קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 27) (ניכויים בעד פעילות רווחה), התשע"א–2011 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/374).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 27) (ניכויים בעד פעילות רווחה), התשע"א–2011, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ, חיים כץ ויצחק וקנין – קריאה ראשונה. תציג לנו את הצעת החוק חברת הכנסת שלי יחימוביץ. בבקשה. שלי יחימוביץ (העבודה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק היא של חברי הכנסת חיים כץ, יצחק וקנין ושלי, הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 27) (ניכויים בעד פעילות רווחה). מדובר בהצעת חוק שבאה לתקן הצעת חוק נרחבת שחוקקתי לפני כשנתיים, תיקון 24 לחוק ההגנה על השכר, תיקון אשר הרחיב את חובת הפירוט של תלוש השכר שמקבל העובד ממעסיקו כך שהתלוש יהיה ברור לעינו של העובד ויהיו כלולות בו כל זכויותיו, כל התשלומים המגיעים לו בדין, כל מה שנוכה ממנו, ימי החופשה הצבורים שלו, ימי החופשה שעוד נותרו לו. החוק הפך את התלוש לנגיש וקריא לעובדים, ואף הפך את חובת ההוכחה בבתי-הדין לעבודה, כך שעובד שבא לתבוע את מעסיקו לא תהיה חובת ההוכחה עליו אלא על המעסיק. יש היגיון בדברים, כיוון שכאשר ימלא המעסיק את חוק התלוש – או בשמו הרשמי: תיקון 24 – לא תהיה לו שום בעיה להוכיח את טיעוניו בבית-המשפט. אחרי כניסת החוק לתוקף קיבלנו הערות מכמה וכמה ארגוני עובדים כי ההגנה שהענקנו כאן לעובד יכולה להיות במקרים מסוימים בעוכריו, משום שהיא מונעת הן ממעסיק והן מוועד עובדים לנכות משכרו של העובד בעבור קרנות סיוע הדדיות, פעילויות רווחה ותרבות וכן הלאה, דברים חיוביים, שהעובד רוצה ומעוניין בהם ומעוניין להשתתף בהם. לפיכך התיקון הזה בחוק בא לאפשר ניכוי סכום קצוב ממשכורתו של עובד, כפוף לכמה תנאים שתכליתם להגן על שכרו – שייגבו על-ידי ועדי העובדים בעבור פעילויות רווחה ותרבות, שהעובד או בני משפחתו ישתתפו בהם, כמובן בהסכמתם של העובדים. יש הסכמת ממשלה, ואני מבקשת מחברי לתמוך בחוק. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. נרשמו כמה חברי כנסת להתדיין בקריאה הראשונה על הצעת החוק. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב כץ, אם יהיה כאן, וחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אם יהיה כאן. אם לא, נעבור להצבעה ונמשיך בסדר-היום. בבקשה. שלוש דקות לאדוני. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מובן שהגנה על שכר העובדים היא דבר מבורך, חיוני, שאנחנו נתמוך בה. אני רוצה לדבר גם כן היום על הגנה על אחד הדברים החשובים ביותר לנו, עולם הערכים שלנו, זה הגנה על ארץ-ישראל. השבוע ביום חמישי, י"א באדר, נציין שוב את יום נפילתו של יוסף טרומפלדור בתל-חי, והירצחם של עוד שבעה מחבריו. יום י"א באדר נחשב כבר יותר מ-90 שנה כיום תל-חי. בתרבות העכשווית שלנו, של "האח הגדול", ו"החנונים", וכן הלאה, לצערנו הרב המורשת הזאת נשכחת. יוסף טרומפלדור, שהיה חייל בצבא זר, החליט לבוא, אחרי שכבר היה גידם בידו, ולהגן על הארץ הזאת, ולהילחם עליה, ולומר: פה בארץ הזאת אני כבר לא אהיה זר. בארץ הזאת – הוא כותב במלים האלה: אם תפרוץ מלחמה בארץ-ישראל, בוודאי יכתירוני שם בתואר מפקד, אף-על-פי שאני מוכן לשרת שם גם כחייל פשוט. הן שם נהיה בבית, לא אצל זרים. מאמין אני, יום יבוא, ואני עייף ומיוגע, אשקיף בשמחה ובגיל על שדותי שלי, בארצי שלי, ולא יאמר לי איש: לך לך מזה, זר הינך בארץ הזאת. ואם יאמר לי איש כך, בכוח ובחרב אגן על שדותי וזכויותי. ואם אפול בקרב, מאושר אהיה, אדע לשם מה אני נופל. כך כותב יוסף טרומפלדור טרם עלייתו ארצה. כידוע, באותו מבנה, באותו מתחם שהם גרו בו בתל-חי – באו לשם כוחות של האויב הערבי ואמרו שהם מחפשים צרפתים, באמתלות שקר נכנסו, וברגע שהם פגשו את הבחורים הצעירים המתיישבים באצבע-הגליל, פתחו לעברם בירי שנגמר בנפילתם של כמה וכמה מחבריו של יוסף טרומפלדור, שעל שמם נקראה לימים העיר קריית-שמונה – על שם אותם שמונה נופלים. השבוע, כשהייתי בלוויה של הקדושים, פגשתי חבר שסיפר לי על הבת המאומצת שלו, שלומדת בכיתה עם תמר, תמר פוגל, אותה בת שהפכה להיות גיבורה על-כורחה השבוע. הוא מספר לי: היא סיפרה לבת המאומצת שלי לפני שבועיים – היא לומדת אתה בכיתה – היא סיפרה לה לפני שבועיים שהיא חלמה שההורים שלה מתו. אז אמרה לה אותה ילדה, ולילדה המאומצת קוראים רבקה – להורים שלה קראו בנימין וטליה כהנא. גם הם נרצחו. רבקה ניצלה, גם היא היתה באותה התקפת ירי של שלושה מרצחים, ששלח אותם מרואן ברגותי, לפי הדיווחים של השב"כ – ירו על רכב ובו זוג הורים וחמש בנות, מששת הילדים שלהם, ובה נהרגו ובנימין וטליה כהנא. ובאותה כיתה היא לומדת, שוב, עם ילדה שהיא לא רק יתומה מאב ומאם, אלא גם שכלה את שלוש אחיותיה. מחיר הדמים שאנחנו משלמים על המאבק בארץ הזאת הוא מחיר דמים כבד מאוד, אבל העוצמות שאנחנו לוקחים הן אותן עוצמות שהניח בנו יוסף טרומפלדור, אדוני היושב-ראש, שלימד אותנו, באותם משפטים עזים, שאנחנו יודעים שאין לנו ארץ אחרת, שזה הבית שלנו, ואנחנו לא נופלים בארצות נכר. אני רוצה מהמקום הזה לשלוח לילדי איתמר, לתושבי איתמר, לאנשים האלה, שיודעים שכול ונפילות של חבריהם, לצערנו הרב, בצורה בלתי מתקבלת על הדעת – החוזק שלכם, העוצמה שלכם היא העוצמה של עם ישראל. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אני מזמין את הדובר הבא, ולצערי – אני אקריא את שמותיהם: חבר הכנסת יעקב כץ, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – לא נמצאים פה. אם כך, חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה ראשונה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 27) (ניכויים בעד פעילות רווחה), התשע"א–2011, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 9, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק הגנת השכר (תיקון מס' 27) (ניכויים בעד פעילות רווחה), התשע"א–2011, עברה בקריאה ראשונה ותועבר להכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. מובן שהוועדה שתדון בהצעת החוק היא ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.