קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/369).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אופיר אקוניס:
אנחנו ממשיכים: הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, של חברת הכנסת דליה איציק – קריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת דליה איציק. בבקשה, גברתי.
דליה איציק (קדימה):
אדוני ראש הממשלה, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה – השר כץ, אני מאוד רוצה שראש הממשלה יקשיב דקה אחת. אדוני ראש הממשלה, אלה ימים קשים לישראל, אלה בטח גם ימים קשים לך. אני רוצה להגיד לך משהו. אנחנו מחזקים את ידיך בכל מה שקשור למלחמה בטרור. אני רוצה שתדע שאנחנו שם, אין ימין ואין שמאל, ואין גיבורים ואין חלשים. אנחנו כולנו עם אחד, ואנחנו שם.
ולחברי אלה שאומרים, או אלה ששמעתי שאולי אומרים: זה קרה באיתמר, אז – אני, יש לי יסוד סביר להניח שמי שנכנס עם סכין מזוהמת כזו, ורוצח ילדים בצורה הזו, לא ממש המיקום זה מה שחשוב לו. ואם הוא היה יכול לרצוח אותי או האחרים כאן, הוא גם היה עושה את זה במקומות אחרים. ולכן, אין לזה שום קשר למחלוקת פוליטית. רציתי להגיד לך את זה היום, זה מה שאני עושה עכשיו.
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה) מבקשת לעגן בחקיקה את החובה לכלול נשים בהרכבן – וחבר הכנסת אחמד טיבי, אמרו לי שהיה לך נאום נפלא היום; אני מודה לך על כך – של ועדות חקירה ממלכתיות וועדות בדיקה ממשלתיות.
היוזמה להגיש את החוק, חברי, נולדה בעצם בוועדת-טירקל. גם הנשים כאן, אבל גם הגברים בוודאי, ישמחו לדעת שהגיע הזמן שגם בוועדות חקירה שקמות – ולצערי קצת יותר מדי פעמים בישראל – לפי דעתי צריכות להיות גם נשים.
שתי נשים היו עד עכשיו בוועדות חקירה בישראל: השופטת שושנה נתניהו והשופטת דליה דורנר. הנתונים הקשים הללו לא פסחו גם על ועדות חקירה שהוקמו במשך השנים, בתוכן רק שתי נשים.
אני שמחה שגם חברי בקואליציה, ושר המשפטים ביניהם, וועדת שרים לענייני חקיקה תמכו בהצעת החוק הזו. יש בה מסר. אי-הכללת נשים בוועדות חקירה ובוועדות בדיקה משדרת מסר פסול של אפליית נשים והדרתן ממוקדי הכוח, ואנחנו צריכים לתקן בהקדם את הכשל הזה.
כאמור, אדוני היושב-ראש, יותר מדי ועדות יש לה לישראל, יותר מדי רגשי נחיתות של הבית הזה, שמשום מה חושב הרבה פעמים שכשמחליטים בשבילו מבחוץ, ויהיו אנשים מכובדים ככל שיהיו, זה יעשה את זה יותר טוב. הגיע הזמן שהבית הזה יקבל קצת יותר אומץ ויותר כוח להחליט, ופחות יועבר לשופטים, ובכל הכבוד שיש לי לשופטים. אין לזה שום קשר. יש רשות שופטת, כבודה במקומה, ויש רשות מחוקקת, וגם כבודה צריך להיות במקומה.
לכן, אני רוצה להודות לחברי בקואליציה, לחברת הכנסת ציפי חוטובלי, שהיא גם יושבת-ראש הוועדה שאצלה נדון החוק הזה. יש פה הסכמה פה-אחד. תודה לך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה, חברת הכנסת איציק. זו הצעה לקריאה ראשונה. לכן, אנחנו בדיון. מי שרוצה – זה הזמן. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – ראשון הדוברים. אחריו – חבר הכנסת נסים זאב; אחריו – חברת הכנסת עינת וילף. מי שרוצה או רוצָה להירשם לדיבור, בבקשה, זה הזמן. בבקשה, חבר הכנסת בן-ארי. בבקשה. אני סוגר עכשיו את רשימת הדוברים. מי שרוצה – אצל מזכירת הכנסת. בבקשה. בבקשה, אדוני.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בהתאם לנסיבות אני אקדיש את הדקות האלה לימים השחורים והקשים שאנחנו נמצאים בהם. לפני כחצי שעה עד שעה עלה לדבר פה אחד מהמעוז של האויב, וכביכול בהתאם לנסיבות, ובהתאם למה שציפו ממנו – היושב-ראש – כביכול גינה את מה שהיה.
אני רוצה להזכיר ידיעה, ואני אתן קרדיט לעיתונאי בשם רוני סופר מעיתון "ידיעות אחרונות", ואני אקריא לכם ידיעה מ-24 בינואר 2011. לא לפני עשר שנים. רבותי, לא חודשיים. 24 בינואר 2011. חברי הכנסת אחמד טיבי ומוחמד ברכה השתתפו בכינוס למען אסירים פלסטינים וכינו אותם – שימו לב – לוחמי חופש ומצפון. אני חוזר: לוחמי חופש ומצפון; את אלה שדורסים עם טרקטורים, את אלה שדקרו בסכינים, את אלה שפוצצו ילדים, את אלה שפוצצו עשרות אנשים במלון "פארק" – לוחמי חופש ומצפון.
ופתאום הצטקצקות לשונית שכביכול גינוי, זה לא ראוי לפלסטינים לעשות כך. אם היה לי זמן הייתי מקריא לכם את תיאורי הטבח בתרפ"ט, בתרפ"א, בתרצ"ו, בתרצ"ט – עוד לפני שהיו שטחים, עוד לפני שהיה יהודה ושומרון, עוד לפני שאיתמר עלתה על הקרקע. הייתי מקריא לכם איך את הרוקח חסון תלו עם רגליו למעלה, וראשו למטה, והדליקו פרימוס מתחת לראשו. הייתי מקריא לכם איך אנסו שם ילדות, איך כרתו איברים – הייתי מקריא לכם. ועכשיו נקבל את ההצטקצקות הזאת, את החנפות הזאת. ביד אחת לגנות, וביד השנייה להגיד: אם אתם תטפלו באסירים שלנו – זאת אומרת, בחבורת המרצחים – אנחנו נטפל בגלעד שליט. זו הקלטה. יעמוד פה מי שיעמוד ויכחיש, יש הקלטה: אנחנו נטפל בגלעד שליט.
רבותי, יש לנו עסק עם אויב שיש לו פה נציגים בכנסת. מישהו פה מחפש קונסנזוס עם האויב שלו – אני לא שם. רבותי, בימים השחורים האלה צריך לשים את הדברים במקומם. ראש הממשלה שעזב כאן, ראש הממשלה שמדכא וחונק את ההתיישבות, ובימים האלה ממש בלי בושה, בלי בושה, מתיר 400 בתים שכבר מדברים עליהם כמעט שנתיים במעלה-אדומים, בביתר-עילית, לרצות איזה כמה שותפים קואליציוניים. אבל כשמדובר על תוכנית מיתאר באיתמר, אומר להם: אתם – אומר להם לתושבי איתמר, לילדים באיתמר – אתם הולכים להיעקר. הרוצח הזה מנצח, הרוצח הזה מקבל את שכרו באותה הכרזה של ממשלת ישראל שאומרת: אנחנו לא נבנה באיתמר.
אני לא מסתובב באיתמר רק בימים קשים – –
היו"ר אופיר אקוניס:
טוב, אדוני. תודה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני, לכולם אתה מאפשר. משפט אחרון. – – אני מסתובב שם בימים כאלו ובימים אחרים. אני מכיר את הנוער שם, אני מכיר את הציבור שם, אני מכיר את עוצמתו, אני מכיר את עומק כאבו. ואני רוצה לומר לראש הממשלה ולשר הביטחון שלו שמה שיש שם – הילדים האלה הם יותר חזקים פי כמה וכמה מכל האוויר שאתם מנפחים, ובכל הססמאות של – הם רוצחים ואנחנו בונים. ססמה נואלת, ססמה נוראית.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אנחנו באמת בונים, אנחנו באמת נבנה את הארץ הזאת גם אם ראש הממשלה הזה של הליכוד ינסה לחנוק אותנו. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו – חברת הכנסת עינת וילף.
עינת וילף (העצמאות):
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, לא. אחרי נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, ניסיתי להבין את החוק, הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים. מה זה "הולם"? מה פירוש "הולם"? 50% זה הולם?
עינת וילף (העצמאות):
– – –
נסים זאב (ש"ס):
לא, מה זה הולם? נאמר אם רוצים להקים ועדה ממלכתית, ויש רק 30% נשים, זה הולם או לא הולם? 40% זה הולם או לא? או צריך בדיוק 50:50? צריך לומר את זה גם באחוזים, זה מאוד חשוב. ואם לא יהיה 50%, גברת חברת הכנסת דליה איציק, הוועדה הזאת לא תקום. אני מודיע לכם.
יואל חסון (קדימה):
– – – טוב שכך.
נסים זאב (ש"ס):
כך צריך לחוקק חוק, חד-משמעית. אנחנו בעד הנשים, וכל עוד האשה לא מובילה, אין לנו בכלל זכות להקים את הוועדה הזאת. מה פתאום? זה לא הולם, זה לא יפה, זה לא נאה.
אני רוצה להזכיר לכולם שברוך השם אפילו בבנגלדש יש ראש ממשלה אשה. מה אתם רוצים? מקפחים את האשה? ממשלת ישראל – היתה גולדה מאיר, גם היתה אשה. וברוך השם, יש לנו היום מועמדת גם לנשיאות מדינת ישראל, גברת דליה איציק. היא גם אשה, היא מועמדת, אחת המועמדים שלנו.
היו"ר אופיר אקוניס:
מאיפה אתה יודע?
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לך, ואל תתפלא אם אני אתמוך בה. אוקיי?
עינת וילף (העצמאות):
– – –
נסים זאב (ש"ס):
אז אני אומר לך, הנשים – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
ההצבעה היא הצבעה חשאית.
נסים זאב (ש"ס):
טוב, זה המזל שלי.
היו"ר אופיר אקוניס:
אנחנו נאחל בריאות – – –
נסים זאב (ש"ס):
זה המזל שלי שאני לא חייב – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. הנשיא המכהן הוא בריא וחי. אתמול הייתי אתו בטקס – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר – אנחנו מסתכלים, צופים פני העתיד. אנחנו סך הכול בני-אדם.
היו"ר אופיר אקוניס:
בוודאי.
נסים זאב (ש"ס):
אז גם נשיא יש לו עשר שנים.
היו"ר אופיר אקוניס:
עד 2014.
קריאות:
– – –
יואל חסון (קדימה):
– – – שנייה – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
שנייה – – –
נסים זאב (ש"ס):
אנחנו מדברים לא אחרי מאה-ועשרים של הנשיא. הנשיא הנוכחי ימשיך בעזרת השם לחיות לאורך ימים ושנים. אנחנו מדברים אחרי עשר שנים שלמעשה הנשיאות – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, לא, אדוני. זה שבע. אתה טועה.
נסים זאב (ש"ס):
שבע שנים.
היו"ר אופיר אקוניס:
שבע שנים בפעם אחת.
נסים זאב (ש"ס):
בפעם אחת. סליחה. אז שבע שנים, אז נו, זה מאוד קרוב. מה זה פער השנים?
היו"ר אופיר אקוניס:
2014.
נסים זאב (ש"ס):
נו, אז אתה רואה. אז אני – יותר. אז לכן, אל תסתכל. כשאני אומר: אני מעלה את העניין הזה, אני לא, חלילה וחס, התכוונתי למשהו. ואני באמת מאחל לנשיא הנוכחי שלנו אורך ימים ושנות חיים ובריאות איתנה. אני חושב שהוא עושה שירות חשוב מאוד לעם ישראל, וכל פעם שאני שומע אותו אני מתפעל מחדש. אנחנו אומרים: אשרי ילדותנו שלא ביישה את זיקנותנו. ואני אומר לך: אשריו, הזקן שלנו, שהוא קנה חוכמה, שבעצם מתקן הרבה דברים והרבה רשמים שהיו בעבר. כשאמרו "שמעון פרס", אז תמיד חשבו שההקצנה שלו ושהאיש הזה היה נוטה שמאלה. ובאמת, אני רוצה לומר לך, שבשנים האלה שהוא נשיא הוא תיקן דברים חשובים, ורושם, ברגעים הכי קשים של מדינת ישראל, והוא עמד לצדה של הממשלה. ואני באמת מאוד מעריך את עבודתו.
היו"ר אופיר אקוניס:
עכשיו נא לסיים.
נסים זאב (ש"ס):
עכשיו בעניין הזה של ייצוג הולם. לכן אני אומר – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אני הפרעתי לך, אז נוסיף לך דקה.
נסים זאב (ש"ס):
לא, אני ממש אנסה לצמצם. אז במשטר דמוקרטי, אדוני היושב-ראש – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
נסים זאב (ש"ס):
במשטר דמוקרטי יש שוויון בין גברים לנשים, ובאמת כולנו – תראו, בש"ס אין למשל נשים. אז מה? אז נשים מקופחות?
עינת וילף (העצמאות):
תתחילו לשנות.
דליה איציק (קדימה):
אתה צריך להכיר את אשתו.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לך, אין אשה אחת בש"ס שמרגישה שהיא מקופחת. אדרבה.
עינת וילף (העצמאות):
ביום שבו תשריינו מקומות לנשים – – –
נסים זאב (ש"ס):
אז הייצוג ההולם זה לא בהכרח שזה איזה תיקון – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אין נשים ברשימה, אבל יש מצביעות.
נסים זאב (ש"ס):
– – – תיקון עוול או תיקון – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
מצביעות יש, אבל נשים אין ברשימה.
נסים זאב (ש"ס):
כן. ותאמין לי שאף אשה לא מתלוננת אצלנו. אף אשה לא באה למרן רבי עובדיה יוסף ואמרה: למה אני לא מועמדת? היא מבינה.
דליה איציק (קדימה):
הרב, תספר איזה אשה יש לך בבית. אריכות ימים. איזה אשה.
עינת וילף (העצמאות):
זה, אגב, נקרא ייצוג לא הולם, אם אתה רוצה לדעת.
דליה איציק (קדימה):
איזה אשה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לא, לא, לא. הנהגת ש"ס היא נשים. הרבנית יהודית היא בהנהגת ש"ס.
היו"ר אופיר אקוניס:
טוב, אדוני, נא לסיים. עכשיו כבר עברה דקה ואתה הפרעת לעצמך.
נסים זאב (ש"ס):
ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מברך באמת על הצעת החוק הזו, שהיא כל כך חשובה. איך כתוב במגילת אסתר? להבזות בעליהן בעיניהן. כך אמר אחשוורוש כאשר הרגיש שבעצם מבזים את הבעלים, לפעמים שלא בכוונה, אפילו שלא בזדון.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. תשאיר משהו לשבוע הבא. שבוע הבא קוראים את המגילה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
זה אמרו על עשיו.
נסים זאב (ש"ס):
בשבוע הבא, אבל אנחנו צריכים להתכונן מעכשיו.
היו"ר אופיר אקוניס:
מאה אחוז. אבל לא על הדוכן, אדוני.
נסים זאב (ש"ס):
לא, לא על הדוכן. אני באמת תומך בהצעת החוק. אני חושב שברמה העקרונית הצעת החוק היא חשובה. אבל אני רוצה שבחוק ייאמר באופן הברור ביותר, שבתוך הוועדה, שאם לא היתה אפשרות להקים בוועדה ייצוג הולם, או לא היה איזה שוויון, לא נפסול את הוועדה רק מפני שלא היה ייצוג הולם. צריכים להשתדל, אבל לא מעבר לכך.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך. חברת הכנסת עינת וילף, ואחריה – חבר הכנסת אייכלר. בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
מי זה אחריה?
היו"ר אופיר אקוניס:
אחריה חבר הכנסת אייכלר; אחריו – חבר הכנסת אילטוב; אחריו – חבר הכנסת חסון, אחרון הדוברים, ועוברים להצבעה בקריאה הראשונה. בבקשה, גברתי.
עינת וילף (העצמאות):
אדוני כבוד היושב-ראש, תודה רבה, השרים, עמיתי חברי הכנסת, ובעיקר עמיתתי חברת הכנסת דליה איציק, לא רק שאני מברכת אותך על הצעת החוק החשובה, אני גם מאוד שמחה על כך שהממשלה החליטה לתמוך, ולכן אנחנו היום בהחלט בגאווה ובשמחה יכולים להצביע בעד ההצעה.
אני רוצה לייחד את הדיון כאן לשאלה של למה בכל זאת נדרשת חקיקה, והרבה פעמים חקיקה מאוד ספציפית שמתייחסת, למשל כמו היום, לנושא של ועדות חקירה, כדי להבטיח שנשים ייוצגו באופן הולם. ובאופן הולם, למשל, שלא כמו שי, זה לא אפס. זה אומר שבוועדות חקירה לפחות תהיה לפחות אשה אחת. ברור שהשאיפה היא להגיע לפחות ל-50%, אבל ברור שאפס זה לא ייצוג הולם.
הסיבה שיש צורך בחקיקה גם היום, כשאנחנו נמצאים בסך הכול בסיטואציה שבאופן מוחלט אנחנו מקבלים את ערך השוויון והרצון לראות נשים בעמדות בכירות, היא שגם כשיש רצון טוב, הרבה פעמים מה שקורה בפועל – שהרצון הטוב הזה לא בא לידי ביטוי במעשה. והדרך שבה זה קורה – זה לא, אגב, משום שמישהו מתכוון לכך ובאמת חוסם נשים, אלא באים להקים ועדת חקירה, מנסים לחשוב מי יכול להיות, יש אפילו מישהו שיגיד: בואו נדאג לכך שתהיה אשה בוועדה, חושבים על שם או שניים – אגב, זה גם מה שקרה בוועדת-טירקל – בגלל שהחשיבה היא בדרך כלל לא חשיבה מסודרת או מתודית, אז הולכים עם השמות שהם יותר מוכרים ומפורסמים. עדיין סטטיסטית האנשים היותר מפורסמים נוטים להיות גברים, ובואו נגיד ככה, את אותן נשים שבכל זאת חושבים עליהן בגלל שהן מוכרות וכולם חושבים עליהן, אז הן גם בדרך כלל נוטות להיות מאוד מאוד עסוקות, ולא תמיד זמינות לכל הפעילויות האלה. ולכן יש צורך בחקיקה, כדי שבמובן מסוים תיתן את הדחיפה הנוספת, תכריח את אלה שיש להם את הרצון הטוב לעשות את הצעד הנוסף הנדרש כדי להבטיח את הייצוג ההולם.
וזה אומר שלפעמים, למשל, יהיו נשים פחות מוכרות; לא פחות מוכשרות, אבל פחות מוכרות. כי עדיין, למרבה הצער, חלקן נמצאות בתהליכי טיפוס בהייררכיה, חלקן אולי יהיו צעירות יותר, ולכן חשוב מאוד שתהיה חקיקה כדי שנסגור את הפער שבין המקום שבו אנחנו נמצאים כחברה מבחינת הערכים שלנו לבין הביצוע של זה ביום-יום בכל תחום ותחום.
אני בהחלט מקווה, שכמו שאנחנו מתקדמים כל הזמן בתחום הנשים, עוד הצעת חוק כזאת, עוד עז, עוד דונם, אני מקווה שבבוא היום הצעת החוק גם תישא אתה אמירה ברורה לגבי מספרים, לגבי סנקציות. למשל, שיהיה ברור שלא קמה ועדה אם אין בה הדברים האלה. אבל צריך כל פעם להתקדם בעוד צעד ועוד צעד.
ואני גם מאחלת לשותפתנו לקואליציה, ש"ס, ולמפלגות האחרות, שגם אתם יום אחד תיתנו לנשים את הייצוג ההולם.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה לחברת הכנסת וילף. חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת אילטוב. בבקשה, אדוני.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אי-אפשר ביום כזה בלי הבעת זעזוע נורא מן הרצח באיתמר, של אהוד, רותי, יואב, אלעד והדס פוגל, השם ייקום דמם. אין עוד אומה ולשון בכל ההיסטוריה שדמה הותר כדמם של יהודים חפים מפשע, מימי קדם דרך קישינב ותרפ"ט ועד היום הזה. המקום ינחם את המשפחה הנכבדה והאצילית, ואבי יתומים יעניק חיים ואושר לילדים שנותרו נר נשמה, אור למשפחה, ויגדלו לתפארת המשפחה.
לעצם העניין של ייצוג הולם, אנחנו בעד ייצוג הולם לכל אוכלוסייה מקופחת, גם בתחום התעסוקה, גם בתחום הדיור, גם בתחום החינוך, ובעיקר במגזר הציבורי. ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת שהכנסת מאשרת את הייצוג ההולם לנשים. יש חוק ייצוג הולם לנשים, יש חוק ייצוג הולם לערבים, ויש יושב-ראש ועדת חקירה פרלמנטרית, חבר הכנסת אחמד טיבי, שעוקב אחרי ביצוע החוק הזה, ויש עכשיו חוק שהולכים לאשר ייצוג הולם לאתיופים. יש ציבור אחד שאין שום אפשרות לחוקק חוק לייצוג הולם עבורו, וזה הציבור החרדי.
כי טוענים הטוענים שאין הגדרה כזאת, אין ברייה כזאת שנקראת חרדים. יש יהודים, יש ערבים, יש נשים, יש גברים, אבל אין חרדים. מעניין שכשרוצים לחוקק חוקים מפלים נגד הציבור החרדי ונגד החינוך החרדי, כבר מוצאים את הניסוחים המדויקים איך לקפח אותם. אבל כשרוצים ייצוג הולם לציבור החרדי, אומרים: יש לנו שאלה, מיהו חרדי? כאילו שאנחנו כבר יודעים, או שהכנסת כבר הסכימה, מיהו יהודי. הם לא יודעים מיהו חרדי? יש לי הצעה להגדרה: חרדי הוא מי שמקופח ומי שמדירים אותו באותם מקומות בגלל היותו חרדי. ואז אנחנו כבר נוכל לראות איך אפשר לעשות את זה.
אני מבקש ודורש שיהיה חוק ייצוג הולם לחרדים. האמת היא שבמדינה דמוקרטית – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה יכול להציע. מה זה, אתה דורש? תציע הצעה. תניח הצעה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
הצעתי, אבל אומרים לי המשפטנים שאין הגדרה כזאת, אין ברייה כזאת.
היו"ר אופיר אקוניס:
בסדר, אז זו הצעת חוק שתיפול. אבל אתה לא צריך לדרוש, אתה מחוקק. אתה יכול – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני, בעזרת השם – אני רוצה להגיד לך, הגשתי כבר הצעה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה יודע, חבר הכנסת אייכלר, אני שומע לפעמים ברדיו שרים בממשלה, גם הזאת וגם הקודמת וגם הקודמת הקודמת, ותן לי להגיד לך משהו – גם בבאה – שאומרים: צריך לעשות וצריך לבנות. אבל אתה שר, מה אתה אומר ברדיו "צריך"? אתה זה שעושה. לעניין הזה אתה מחוקק, אתה לא צריך להגיד מה צריך לעשות. צריך לעשות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אז כמחוקק לשעבר וגם בהווה אני רוצה לספר לך שבכנסת הקודמת שאני הייתי, ביקשתי הצעה פשוטה: שיכירו בהשכלה התורנית כתואר אקדמי אקוויוולנטי לתואר אקדמי שלא רלוונטי לתפקיד. בא שר האוצר בנימין נתניהו והוריד את ההצעה הזאת, ואמרו שתהיה איזו ועדה ויראו שגם ההשכלה התורנית – הרי אף אחד לא מתווכח על זה שללמוד מסכת בגמרא זה לא פחות משכיל ולא פחות מקדם את האדם מאשר ללמוד על השפעת קרני התיש על קרני השמש בסין הרחוקה. זה לא מוכר היום. בשעתו הוא הבטיח, ועד היום זה עוד לא נהיה, ואני באמת מקבל את הצעתו של היושב-ראש להציע הצעה שההשכלה התורנית תוכר לפחות כתואר אקדמי לכל דבר.
אבל עד שזה יקרה, אנחנו צריכים שביום שהכנסת תבוא לעשות חוק ייצוג הולם לאתיופים, וכתוב שם "לעדה האתיופית" – –
היו"ר אופיר אקוניס:
הסתייגות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – הגשתי הסתייגות שיהיה כתוב שם: "ו/או החרדית".
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
ואני רוצה שהכנסת תעמוד במבחן הדמוקרטי – לאפשר גם לציבור החרדי לקבל ייצוג הולם, כמו כל הציבורים האחרים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ולכם, חברי הכנסת.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת רוברט אילטוב, בבקשה. אחר כך – חבר הכנסת יואל חסון, אחרון הדוברים.
דרך אגב, חבר הכנסת אייכלר, זה העדפה מתקנת לעולי אתיופיה, ולא לאתיופים. זה שם החוק – מכיוון שאני בין יוזמיו – "לעולי אתיופיה".
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מי שנולד להורים אתיופים.
היו"ר אופיר אקוניס:
נכון, אבל לא לאתיופים אלא לעולי אתיופיה. למען הדיוק, למען העברית הנכונה. בבקשה, חבר הכנסת אילטוב.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, כבוד השרה – ייצוג הולם, אם כבר אנחנו מדברים על ייצוג הולם.
היו"ר אופיר אקוניס:
בלי חוק. אגב, גם מזכירת הכנסת היא מזכירה, בלי חקיקה.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
מזכירת הכנסת.
היו"ר אופיר אקוניס:
הנה, היא טובה, יודעת – עושה.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
ממש בקצרה. קודם כול, אני רוצה לברך את חברת הכנסת דליה איציק על קידום החקיקה. אני חושב שזאת חקיקה ראויה כדי שייצוג הנשים יהיה הולם בכל המוסדות שאנחנו מקימים או רוצים להקים. כל גוף שאנחנו רוצים להקים או כל מוסד שקיים, אין ספק שצריך שיהיה בו ייצוג הולם לנשים.
אנחנו בסיעת ישראל ביתנו פועלים מאוד בעקביות בנושא הזה, ואנחנו נותנים לנשים ייצוג הולם גם ברשימה לכנסת. ככה אני מצפה שבכל סיעה וסיעה, לפחות שליש מהמקומות הריאליים לכנסת יתמלאו בנשים, כפי שעושים אנחנו בסיעתנו.
אני חושב שלנשים יש את היכולות – – –
זאב בילסקי (קדימה):
גם קידמתם ראש רשות אשה.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
גם קידמנו ראש רשות אשה, כמדיניות וכאסטרטגיה מערכתית שלנו. אני חושב שלנשים יש הרבה מה לתרום לכל הציבוריות הישראלית, ובעצם יש הרבה מאוד נשים מוכשרות, אבל יש אילוצים שבעצם לא מאפשרים להן להגיע לנקודות מפתח. אני יודע שכל ראשי הרשויות שהם נשים – הן מצליחות מאוד, אם זה מרים פיירברג מנתניה – – –
זאב בילסקי (קדימה):
הרצלייה.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
בהרצלייה, ואני גם מקווה מאוד – בכל מקום – – –
זאב בילסקי (קדימה):
בני-שמעון.
היו"ר אופיר אקוניס:
איפה?
זאב בילסקי (קדימה):
בני-שמעון, מועצה אזורית.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
אין ספק שנשים יש להן מה לתרום במקומות האלה, והמקומות שהן נמצאות בהם מתחילים לפרוח.
אנחנו תומכים בהצעת החוק, וכפי שאתם רואים, סיעת ישראל ביתנו נמצאת פה; כל מי שלא התקזז נמצא פה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת אילטוב. חבר הכנסת יואל חסון. מיותר לציין, חבר הכנסת אילטוב, את הציטוט המפורסם על ראש הממשלה גולדה מאיר – מה אמרו עליה, אבל את זה נשאיר לספרי ההיסטוריה – – –
עינת וילף (העצמאות):
לא נעים.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא נעים להגיד מעל הדוכן מה היה הציטוט. אתה רוצה אולי?
יואל חסון (קדימה):
לא.
היו"ר אופיר אקוניס:
כולם מאוד מנומסים היום.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – –
היו"ר אופיר אקוניס:
דבר טוב, אגב, לא דבר רע. מי שצופה לא יבין.
יואל חסון (קדימה):
– – בקצרה, אני רוצה לברך קודם כול את חברתי, חברת הכנסת דליה איציק, יושבת-ראש הסיעה שלנו, על היוזמה ועל החקיקה המתקדמת והחשובה הזאת, שגם רצה בקצב מאוד מהיר. אם אני זוכר טוב, ההצעה הזאת נולדה בעקבות סיפור ועדת-טירקל, ואת בזמן אמת ידעת להכות בברזל כשהוא חם ולתת מענה מיידי בצורה של חקיקה. אני מברך אותך על החוק הזה, ואני בטוח שהוא יעבור עכשיו בקריאה ראשונה וימשיך להתקדם אלינו וייכנס לספר החוקים.
לך אני גם אומר, שאת מכירה אותי שאני פמיניסט גדול, ואני מתפלא שהיינו צריכים חוק בשביל דבר כזה. אבל מה שלא מבינים במוח, אז אולי בחוק קצת נצליח להעביר.
חברי חברי הכנסת, אני מבקש בזמן שנותר לי לדבר על הפיגוע הקשה באיתמר. אני קודם כול מבקש להשתתף בצערה הגדול של משפחת פוגל, של משפחת איתמר כולה, של משפחת עם ישראל.
אתם יודעים, מדברים על הפיגוע הזה ואומרים, באיתמר, בהתנחלות, אומרים ככה, אומרים אחרת. אני עברתי את כל מהלך סוף השבוע וגם את יום ראשון במה שנקרא "מדינת תל-אביב", ואני רוצה להגיד לכם ש"במדינת תל-אביב" הרגישו בדיוק כמו שהרגישו בירושלים ובאיתמר ובבאר-שבע ובחדרה ובגדרה. בכל מקום במדינת ישראל היה כאב אחד, חד כתער, שעבר בכולנו כבני עם אחד, כתושבי המדינה הזאת – וגם, אגב, ממי שהם לא יהודים, ושמענו את זה גם פה בדוכן הזה.
הרצח הזה הוא רצח קשה, הוא רצח אכזרי, הוא רצח שמצד אחד מזכיר לנו באיזו מציאות נוראה אנחנו חיים, ובאיזה מקום אנחנו נמצאים, ומה השכונה שלנו, אבל מצד שני זה גם מחזק את המחויבות שלנו לזכור תמיד שאנחנו צריכים בכל דרך למצוא את הדרך ואת הזמן ואת הצורה הנכונה כדי שהקונפליקט הזה יבוא לסיומו, כדי שנוכל לחיות כאן במדינה הזאת בשלום.
זה המסר שכולנו צריכים ביום הקשה הזה, בימים הקשים האלה שעוברים עלינו – והדבר מורגש, אגב, באמת בכל פינת רחוב. התחושות הן קשות. אבל צריך לזכור באמת שאנחנו, הדור הזה, הדור הנוכחי, וגם לדורות הבאים – לעשות הכול כדי שהקונפליקט הזה ייגמר וכדי שנוכל לחיות בשלום במדינה הזאת, בארץ הזאת ובאזור הזה. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת חסון.
ובכן, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, של חברת הכנסת דליה איציק – קריאה ראשונה. בבקשה להצביע.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011,
לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
למה זה לא נלחץ לי?
היו"ר אופיר אקוניס:
ובכן, 22 בעד, מתנגד אחד – מי לחץ? זאת את?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
סליחה, אני הייתי בעד, וזה יצא נגד.
היו"ר אופיר אקוניס:
אנחנו לא משנים את ההצבעה, אבל לפרוטוקול, כמובן – חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ מצביעה בעד. חבר הכנסת אלקין מוסיף את הצבעתו בעד, גם כן לפרוטוקול. חברת הכנסת רגב וחבר הכנסת מיכאלי – כולם הוספו לפרוטוקול, ולא משנים את ההצבעה. תודה רבה.
חברת הכנסת איציק, ההצעה עוברת להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה לקידום מעמד האשה.
אנחנו עוברים להצעה לסדר, על-פי סדר-היום – – –
קריאה:
לא, הצעת חוק.
היו"ר אופיר אקוניס:
סליחה, אבל פה יש אצלי. אוקיי, ירד.