קטע מדברי הכנסת

DOC 17,633 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הכללת ירושלים בהגדרת אזור סיוע), התשע"א–2010 [הצעת חוק פ/2717/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אופיר אקוניס: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הכללת ירושלים בהגדרת אזור סיוע), התשע"א–2010, של חבר הכנסת יוחנן פלסנר וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת פלסנר, בבקשה. עשר דקות. ישיב לך השר מתן וילנאי. בבקשה, אדוני. עשר דקות. יוחנן פלסנר (קדימה): אני מבקש להגביר פה, כי עם כל הבלגן – – – היו"ר אופיר אקוניס: מזכירת הכנסת, חבר הכנסת פלסנר מבקש להגביר. יוחנן פלסנר (קדימה): להגביר, כי יש בלגן, לא שומעים. היו"ר אופיר אקוניס: נגביר לך. אין בעיה, ביקשתי. תודה. אגב, אם יהיו יותר בשקט ישמעו, אבל זה גם תלוי בעוצמת הדיבורים באולם. יוחנן פלסנר (קדימה): תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, שכנראה יודע מתי לברוח מהמליאה, פוחד לשמוע את המציאות – כן, מדובר בהבטחת בחירות שלך – חברי השרים, חברי חברי הכנסת, מאיפה נולדה ההצעה הזאת? ההצעה הזאת לא נולדה ממני. אני לא רוצה לקחת את הקרדיט. הקרדיט מגיע לראש הממשלה שבורח עכשיו מהמליאה. הקרדיט מגיע לראש הממשלה שבעת מערכת הבחירות ידע להבטיח שנת לימודים אקדמית חינם לכל החיילים המשוחררים. והוא ידע לעשות את זה עם מיטב הטיעונים והצידוקים. ואפשר לסמוך על ראש הממשלה, באמת יש לו יכולת רטורית מהמרשימות, אולי הכי מרשימה פה בבית הזה. והוא נימק ואמר: מי שייתנו – יקבלו. וכמובן, אותה מסיבת עיתונאים מפורסמת, שגם יושב-ראש הישיבה היה שם – – היו"ר אופיר אקוניס: אתה ממש – – – יוחנן פלסנר (קדימה): – – כמובן גם השר גלעד – – – היו"ר אופיר אקוניס: – – – יוחנן פלסנר (קדימה): יש לי קריאות ביניים מהיושב-ראש? היו"ר אופיר אקוניס: סליחה. בבקשה, אדוני. לא, הזכרת אותי. יוחנן פלסנר (קדימה): השר גלעד ארדן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, מיטב חברי הכנסת הציגו את אותו קמפיין היסטורי, לראשונה במדינת ישראל. "שליש מחברי הכנסת של הליכוד צפויים להיות צעירים, חלקם סטודנטים, חלקם משרתים במילואים" – כך אמר גלעד ארדן – "מגדלים ילדים קטנים, מכירים את הבעיות." ואז כמובן הבטיחו את אותה שנת לימודים אקדמית חינם. כמובן גם מר נתניהו הבטיח את זה לפני מערכת הבחירות. משם נולדה ההצעה: שנת לימודים אקדמית חינם לכל החיילים המשוחררים. פשוט וקל. מה קרה להבטחת הבחירות הזאת יום אחרי הבחירות? היא נכנסה להסכם הקואליציוני בין הליכוד וישראל ביתנו. מי חתום בראשי תיבות על ההסכם הקואליציוני הזה? גדעון סער וסטס מיסז'ניקוב השרים – שר החינוך ושר התיירות. זאב אלקין (הליכוד): ומה אתי? יוחנן פלסנר (קדימה): וגם זאב אלקין. אפילו זאב אלקין, אוקיי. ישראל ביתנו דיברה על החשיבות של החיילים המשוחררים, והנה אני מקריא מההסכם הקואליציוני בין הליכוד וישראל ביתנו, בעמוד 7, סעיף 39.1: פטור – הממשלה תקבע או תביא לידי חקיקה חבילת הטבות לחייל משוחרר, כלהלן: פטור מלא על דרך של מענק משכר לימוד בכל מוסד אקדמי, כולל מכללות להכשרת מורים, ועד לגובה שכר לימוד שנתי של 8,800 שקלים. אלה היו הבטחות הממשלה גם בבחירות, אלה היו הבטחות בהסכם הקואליציוני. ואחר כך, כמובן, הגיעה ההבטחה כאן במליאת הכנסת. אדוני יושב-ראש הכנסת, אני פונה אליך, משום שכאן, במליאת הכנסת, ב-5 במאי, הגשתי לא את ההצעה הזאת, אלא את ההצעה הרחבה, בדיוק על-פי הבטחת הבחירות של מר נתניהו. הגשתי את ההצעה, ואז כשגילה גמליאל, בשם הממשלה, באה ודחתה, היא אמרה, ואני מצטט: הממשלה הולכת להעביר את אותה הצעת חוק. ההבטחות ממומשות – לדבריה – אחת לאחת. ואתה אמרת לי, אדוני היושב-ראש, ואתה לא ידוע כאדם תמים: "חבר הכנסת," פנית אלי, "היא גם מבטיחה עכשיו". ניסית לעודד אותי להסיר את ההצעה או להמתין שבועיים, במאי 2010, עד שהממשלה תעביר את ההצעה הזאת. יש לי כאן כמובן המשך ציטוטים. סגנית השר אומרת באופן מפורש: "הממשלה תומכת בתוכן החוק", כמובן בהתאם להבטחת הבחירות. ואז בא היושב-ראש ריבלין ואומר: "אני מודיע לכם שבכנסת הזאת כבר נוצרת מסורת", וכן הלאה, ואתה אמרת: "אולי תציעי לחבר הכנסת להמתין עם ההצבעה עד שתגישו את החוק?" ואתה אומר: "את מצווה עלי להצביע נגד? אבל הממשלה אומרת שהיא תומכת". בכל אופן, התחייבות מפורשת לתמוך, לא בירושלים, בכל החוק, בכל החיילים המשוחררים. ואז, אדוני היושב-ראש, מגיעה הצעת הממשלה למליאה, והצעת הממשלה לא כוללת את ירושלים. מתוך כמעט 60,000 הסטודנטים שמתחילים שנה א', ובתוכם 45,000 סטודנטים שמתחילים שנה א' – אולי 3,000 כלולים בחוק הזה. אולי 3,000 סטודנטים. מימוש ההבטחה אחת לאחת, כמו שהובטח פה במליאה – ואתה אמון על שמירת כבוד המוסד הזה ושיגידו אמת מעל הדוכן הזה, בייחוד כשמדברים בשם הממשלה – מימשו אולי 10% מהחוק הזה. ואז ניסינו להציל את מה שאפשר להציל, חבר הכנסת אורלב בהגינותו, והגשנו כאן הצעת חקיקה רק לכלול את ירושלים. למה? כדי שהחוק הזה, אם הוא לא בא לממש את ההבטחה הרחבה של "מי שייתנו – יקבלו", לפחות שלא יפגע בירושלים, כי החוק הזה במתכונתו הנוכחית פוגע בירושלים. בירושלים, אדוני היושב-ראש – אני בכוונה אומר את זה לך, כי אני יודע שירושלים חשובה לך – מתחילים שנה א' כ-6,000 סטודנטים מדי שנה, 4,500 מתוכם באים מחוץ לעיר. אותם סטודנטים היום, בחקיקה הנוכחית, מקבלים הטבות ללכת לפריפריה, לנגב ולגליל, וזה מצוין ואני בעד, אבל למה שיבואו לירושלים? 4,500 מתוך 6,000. ראש העיר התנצל – – – היו"ר אופיר אקוניס: אבל כאן אתה מציע שתושבי ירושלים ייהנו, לא מי שבא ללמוד בירושלים. יוחנן פלסנר (קדימה): אני מציע שבירושלים. היו"ר אופיר אקוניס: אה, אז זה לא כתוב טוב, המזכירה. כתוב כאן: מוצע לקבוע – – – יוחנן פלסנר (קדימה): לא, תסתכל על החוק עצמו. תסתכל על החוק עצמו. היו"ר אופיר אקוניס: מאה אחוז. אה, זה לא מנוסח פה טוב. יוחנן פלסנר (קדימה): באזורים הנכללים בחוק אני מציע להוסיף את ירושלים. היו"ר אופיר אקוניס: אז הניסוח פה לא טוב. יוחנן פלסנר (קדימה): תוכנית הפיתוח של ירושלים – – – היו"ר אופיר אקוניס: שנייה, שנייה, היושב-ראש רוצה להגיד משהו. היו"ר ראובן ריבלין: זה כל מי שילמד בירושלים. היו"ר אופיר אקוניס: זה בדיוק. לכן פה הניסוח הוא שגוי. היו"ר ראובן ריבלין: – – – היו"ר אופיר אקוניס: לא, לא, אני רק אומר לחברי הכנסת. יוחנן פלסנר (קדימה): תוכנית הפיתוח של ירושלים, כולכם יודעים, מדברת בדיוק על להביא סטודנטים וחיילים משוחררים במספרים גדולים, כדי שילמדו פה וישתקעו פה. זה עוגן הצמיחה הכלכלית והתרבותית של העיר הזאת. אז באה הממשלה – אני כבר לא מדבר על הפרת ההבטחות של נתניהו, שמפר הבטחות בחירות, מפר הסכמים קואליציוניים, מפר הבטחות מעל המליאה – אני מדבר על ראש הממשלה ששבוע אחרי שהבטיחו כאן בשמו במליאה שהוא יעביר את החוק הרחב, הוא בא ומתפייט ביחס לירושלים. וכמו שאמרנו, זה ראש ממשלה רטוריקן ומסבירן, אבל ראש ממשלה לא אמין בדיוק באותה מידה. ראש הממשלה, אני מצטט אותו, דיבר בישיבה, כאן במליאת הכנסת, ביום ירושלים, ב-12 במאי: "דיברנו על פעולות רבות וחשובות שנעשות בנושא תרבות הפנאי והתרבות בכלל בירושלים. יש פה עוגנים חזקים מאוד" – אני מצטט את ראש הממשלה – "דיברנו על בעיית דיור – – – אבל בעיני המפתח מבחינה מעשית לחולל את השינוי, הוא היכולת לחולל שינויים יסודיים – – – במפה הכלכלית, במנועים הכלכליים" – אתם יודעים, אתם מכירים, ראש הממשלה חזק בדימויים, אז הוא מדבר על מנועים כלכליים – "שמייצרים תעסוקה ומחוללים צמיחה – – – לצורך זה" – אומר ראש הממשלה – "הממשלה מתכוונת לתת עדיפות יתירה לירושלים" – בעברית המצוחצחת שלו – "העדיפות הזאת תהיה גבוהה יותר מעדיפויות שאנחנו נותנים לאזורים אחרים בארץ. למה?" – שואל ראש הממשלה – "כי זאת ירושלים. זאת בירתנו ואנחנו מעוניינים לחזק אותה, לא רק מבחינת המורשת וההזדהות שלנו, אלא מבחינת יצירת התנאים שמעבירים מפעלים ומיזמים ופעילות כלכלית אל תוך העיר". ואז הוא אומר שצריך לחבר לירושלים של מעלה את ירושלים של מטה. אלה הדברים של ראש הממשלה. הוא מתפייט על ירושלים, הוא מתפייט במערכות בחירות, אבל בפועל, כשזה מגיע להחלטות ממשלה, הוא משקר. הוא לא כולל את ירושלים, הוא אפילו לא טרח להסביר בישיבת הממשלה למה הוא לא כלל את ירושלים. אפילו לא עלה נושא ירושלים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת שאישרה את האזורים. לא טרח – לא הוא ולא איש מאנשיו – לדבר מדוע ברגע האמת הוא הזניח את ירושלים, מדוע ברגע האמת כל המלים שלו, כל ההבטחות שלו, כל ההסכמים שהוא חתם עליהם, שווים כקליפת השום. זה ראש הממשלה שלנו, חברים יקרים, זה כבר לא איזה משהו כללי. אני כבר לא בא אפילו עם החוק הרחב ואומר: תתמכו בחיזוק חיילים משוחררים, בכל 45,000 החיילים המשוחררים שמתחילים שנה א' מדי שנה. אני רוצה את זה, והגשתי חקיקה, ואני מתכוון להגיש. בשלב זה אני אומר: חברים, אל תיתנו יד לראש הממשלה שמדבר גבוהה-גבוהה על ירושלים אבל בפועל מוביל מדיניות ממשלה שפגעה בירושלים הכי קשה, צמצמה את מענק פיתוח הבירה ועכשיו יוצרת תמריץ שלילי לסטודנטים לבוא לירושלים. זה ראש הממשלה הראשון שהקפיא את הבנייה בירושלים, שפוגע במעמדה, שמערער את הקונסנזוס – גם הפנימי וגם החיצוני – ביחס לירושלים, וכל זה כשהוא מדבר גבוהה-גבוהה על ירושלים. חברים, יש כאן צ'אנס. ובאו אלי ואמרו לי חברים: בוא, תחכה עוד שבועיים, עוד חודשיים. הבטחות של ראש הממשלה. ואני מסיים, אדוני היושב-ראש. מישהו כאן מאמין לראש הממשלה כשהוא מבטיח, אחרי שפרסתי בפניכם את שורת הפרות ההבטחות רק בנושא הזה? ואנחנו יודעים שזה גם תקף לכיבוי-אש ואנחנו יודעים שכמעט בכל נושא ראש הממשלה הזה מפר – – היו"ר אופיר אקוניס: תודה. יוחנן פלסנר (קדימה): – – את ההתחייבויות שלו. אז אני שואל, במיוחד את החברים בקואליציה ואת החברים שחתומים על החוק – – היו"ר אופיר אקוניס: עם השאלה הזאת תסיים. יוחנן פלסנר (קדימה): – – כולל אתה – – היו"ר אופיר אקוניס: מאה אחוז. יוחנן פלסנר (קדימה): האם מישהו מאמין לראש הממשלה הזה – – היו"ר אופיר אקוניס: בשאלה הזאת תסיים. יוחנן פלסנר (קדימה): – – וחושב שהוא באמת יכליל את ירושלים? אני לא מאמין לו – – היו"ר אופיר אקוניס: תודה. יוחנן פלסנר (קדימה): – – ולכן אני מבקש מכם: תצביעו בעד החוק. תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת פלסנר. אדוני השר מתן וילנאי, בשם שר הביטחון – בבקשה, אדוני. ישראל חסון (קדימה): מתן, אתה לא חייב. מתן, אתה לא חייב. אתה לא חייב. השר להגנת העורף מתן וילנאי: איך אני אקבל משכורת? ישראל חסון (קדימה): אתה יותר מדי – – – קריאות: – – – היו"ר אופיר אקוניס: השר להגנה על העורף עונה בשם שר הביטחון. ביציע הציבור צופים בנו עובדים סוציאליים שהגיעו להאזין לנו, וגם להצעה לסדר-היום שהוגשה, והיא תידון, אם אינני טועה, בשעות אחר-הצהריים האולי יותר מאוחרות, אז תיאזרו קצת בסבלנות. גם זה יגיע. ישראל חסון (קדימה): כל הזבל. מתן, הוא נותן לך לטאטא כל היום, לסייד – – – קריאות: – – – היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה, כבוד השר. השר להגנת העורף מתן וילנאי: כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק של חברי הכנסת עוסקת בהרחבת ההגדרה של אזורי סיוע לפי תיקון שהתקבל אשתקד בדבר מימון שכר לימוד מלא בשנה הראשונה לחיילים משוחררים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה באזורי סיוע. תקנות המיישמות את התיקון פורסמו רק בימים האחרונים, לאחר תהליך ארוך וממושך. חברי הכנסת מבקשים להרחיב את הגדרת אזורי הסיוע ולכלול בה גם את העיר ירושלים. לא אני צריך לדבר על חשיבותה של ירושלים ועל הצורך לחזק אותה. כל חיי – נולדתי, גדלתי בעיר הזו ואני מכיר אותה היטב. אין ספק שזו מטרה ממעלה ראשונה וחשובה מאין כמותה. צריך לזכור שאנחנו יודעים להעביר החלטות כאלה ללא צורך בחקיקה, והחלטת ממשלה – כפי שנעשה לפני זה – יכולה להספיק בעניין הזה – – אורית זוארץ (קדימה): נו, אז למה אתם לא – – – השר להגנת העורף מתן וילנאי: – – ולכן, הצעת מחליטים של הממשלה תיתן את המענה הראוי כאשר הדבר הזה יידרש. בוועדת השרים לענייני חקיקה, כשהחוק הזה עלה – – יוחנן פלסנר (קדימה): ראש הממשלה הבטיח עד אוקטובר 2009. הבטיח שזה יהיה בתוקף. השר להגנת העורף מתן וילנאי: – – התברר כי אכן – – – היו"ר אופיר אקוניס: חבר הכנסת פלסנר, תודה. קריאות: – – – השר להגנת העורף מתן וילנאי: אני לא הפרעתי לך אפילו ברבע מלה. היו"ר אופיר אקוניס: א. זה נכון – – – השר להגנת העורף מתן וילנאי: אפילו ברבע מלה לא הצלחתי להפריע לך. היו"ר אופיר אקוניס: א. הוא צודק; וב. יש לך חמש דקות אחר כך. הוא אומר שהוא לא הפריע לך, והוא צודק. יוחנן פלסנר (קדימה): לא, אני מקיים אתך דיאלוג. זה לא הפרעה. היו"ר אופיר אקוניס: אז תודה. תודה רבה. לא להפריע. השר להגנת העורף מתן וילנאי: יש חינוך אלמנטרי. זה שאתה צועק, אולי זה עוזר למשהו אחר – – היו"ר אופיר אקוניס: נכון. השר להגנת העורף מתן וילנאי: – – לא תורם לעניין, אלא אולי ההיפך הוא הנכון. היו"ר אופיר אקוניס: מאה אחוז. יש לך אחר כך חמש דקות. השר להגנת העורף מתן וילנאי: אז, יוחנן, קצת להירגע, זה הכול. היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה, אדוני. נא להמשיך. השר להגנת העורף מתן וילנאי: רק להירגע, לא יותר מזה. יוחנן פלסנר (קדימה): מאה אחוז. מפלגת העצמאות תפתור את זה. היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה לך, חבר הכנסת פלסנר. אנחנו מודים לך. השר להגנת העורף מתן וילנאי: בוועדת השרים לחקיקה אמרו נציגי משרד ראש הממשלה כי מתקיימת בחינה לקידום הנושא הזה ולהבאתו להחלטת ממשלה – אם אתם שואלים אותי, הזמן הראוי הוא לקראת יום ירושלים, בחודשים הקרובים – ובזה לתת מענה לנושא החשוב הזה. ולכן, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק של חברי הכנסת בחודש ימים על מנת לבחון את רצינותה של הממשלה בגיבוש הצעת מחליטים. אורית זוארץ (קדימה): לא הספיקה לכם חצי שנה לבחון? – – – היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה, גברתי. השר להגנת העורף מתן וילנאי: לצערי, יוזמי החוק, על אף החלטת ועדת השרים, החליטו להביא את הצעת החוק היום, ולכן היום, כל מה שאני מבקש זה להתנגד להצעת החוק, ואני מקווה שתהיה הצעת מחליטים ראויה של הממשלה על מנת לקדם את הנושא החשוב הזה לקראת יום ירושלים, בשנה הקרובה. אני מודה לכם מאוד. היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה, אדוני. השר להגנת העורף מתן וילנאי: תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. חבר הכנסת פלסנר, אתה יכול להשתמש בחמש דקות כדי להשיב – אם אתה רוצה. אם לא, נעבור להצבעה. יוחנן פלסנר (קדימה): אני – – – היו"ר אופיר אקוניס: מבקש. בבקשה, אדוני. תודה, כבוד השר. אגב, השר, המשמעות של הדברים – חודש, זה אומר שזה כבר לא במושב החורף. תחילת מושב הקיץ. השר להגנת העורף מתן וילנאי: זה אומר בתחילת מושב הקיץ. היו"ר אופיר אקוניס: אוקיי. נרשם לפני הכנסת. השר להגנת העורף מתן וילנאי: בהחלט. בתחילת מושב הקיץ. היו"ר אופיר אקוניס: ואז זה מתקרב ליום ירושלים, שהוא ב-1 ביוני. השר להגנת העורף מתן וילנאי: בדיוק כך. היו"ר אופיר אקוניס: מצוין. תודה. אני מודה לך, השר וילנאי. חבר הכנסת פלסנר, בבקשה, חמש דקות, אם אתה רוצה. ולאחר מכן נעבור להצבעה. חבר הכנסת פלסנר מבקש להשיב. קריאות: – – – יוחנן פלסנר (קדימה): מתי הוא אמר את זה? ישראל חסון (קדימה): לפני שנה וחצי. היו"ר אופיר אקוניס: אדוני, בבקשה, נא להגיע. תודה לך. חבר הכנסת מילר, אתה מפריע לו להתחיל את חמש הדקות. יוחנן פלסנר (קדימה): תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה בשם הקואליציה לברך את השר מתן וילנאי. אין שר מקשר, אבל אתה לוקח על עצמך לנקות את כל השקרים של הממשלה הזאת. לפני שנה וחצי אמרת לגבי חוק המשתמטות: עוד חודש. עוד חודש. והנושא – שהוא אפילו לא שנוי במחלוקת, אפילו לא לשנות את הסטטוס-קוו; בסך הכול בנות שקרניות, שמצהירות הצהרות דת כוזבות, אותן אנחנו רוצים להביא לשירות צבאי, ואפילו את הדבר הזה לא הצלחת. לפני שנה וחצי הבטחת: עוד חודש. היו"ר אופיר אקוניס: לא, לא כולן משקרות. יוחנן פלסנר (קדימה): לפני שנה – – – השר להגנת העורף מתן וילנאי: מה עשית – – – יוחנן פלסנר (קדימה): אחת לעשר מיועדות לשירות ביטחון מגישות הצהרת דת כוזבת. את הנושא הזה רצינו להסדיר. קריאות: – – – השר להגנת העורף מתן וילנאי: – – – היו"ר אופיר אקוניס: אני אתן לך את הזמן. היושב-ראש מבקש להודיע הודעה. בבקשה, אדוני. היו"ר ראובן ריבלין: תודה לך, אדוני היושב-ראש, שאפשרת לי. פשוט חבר הכנסת פלסנר הפנה את תשומת לבם של כולם לפרוטוקול, שאני מאשר אותו אחד לאחד. רק מה שהסבירו לי מהממשלה, שמבחן התוצאה הוא החשוב. ויש החלטת ממשלה, זאת אומרת הצעת מחליטים, שבאה ומדברת על סבסוד הסטודנטים בירושלים. אם אנחנו שנינו רוצים את אותו דבר, והוא סבסוד הסטודנטים, הצעת מחליטים היא מצוינת. למה שנעגן בחוק דבר שלא צריך? אנחנו יכולים להכריח את הממשלה כשהיא לא רוצה, על-ידי חקיקת חוק, אבל אם יש הצעת מחליטים, אני חושב שהממשלה צודקת. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך. יוחנן פלסנר (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על ההבהרה הזאת, אבל להוסיף דבר אחד: במאי אשתקד, הדברים שאני ייחסתי לך לא היו לגבי התיקון הספציפי לחוק שנוגע להכללת ירושלים; הם היו לגבי הבטחת הבחירות הרחבה של נתניהו, שאמרה: שנת לימודים אקדמית חינם לכל החיילים המשוחררים, עד 8,800 שקלים לשנה. זו היתה הבטחת הבחירות. היא, דרך אגב – דיברת על מבחן התוצאה – היתה צריכה להיות ממומשת עד אוקטובר 2009, ולפי דבריו של השר גלעד ארדן, אם לא, אז הוא לא יתמוך בתקציב. כך הוא הבטיח לנו, וכמובן הדבר מתועד. אדוני היושב-ראש, הדבר שהובטח במאי לא קרה. חודשיים אחר כך הביאו לנו הצעה, אפילו אי-אפשר לקרוא לה "מצומצמת". זה היה עוף מרוט נוצות, מרוט רגליים, מרוט כנפיים. קיבלנו הצעה לחיילים משוחררים שחלה על בערך 3,000. אמרו לנו שיתוקצבו לשם כך 80 מיליון שקלים, בפועל בהצעת תקציב המדינה תקצבו לכך 30 מיליון שקלים. זה אמור לעלות בערך 450 מיליון שקלים. הראה לי את ספר התקציב ואומר לך מהי מדיניות הממשלה. מדיניות הממשלה הזאת, אדוני היושב-ראש, חברי בקואליציה, היא לדבר על חיילים משוחררים; לא רק לדבר, אלא לכתוב בהסכם הקואליציוני איזה הטבות צריך להעניק לחיילים משוחררים. דרך אגב, אותו הסכם עם ישראל ביתנו כולל לא רק את ההטבה של הלימודים, הוא כולל גם הקצאת קרקעות, הוא כולל כל מיני זכאויות אחרות. מה קרה עם כל ההבטחות האלה? אתם עדיין מאמינים לנתניהו? אתם עדיין מחכים למימוש ההבטחות? אתם האחרונים במדינת ישראל שעוד חושבים שמר נתניהו יממש את ההבטחות שלו? אני לא מאמין לנתניהו, אני לא חושב שהוא יממש, אני גם לא מאמין לאותה הצעת מחליטים, שבינתיים היא לא עברה בממשלה אלא מספרים לנו על כל מיני תזכירים. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, סיפרת לי על תזכיר. התזכיר של הקמת הרשות הלאומית לכבאות גם מסתובב בממשלה כבר מאז נובמבר. מייד אחרי השרפה סיפרו לנו שיש תזכיר. נכון, באמת היה תזכיר, אבל מאז הוא מטייל ומשייט, אבל ראש הממשלה מספר לנו עליו. חברי בקואליציה, נמאס כבר מהסיפורים האלה. חברים, זו הצעת חוק ממוקדת. אי-אפשר אפילו להגיד שזו איזו התפרעות תקציבית של מיליארדים. זו הצעה שנועדה למנוע את הפגיעה בירושלים כבר בשנת הלימודים הבאה. אתם יודעים שאם נחכה עוד חודש-חודשיים – מי מכם שמכיר סטודנטים, מתי נרשמים ללימודים? מתי נרשמים ללימודים, אתם יודעים? בימים האלה, בימים האלה אנשים מקבלים את ההחלטות שלהם – ואנשים במדינת ישראל מאמינים להחלטות ממשלה מחייבות. הם לא מאמינים לנאומים של נתניהו. הם לא מאמינים להתפייטויות שלו ביחס לירושלים, שהיא עיר המורשת ושזו בירתנו, וירושלים של מעלה ושל מטה ושל אמצע. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. יוחנן פלסנר (קדימה): כל הדברים האלה יפים אולי לכותרת בתקשורת, אולי בעיתונים האהובים עליו יכתבו את הדברים האלה. אבל, חברים, זה לא טוב למי שרוצים מחר להירשם, ולהם אנחנו רוצים לעזור – לסטודנטים, לחיילים המשוחררים. אז מספיק רגע עם הפוליטיקה, ובואו נעביר את ההצעה הזו. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת פלסנר. אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הכללת ירושלים בהגדרת אזור סיוע), התשע"א–2010 – נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 20 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 33 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הכללת ירושלים בהגדרת אזור סיוע), התשע"א–2010, נתקבלה. היו"ר אופיר אקוניס: 20 בעד, 33 נגד, אין מתנגדים. ההצעה לא עברה.