קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"א–2010
[הצעת חוק פ/2753/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת יואל חסון)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), של חבר הכנסת יואל חסון. מי המשיב? המשיב סגן השר יצחק כהן. האם שר האוצר ישיב על ההצעה? כי סגן השר – נפקד מקומו מהמליאה.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אני אשיב.
היו"ר ראובן ריבלין:
או אתה או הוא. על כל פנים, אדוני ישב. בבקשה, חבר הכנסת חסון. אני רוצה לברך אותך, חבר הכנסת חסון, על ניהול ישיבה טעונה ביותר, שהיתה באמת בראש החדשות בכל אמצעי התקשורת, וניהלת אותה לתפארת הכנסת.
יואל חסון (קדימה):
אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. מעריך את זה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקש להביא לפני המליאה, לפני חברי חברי הכנסת, הצעת חוק המבקשת למעשה לפטור ממע"מ קניית דירה ראשונה שמחירה אינו עולה על 1.3 מיליון שקלים.
הצעת החוק הזאת היא, בעיני, הצעת חוק דחופה, דרמטית, קריטית וחשובה למגזר אולי המרכזי והחשוב ביותר, אלה שקונים את הדירה הראשונה שלהם. על מי אנחנו מדברים, חברי חברי הכנסת? אנחנו מדברים על החברים שלי, אנחנו מדברים על הילדים שלכם, אנחנו מדברים על בני-הדודים שלכם, אנחנו מדברים על הדור הצעיר במדינת ישראל, שלא יכול היום, ממש לא יכול, לעמוד בקניית דירה ראשונה, לעמוד במחיר של קניית הדירה הראשונה שלו. המחירים, כמו שכולנו יודעים, עולים ועולים ועולים בצורה שלא ניתן בכלל להעריך.
אנחנו יכולים, כמו ראש הממשלה, לתת תוכניות גדולות, מורכבות, מסובכות, שאף אחד מאתנו לא יכול לדעת כרגע, בשלב הזה, כיצד הן ישפיעו, אם הן בכלל יצאו לפועל ומתי הן יהיו אפקטיביות וישפיעו על שוק הנדל"ן. ואני אתייחס לתוכנית הזאת בהמשך. אבל אם אנחנו רוצים היום – ואגב, זה לא נוגע בכלל לתוכנית וזה לא מפריע לתוכנית – אם אנחנו רוצים לתת היום עזרה ראשונה דחופה, אנחנו צריכים לפטור ממע"מ קניית דירה ראשונה.
חברי חברי הכנסת, אתם יודעים היטב שחלק הארי ברכישת דירה היום זה מסים. זה חלק משמעותי ביותר.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא הארי, אבל חלק משמעותי.
יואל חסון (קדימה):
לא, הארי. אם אתה מחשיב את הקרקע בתוך העניין, זה הארי. עלות הקרקע.
היו"ר ראובן ריבלין:
קרקע היא לא מסים.
שי חרמש (קדימה):
זה גם מע"מ וגם בלו.
יואל חסון (קדימה):
זה הקרקע. אם אני מחשיב את עלויות הקרקע.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה משמעותי בהחלט.
יואל חסון (קדימה):
אני אקבל את העניין. החלק המשמעותי.
היו"ר ראובן ריבלין:
קרקע זה לא מס, קרקע זה מחיר עבור הקרקע.
יואל חסון (קדימה):
כן, אבל הם גובים מס משמעותי על הקרקע. בכל אופן, לא משנה, העלות היום – חלק משמעותי זה תשלומים, תשלומי מדינה. אני אתן לכם דוגמה. אחת הבעיות המרכזיות, שמשום מה אף אחד לא נוגע בה ולא מוכן – מנסים דרך הביורוקרטיה להקל אותה ואז אולי לעודד בנייה מהירה יותר של דירות, אבל לא מתעסקים, לדוגמה, בשיטה של מינהל מקרקעי ישראל. ודובר לא פעם על השיטה הזאת, שבא השמאי הממשלתי, מגדיר את המחיר הסביר שלדעתו הקרקע הזאת צריכה לעלות, ומצד שני עושה המינהל – אוקיי, זה הופך מחיר המינימום. זה לא המחיר שמוציאים אותו לשוק, זה מחיר המינימום. כאשר גם משחררים קרקעות במשורה ולא באופן נדיב, אז מה שקורה – כל קבלן נלחם על הקרקע ונכנס הליך של התמחרות ומכרז, שמעלה את המחירים למחירים עצומים, שבהם הקרקע נקנית על-ידי הקבלנים, וזה כמובן נופל אחר כך, ומי שמשלמים על זה הם אותם אנשים שקונים את הדירה הראשונה שלהם והזוגות הצעירים.
בהצעת החוק אני מדבר, אגב, על דירות עד גבול מסוים, עד מחיר מסוים, ואם נוריד את המע"מ גם ניתן דחיפה אדירה לשוק הנדל"ן וגם ניתן דחיפה משמעותית לזוגות הצעירים שיתאפשר להם לקנות דירה במחיר ראשון.
היו"ר ראובן ריבלין:
מיליון שקל זה עד שלושה חדרים?
יואל חסון (קדימה):
עד 1.3 מיליון אני נתתי.
היו"ר ראובן ריבלין:
שלושה חדרים?
יואל חסון (קדימה):
אין. ארבעה חדרים. אין שלושה חדרים. לא בונים שלושה חדרים.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא בונים יותר שלושה חדרים?
יואל חסון (קדימה):
לא. כמעט לא תמצא. זו, אגב, הערה חשובה, שהיושב-ראש פה דיבר עליה. הוא שאל אותי אם זה מחיר לדירת שלושה חדרים. אחת הבעיות הגדולות, בגלל עלות הקרקעות ובעיות אחרות, קבלנים לא בונים שלושה חדרים היום. זה כמעט נדיר למצוא, ואני אגיד לך יותר מזה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
איך זוגות צעירים יכולים לקנות?
יואל חסון (קדימה):
לא יכולים.
היו"ר ראובן ריבלין:
בלי האבא והאמא אני מתכוון.
יואל חסון (קדימה):
בלי האבא והאמא לא יכולים, ולא לכולם יש אבא ואמא שיכולים לעזור.
היו"ר ראובן ריבלין:
סתם דוגמה.
יואל חסון (קדימה):
ואני אגיד לך יותר מזה, אדוני היושב-ראש: ראשי ערים בעצמם לא מוכנים, דרך ועדות התכנון, לאשר דירות שבהן פחות מארבעה חדרים.
היו"ר ראובן ריבלין:
כדי שלא יהיה סלאמס.
יואל חסון (קדימה):
כן. כאילו סלאמס. הם רוצים אוכלוסיות חזקות. אז לכן, איפה הימים שהיו זוגות צעירים שיכלו לקנות דירה של שני חדרים, שני חדרים וחצי? אין הדבר הזה. ולכן הורדת המע"מ מהדירה הראשונה היא דבר חשוב, ואני מצטער לדעת שהממשלה מתנגדת לחוק הזה ולא מוכנה לפחות להניע את זה כחשיבה ראשונית, איך אתה מעודד ועוזר לזוגות צעירים.
עכשיו, התוכנית הזאת, או הצעת החוק שלי לא באה לפתור את כל בעיית שוק הנדל"ן בישראל. ממש לא. היא באה לתת מענה נקודתי למי שרוכש את הדירה הראשונה.
עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לתוכנית שהוצגה על-ידי ראש הממשלה. קודם כול, חברי חברי הכנסת, אני רוצה שתדעו, זו התוכנית החמישית של ממשלת נתניהו. התוכנית החמישית של ממשלת נתניהו מאז הקמתה. תשאלו אותי, מה קרה עם ארבע התוכניות הקודמות? האם הן התקדמו? האם הן בשלבי סיום? האם החקיקה הושלמה? לא קרה דבר – לא הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, לא רפורמת המרפסות המדוברת של ראש הממשלה; שום דבר לא הושלם. ולמה אני אומר שהחוק שלי חשוב? כי אני מצטער, מה להגיד, לא נכון להיות נביא בכלל, ובטח לא בפוליטיקה הישראלית.
היו"ר ראובן ריבלין:
תוכנית ראש הממשלה, כפי שאני הבנתי אותה, מחייבת חקיקה.
יואל חסון (קדימה):
נכון. אני בדיוק על זה מדבר. גם אחרות היו.
היו"ר ראובן ריבלין:
חוק הוול"ל היה חוק לשעה. היה הוראת שעה.
יואל חסון (קדימה):
גם אחרות חייבו חקיקה והן לא מתקדמות עדיין, כי הממשלה לא מסוגלת לקדם אותן, ויש גם אי-הסכמות בין המשרדים עצמם.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה עניין אחר. בזה אני לא מתערב מפה.
יואל חסון (קדימה):
ולכן אני רוצה לומר לכם, חברי חברי הכנסת, אני מרשה לעצמי להיות נביא ולומר לכם – הנה כאן מקליטים, צופים, "דברי הכנסת" – –
היו"ר ראובן ריבלין:
פרוטוקול מצולם.
יואל חסון (קדימה):
פרוטוקול מצולם. – – הכול כתוב. אני מרשה לעצמי לומר, חברים, ואני מצטער לייאש את הציבור הישראלי, דבר לא יצא מהתוכנית שהוצגה על-ידי ראש הממשלה. ולמה לא יצא? כי ראש הממשלה מיהר להודיע עליה לתקשורת, לא סיכם אותה עם אף אחד, לא סיכם, לא עם ראשי ערים, לא עם גופי התכנון, לא עם השרים שלו, לא עשה שום תיאום והכנה וגיבוש מאחורי התוכנית הזאת. הרי – מה יהיה עכשיו? כבר ראינו ביומיים האחרונים, כל הגופים המרכזיים, שהולכים להיות מושפעים מתוכנית ראש הממשלה, כבר הודיעו שהם מתנגדים לתוכנית ראש הממשלה. הם הודיעו כבר שהם לא הולכים עם התוכנית הזאת. ולכן, לצערי – אני אומר עוד פעם, הלוואי שאני טועה. הלוואי, אדוני היושב-ראש, שיום אחד יוציאו את הקטע הזה מהארכיון, מה שאני מדבר עכשיו, מה שיהפוך יום אחד לקטע ארכיוני, ויגידו: הנה, חבר הכנסת חסון היה חסר אמונה, והנה, תוכנית ראש הממשלה יצאה לדרך ונבנו 18,000 יחידות דיור במדינת ישראל.
חיים כץ (הליכוד):
50,000.
יואל חסון (קדימה):
50,000, סליחה.
היו"ר ראובן ריבלין:
רק שאתה לא תהיה באיזו תקופה אחרת שר האוצר, ויבוא חבר כנסת ויגיש לך את הצעת החוק הזאת.
יואל חסון (קדימה):
הלוואי. אתה יודע מה, הלוואי שתהיה לי האפשרות יום אחד להעביר את הצעת החוק הזאת. הלוואי.
היו"ר ראובן ריבלין:
זאת אומרת, אתה מתחייב, בפרוטוקול המצולם, כשר האוצר, להעביר את החוק הזה.
יואל חסון (קדימה):
כן. הנה, הכנסת אותי לפינה, והנה אני אומר: כשר האוצר, אם אי-פעם אהיה, אני אעביר את הצעת החוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה עכשיו אתה אומר. אנחנו נשאל אותך פעם נוספת כאשר תהיה שר האוצר.
יואל חסון (קדימה):
מאה אחוז.
רחל אדטו (קדימה):
גם אז לא ניתן לך להקים בגן-סאקר מגדלים לשיכון.
רונית תירוש (קדימה):
אני בתור שרת החוץ גם מוכנה להתחייב.
יואל חסון (קדימה):
אבל אני רוצה לומר לכם, מה לעשות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
היתה לנו הזדמנות כבר.
יואל חסון (קדימה):
– – – מה לעשות, זאת לא המשמרת שלי. זאת לא המשמרת שלי, זאת המשמרת של בנימין נתניהו ויובל שטייניץ, ושרי הממשלה האחרים, שעד היום לא נותנים מענה אמיתי לנושא הדיור ולא נותנים פתרון, אלא מציפים אותנו בתוכניות ארוכות טווח, כאלה שלא יעשו שינוי.
אני גם רוצה להגיד משהו לראש הממשלה נתניהו. שמעתי אותו משווה את עצמו לאריאל שרון. קודם כול, הוא לא אריק שרון. רחוק מלהשוות בינו לבין אריק שרון. אבל במקרה של אריק שרון ותוכנית אריק שרון היה צורך בפתרון מיידי, עכשיו, כי היה צורך ב-100,000 יחידות דיור באופן מיידי בגלל העלייה העצומה מרוסיה. זה לא אותו דבר. אתה לא יכול היום, בוודאי בתהליך שמדינת ישראל עברה מאז – החוקי, המשפטי, הביורוקרטי – לעקם עכשיו את החוק, ולכפות, ולהגיד עכשיו שיעקמו את החוקים, ויעקפו את הביורוקרטיה, ולא יהיה תכנון. בכלל, ההצעה הזאת מדברת על בניית בתים – ודיברו, אגב, על ועדה שתהיה, ועדות משנה לטיפול בדיור. אבל האם אפשר לבנות בית בלי כביש? האם אפשר לבנות בית בלי מבני ציבור? האם אפשר לבנות בית בלי ביוב? בלי מערכות מים?
היו"ר ראובן ריבלין:
אפשר. אפשר לבנות, רק אי-אפשר למכור אותו.
יואל חסון (קדימה):
אי-אפשר גם לגור שם, אדוני היושב-ראש. אפשר לעשות הכול, אבל זה לא רציני, כי אם ועדות המשנה ידונו בבניית בתים, יהיו ועדות אחרות שיצטרכו לאשר את הכבישים, ויצטרכו לאשר את הביוב, ויצטרכו לאשר את כל התכנון המדובר בדברים האלה של תכנון התשתיות, וזה לא נוגע ולא קיים בתוכנית.
אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, המבחן האמיתי הוא מבחן הביצוע. הלוואי, אמרתי – עוד פעם, הלוואי שבמבחן הביצוע אני אכשל והממשלה תצליח, למען עם ישראל. אבל אני סקפטי. אני סקפטי, כי התוכנית הזאת לא סוכמה, לא תוכננה, לא אורגנה מראש, ואני סקפטי גם כי אני יודע שבנימין נתניהו הוא לא אריאל שרון, והוא לא באמת יודע לדחוף קדימה שום דבר חוץ מאת עצמו לתקשורת. ולכן אני מציע לממשלה לחשוב היטב – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – – מהאופוזיציה היתה אחת מהאנשים – ניסחה את הוול"ל.
יואל חסון (קדימה):
ניצחה את מה?
היו"ר ראובן ריבלין:
עזרה לאריק שרון לנסח את הוול"ל.
יואל חסון (קדימה):
את הוול"ל?
היו"ר ראובן ריבלין:
הוול"ל, זה הוועדות המיוחדות.
יואל חסון (קדימה):
כן, אני יודע מה זה. מאה אחוז. אגב, אחת הבעיות הגדולות של התוכנית הזאת – והנה אני מסיים, אדוני היושב-ראש – אחת הבעיות הגדולות של התוכנית הזאת היא שהתוכנית הזאת בונה על הצפת השוק בדירות על-ידי קבלנים, כי הממשלה לא בונה דירות, אלא הקבלנים, אבל הקבלנים מצדם יחששו מאוד להישאר עם מלאי של דירות. אבל אני כנראה אנצל את חמש הדקות שיש לי אחר כך, אז אני אסיים בשלב הזה ואמשיך בהמשך. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. כבוד שר האוצר, האם אתה מבקש להשיב? כמובן. עם סיום דבריו של שר האוצר וסיום דבריו – עד חמש דקות – של יואל חסון, אנחנו עוברים להצבעה, אם לא ברור למישהו.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מייד אתייחס להצעת החוק, אבל לפני זה אני רוצה לומר מלה, כי זה עלה במהלך דבריו של יואל חסון, גם אתה הזכרת את זה, ולומר כך: כיהנתי כשלוש שנים וחצי כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. בתקופה הלא-קלה הזאת, מתחילת 2003 עד אמצע 2006, היו פיגועים, היו תקריות, היו הרוגים, היו נעדרים מהחרמון – שלושה חיילים שלא ידענו מה גורלם – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נחטף גלעד שליט.
שר האוצר יובל שטייניץ:
– – נחטף גלעד שליט, ותמיד היו פניות של הורים שכולים, של הורי החטופים, או הנעדרים, והשבויים, להצטרף או להופיע או להיות נוכחים בדיוני ועדת החוץ והביטחון, כאשר הופיע, למשל, ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, או כאשר הופיע שר הביטחון דאז, שאול מופז, או הרמטכ"ל דאז. ומעולם, אדוני היושב-ראש – פגשתי את ההורים השכולים אישית, פגשתי את הורי השבויים והנעדרים, משפחת טננבאום ונעדרי החרמון – מעולם לא אפשרתי מצב שבו יתעמתו ההורים השכולים או הורי השבויים והנעדרים עם ראש הממשלה או שר הביטחון בוועדת החוץ והביטחון. יושבים פה חברים רבים שהיו חברים אז בוועדת חוץ וביטחון. אפשר גם לשאול את מי שהיה אז שר הביטחון, שאול מופז, היום חבר בכיר בקדימה.
מרינה סולודקין (קדימה):
מה זה קשור? לא מבינה.
שר האוצר יובל שטייניץ:
מעולם לא הזמנתי הורים שכולים או הורי שבויים להתעמת בוועדה עם ראש הממשלה שרון או עם שר הביטחון מופז, ואני חושב שאם הדמוקרטיה הישראלית היא חפצה חיים, חייבת להיות זהירות בנושא הזה מכל הצדדים, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל, אני מוכרח לומר שגם ראש הממשלה וגם יושב-ראש הוועדה התנהגו בשום שכל ובאחריות ממלכתית.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אדוני היושב-ראש, יכול להיות שהניהול היה אחראי. אני לא הייתי שם. אבל, אני אומר שעצם הסיטואציה, וזו לא פעם ראשונה – צריך להימנע מהמצבים הללו.
עכשיו, להצעת החוק. אדוני היושב-ראש – – –
יוחנן פלסנר (קדימה):
כל הפוליטיזציה של משפחות השכול – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבל. למה להיכנס?
יוחנן פלסנר (קדימה):
נתניהו את כל הקמפיין שלו עשה עם המשפחות השכולות.
היו"ר ראובן ריבלין:
למה להיכנס? למה להיכנס לעניין זה?
יוחנן פלסנר (קדימה):
את כל הקמפיין הוא עשה עם משפחות שכולות.
שר האוצר יובל שטייניץ:
מעולם לא הזמנתי הורים שכולים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אז היו אתו רבים ממנהיגיך. למה? למה?
יוחנן פלסנר (קדימה):
אתה יודע טוב מאוד. בתוך הלשכה שלו.
שר האוצר יובל שטייניץ:
מעולם לא הזמנתי הורים שכולים לוועדת החוץ והביטחון.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא צריך. אבל אם רוצים – – –
יוחנן פלסנר (קדימה):
לא מדברים עליך. מדברים על נתניהו שמינה אותך – – –
נינו אבסדזה (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אם רוצות משפחות שכולות להשתתף – – –
יוחנן פלסנר (קדימה):
הציניות בהתגלמותה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת.
יוחנן פלסנר (קדימה):
– – – הוא עשה את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, למה לערב עכשיו את המשפחות?
יוחנן פלסנר (קדימה):
הוא הכניס את זה. הוא בא להטיף.
רחל אדטו (קדימה):
זו השיטה של נתניהו – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
למה לערב עכשיו את המשפחות השכולות?
שר האוצר יובל שטייניץ:
דיברתי בעדינות ולא בציניות.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר, אם משפחה שכולה רוצה להופיע לדיון בכנסת, אנחנו לא צריכים למנוע ממנה.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אדוני היושב-ראש, אני אמרתי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
צריכים לדאוג רק שלא יהיה לשכול איזה דבר שיכול להשפיע על דבר שאנחנו צריכים לקבל אותו מתוך אחריות ממלכתית. בהחלט, גם ראש הממשלה, גם השר אהרונוביץ וגם יושב-ראש הוועדה – –
רחל אדטו (קדימה):
מה הקשר בין זה? למה צריך להעלות את זה?
היו"ר ראובן ריבלין:
– – דאגו שהנושא יהיה בהחלט בדיון עם המגבלות ועם האחריות הממלכתית.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אני רק יכול להגיד לך שאני זוכר שכשהיה הסיפור של טננבאום – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון, נכון.
שר האוצר יובל שטייניץ:
– – פנה אלי ראש הממשלה שרון כי הוא ידע שההורים נפגשו אתי, והמשפחה, והוא ביקש – שאל אותי אם אני מתכוון להזמין אותם לוועדת חוץ וביטחון מולו. אמרתי לו: אריק, תסור דאגה מלבך. אם אתה רוצה, תפגוש אותם ביחידות, אני לא הולך לאפשר להם להתעמת אתך בוועדת חוץ וביטחון.
ועכשיו לענייננו. אדוני היושב-ראש, זו הצעת חוק שמוגשת על-ידי חבר נכבד באופוזיציה, אבל אין לי ספק שאותו חבר נכבד לא היה מגיש אותה אילו היה בקואליציה.
יואל חסון (קדימה):
טעות. אני תמכתי בהצעת החוק כשהייתי בקואליציה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בשביל מה? אתה עולה.
יואל חסון (קדימה):
– – כולל אתה שהצבעת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, אתה עולה. בשביל זה נותנים לך – – –
יואל חסון (קדימה):
לא. שלא יגיד דברים לא נכונים.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אוקיי. אז אני אגיד את זה אחרת.
יואל חסון (קדימה):
תענה עניינית. תענה עניינית.
היו"ר ראובן ריבלין:
תבוא אתה ותאמר אחר כך. חברים, תפסיקו עם משחקי – – –
שר האוצר יובל שטייניץ:
אוקיי, חבר הכנסת חסון – – –
יואל חסון (קדימה):
תבדוק – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, הוא עונה לך. תבוא אחרי זה. הפרוצדורה כבר דאגה שהוא יאמר דבר שירגיז אותך, והיא נותנת לך אפשרות להשיב.
שר האוצר יובל שטייניץ:
לא. אני רוצה לומר שאני מקבל את קריאת הביניים שלך בהבנה, ואני אומר את זה אחרת, ואם אכן כך היה, אז טעיתי ואתה צדקת בפרטים. אבל אני אגיד את זה אחרת.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא הסכים כי הוא ידע שאני אצביע נגד כדי לתמוך בשר האוצר.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אני משוכנע ששום שר אוצר בעבר או בעתיד מקדימה לא היה תומך ולא היה נותן לך להעלות את ההצעה הזאת. מדוע? כי אתם הייתם שלוש שנים בממשלה, ובתקופה שאהוד אולמרט שימש שר אוצר הצעה כזו לא קודמה, ובתקופה שאברהם הירשזון שימש שר אוצר, תקופת ממשלת קדימה, הצעת פטור כזה גורף ממע"מ לא קודמה, ובתקופה של קודמי, רוני בר-און, כשר אוצר, גם לא קודמה הצעה כזו.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
אז מה זה קשור? מה שהיה אז – זה אומר שאי-אפשר לעשות עכשיו?
שר האוצר יובל שטייניץ:
לא. זה סוג ההצעות שהאופוזיציה מגישה ומוכנה לתמוך בהן כשהיא באופוזיציה, ושום שר אחראי מהקואליציה לא היה תומך בזה, גם מקדימה.
רחל אדטו (קדימה):
אבל אתם תמיד אומרים שאתם יותר טובים – – –
שר האוצר יובל שטייניץ:
עובדה ששלוש שנים לא קידמתם הצעת חוק כזו.
עכשיו, לגופו של עניין. מדוע זו הצעת חוק שהממשלה דוחה על הסף? ראשית, ישראל היא מהמדינות הבודדות שבהן יש משטר מס ערך מוסף, מע"מ, אחיד כמעט לחלוטין, חוץ מיוצא דופן אחד – פירות וירקות. זה נחשב יתרון כלכלי אדיר. זו המלצה של קרן המטבע וה-OECD לכל מדינות ה-OECD להחיל מע"מ אחיד על כל המוצרים. לכן, פריצה כזו היא מסוכנת, היא תקדים מסוכן. היא פוגעת באופן קשה במשטר המס, בהיגיון של משטר המס במדינת ישראל. תמיד אפשר למצוא תירוצים פרטניים למה לפטור מוצר כזה או אחר ממס כזה או אחר. יש הרבה מוצרים שאפשר לפטור.
רוני בר-און (קדימה):
מה לגבי עניין – – – ה-OECD? אם אתה כבר – – –
שר האוצר יובל שטייניץ:
אני אתייחס. זה לא הנושא, אבל אני אתייחס.
שנית, עלות ההצעה הזאת, אתה יודע שיש להצעות עלות – 400 מיליון שקל לשנה ו-800 מיליון שקל בשנתיים. האם זה מוצדק?
יואל חסון (קדימה):
כן.
שר האוצר יובל שטייניץ:
על מה נצטרך לוותר? חשבת על מה נצטרך לוותר?
יואל חסון (קדימה):
כן. אני יכול לעזור לך.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אולי פגיעה ברווחה? בבריאות? בביטחון? בחינוך? מאיפה אתה רוצה להביא את הכסף?
אורית זוארץ (קדימה):
אולי להוריד כמה שרים מיותרים, שעולים לא פחות.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אדוני היושב-ראש, שלישית, מכיוון שעל דירות יד שנייה כבר שילמו מע"מ כשקנו אותן, תיווצר אפליה חמורה. מי שיקנה דירה מיד ראשונה, מקבלן, יהיה פטור מ-16% מע"מ, ומי שילך לקנות דירת יד שנייה, יחול עליו מע"מ של 16%, כי הקונה המקורי כבר שילם אותו.
יואל חסון (קדימה):
זה יוריד את המחירים.
שר האוצר יובל שטייניץ:
לכן, זה ייצור עיוות נורא בכל שוק הדיור.
יואל חסון (קדימה):
– – –
שר האוצר יובל שטייניץ:
אנשים בעלי דירות יד שנייה יתקשו למכור אותן. כולם ירצו דירות יד ראשונה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר, הואיל ואני יודע שידיעותיך היו בפילוסופיה אבל למדת היטב את כלכלת ישראל: כל מחיר נקבע לפי היצע וביקוש.
שר האוצר יובל שטייניץ:
נכון, אבל גם לפי מיסוי.
היו"ר ראובן ריבלין:
כל מחיר. אבל, הממשלה לא יכולה להסכים לזה. הרי זה חוק שעולה מאות מיליונים.
שר האוצר יובל שטייניץ:
נכון. דבר אחרון, אני רוצה לומר לחבר הכנסת חסון: לאחר פיגור של עשר שנים של בנייה בדיור, של כל הממשלות הקודמות או בכל התקופות הקודמות, סוף סוף ישנה פעולה נרחבת. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2010 נבנו כ-7,000 דירות חדשות יותר מאשר בשנת 2008. קפצנו מרמה, מאמצע העשור, של 30,000–32,000 דירות חדשות, התחלות בנייה לשנה, לרמה שמתקרבת ל-40,000 התחלות בנייה לשנה.
רוני בר-און (קדימה):
קפצו מחירים.
שר האוצר יובל שטייניץ:
זו קפיצה משמעותית מאוד.
רוני בר-און (קדימה):
אתה מדבר על פנטהאוזים ודופלקסים.
שר האוצר יובל שטייניץ:
שנית, ראש הממשלה בצדק שם את האצבע על שני המכשולים העיקריים בעניין הדיור והבנייה בישראל: זו הביורוקרטיה בתכנון ובנייה והביורוקרטיה בממ"י. הסוגיה של ממ"י, אנחנו מתקדמים לפתרון.
היו"ר ראובן ריבלין:
מה זה, חברי הכנסת?
שר האוצר יובל שטייניץ:
וההצעה להקים ול"לים או וד"לים היא הצעה מצוינת, ואין לי ספק שזה צעד דרמטי, שראש הממשלה מוביל בתיאום, דרך אגב, אתי, עם שר השיכון ועם שר הפנים. בתיאום מלא. שוחחנו על זה בשבועות האחרונים כמה פעמים. יש כאן פתרון מאוד מאוד משמעותי שיאפשר זירוז בנייה של עשרות אלפי דירות. נכון, ייקח זמן לבנות אותן, אבל לפחות נוכל להתחיל בבנייה הזאת לא בתוך שנים ארוכות אלא בתוך שבועות או חודשים מספר, וזה שינוי חשוב ומבורך.
כל זה, ביחד עם צעדים נוספים, ביחד עם המהלך הדרמטי שהממשלה, שראש הממשלה מוביל כעת, בתיאום עם השרים הרלוונטיים, ייתן פתרון לשוק הדיור.
אני רוצה לומר שאחרי עשר שנים של תת-בנייה, של מחסור מצטבר, סוף-סוף הממשלה הזו, ממשלת נתניהו, אוחזת את השור בקרניו ומטפלת ברצינות רבה, במגוון רחב של צעדים, במצוקת הדיור, כי אנחנו חייבים להבטיח דיור בר-השגה לזוגות צעירים בישראל. חבר הכנסת חסון, בעיה שמצטברת במשך עשר שנים, לא פשוט לפתור אותה ביום אחד, אבל אנחנו בדרך לפתרון, ונוקטים את כל הצעדים האפשריים והמהלכים האפשריים. אדוני היושב-ראש, אני מודה לך.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. לכן, הממשלה מתנגדת, כן? אדוני השר, הממשלה מתנגדת. לא אמרת.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אמרתי.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אדוני שר האוצר, ברשותך, בשלב הראשון אני רוצה להתייחס בקצרה להערה שלך, נגעת בנושא זימון המשפחות לדיון בוועדה לביקורת המדינה. קודם כול, אני רוצה לומר לך שגם אם אני הייתי יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון לא הייתי מזמן משפחות שכולות לדיון, כי זה לא נוגע לדבר. פה חשתי שהדבר נוגע.
אבל מה שמפריע לי בעיקר, ואני חייב לומר, שר האוצר: ממתי משפחות שכולות הפכו לבעיה? ממתי משפחות שכולות הפכו להיות אוכלוסייה שקשה לעמוד מולה? אתם הזכרתם את אריאל שרון, ואתה הזכרת את אריאל שרון – אריאל שרון לא היה צריך לפגוש את המשפחות השכולות בוועדות הכנסת, כי אריאל שרון פגש אותן אישית. פגש אותן אישית. ראש הממשלה נתניהו, לצערי, פגש אותן בפעם הראשונה אתמול או שלשום.
שר האוצר יובל שטייניץ:
משפחות שכולות? אתה טועה.
יואל חסון (קדימה):
אריאל שרון הלך למשפחות ופגש אותן אישית, הסתכל להן בלבן של העיניים, גם אצלן בבית וגם אצלו בלשכה. כל משפחה שביקשה זאת. כל משפחה שביקשה זאת וכל משפחה שהוא ביקש. בוודאי הוא לא פחד, או לא חשש לפגוש אותן בוועדות הכנסת השונות, אדוני. משפחות שכולות הן לא בעיה, משפחות שכולות הן חלק מאוכלוסייה שעברה את אחת החוויות הקשות ביותר שאדם יכול לחוות.
ולגופו של עניין. אני רוצה לומר לך, אדוני שר האוצר, תראה – – –
ישראל חסון (קדימה):
יואל, אני חושב ששווה – התנצלות מראש הממשלה על האמירה על המשפחות השכולות, בפרט כי הוא ממשפחה שכולה.
יואל חסון (קדימה):
עם כל הכבוד, אני לא מסכים אתך.
אדוני שר האוצר, אני רוצה להתייחס לדבריך בעניין הזה, של התוכנית שלכם, שהיא תוכנית שמתבססת על המגזר הפרטי, על הקבלנים הפרטיים, תיתן מענה בעתיד, בהנחה שהיא תצא לפועל, אבל מענה מאוד מאוד רחוק.
אני רוצה להזכיר לך את המבצע הגדול שיצא אז, בשנת 2001, על-ידי ראש הממשלה אריאל שרון ושר השיכון דאז, שרנסקי, שהכותרת שלו היתה "הזדמנות אדירה לדירה". ולמה ההזדמנות אז היתה באמת אדירה לדירה? כי אז המדינה לקחה על עצמה וחילקה את העניין לאזורי פיתוח א' ואזורי פיתוח ב' ונתנה העדפה משמעותית למי שקונים דירות באזורים הללו. והתוצאה היתה שאנשים היו יכולים באופן מיידי לקנות דירות, כולל דירות יד שנייה, אדוני, והיתה הוזלה משמעותית של הדירות. אני עצמי, כאדם צעיר, קניתי דירה בהזדמנות האדירה הזאת לדירה, וזכיתי באפשרות הזאת כמו זוגות צעירים אחרים שעשו את זה אז, וזה נתן דחיפה אדירה למשק.
פה אתם מסתמכים על המגזר הפרטי לחלוטין, מסתמכים על קבלנים פרטיים, מסתמכים על זה שהם יבנו, בהנחה שאתם תיתנו יותר הקלות בשלבים, במימון. וזה הימור, אדוני שר האוצר. זה הימור גדול מאוד. הבעיה קיימת היום, הבעיה צריכה להיפתר היום.
לגבי ההתייחסות שלך לשאלה למה לא העברנו אז את המע"מ – אני תמכתי בזה אז, ולצערי זה לא עבר, אבל אני אגיד לך מה ההבדל בין אז לבין היום. אז מצב הדיור לא היה חמור כמו שהוא היום. אתה מכיר את הטבלאות אני חושב אפילו טוב יותר ממני, כשר האוצר – מחירי הדיור לפני שנתיים ושלוש שנים לא היו במצב של היום.
יריב לוין (הליכוד):
אתה יודע למה?
יואל חסון (קדימה):
לא היו במצב של היום?
יריב לוין (הליכוד):
– – – להקפיא – – –
יואל חסון (קדימה):
אדוני, תראה, צריך באמת להתייחס ולהבין, וזה דבר שאתם מתעלמים ממנו באופן רציף, ואני לא יודע למה – בעניין של מינהל מקרקעי ישראל. אתם חייבים לקחת את מינהל מקרקעי ישראל ולקבל החלטה, אדוני שר האוצר, החלטה דרמטית, שמינהל מקרקעי ישראל הוא לא הקופה הרושמת שלכם יותר, אלא הוא מקום שמייעד ודוחף לבנייה ולקרקעות.
אתה יודע כמה קרקעות קיימות היום שלא משוחררות בכלל? אתה חושב שבתוכנית שלך תצליח לשחרר אותן? אני אומר לך שלא תשחרר אותן, אני אומר לך שלא תצליח לעמוד בזה. ולכן ההצעה היום, שאגב יכולה להיות הצעה במקביל – ואני רוצה לתת לך הצעה ורעיון: יכול להיות שהצעת החוק הזאת, אם הרפורמה הזאת שלכם, שאתם רוצים להוביל, יכול להיות שאם היתה היום הרפורמה יוצאת לדרך וכבר בשטח, יכול להיות שהיא היתה מיותרת ולא הייתי מעלה אותה, אבל זה ייקח עוד זמן. למה לא להפוך את הצעת החוק שלי להוראת שעה? להוראת שעה לשנה, הוראת שעה לשנתיים, לתת הקלה מיידית לזוגות הצעירים?
אני פונה אליך, אדוני ראש הממשלה. אתה ראש הממשלה של כולנו, ואתה יכול בהחלטה שלך לתת היום זריקת מרץ אדירה לענף הנדל"ן, ובעיקר לזוגות הצעירים, בזה שאתה תיתן פטור ממע"מ לדירה ראשונה. רק לדירה ראשונה.
ואדוני שר האוצר, כשירדו המחירים בדירות הראשונות, בגלל המע"מ, זה יוריד אוטומטית את המחירים של הדירות יד שנייה, כי כשיראה אדם שיש לו דירת יד שנייה למכירה, שאדם יכול לקנות בשכנות לו דירה זולה יותר, חדשה, לא תהיה לו ברירה, הוא יוריד את המחיר אם הוא ירצה למכור, ולכן זה ישפיע על ענף הנדל"ן. ואתה איש חכם, שר האוצר, אתה מבין שזה מה שיקרה.
ולכן אני אומר לכם, אני קורא לכם, לממשלה, יש פה הזדמנות לכל אחד מחברי הכנסת, חברי הכנסת הצעירים של הליכוד, שהתחייבו התחייבויות ארוכות טווח ודרמטיות לזוגות הצעירים בארץ: תתמכו בהצעת החוק הזאת, שאומרת הורדת מע"מ על קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים. זה מה שיביא ויגשים את החלום לעשרות אלפי זוגות צעירים שרוצים לקנות דירה, רוצים להקים משפחה.
ומשפט אחרון. הם גם לא רוצים להקים משפחה, או לקנות דירה, רק באזור המרכז. מה שהתוכנית הזאת בעיקר תיתן – הם רוצים גם בפריפריה, והתוכנית הזאת לא תיתן מענה לפריפריה ולא תעודד בפריפריה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה.
יואל חסון (קדימה):
לכן אני אומר לכם: תנו תקווה לזוגות הצעירים. תנו היום תקווה לזוגות הצעירים. תורידו את המע"מ על קניית דירה ראשונה. תעשו את הדבר הזה ותגשימו חלום לכל כך הרבה צעירים במדינה הזאת שרוצים תקווה, ואם אתם לא תעשו את זה – אמרתי קודם, אני מתחייב שביום שיהיה לי הכוח לעשות את זה, אם יהיה צורך לעשות את זה אז בענף הנדל"ן, אני אעשה את זה, ואני אגשים את החלום לזוגות הצעירים. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. תודה רבה. רבותי, התשובה ניתנת עכשיו בהצבעה. נא לשבת. נא לשבת. ובכן, רבותי, הצעת חוק מס ערך מוסף – רק רגע, אני עוצר רגע. רגע. רגע.
הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים) – נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 25
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 40
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק מס ערך מוסף
(תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"א–2010, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
40 נגד, בעד 25, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לא נתקבלה.
שר האוצר, הצבעת.
שר האוצר יובל שטייניץ:
לא – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
השר מרגי הצביע בטעות במקום השר שלום שמחון, וההצבעה אצל שלום שמחון מיוחסת לשר מרגי. תודה רבה. נא לשים לב, רבותי, שאתם יושבים במקומותיכם.