה בעניין הזה, והיתה התחשבות.
בעצם, בא החוק ואומר: מהרגע הזה אנחנו לא מתחשבים בשום משפחה. וטבעם של דברים, מי שבונה לא כחוק, ברור שהוא גם לא יהיה מסוגל להרוס במו-ידיו את הבנייה שלו.
אני הייתי רוצה דבר אחד, אם היה ניתן בחוק הזה לעשות סדר – כמובן, זה בוועדה עצמה – צריך להיות הבדל אם אדם בונה על ביתו הפרטי או בונה על אדמת מדינה, או על שטח ירוק, וזאת צריכה להיות חלוקה ברורה.
למשל, יש הרבה מצבים שיש צווי הריסה, אפילו מינהליים, שאדם מוסיף קומה, מוסיף מרפסת – אני לא אחת נתקלתי בצו הריסה מינהלי על מרפסת, רבותי, בתוך הבית, בתוך החצר שלו. למה? אולי זה לא אסתטי מספיק, מבחינה ארכיטקטונית זה לא נראה טוב, אבל זאת לא עילה לבוא ולהרוס לו וגם לחייב אותו לשלם את התשלום.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה ממש לומר שבוועדה אני מאוד מבקש לעשות חלוקה ברורה, חברת הכנסת פיאנה, בין אדמות מדינה – – –
קריאה:
פאינה.
נסים זאב (ש"ס):
פאינה. fine is good, you know?. Fine. אז אני אומר, לעשות את ההבדל ואת החלוקה הזאת בתוך הוועדה, ולהביא לקריאה שנייה ושלישית – שתהיה הגדרה.
ואני אומר לך, תאמיני לי, את תשיגי גם את המטרה, כי למשל אם אנחנו נלך לדרום את תמצאי שם – כל בדואי שהוא באמת מסכן, אבל הוא בונה על לא פחות מ-10 או 20 דונם. מה לעשות, הוא מסכן. הוא קורא לעצמו מסכן, אבל הוא עשיר גדול. לו – מותר לחייב אותו גם בתשלום הריסה, אם הוא לא רוצה להרוס, כי מדובר באדמות מדינה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אבל זה אדמה שלו.
נסים זאב (ש"ס):
לא, אני אומר – – –
קריאה:
מה זה "אדמה שלו"? – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר, אם זה אדמה שלו – – –
קריאות:
– – –
יריב לוין (הליכוד):
ממתי זה – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – –
קריאות:
– – –
נסים זאב (ש"ס):
לא שהוא חושב. תסלח לי, אין בדואי ואין ערבי אחד שלא חושב שהמדינה שלו. לא האדמה שלו, המדינה כולה שלו. אנחנו מדברים ברמת החוק. אם זו אדמת מדינה, אז כן לבצע צווי הריסה מינהליים; אם זו אדמה פרטית, והמדינה מכירה – בית-המשפט מכיר שזו אדמה פרטית, אני חושב שצריכים לנהוג אחרת.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, בבקשה. אמרתי שהוא אחרון הדוברים.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
כמעט השתכנעתי מסוף הדברים שלך – – – מה, לא ישנת היום בצהריים? אמרתי לך, לֵך לישון כדי שתחזיק מעמד.
קריאה:
– – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אדוני היושב-ראש, צר לי שחברת הכנסת קירשנבאום לא עשתה שיעורי בית לפני זה.
קריאה:
בשעה 03:00 – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
לפני זה. עכשיו אני אומר לך – ואנחנו נבוא לוועדה ונדבר על זה. לא, לא הבנתי, חבר הכנסת רותם, אתה התכוונת למסקנות של טליה ששון על עשרות המאחזים הבלתי-חוקיים? לזה התכוונת?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בין היתר.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אה, בין היתר. הבנתי. אני מודיע לָך חד-משמעית: אין אזרח ערבי שבונה בית – קודם כול, לא בנייה בלתי חוקית – זה פסול לומר "בלתי חוקית"; בלתי מורשית, זה הנוסח המשפטי האמיתי – כי הוא בונה על אדמתו. אין עליה הפקעה, לא לצורכי ציבור, לא כביש, לא ירוק, לא שום דבר. ואני אומר לך את זה עכשיו כמי שהיה ראש ועדת הפנים, מכיר את הנושא קצת יותר ממך.
ציון פיניאן (הליכוד):
אז החוק לא – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
מי שצריך להעניש בחוק הזה שלך – את יודעת את מי? את ראש העיר, שלא מילא את תפקידו ולא עשה תוכנית מיתאר מפורטת, את ראש הוועדה המקומית, את מהנדס העיר ואת ראש הוועדה המחוזית. את אלה צריך להעניש – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
את משרד הפנים – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
– – לא את האזרח. לא את האזרח, שהוא הקורבן. תאמיני לי. לא את האזרח, שהוא הקורבן. ואני אומר לך דברים בדוקים במספרים; 90 וכמה אחוזים מהבנייה הבלתי-מורשית היא על אדמה נטו שלו. אז מה אתם מחפשים?
וחוץ מזה, קודם כול, לא הורסים בצו מינהלי, הורסים אחרי צו משפטי, וזה לא יעמוד במבחן החוק. שנית, יש לי חדשות בשבילך – עד הרגע הזה – –
קריאה:
תוך 30 יום – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
– – עד הרגע הזה – – –
היו"ר אורי מקלב:
נכון.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
מי שלא מבין תכנון ובנייה כדאי שלא ידבר. כדאי שייתן לאחרים שידברו. עד הרגע הזה, צו – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אז למה אתה מדבר?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אתה ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, אמור להיות אמון על החוק.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לפחות להבין על מה הוא מדבר.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אלקין, אתה גם מפריע שם?
זאב אלקין (הליכוד):
– – –
היו"ר אורי מקלב:
גאלב, תמשיך, אל תתייחס.
זאב אלקין (הליכוד):
אני כל הלילה – – – חוק אחרי חוק – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
גם היום, בלי החוק שלך, מי שבנה בנייה בלתי מורשית – הרס, והמערכת אכפה את ההריסה – שילם את הוצאות ההריסה. גם עכשיו, בלי החוק שלך.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
אז למה אתה מודאג?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
לכן לא הייתי צריך את החוק שלך. אני הייתי יותר שמח אם היית, בתור מי שבאה לפני 20 שנה למדינה – נחשב מהשכבות החלשות – לא את; הציבור שלך – היית דואגת להם ומחוקקת חוק איך להיטיב עמם; לבנות ולהתמודד עם הבעיה ועם מצוקת הדיור, כשהאוכלוסייה שלך גם היא נמנית עם אוכלוסיית מצוקת הדיור. זה החוק שהיית צריכה לדאוג לו, לא חוק כזה. לחוק הזה אין מקום. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה.
ואם כך, אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 97) (הריסת מבנה לא חוקי על חשבון המקים), התשע"א–2011. בבקשה, הצבעה.
הצבעה מס' 31
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22
נגד – 8
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 97) (הריסת מבנה לא חוקי על חשבון המקים), התשע"א–2011, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 22, נגד – 8, נמנע אחד. לפיכך אני קובע שהצעת חוק זו התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון לקראת קריאה שנייה ושלישית.